קיימות בארץ ישראל - מאמרים

  • לקראת קיימות בישראל-השבת כדוגמא וכמשאב

    מחבר/ת: מרכז השל

    השבת—יום חפשי מפעילות כלכלית מסחרית—עשויה להוות "משאב התנגדות" כנגד תרבות החומרנית השלטת, השבת היא רעיון מלא תקווה לקידום רוח האדם.

    להמשך המאמר

  • שמיטה - מקום האדם בעולם

    מחבר/ת: הדס ילינק

    למי הארץ שייכת? מצוות השמיטה מלמדת על מקומו של האדם בעולם ועל אחריותו לאדמה ולבריאה כולה

    להמשך המאמר

  • שמיטה, חברה וסביבה

    מחבר/ת: הדס ילינק

    מצוות השמיטה היא אחת המצוות המקיפות ביותר בתורה. היא נוגעת בכל שכבות האוכלוסייה, החי והצומח, ובמיוחד עוסקת בקשר שבין אדם לעצמו, אדם לאלוהיו, אדם לחברה, אדם לעמו ולסביבתו.

    להמשך המאמר

  • שמיטה כהרפיה

    מחבר/ת: הדס ילינק

    "הַרְפּוּ וּדְעוּ כִּי אָנֹכִי אֱ-להים" אומר דוד המלך בתהילים (מו ,יא). מהי הרפיה? ומה יש בה המביא את האדם לידיעת ה'? ומה הקשר לשנת השמיטה הקרבה??

    להמשך המאמר

  • מה עניין שמיטה לצרכנות?

    מחבר/ת: ג'רמי בנשטיין

    המצווה של שנת שמיטה, כפי שהיא מופיעה בתורה ובספרות חז"ל, היא למעשה רעיון נועז למדי ואף רדיקלי. היא מורכבת משני חלקים, שמתייחסים לשניים מיסודות החיים: אדמה וכסף.

    להמשך המאמר

  • על רשות הרבים

    מחבר/ת: אלישיב פרנקל

    מאמר מעמיק על היחס לרשות הרבים לאורך השתלשלות ההלכה עד ימינו.

    להמשך המאמר

  • תקופת השנה

    מחבר/ת: הרב קוק

    הננו חשים את החליפות של הזמנים על ידי הסימנים אשר נסתמנו בהם חלקי הזמן על פי הטבע ועל פי התורה. כשאנו עוברים מפרק לפרק בפרקי הזמן כמו משנה לשנה, אנו חשים בקרבנו תופעה של חידוש

    להמשך המאמר

  • שאלות סביבתיות תשובות יהודיות

    מחבר/ת: ג'רמי בנשטיין

    אזכור של יהדות ואיכות הסביבה באותו משפט בדרך כלל מעורר אחת משתי תגובות, שהן בעצם שני צדדים של אותו מטבע. הראשונה היא לטעון כמה היהדות היא "ירוקה" מעצם טבעה

    להמשך המאמר

  • לתקופות השנה- חורף

    מחבר/ת: דניאל שליט

    מייד אחרי ההארה המרוכזת והאדירה של תשרי, שוקע קו-השנה אל תוך כיסוי החורף. מבחינת הטבע, האקלים – החורף הקר, הלח והחשוך מהווה הסתר האור, החום והיובש הקיצי; אבל דווקא בחסות שמיכת החורף, מתרחשת נביטה וצמיחה בלפי פוסקת.

    להמשך המאמר

  • לתקופות השנה: חגי החורף

    מחבר/ת: דניאל שליט

    שלישיית החדשים האחרונה היא עומק החורף, כשם שתמוז-אב היו עומק הקיץ. בזוג נחדשים טבת-שבט אין חגים; יש צום עשירי בטבת, ולאחר מכן – יום-המפנה, ט"ו בשבט (שאינו ממש חג, כמו שיוסבר להלן);; ואילו החודש השלישי, אדר עומד כולו בסימן פורים;

    להמשך המאמר

  • חמישה עשר בשבט- תורת המעשר

    מחבר/ת: שמשון רפאל הירש

    "בט"ו בשבט - ר"ה לאילנות" החיזוק וההבראה שהביאה תקופת החורף בטבע, כבר הושגה ברובה, וכבר נראה כחו הדוחף של הלשד החדש בעורקי החיים של האילנות, על כן מונה החק הישראלי את שנת הולדתן של הפירות מט"ו בשבט ומסדר לפי זה את החובות וסדר החובות המוטלות על היהודי עם יבול השנה של הטבע

