ברית ייעוד ירוקה

פורסם בתאריך: 00-00-0000

האם ידעתם כי קיימת בעיה בין יהודי ישראל ליהודי התפוצות? – לרובנו, החיים בישראל, שאלת יחסי ישראל והתפוצות מזכירה סמינר נוער נשכח מעברנו , במקרה הטוב. אבל שאלת יחסי ישראל והתפוצות, ובעיקר מקומם של צעירים יהודים ומידת מחויבותם ליהדותם ולקשר עם ישראל – היא שאלה מרכזית

 

ברית ייעוד ירוקה

 

עינט קרמר ומיכל ברגמן

 

למה קיימות ויהודים?

האם ידעתם כי קיימת בעיה בין יהודי ישראל ליהודי התפוצות? – לרובנו, החיים בישראל, שאלת יחסי ישראל והתפוצות מזכירה סמינר נוער נשכח מעברנו , במקרה הטוב. אבל שאלת יחסי ישראל והתפוצות, ובעיקר מקומם של צעירים יהודים ומידת מחויבותם ליהדותם ולקשר עם ישראל – היא שאלה מרכזית. היא בין שאלות הליבה שיכריעו את עתידו של העם היהודי מחוץ לגבולות ישראל. לא פחות. הנושאי הירוקים יכולים להצמיח פתח של תקווה ולדעתנו גם להעמיק שורשים, לפרוח ואפילו להביא לפירות משותפים.

כיצד מחברים צעירים יהודים למחויבות יהודית, וכיצד קיימות יהודית קשורה לנושא? – בואו ונביט לרגע אל מחוץ לגבולות היהדות הישראלית, וננסה להבין מה עומד לפתחו של העם היהודי . כלומר – מה עומד לפתחנו המשותף.

 

" מה הצעירים רוצים"

לפני כשבוע התקיימה עצרת הסוכנות השנתית העולמית בירושלים.  יהודים מכל העולם התכנסו לשלושה ימים של דיונים , סיורים והחלטות משותפות.

המושב העמוס ביותר באותה עצרת התקיים תחת הכותרת  "פער הדורות במנהיגות היהודית- גיוס מנהיגות צעירה ועכשווית". המושב, שהתקיים במתכונת של שולחנות עגולים עסק  בשאלה "מה עושים עם הצעירים הללו, איך "מגייסים" אותם להוביל מהלכים בעם היהודי" ולא פחות חשוב – האם קיים כיום פער בין-דורי שלא ניתן לגישור?

המסר המרכזי שעלה בדיונים השונים היה כי יש להקשיב לצעירים, לרצונותיהם וחלומותיהם. אחד הדוברים מארה"ב אמר בחכמה רבה – 'באתי מעולם העסקים ושם למדתי שהלקוח תמיד צודק. הצעירים הם הלקוחות שלנו ולכן כאשר תכננו פעילות לצעירים שאלתי אותם, התייעצתי איתם וגם נתתי להם להחליט על התכנים. היינו בטוחים שכולם יבואו לחגוג ולהתהולל, אבל דיונים על מגדר, זהות מינית ונושאים אחרים התבררו כנושאים שמשכו את הקהל והוא בא לדיונים בהמוניו, דן בכובד ראש – זו הייתה הצלחה!"

באותה עצרת ממש, התקיים מושב בנושא "כחול לבן ירוק – קיימות ויהדות ". נציגים מרב הארגונים המובילים בתנועה הסביבתית הישראלית היו שם, על מנת להוביל שולחנות עגולים בדבר הדרך להרחיב את ערך ה"תיקון עולם" היהודי, כך שיכלול גם מחויבות לתיקון של העולם הממשי עליו אנו חיים -  הלא הוא כדור הארץ. לצד מנהלי הארגונים הסביבתיים הגיעו למושב צעירים ירושלמים, בני גרעין דבש וחברי קהילות חינוכיות ברחבי הארץ, שהנושא קרוב לליבם.  לעומת זאת, נוכחותם של אנשי הסוכנות הייתה דלה ביותר. מעטים מבינהם ראו צורך להשתתף בדיון על קיימות ויהדות. מצד שני, חייבים להסתכל על חצי הכוס המלאה – זוהי הפעם הראשונה שעצרת הסוכנות מקדישה לנושא הקיימות מקום וזמן – התחלה צנועה, אבל חשובה."מיהו ישראלי ומיהו יהודי

