-
מחבר/ת: מרכז השל
השבת—יום חפשי מפעילות כלכלית מסחרית—עשויה להוות "משאב התנגדות" כנגד תרבות החומרנית השלטת, השבת היא רעיון מלא תקווה לקידום רוח האדם.
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: הדס ילינק
למי הארץ שייכת? מצוות השמיטה מלמדת על מקומו של האדם בעולם ועל אחריותו לאדמה ולבריאה כולה
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: הדס ילינק
מצוות השמיטה היא אחת המצוות המקיפות ביותר בתורה. היא נוגעת בכל שכבות האוכלוסייה, החי והצומח, ובמיוחד עוסקת בקשר שבין אדם לעצמו, אדם לאלוהיו, אדם לחברה, אדם לעמו ולסביבתו.
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: הדס ילינק
"הַרְפּוּ וּדְעוּ כִּי אָנֹכִי אֱ-להים" אומר דוד המלך בתהילים (מו ,יא).
מהי הרפיה? ומה יש בה המביא את האדם לידיעת ה'? ומה הקשר לשנת השמיטה הקרבה??
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: ג'רמי בנשטיין
המצווה של שנת שמיטה, כפי שהיא מופיעה בתורה ובספרות חז"ל, היא למעשה רעיון נועז למדי ואף רדיקלי. היא מורכבת משני חלקים, שמתייחסים לשניים מיסודות החיים: אדמה וכסף.
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: אלישיב פרנקל
מאמר מעמיק על היחס לרשות הרבים לאורך השתלשלות ההלכה עד ימינו.
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: הרב קוק
הננו חשים את החליפות של הזמנים על ידי הסימנים אשר נסתמנו בהם חלקי הזמן על פי הטבע ועל פי התורה. כשאנו עוברים מפרק לפרק בפרקי הזמן כמו משנה לשנה, אנו חשים בקרבנו תופעה של חידוש
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: ג'רמי בנשטיין
אזכור של יהדות ואיכות הסביבה באותו משפט בדרך כלל מעורר אחת משתי תגובות, שהן בעצם שני צדדים של אותו מטבע. הראשונה היא לטעון כמה היהדות היא "ירוקה" מעצם טבעה
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: דניאל שליט
מייד אחרי ההארה המרוכזת והאדירה של תשרי, שוקע קו-השנה אל תוך כיסוי החורף.
מבחינת הטבע, האקלים – החורף הקר, הלח והחשוך מהווה הסתר האור, החום והיובש הקיצי; אבל דווקא בחסות שמיכת החורף, מתרחשת נביטה וצמיחה בלפי פוסקת.
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: דניאל שליט
שלישיית החדשים האחרונה היא עומק החורף, כשם שתמוז-אב היו עומק הקיץ. בזוג נחדשים טבת-שבט אין חגים; יש צום עשירי בטבת, ולאחר מכן – יום-המפנה, ט"ו בשבט (שאינו ממש חג, כמו שיוסבר להלן);; ואילו החודש השלישי, אדר עומד כולו בסימן פורים;
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: שמשון רפאל הירש
"בט"ו בשבט - ר"ה לאילנות" החיזוק וההבראה שהביאה תקופת החורף בטבע, כבר הושגה ברובה, וכבר נראה כחו הדוחף של הלשד החדש בעורקי החיים של האילנות, על כן מונה החק הישראלי את שנת הולדתן של הפירות מט"ו בשבט ומסדר לפי זה את החובות וסדר החובות המוטלות על היהודי עם יבול השנה של הטבע
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: ארי אילון
כל עניין הנטיעה בטו בשבט – מופרך מעיקרו: אין זה תאריך מתאים לנטיעה כלל ועיקר. עצי יער ועצי שלכת – צריכים להיות נטועים זמן רב לפני כן;
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: דניאל שליט
כשם שעיקרה של תקופת האביב היה החסד והגילוי (אמנם, היא כוללת תקופת הסתר יחסי – ספירת העומר – אבל גם זאת רק לצורך הכנת גילוי נוסף) – כך עיקרה של תקופת הקיץ הוא סילוק-האור, החורבן, האבל. אומנם בסוף התקופה הזאת מתחדש אור גדול
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: עינט קרמר
דניאל שליט לוקח אותנו אל המהלכים הנסתרים בין חודשי השנה. הפעם - רצף חודשי האביב
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: צביקה נבו
מספרים על 'החפץ חיים' (הרב ישראל מאיר הכהן), שהתגורר בעיירה ראדין, כיום באוקראינה, שהיה נוהג להגיע בימות הקיץ יחד עם תלמידיו, אל הכפר היהודי דוגאלישוק, באזור ראדין. כפר זה, היה מאוכלס בטרם מלחמת העולם השנייה ביהודים שהתפרנסו מחקלאות,
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: אמוץ כהן
חודש ניסן הוא חודש האביב, והיקום אומר שירה. הפריחה בשיאה, רב גוניות של ריחות וקולות ממלאים את האוויר. ומה נאה יותר מכל, שבליל התקדש החג מצטרף האדם לשירה - הלא היא תפילת ההלל.