    להמשך המאמר

  • יה בשבט

    מחבר/ת: ארי אילון

    כל עניין הנטיעה בטו בשבט – מופרך מעיקרו: אין זה תאריך מתאים לנטיעה כלל ועיקר. עצי יער ועצי שלכת – צריכים להיות נטועים זמן רב לפני כן;

    להמשך המאמר

  • לתקופות השנה- תמוז אב אלול

    מחבר/ת: דניאל שליט

    כשם שעיקרה של תקופת האביב היה החסד והגילוי (אמנם, היא כוללת תקופת הסתר יחסי – ספירת העומר – אבל גם זאת רק לצורך הכנת גילוי נוסף) – כך עיקרה של תקופת הקיץ הוא סילוק-האור, החורבן, האבל. אומנם בסוף התקופה הזאת מתחדש אור גדול

    להמשך המאמר

  • לתקופות השנה- אביב: ניסן- אייר - סיון

    מחבר/ת:

    דניאל שליט לוקח אותנו אל המהלכים הנסתרים בין חודשי השנה. הפעם - רצף חודשי האביב

    להמשך המאמר

  • שלוות היערות הרועמים

    מחבר/ת: צביקה נבו

    מספרים על 'החפץ חיים' (הרב ישראל מאיר הכהן), שהתגורר בעיירה ראדין, כיום באוקראינה, שהיה נוהג להגיע בימות הקיץ יחד עם תלמידיו, אל הכפר היהודי דוגאלישוק, באזור ראדין. כפר זה, היה מאוכלס בטרם מלחמת העולם השנייה ביהודים שהתפרנסו מחקלאות,

    להמשך המאמר

  • בזכות האביב למען הסתיו

    מחבר/ת: עוזי פז

    דומה, כי אין עוררין על-כך שבארצות אירופה נחלקת השנה לארבע עונות ברורות. הן הפכו למושגי יסוד בתודעה האנושית. אולם, מה ששריר ונכון שם, לא בהכרח תופס גם כאן.

    להמשך המאמר

  • ניסן חודש האביב

    מחבר/ת: אמוץ כהן

    חודש ניסן הוא חודש האביב, והיקום אומר שירה. הפריחה בשיאה, רב גוניות של ריחות וקולות ממלאים את האוויר. ומה נאה יותר מכל, שבליל התקדש החג מצטרף האדם לשירה - הלא היא תפילת ההלל.

    להמשך המאמר

  • מצוות ביכורים

    מחבר/ת: הרב קוק

    כיצד מעלין את הבכורים כל העיירות שכמעמד מתכנסות לעירו של מעמד ולנין ברחובה של עיר ולא היו נכנטים לבתים, ולמשכים הי' הממונה אומר קומו ונעלה ציון אל בית ד' אלהינו. בנוהג בין האומות הוא שאומה שכל עסקה ומחיתה אינה כ"א עבודת אדמה ולא תשים מגמתה למסחר ולחרשת המעשה שהוא מורכב עם המסחר, לשום מקום דרישה למעשי ידי האומנים בעלי מלאכה וחרשת

    להמשך המאמר

  • אימתי שיבולים אומרות שירה בניסן..

    מחבר/ת: ישראל רוזנסון

    פרופ' ישראל רוזנסון במאמר - בעקבות השעורה-לעומר, הדן על היבטים מקומיים, אקולוגיים על גידול השעורה בארץ ישראל. מתוך אתר סנונית.

    להמשך המאמר

  • בתי הכנסת והאחריות לעולמו של הקבה, שמירתו ופיתוחו

    מחבר/ת: יובל שרלו

    אנחנו צריכים לעשות פעולות מעשיות, ואין מקור אנרגיה ומוקד משמעותי יותר להתחיל בו מאשר בית הכנסת

    להמשך המאמר

  • הירוקים באים לבית הכנסת

    מחבר/ת: מיכל ברגמן

    פרשת בראשית היא גם הזדמנות להרהר על שינויים בחיים - מיכל ברגמן מציעה לנו לקשר את עולם בית הכנסת לעולם שבחוץ.