בארה"ב התקיים כנס מסוג שונה: היה –זה כנס – שהפגיש מנהיגות יהודית מתחום הסביבה, החברה וזכויות האדם. שם נשאלה שונה מזו בכנס הסוכנות: המשתתפים העזו להעלות את השאלה בדבר מקומה של ישראל בהובלת נושאים אלו, ומקומם של ארגונים ישראלים ברשת יהודית-חברתית – סביבתית עולמית.

מסתבר, שהתשובה שונה מהתשובה שהיינו רוצים לענות לעצמנו. ארגונים רבים מאוד, החורתים על דגלם תיקון עולם, נמנעים מלשתף פעולה עם ארגונים ישראלים בגלוי.  באחרים, שלכאורה לא נקטו דעה בנושא, כל אזכור של ישראל מהווה נגיעה ב"טאבו" שאין לדבר עליו. הפעילים עצמם, כפי שהעידו בשיחות במהלך הכנס, חווים נתק רגשי גדול מאוד מישראל: הן בשל מדיניותה בנושאים מסוימים והן בשל אי היכולת להוכיח אותה בשל חשש להיתפס כמסייעים לאויבינו. הפתרון לכך מבחינתם הוא "לא לגעת" ולהתרכז בתיקון ובעשייה מקומית או להבדיל במקומות "פשוטים" יותר כגון הודו ואפריקה.

נעם דולגין, לשעבר ראש הgreen Zionist alliance, התנועה הירוקה בקונגרס היהודי העולמי, ואחד ממובילי הארגונים שתומכים בגלוי בישראל מסביר זאת כך – "בארה"ב וקנדה למשל, יש הרבה אנשים צעירים שהיה איכפת להם מישראל כחלק מהזהות היהודית שלהם – דתית או חברתית והם חיפשו דרכים לבטא רגש זה מבלי לעשות עליה. פעמים רבות צעירים אלו הצטרפו לארגוני השלום למיניהם, והקושי שהם חוו שם ניתק אותם רגשית מהמדינה. מאותו רגע הם "שרופים" מבחינת יחסם לישראל, בבחינת "הייתי וראיתי" , ומשקיעים את הלהט שלהם בנושאים אחרים."

מהצד הישראלי המציאות לא פחות מורכבת: מסתבר, שרבים מהפעילים בארגוני הסביבה והצדק החברתי בישראל לא תופסים את עצמם כ"יהודים" אלא כ"ישראלים" – דהיינו מרכיב הזהות המרכזי בהם הוא היותם אזרחים במדינת ישראל המעוניינים בחברה ומדינה צודקת ולא שייכותם לעם או לדת היהודית. 

נעמי צור, סגנית ראש עיריית ירושלים, ואחת ממשתתפות הכנס מספרת " מבחינתי, ההבנה כי  חברי ועמיתי היהודים מהתפוצות  מוצאים את ישראל ככמעט לא רלוונטית בעבורם  בעוד הם פועלים לתיקון עולם מתוך זהותם היהודית, בעוד חברי ועמיתי הישראלים מחזיקים זהות ישראלית אזרחית ברורה, אך לא מחוברים לזהותם היהודית, הייתה טראומתית. ..חוסר בתחושת ייעוד משותפת וחוסר בבסיס משותף לדיון, הוביל לאורך ההיסטוריה היהודית כולה לטרגדיות".

