שמיטה ישראלית – ט'ו בשבט כל השנה

ט'ו בשבט, עבר לאורך השנים גלגולים רבים. ראשיתו תאריך העוסק בפירות האילן מבחינת מצוות התלויות בארץ- תאריך המזכיר לנו לחלוק את השפע שעולם הטבע מעניק לנו עם אלו שאין להם. בשנות הגלות הארוכות, כאשר לא זכינו לקיים את המצוות התלויות בארץ, הפך ט'ו בשבט להיות חג הגעגועים לארץ ישראל , כמו גם הזדמנות להתקרב אל האל ואל עצמנו, באמצעות אכילת פירות ואמירת ברכות ייחודיות. עם שובנו לארצנו קיבל ט'ו בשבט את המימד הציוני, כחג נטיעת העצים ולמעשה נטיעת העם היהודי מחדש באדמת ארצו. בשנים האחרונות מקבל החג מימד נוסף מעולם הקיימות – כאשר הוא מוקדש, בין השאר, ליערות הגשם ולכלל המערכת האקולוגית המאפשרת לנו להתקיים בעולם המבורך הזה.
אין כמו ט'ו בשבט להדגים, כיצד מצווה עתיקה יכולה לקבל פרשנות מתחדשת מדי דור, ולשמור על רעננותה ועל הרלוונטיות שלה לעם ולארץ.
יוזמת "שמיטה ישראלית" מובילה, לצד הפן ההלכתי, מהלך של הנגשת שנת השמיטה לציבור הרחב כשנה של אחריות סביבתית, מעורבות חברתית והתבוננות עצמית. הדבר נעשה מתוך חיבור למגוון רחב של ארגונים לשינוי חברתי, עסקים ומשרדי ממשלה, המקדמים ביחד את הרעיון של שנת שמיטה משמעותית במדינת ישראל.
לקראת ט'ו בשבט, בחרנו להביא לכם רעיון לשנת שמיטה בפן הסביבתי:
הכרת הטוב בטבע של ארץ ישראל
שנת השמיטה המקראית, בה שמט החקלאי את אדמתו ואיפשר לכל המעוניין ליהנות מפירותיה, מאופיינת בחיבור בין סביבה, חברה ורוח.
סביבה – החקלאי הקדום שמט את אדמתו ונתן לה להתחדש ולהשתקם. אבל לא רק זה. בשנת השמיטה החקלאי הסתכל על האדמה, אולי לראשונה בשבע שנים, לא בתור משאב לניצול אלא בתור מה שהיא. אדמה; חברה – תוצרת השדות חולקה בין כלל הקהילה לפי הצורך של כל אדם ואדם. בסוף השנה התקיימה שמיטת חובות; רוח – שנת השמיטה היוותה למעשה שנת שבתון קולקטיבית שהוקדשה למשפחה לקהילה וללימוד תורה.
אחת הדרכים לתרגום שלושת הרעיונות הללו למציאות ימינו, במסגרת המחברת קהל רחב ככל האפשר לרעיון של השמיטה, הינו בהכרזה על שנה זו כעל שנה מרכזית של אירועי תרבות וחוויה חינמיים לכלל שכבות האוכלוסייה, בטבע המקומי ובגינות הקהילתיות:
מה יכול להיות שם? ככל שהדמיון מאפשר, למשל: מנגינה – אירועים מוזיקליים בגינות קהילתיות; מדרשגינה – לימוד יהדות בחיק הטבע; פסטיבלי רחוב ואירועים בטבע העירוני, בסגנון פעילות החברה להגנת הטבע – "יצאתי מהבית הגעתי לטבע"; פתיחת הפארקים הלאומיים ללא תשלום לפחות חלק מהזמן; ימי שיא סביבתיים וחווייתים ביערות קק"ל – בעיקר לאוכלוסיות שבדרך כלל לא יוצאות לנפוש בטבע; הדרכות קבועות לחברות בשביל ישראל.
אירועים אלו יקדמו את אהבת הטבע והארץ בקרב הציבור הרחב, ינגישו תרבות, רוח וחווייה לכלל האוכלוסייה, ויזמינו לכולנו לברך על הטוב שזכינו לנו כך שאנו חיים בארצנו.

ומה עוד יכול לקרות בשנת השמיטה?
בשנת השמיטה המקורית שחרר החקלאי את אדמתו משנה של עיבוד ואיפשר לה לשקם עצמה לקראת שש שנות עיבוד אינטנסיביות נוספות. אפשר להכריז על השנה כשנה של שיקום משאבי הטבע המדולדלים של מדינה ישראל הן ברמה הלאומית, והן ברמה האישית – בה כל אחד מאיתנו יכול לבחור להפחית את כמות הצריכה שלנו באופן מודע.

רעיונות אלו הם רק חלק מהרעיונות עליהם אנו עובדים במסגרת מיזם שמיטה ישראלית. . הצטרפו אלינו : Einat@tevaivri.org.il

This entry was posted in כללי. Bookmark the permalink.

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>