    להמשך המאמר

  • ותן טל ומטר על פני האדמה

    מחבר/ת: אהרון אריאל לביא

    כבר חודשיים שאנו מבקשים על הגשמים- ואין. אחרי חצי-עשור של בצורת, אנו מציעים להתבונן במשמעות הרוחנית של הטל והמטר,ותפקיד המים לאור הקבלה והחסידות. בתקווה לשנה ברוכת גשמים.

    להמשך המאמר

  • הבדלה בחונן הדעת

    מחבר/ת: שלמה בוסקילה

    מוצאי שבת, אנו נוהגים לברך ברכה מיוחדת שנתקנה על האש. מה הקשר בין הבדלה לחונן הדעת? ומהו הקשר בין האש לתבונה האנושית? האם האש היא המתנה הגדולה שניתנה לאדם או שמא דווקא מפלתו הגדולה?

    להמשך המאמר

  • אקולוגיה במבט יהודי

    מחבר/ת: הרב יהודה הלוי

    לפני שנוכל לקוות לפתור את בעיות האקולוגיה בעידן הטכנולוגי, אנו מוכרחים למצוא את השורשים לבעיות אלה, הנעוצים בגישתנו הבסיסית לחיים – ובעצם טבענו האנושי.

    להמשך המאמר

  • קיימות ישראלית- מה זה ולמה זה חשוב?

    מחבר/ת: עינט קרמר

    במאה ה-21 איננו יכולים עוד להתעלם מהשבר הסביבתי. התחממות כדור הארץ הגורמת לפגע יטבע רבים, החור באוזון ונגזרותיו, זיהום מים ואוויר באזורים נרחבים, כל אלה מבהירים לנו כי יש לשנות באופן מהותי את התנהלותנו בעולם.

    להמשך המאמר

  • סימן מקומי

    מחבר/ת: הדס ילינק

    כחלק מהשאיפות שלנו לשנה החדשה, יש משמעות להשתדלויות שאנו עושים בראש השנה- שימשיכו לשנה כולה.

    להמשך המאמר

  • אחרינו המבול, קיימות ישראלית

    מחבר/ת: עינט קרמר

    פרשת נח חושפת בפנינו אסון אקולוגי נוראי – המבול - שהציף את העולם והביא ל"קץ כל בשר", וזאת בשל התנהגותם הקלוקלת של בני האדם. פרשת השבוע חושפת אותנו גם למפעלו של נח, "פעיל הסביבה הראשון", שבציווי אלוהי הציל את מגוון המינים והשיט אותם בתיבה אל חוף מבטחים. הסיפור המקראי מסתיים ב"ברית עולם" בין האל ובני האדם בה הובטח לנו כי הארץ לא תישחת שנית על ידי הבורא

    להמשך המאמר

  • גלות ארץ ישראלית

    מחבר/ת: שמואל חן

    במאמרו דן ד"ר שמואל חן בתופעת היעדרותה של הציונות הדתית מן התנועה הסביבתית

    להמשך המאמר

  • פנים אל פנים

    מחבר/ת: אהרון אריאל לביא

    להמשך המאמר

  • כלכלה וחברה- תפיסת יסוד

    מחבר/ת: עינט קרמר

    צמיחה בת-קיימא: עמדה ישראלית ממקורות היהדות נייר עמדה כלכלי-סביבתי לועידה הבינלאומית לפיתוח בר-קיימא בריו דה-ז'נירו. חלק א'.

    להמשך המאמר

  • כלכלה וחברה: ביטויים מעשיים

    מחבר/ת: עינט קרמר

    צמיחה בת-קיימא: עמדה ישראלית ממקורות היהדות נייר עמדה כלכלי-סביבתי לועידה הבינלאומית לפיתוח בר-קיימא בריו דה-ז'נירו. חלק ב'.

    להמשך המאמר

  • נציבות הדורות הבאים

    מחבר/ת: עינט קרמר

    הסיסמה שאומצה באו"ם בכדי להבהיר את המושג "פיתוח בר קיימא" הינה "פיתוח אשר עונה לצרכי ההווה ואינו מעמיד בסיכון את יכולתם של הדורות הבאים לענות לצרכיהם". החשיבה היהודית המסורתית המוצגת כאן, מציגה אחריות בין – דורית אקטיבית וחיובית, הנוגעת בלב מושג זה ואף מרחיבה אותו.