 

 

"עם יהודי בר קיימא"

אז כיצד גורמים לצעירי עמנו בתפוצות להרגיש מחוייבים ליהדותם ולעמם? ומה בכלל בין ישראל  לתפוצות? אלו הן בהחלט שתי שאלות שראוי לענות עליהם עכשיו, בימי בין המצרים, בהם אנו חוזרים ונזכרים בתוצאות הפילוג והריחוק בין בני עמנו.

כדי לנסות ולתת תשובות, נעזר במונחים שתבע  הרב סולובייצ'יק: " ברית גורל" ו"ברית ייעוד".  הגורל חייב אותנו, היהודים, לדבוק זה בזה כדי לשרוד בעולם של רדיפות . ברית הגורל לא הותירה בידינו בחירה – היינו חייבים להיות "ערבים זה לזה" אל מול השלטונות העוינים. בימינו, מתבטאת אולי "ברית" זו, בדה-לגיטימציה של ישראל, ה"מושלכת" על יהדות העולם כולו .

מלחמות ישראל, הביאו גם-הן לחיזוק תחושת הגורל המשותף ולדאגה בקרב יהודים בתפוצות – הדאגה העירה את ברית הגורל והביאה אותה למרכז הבמה היהודית, לפחות לזמן קצר.

לעומת זאת, ברית הייעוד היא סיפור שונה לגמרי:  ברית הייעוד יוצרת  קיום אקטיבי – בו אדם רותם את נסיבות קיומו לטובת מטרה נעלה. "ברית ייעוד" יהודית, הינה , על פי הרב סולובייצ'יק, התמסרות של האומה כולה למטרה עילאית, מתוך בחירה חופשית בחיי משמעות.

שימוש במושגים של "ברית גורל" ו"ברית יעוד" יכול לסייע לנו להתמודד עם המציאות המורכבת בה אנו חיים.  המושג "ברית הגורל" יכול לסייע ליהדות התפוצות להכיל את עובדת היותם "שגרירים בעל כורחם" לישראל, שעם מדיניותה פעמים רבות אינם מסכימים, או לפחות של היותם קשורים ליהודים החיים בישראל, ומוזמנים להיות ערבים להם.

אך, המשימה העיקרית העומדת לפתחנו הינה מציאת והגדרת "ברית ייעוד" משותפת –ליהודי ישראל והתפוצות גם יחד. במציאות בה עמנו מחולק לפי זרמים, מקומות מגורים ודעות פוליטיות, בניית שיח ייעוד משותף, הקושר בינינו בברית של עשיית הטוב, הינה משימה חשובה מאין כמוה.

קיימות הינה תפיסת עולם שעניינה בנית אורח חיים המחזיק את כל מרכיבי החברה האנושית (חברה, סביבה, כלכלה) ועוסק בשאלות היסוד של איך ראוי לחיות בעולמנו. עם ישראל מתמודד לאורך דורות עם השאלה הזו ממש, העומדת בבסיס קיומו. מתוך כך מושג הקיימות הוא לתפיסתנו, מושג מפתח ביצירת ברית ייעוד משותפת סביב השאיפה להמשיך ולקיים את העולם בכל מקום בו אנו חיים, לקיים קשרי גומלין בין בני אדם ולקיים מסורות עתיקות וקשרים אנושיים משמעותיים עם אחינו הקרובים והרחוקים.

אחד מהרעיונות העומדים בבסיס הקיימות  נקרא "קיימות מקומית" – ההבנה כי אין דרך אחת  לאורח חיים מקיים, אלא דרכים רבות – התלויות בתנאים הסביבתיים והתרבותיים של כל מקום ומקום. הסיסמה הסביבתית "חשוב עולמי פעל מקומי" – מבהירה זאת יפה.  חשוב עולמי – ברצוננו לעסוק בתיקון עולם , פעל מקומי – במקום בו אתה חי – סביבה הגיאוגרפית, התרבותית, הרוחנית והחברתית בה אתה נמצא, בישראל או בתפוצות, כיהודי דתי או שאינו שומר מצוות.