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: הרב קוק
כיצד מעלין את הבכורים כל העיירות שכמעמד מתכנסות לעירו של מעמד ולנין ברחובה של עיר ולא היו נכנטים לבתים, ולמשכים הי' הממונה אומר קומו ונעלה ציון אל בית ד' אלהינו. בנוהג בין האומות הוא שאומה שכל עסקה ומחיתה אינה כ"א עבודת אדמה ולא תשים מגמתה למסחר ולחרשת המעשה שהוא מורכב עם המסחר, לשום מקום דרישה למעשי ידי האומנים בעלי מלאכה וחרשת
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: יובל שרלו
אנחנו צריכים לעשות פעולות מעשיות, ואין מקור אנרגיה ומוקד משמעותי יותר להתחיל בו מאשר בית הכנסת
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: מיכל ברגמן
פרשת בראשית היא גם הזדמנות להרהר על שינויים בחיים - מיכל ברגמן מציעה לנו לקשר את עולם בית הכנסת לעולם שבחוץ.
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: אהרון אריאל לביא
כבר חודשיים שאנו מבקשים על הגשמים- ואין. אחרי חצי-עשור של בצורת, אנו מציעים להתבונן במשמעות הרוחנית של הטל והמטר,ותפקיד המים לאור הקבלה והחסידות. בתקווה לשנה ברוכת גשמים.
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: שלמה בוסקילה
מוצאי שבת, אנו נוהגים לברך ברכה מיוחדת שנתקנה על האש. מה הקשר בין הבדלה לחונן הדעת? ומהו הקשר בין האש לתבונה האנושית? האם האש היא המתנה הגדולה שניתנה לאדם או שמא דווקא מפלתו הגדולה?
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: הרב יהודה הלוי
לפני שנוכל לקוות לפתור את בעיות האקולוגיה בעידן הטכנולוגי, אנו מוכרחים למצוא את השורשים לבעיות אלה, הנעוצים בגישתנו הבסיסית לחיים – ובעצם טבענו האנושי.
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: עינט קרמר
במאה ה-21 איננו יכולים עוד להתעלם מהשבר הסביבתי. התחממות כדור הארץ הגורמת לפגע יטבע רבים, החור באוזון ונגזרותיו, זיהום מים ואוויר באזורים נרחבים, כל אלה מבהירים לנו כי יש לשנות באופן מהותי את התנהלותנו בעולם.
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: הדס ילינק
כחלק מהשאיפות שלנו לשנה החדשה, יש משמעות להשתדלויות שאנו עושים בראש השנה- שימשיכו לשנה כולה.