    להמשך המאמר

  • שמיטה ישראלית

    מחבר/ת: עינט קרמר

    דמו בנפשכם כי במדינת ישראל מוכרזת שנה שלמה כשנת שבתון חלקית המוקדשת לחיזוק המשפחתיות, חיי התרבות והקהילה. מה הייתם יכולים לעשות בשנה שכזו?

    להמשך המאמר

  • גידול תרנגולים בסמוך לבתים שכנים

    מחבר/ת: הרב אהוד אחיטוב

    אם רשאי אדם לגדל בע"ח בסמיכות לשטח חברו – ובע"ח אלו מקימים רעש כגון כלבים ותרנגולים וכדו'?

    להמשך המאמר

  • ירוקים לדבר ה'

    מחבר/ת: הרב רונן לוביץ'

    התמודדות עם המשבר האקולוגי אינה יכולה להסתפק בחקיקה מפורטת. היא דורשת גם שינוי בתפיסה הכללית של מעמד האדם ביקום, ותמורה עמוקה במערכת הערכים הרווחת בחברה.

    להמשך המאמר

  • מרחב מחיה ביולוגי וחג העצמאות

    מחבר/ת: שושנה בובליל

    ארץ ישראל כמרחב מחייה ביולוגי של עם ישראל. מאמר ליום העצמאות

    להמשך המאמר

  • שנות השמיטה בעבודת הנפש

    מחבר/ת: הרב יצחק גינזבורג

    מאמר בעקבות הרצאה 'מתקרבים לשמיטה' שהעביר ניר מנוסי על פי הדברים של הרב יצחק גינזבורג

    להמשך המאמר

  • על זמן וכסף, שעבוד וחירות

    מחבר/ת: תמיר ניר

    בין חג החירות לחג השבועות ובין יום השואה ליום העצמאות, אני עסוק בשאלות על זמן וחירות בחיים המודרניים.

    להמשך המאמר

  • שמיטה בנתיב לקיימות

    חברה בריאה בארץ בריאה

    מחבר/ת: שושנה בובליל

    להמשך המאמר

  • לצאת לטבע, לדעת להשתחרר

    אנחנו, האביב וחג הפסח

    מחבר/ת: עינט קרמר

    להמשך המאמר

  • גשר אקולוגי

    סיפור פרמקלצ'ר

    מחבר/ת: טליה שניידר

    להמשך המאמר

  • השפע שבצמצום

    הסיפור של אבא (ואמא) חלקיה

    מחבר/ת: עינט קרמר

    מה מלמד אותנו סיפורם של אבא חלקיה ואשתו, שבאו אליהם חכמים להתפלל על הגשם?

    להמשך המאמר

  • אמונה בעידן של שפע

    האדם, הבריאה, א-לוהים

    מחבר/ת: הרב דב ברקוביץ

    להמשך המאמר

  • עולם חדש- ישן ומופלא

    על תיקון עולם ותיקון המידות

    מחבר/ת: עינט קרמר

    הרצאה של עינט קרמר ביום הלימוד היהודי העולמי 2016

    להמשך המאמר

  • מגוון הרצאות בנושאי יהדות וסביבה

    שהתקיימו ביום הלימוד העולמי 2016

    מחבר/ת: לקט

    בלימוד השתתפו מאות ארגונים, מרכזים קהילתיים, מוסדות דתיים, בתי כנסת, בתי מדרש, בתי ספר וארגונים חברתיים. כולם חברו ללימוד משותף ודיון באותם דפי תלמוד. אירוע זה מהווה יום חג לידע היהודי, ומאפשר לכולם לקחת חלק בלימוד התלמוד המהווה עמוד התווך המרכזי בתרבות הלימוד היהודית.

    להמשך המאמר

  • מבריחי השממה

    על הנגב הפורח בתרבות וביצירה

    מחבר/ת: דויד פרץ

    מאז ומתמיד לא הצלחתי להבין את האובססיה הזאת להפרחת השממה, יתרה מזו, בכל פעם ששמעתי את המשפט הזה הבטתי מהחלון החוצה לבדוק, והעיר, על שלל אנשיה וחייה היתה שם, נוכחת כתמיד

    להמשך המאמר

  • המדבר והארץ הנושבת- מחשבות

    מחבר/ת: נעם מאירסון ז"ל

    נעם מאירסון נהרג בעת שירות המילואים הראשון שלו בשריון במלחמת לבנון השנייה בהיותו בן 23. חייו מספרים על חיבור בין טבע, תורה וארץ-ישראל.

    להמשך המאמר