רעיון נוסף מבית מדרשה של תפיסה זו הינה הינו הרעיון של "קיימות תרבותית" – עיקרו של הרעיון הוא כי כשם שאנו שואפים להנחיל לדורות הבאים עולם עם אויר ומים נקיים , כך אני מעוניינים להעביר להם זהות משמעותית ומורשת מכוננת. תפיסה זו מציגה את עצם החיבור למורשת ישראל כמעשה של קיימות – להמשיך ולקיים תרבות וזהות. בעולם הנתון לפגיעה בזהויות ייחודיות מצד  "כוחות השוק"  זוהי משימה יהודית רבת משמעות: יצירת קיימות תרבותית-יהודית  לעומת התרבות הצרכנית הכללית, המשטיחה את המורשת ומזיקה לסביבה בעידודה לצרוך עוד ועוד.

 עקרונות הקיימות בכלל  והקיימות המקומית והתרבותית בפרט, לחזק יכולים להוות בסיס לברית ייעוד יהודית ,  ולא פחות חשוב – לחבר לברית הייעוד , את אותם הצעירים שהזכרנו בתחילת מאמרנו: יהדות אינה רק מוסדות קהילתיים מזדקנים, ואינה רק הסכסוך הישראלי-פלסטיני ודימויה של מדינת ישראל בעולם המערבי. יהדות היא גם 'תיקון עולם' המתבטא בשמירה על ייחוד תרבותי, בדאגה למשאבי אדמה ומים, בהיכרות עם משמעות הזמן והטבע במקורות ובדאגה משותפת לעולמנו המאבד את משאביו – בישראל, בצפון אמריקה ובכל מקום על פני האדמה.

ברית ייעוד  של קיימות יהודית נפרטת למעשים רבים ושונים, ולשאלות יסוד עמן יש להתמודד:
איך מקיימים עולם על-פי  הציוויים הבראשיתיים -"פרו ורבו ומלאו את הארץ וכבשוה" מחד, ו-"לעבדה ולשומרה", מאידך?

האם השבת היא בשורת הקיימות היהודית לנו ולעולם? יום של מנוחת הגוף והנפש - מהו היחס הנכון בימינו בין מנוחה ועשייה בעולמנו? בין שינוי ושימור?

האם נוכל לקיים קהילה יהודית של קיימות המגשרת על-פני אוקיינוסים וחילוקי דעות - כיצד בונים קהילה במאה הכל כך וירטואלית שלנו?

בשנים האחרונות הולכת ומתבססת תנועה של קיימות יהודית ברחבי העולם. חוות אקולוגיות יהודיות מתרגלות את נושא מתנות העניים, לצד קידום מזון בריא ומקומי. ארגוני סביבה וחברה יהודיים מתאגדים להובלת מהלכים משמעותיים בעמנו לקראת שנת השמיטה הקרובה, וצעירים יהודים מתנדבים בהמוניהם לפרויקטים של סביבה, חברה וקידום זכויות אדם. 

זה הזמן להכניס את ישראל לתמונה כמובילה בתחומים אלו. מתוך דאגה לזהות היהודית ולהמשכיות היהדות בדורות הבאים, מתוך הבנה כי המשבר הסביבתי-חברתי העולמי הנוכחי גורר חובה והזדמנות לשלב ידיים בעשיית הטוב, עלינו להוביל בניית שיח ייעוד סביב הנושא של קיימות יהודית. קיום ברית ייעוד של קיימות תוך התמקדות ב'תיקון עולם' -בעשייה ובלימוד יהודי-סביבתי, היא דרך לחבר בין צעירים יהודים  ולטעת שתיל ירוק  בין שתילי ההמשכיות היהודית הפגיעה כל כך. הקשיבו לצעירים – הם רוצים עולם ירוק וחברתי יותר, הם רוצים המשכיות יהודית למרות הכל. אנו יכולים לעשות זאת אם רק נשכיל להקשיב, להבין, ללמוד ולעשות. 

 

_________________________________________________________

פורסם במוסף שבת של עיתון מקור ראשון, יום שישי כז' תמוז, 29.7.11.