שמים רבים, אדמה אחת

פורסם בתאריך: 16-03-2011

רשמים מתוך כנס דתות העולם על משבר האקלים

כנס "שמיים רבים, אדמה אחת", טירת ווינדזור,אנגליה, נובמבר 2009

הרב ידידיה סינקלייר

הכנס שהתקיים בשבוע שעבר בנושא דתות העולם,ושינויי האקלים (ARC) שנערך בסיוע האו"ם היה אירוע יוצא דופן.( ניתן לקרוא על כך כאן וכאן). כינוס המנהיגים הדתיים ופעילי הסביבה חיזק את ההכרה בתפקיד הקריטי שיש לדתות העולם בהתמודדות עם משבר האקלים.

אחד מהרגעים האהובים עליי ביותר היה כאשר נתבקשתי לשאת תפילה קצרה בסיום אחד מהמושבים. התלבטתי רבות מה להציג. אני לא מבין בהמצאת תפילות חדשות, אך רציתי להביא משהו שיהדהד אצל הנוכחים – מכל הדתות בעולם.

לאחר לבטים רבים, נזכרתי בהרצאה של הרב דוב ברקוביץ בכנס "ויהי אור" שהתקיים בחודש אפריל בירושלים. הרב דוב טען שבמשך 3000 שנה ארץ ישראל נמצאת על הספר המדבר ותלויה בגשם. ללא נהר גדול הזורם בארץ ישראל, אין לנו ברירה אלא לפנות להשגחה העליונה לבקשת מטר, פריון וברכה. בשנת 2009, בתקופה של בצורות מתמשכות ותהליכי מדבור בעולם כולו, מדינות רבות נמצאות גם כן במצב דומה (אחד מהנציגים האפריקאיים בכנס ציין כי תינוקות בני 10 חודשים במדינתו לא ראו מעולם גשם.)בענייני מים, היום העולם כולו הוא ארץ הקודש, למעט אולי אנגליה...

לפיכך הכרזתי על כוונתי להקריא את התפילה היהודית המסורתית משמיני עצרת, "תיקון הגשם", עם כוונה לא רק עבור ארץ ישראל אלא עבור העולם כולו. יו"ר הכנס תפס את ראשו בבהלה. היה זה מספר דקות בלבד לפני שהיינו מתוכננים לצעוד ברחובות טירת ווינדזור במלבושים הטקסיים הדתיים שלנו עם שלטי ענק ותזמורת צועדת. ירד גשם חזק כל הלילה אך לפתע השמש הציצה מבעד לעננים האפורים והנה אני מבקש מהאל להוריד גשם על התהלוכה.

מבלי להירתע, הקראתי את המילים הפשוטות אך העוצמתיות:

"שאתה הוא ה' אלוקינו, משיב הרוח ומוריד הגשם.

לברכה ולא לקללה,

לחיים ולא למוות,

לשובע ולא לרזון".

לאחר מכן שרתי את ניגון וורקר המלווה תפילה זו בבתי כנסת רבים בישראל והיהודים שנכחו במקום הצטרפו אליי. משלחות מארצות מוכות בצורת באסיה ובאפריקה אמרו שהצטרפו בדממה לתפילה. לפני שסיימתי, הוספתי "ובואו נקווה שהשמש תמשיך לזרוח עוד חצי שעה".

יצאנו בצעידה לרחוב, זוהרים בגלימות, שמלות סארי, טורבנים וטוניקות הצבעוניות. צוות ההתחדשות היהודית ייצגו אותנו בכבוד בטליתות בצבעי הקשת. הצלמים צלמו בשמחה (לגלרית התמונות), תיירים בחנו אותנו בעיון והעננים איימו מעל. כך, חצינו את הגשרים, עברנו בסבכות השערים תחת המגדלים והצריחים כמו מתוך אגדות של דיסני, דרך דלתות האורן העצומות אל הדירות.

עם כניסת הגלימה האחרונה לאזור המוגן, החל שוב לרדת גשם. עובדה זו העניקה לי תהילה כחוני המעגל של הכנס. נשיא הקרן העולמית לחיות בר הבריטי, אמר שהייתי צריך לבקש 45 דקות רק ליתר ביטחון.

אין זה נס שירד גשם באנגליה בנובמבר. אך היה זה מעין נס שקבוצה כזו של אנשים התקבצו יחד בתפילה ובקריאה לפעולה מושכלת לצמצום שינויי האקלים והמשבר האקולוגי. היה זה מעין נס שארגון חילוני כמו האו"ם הכיר בתפקידם החשוב. דווקא עכשיו, כשהעולם זקוק לכך ביותר, הדתות מתעוררות וחוזרות למקורות הקוראים לשימור כדור הארץ. בואו נצטרף לנס הזה, ונתפלל ונפעל יחד.