רשמים מתכנית הקיץ

פורסם בתאריך: 01-09-2016

עדי אשרמן (חניכה במחנה) מסכמת את חוויותיה מהשבוע המשמעותי בין שמיים וארץ.

על מחנה הקיץ "בין שמים וארץ" שמעתי במקרה בצורה עקיפה. אמי פגשה בכנס את עינט, מנהלת המחנה, ובמהלך שיחתן עינט סיפרה על מחנה הקיץ הייחודי שהיא פותחת לראשונה. כמובן שהתקשרתי לעינט לשמוע פרטים, אך למרות שהתרשמתי מהתכנית של המחנה, לקח לי זמן להחליט סופית האם להירשם אליו. בסופו של דבר, נרשמתי שלושה ימים לפני תחילת המחנה, ומבחינתי זו אחת ההחלטות הטובות ביותר שלי. בתור בוגרת כיתה י"א, החופש שלי התחיל למעשה ב-12.7 עקב מועדי ב' במקצועות השונים (הוי, מתמטיקה ידידתנו...). לכן נאלצתי לוותר על כמה תכניות שרציתי לעשות בחופש. המחנה "בין שמים וארץ" סיפק לי את החוויה שחיפשתי, ואפילו הרבה מעבר לה. בשבוע אחד הספקנו כל כך הרבה: עלינו להר מירון, טיילנו בנחל עמוד עליון, ביקרנו בצפת ובקיבוץ צבעון, תכננו את השבת, למדנו בחברותות, שרנו, רקדנו, למדנו טקסטים מעניינים, השתתפנו בפעילויות חברתיות, פגשנו אנשים מעניינים, וגם הספקנו קצת לישון. 

היציאה אל הטבע וההיכרות עם ארץ ישראל במו רגלינו, תוך כדי לימוד של מקורות יהודיים וציוניים, אפשרו מפגש אמיתי עם עצמנו ועם חברינו. אחד הדברים המרכזיים שלמדתי במחנה הוא שחיבור אמיתי לטבע והתנתקות מהסחות הדעת, יוצרים חיבור עמוק עם הפנימיות שלנו. בנוסף, היציאה מהשגרה מאפשרת לנו להיות פתוחים יותר לאחרים וכך גם להתחבר אליהם. לדעתי, הטבע הוא אמצעי חינוכי אדיר שמקנה לנו כלים רבים כל כך לחיים. אלמלא המחנה היה מתרחש בטבע ברובו, הוא לא היה מצליח להשיג את מטרותיו. 

לכל אחד מאתנו הייתה רוחניות יהודית ישראלית משלו, אך זה דווקא איחד את כולנו. הדבר התבטא בכמה אירועים לאורך המחנה. למשל, כשסיימנו את הטיול בנחל עמוד עליון, עלינו לצפת והתארחנו במרכז רוחני הנקרא "בית האהבה והתפילה". מנהלי המרכז הם בני זוג המושפעים במיוחד מרוחו של הרב שלמה קרליבך. לאחר שסעדנו ומילאנו את צרכינו הפיזיים, עברנו למלא את צרכינו הרוחניים. באמצעות הניגונים הקרליבכיים בקע מתוך כל אחד מחברי הקבוצה פרץ של רוחניות יהודית. למרות שהיינו מותשים, הניגונים מילאו אותנו בכוחות מחודשים, וכולנו שרנו ורקדנו. אירוע של שיא רוחני נוסף היה בערב שבת, כאשר התכנסנו ל"טיש". שרנו שילוב של שירי שבת עם שירים ישראליים, ובין לבין כמה חניכים התנדבו לספר על חוויה רוחנית שזכורה להם במיוחד. הופתעתי לגלות שרבים רצו לשתף מעצמם ולחשוף בפני כולם את עולמם הרוחני. הרוחניות הזו התבטאה גם בכל ערב, בסוף היום, כאשר היינו יושבים במעגל, מנגנים בגיטרה ושרים ביחד. הייתה שם אווירה מרוממת של אחדות ושמחה.

אם היו מבקשים ממני לסכם את המחנה הזה בארבע מילים, הייתי בוחרת ב:"טבע", "יהדות", "רוחניות", "ישראל". ארבעת המרכיבים האלו היו הליבה של המחנה, הם התוו את אופיו, והנחו אותו לאורך כל הדרך. לדעתי, לכל אחד מחניכי המחנה היה קשר למרכיבים אלו בצורה כלשהי, והיה מעניין לראות איך הם השפיעו על כל אחד מאתנו בדרך שונה.

קשה לסכם את החוויה כי היא עוד ממשיכה. אנחנו עוד שומרים על קשר בינינו, וכבר נפגשנו שוב. באופן אישי אני יכולה לספר על שתי חברות שפגשתי במחנה, שביקשו לבוא להתארח אצלי בשבת ולחוות שבת דתית. אני כל כך שמחה שיצא לי לפגוש את מי שהשתתף במחנה ולהיחשף לעולמו הייחודי.