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: עינט קרמר
פרשת נח חושפת בפנינו אסון אקולוגי נוראי – המבול - שהציף את העולם והביא ל"קץ כל בשר", וזאת בשל התנהגותם הקלוקלת של בני האדם. פרשת השבוע חושפת אותנו גם למפעלו של נח, "פעיל הסביבה הראשון", שבציווי אלוהי הציל את מגוון המינים והשיט אותם בתיבה אל חוף מבטחים. הסיפור המקראי מסתיים ב"ברית עולם" בין האל ובני האדם בה הובטח לנו כי הארץ לא תישחת שנית על ידי הבורא
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: שמואל חן
במאמרו דן ד"ר שמואל חן בתופעת היעדרותה של הציונות הדתית מן התנועה הסביבתית
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: אהרון אריאל לביא
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: עינט קרמר
צמיחה בת-קיימא:
עמדה ישראלית ממקורות היהדות
נייר עמדה כלכלי-סביבתי
לועידה הבינלאומית לפיתוח בר-קיימא בריו דה-ז'נירו. חלק א'.
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: עינט קרמר
צמיחה בת-קיימא:
עמדה ישראלית ממקורות היהדות
נייר עמדה כלכלי-סביבתי
לועידה הבינלאומית לפיתוח בר-קיימא בריו דה-ז'נירו. חלק ב'.
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: עינט קרמר
הסיסמה שאומצה באו"ם בכדי להבהיר את המושג "פיתוח בר קיימא" הינה "פיתוח אשר עונה לצרכי ההווה ואינו מעמיד בסיכון את יכולתם של הדורות הבאים לענות לצרכיהם". החשיבה היהודית המסורתית המוצגת כאן, מציגה אחריות בין – דורית אקטיבית וחיובית, הנוגעת בלב מושג זה ואף מרחיבה אותו.
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: עינט קרמר
דמו בנפשכם כי במדינת ישראל מוכרזת שנה שלמה כשנת שבתון חלקית המוקדשת לחיזוק המשפחתיות, חיי התרבות והקהילה. מה הייתם יכולים לעשות בשנה שכזו?
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: הרב אהוד אחיטוב
אם רשאי אדם לגדל בע"ח בסמיכות לשטח חברו – ובע"ח אלו מקימים רעש כגון כלבים ותרנגולים וכדו'?
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: הרב רונן לוביץ'
התמודדות עם המשבר האקולוגי אינה יכולה להסתפק בחקיקה מפורטת. היא דורשת גם שינוי בתפיסה הכללית של מעמד האדם ביקום, ותמורה עמוקה במערכת הערכים הרווחת בחברה.
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: שושנה בובליל
ארץ ישראל כמרחב מחייה ביולוגי של עם ישראל. מאמר ליום העצמאות
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: הרב יצחק גינזבורג
מאמר בעקבות הרצאה 'מתקרבים לשמיטה' שהעביר ניר מנוסי על פי הדברים של הרב יצחק גינזבורג
להמשך המאמר
-
מחבר/ת:
בין חג החירות לחג השבועות ובין יום השואה ליום העצמאות, אני עסוק בשאלות על זמן וחירות בחיים המודרניים.
להמשך המאמר
-
חברה בריאה בארץ בריאה
מחבר/ת: שושנה בובליל
להמשך המאמר
-
אנחנו, האביב וחג הפסח
מחבר/ת: עינט קרמר
להמשך המאמר
-
סיפור פרמקלצ'ר
מחבר/ת: טליה שניידר
להמשך המאמר
-
הסיפור של אבא (ואמא) חלקיה
מחבר/ת: עינט קרמר
מה מלמד אותנו סיפורם של אבא חלקיה ואשתו, שבאו אליהם חכמים להתפלל על הגשם?
להמשך המאמר
-
האדם, הבריאה, א-לוהים
מחבר/ת: הרב דב ברקוביץ
להמשך המאמר
-
על הנגב הפורח בתרבות וביצירה
מחבר/ת: דויד פרץ
מאז ומתמיד לא הצלחתי להבין את האובססיה הזאת להפרחת השממה, יתרה מזו, בכל פעם ששמעתי את המשפט הזה הבטתי מהחלון החוצה לבדוק, והעיר, על שלל אנשיה וחייה היתה שם, נוכחת כתמיד
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: נעם מאירסון ז"ל
נעם מאירסון נהרג בעת שירות המילואים הראשון שלו בשריון במלחמת לבנון השנייה בהיותו בן 23. חייו מספרים על חיבור בין טבע, תורה וארץ-ישראל.
