קיימות יהודית ואנחנו

 

ברוכים הבאים למיינסטרים!

אז מה זה קיימות?

על מנת להבין את המושג קיימות, אני רוצה להחזיר אותנו בזמן, לפעם הראשונה בה השתמשו במושג זה בדרך בו אנו מכירים אותו כיום. בשנת 1983 פנה האו"ם לראש ממשלת נורבגיה דאז, גב' ברוטלנד, בבקשה לעמוד בראש ועדה שתציע  פתרון לבעיות הסביבתיות שהתחילו להטריד את העולם. לאחר 4 שנות עבודה נולד דו"ח ,תחת הכותרת "עתידנו המשותף". הדו"ח מכיר באחריות של בני האדם להידרדרות הסביבתית של כדור הארץ וקורא להם לקחת אחריות לתיקון.

אך גדולתו של הדו"ח אינה רק בניסוח הכרה זו. גדולתו הינה בכך  שהוא מציג תפיסה לפיה אין טעם להילחם במשבר סביבתי נקודתי , מבלי לשנות את התנהלותנו הכוללת.

ההסבר לכך פשוט – כשלאנשים אין מה לאכול , אי אפשר לצפות מהם לשמור על הסביבה. כשנשים מדוכאות ונטולות זכויות – הסביבה, מן הסתם, לא עומדת בראש מעיניהן, כשהתרבות השלטת קוראת לנו לחיות "כאן ועכשיו" מבלי לחשוב על הזולת או על העתיד – קשה לנו לחשוב על הסביבה. הכל קשור להכל קשור להכל.

מתוך  כך השינוי צריך לכלול את כלל מימדי החיים שלנו – סביבה, חברה, כלכלה ותרבות. הוא צריך להתחשב לא רק בצרכינו , אלא גם בזכותם של הדורות הבאים ליהנות מחיים טובים ובריאים. השינוי הזה, תפיסת העולם הזו, היא קיימות.

 

ואיך זה קשור ליהדות ?

אם תשאלו אותי – בכל דבר ודבר.

הקיימות חורטת על דגלה קיום אורח חיים ראוי , מתוך דאגה לטבע, לבני האדם ולדורות הבאים – האם זה לא אחד מהרעיונות העומדים בבסיס היהדות?

אבל יותר מזה – בניסיונות לתרגם את הרעיון הגדול של הקיימות לביצוע נולד המושג "קיימות מקומית". הרעיון שעומד מאחורי המושג הוא שאין תשובה אחת לאורח חיים מקיים – או למעשה אסור שתהייה תשובה אחת לאורח חיים שכזה. אם בדורות הבאים עסקינן – בדיוק כמו שאני רוצה להעביר להם אויר ומים נקיים , כך אני מעוניינת להעביר להם זהות משמעותית ומורשת מכוננת.אם כך, עצם החיבור למורשת ישראל  הינה מעשה של קיימות – קיימות תרבותית וזהותית.

אך היהדות אינה רק מטרה – היא גם דרך להטמיע רעיונות סביבתיים בקרב עם ישראל בדרך בה הם יכולים להישמע. הסיסמה הסביבתית "חשוב עולמי פעל מקומי" – העומדת בבסיס עשייה נרחבת בתחום, הבינה את הצורך הזה. חשוב עולמי – ברצוננו לעסוק בתיקון עולם , פעל מקומי – במקום בו אתה חי – סביבה הגיאוגרפית, התרבותית, הרוחנית והחברתית בה אתה נמצא.

למזלנו , כיהודים, נראה כי המשימה קלה במיוחד. היות ועולם היהדות מחזיק תפיסות מקיימות מרחיקות לכת. הנה כמה דוגמאות קטנות:

מקומנו בעולם – תפישת העולם היהודית המקבלת את שליטת האדם בעולם כמציאות ("פרו ורבו ומלאו את הארץ וכבשוה"), אך מעניקה לו תפקיד ייחודי של שמירה ולקיחת אחריות על העולם ("לעבדה ולשומרה"). תפישת עולם זו, קוראת לאדם להתנהל בעולם בענווה, מתוך כבוד לאחיו לבריאה – הטבע הדומם, הצומח ובעלי החיים.

מצוות מעשיות - בתחום המעשי, היהדות, שהביאה לעולם את השבת כיום מנוחה ושוויון בין מעמדות ובין האדם לטבע (על פי ההלכה, אסור לאדם לשנות בשבת דבר בבריאה), מחזיקה ברעיונות סביבתיים מובנים הקוראים למניעת בזבוז והשחתה בעולם (בל תשחית) ליחס של כבוד לבעל החיים (צער בעלי חיים) ולשגרה המשלבת עשייה ויצירה בעולם, לצד עצירה והתבוננות בפלאותיו.

קהילה -– אחת הדרכים לבנות עולם ראוי וטוב לחיות בו, עוברת דרך חיזוק הקהילתיות. אין ספק שעם ישראל, לאורך ההיסטוריה, פיתח מומחיות בבניית קהילות סולידאריות ושימורן.

כל אלו הינן דוגמאות קטנות לדרך בה מורשתנו המשותפת יכולה להיות בסיס לעשייה של תיקון עולם.

בימים אלו, בהם נדמה כי הזהות היהודית של רבים שבירה כל כך, אין ספק כי התמקדות בעשייה סביבתית חברתית מתוך לימוד יהודי, היא דרך לחבר בין יחידים וקבוצות, לברית יעוד משותפת, מתוך היהדות – ואל עשיית הטוב.

ברוכים הבאים.

This entry was posted in כללי. Bookmark the permalink.

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>