להמשך המאמר
-
מאמר
מחבר/ת: ד"ר משה רוזנפלד
מאמר מאת ד"ר משה רוזנפלד על האדם והסביבה דרכך הגותם של א"ד גורדון, רחל, וסבינה מסג
להמשך המאמר
-
חינוך סביבתי יהודי
מחבר/ת: תהילה סולטנה שפר
שתי ערכות לימוד בנושא יהדות וסביבה. האחת ערכה לימודית לגילאי בית הספר היסודי, והשנייה טיש סביבתי לקהילה.
להמשך המאמר
-
מאמר מתוך גיליון דעות 89 - לעבדה ולשמרה
מחבר/ת: רונן לוביץ
היחס בעולם היהודי הדתי לתנועה הירוקה נע בין שתי גישות הפוכות: גישה הסוברת שמדובר בהתנגשות חזיתית מול גישה הטוענת להלימה מלאה בין יהדות וקיימות. אך בתווך אפשר להציע גישה שלישית: חרף העובדה שהלימה בין מקורות היהדות לסוגיות הסביבה היא מלאכותית ומאולצת, יש לה חשיבות בהצעת קריאות כיוון רעיוניות ועקרוניות. מסד לחשיבה סביבתית־יהודית חדשה
להמשך המאמר
-
שירה נוגעת פלסטיק
מחבר/ת: חיה משב, לאה צבי (דובז'ינסקי), אפי הלפרין, יובל ששון, שושנה קרבסי, אריאלה נידם-פרץ
אקופואטיקה לט"ו בשבט, שירה שנוגעת בפלסטיק
להמשך המאמר
-
מאמר מעלון טו בשבט בנושא פלסטיק
מחבר/ת: הדס ילינק
מאמר של הדס ילינק על הקשר בין חוקי התורה לחוקי הטבע
להמשך המאמר
-
מאמר מעלון טו בשבט בנושא פלסטיק
מחבר/ת: עינט קרמר
עצות של עינט קרמר ליצירת קידוש ירוק
להמשך המאמר
-
מאמר על ברכת האילנות
מחבר/ת: עינט קרמר
מאמר של עינט קרמר לכבוד ראש חודש ניסן על ברכת האילנות, לזמן הסגר מהקורונה
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: Einat Kramer
The month of Nisan begins today, in the midst of the welcoming blossom of springtime in Israeli. This month also comes in the midst of the "Corona virus crisis," as we are asked to shut ourselves in our homes instead of going outside and enjoying all that beauty of nature.
להמשך המאמר
-
חזון השמיטה מתוך משבר הקורונה
מחבר/ת: תהילה סולטנה שפר ועינט קרמר
מאמר על חשיבות ההתכוננות למשברים סביבתיים בעקבות משבר הקורונה ולקראת שנת השמיטה
להמשך המאמר
-
שורשים אקו-פואטיים בסיפורי חכמי הגליל
מחבר/ת: צוריאל אסף
מאמר של המשורר צוריאל אסף על אקופואטיקה ושמיטה
להמשך המאמר
-
מדרש מודרני על השמיטה
מחבר/ת: תמר ביטון
מדרש מודרני מאת תמר ביטון על השמיטה
להמשך המאמר
-
THE VISION OF SHMITA AMID THE CORONA CRISIS
מחבר/ת: Tehila Sultana Schaefer and Einat Kramer
An article by Tehila Sultana Schaefer and Einat Kramer about the Corona crisis and the connection to the Shmita year
להמשך המאמר
-
פעילות תשפ
מחבר/ת: עינט קרמר
סיכום שנה בטבע עברי
להמשך המאמר
-
על חינוך להתבוננות והוראה לטבע
מחבר/ת: גמא שפר
להמשך המאמר
-
מבט עומק על ההגות היהודית ברעיונות השמיטה
מחבר/ת: הרב ד"ר יוחאי רודיק
להמשך המאמר