קיימות מקומית

פורסם בתאריך: 16-03-2011

מהי קיימות מקומית ומה הדרכים להגיע לשם?

קיימות מקומית

מורן סלקמון

בראשית שנות ה-70, עיר בשם קוריטיבה בברזיל, אז בת כחצי מליון תושבים, זכתה לראש עיר צעיר, אדריכל בשם חיימי לרנר.  בשל המצב הקשה שהיה אז בעיר הוא נאלץ לחשוב – זול, קטן יעיל ושיתופי. תכנית האב של לרנר הפכה לרצף תכניות ומעשים ששינו את פניה של העיר.  במשך שלוש כהונות רצופות שבהן זכה ל-92% שביעות רצון מצד התושבים, קידם לרנר את מערכת התחבורה הציבורית המתוחכמת והיעילה ביתר בעולם המבוססת על... אוטובוסים, פיתח מערך מיחזור יעיל לפסולת ביתית ביוזמה ושיתוף תושבים, ביטל כליל את הוונדליזם ברחובות באמצעות גיוס נוער משוטט למשימות עירוניות והגדיל את השטח הירוק הפתוח לנפש ממטר אחד לכ -50 מ"ר לנפש!!!

לרנר כראש רשות, הגדיר לעצמו את המשימה כשינוי דפוסי החשיבה של התושבים ואנשי הממסד כאחד לקראת חזון ארוך טווח לעיר בשיתוף כל המגזרים. רעיונותיו קודמו ובוצעו בתמיכה מלאה של כלל האוכלוסייה,  והתוצאה היא שעד היום קוריטיבה היא שם דבר – לא רק בברזיל- אלא בכל העולם כולו.

קצת היסטוריה:

בשנת 1987 פרסם האו"ם דו"ח מיוחד בשם "עתידנו המשותף" ובו עלתה בפעם הראשונה השאלה האם האנושות יכולה להמשיך ולהתנהל כפי שאנחנו מתנהלים ? הדו"ח הציג חלופה להתנהלות האנושית – חלופה אחראית  השואפת ל"מילוי צרכי ההווה ללא סיכון יכולתם של הדורות הבאים לספק את צרכיהם הם".  חלופה זו הוגדרה כ"פיתוח בר קיימא" .

בעקבות פירסום הדו"ח התכנסה ב – 1992 ועידת כדור הארץ בריו דה ז'נרו ופרסמה הצהרה  שקראה ליישום סדר יום חדש למאה ה-21. ועידת ריו הכירה בתפקידן המרכזי של הרשויות המקומיות בעיצוב סדר יום סביבתי ומשם הפך השלטון המקומי לשחקן ראשי בקידום קיימות מקומית, תחת הסיסמה: "פעלו מקומית והשפיעו עולמית" – Act Locally – Think Globally”"

קיימות מקומית והשלטון המקומי

לעיתים קרובות אנו שומעים על המשבר הסביבתי העולמי, על ההתחממות הגלובלית ושינויי האקלים. לעיתים נדמה כאילו חדשות חוץ אשר אינן קשורות לחיינו, אך בפועל תוצאות המשבר הסביבתי ניכרות בעיקר ברמה המקומית; אנו עדים להתדרדרות מתמדת באיכות המשאבים והשירותים המגיעים מהסביבה: ירידה באיכות המים, צמצום השטחים הפתוחים, זיהום האויר, זיהום הים והנחלים.

רשויות מקומיות מתמודדות עם עלויות גדלות בטיפול ובשמירה על הסביבה  העירונית והכפרית: טיפול בפסולת, טיפול בשפכים, ניקיון, פיקוח, טיפול במפגעים סביבתיים ובריאותיים, טיפוח חזות היישוב והטבע המקומי.  הלחץ על הרשויות לספק איכות חיים נאותה לתושבים הולך וגובר ולצידו הולך וגדל הקושי לעשות זאת. הרשויות נתונות בסד בין הלחצים הכלכליים לבין השיקולים הסביבתיים והחברתיים, בין יכולת לתת מענה מיידי לבין שיקולים לטווח הרחוק ולרווחת הדורות הבאים.  האתגרים הללו מעמידים בפני הרשויות המקומיות דילמות אמיתיות ומביאים אותם לצומת החלטות בין עשייה לאי עשייה, בין פיתוח בר קיימא לפיתוח מואץ, בין שותפות עם הציבור בקבלת החלטות ויישומן לבין הדרת הציבור מהעשייה היישובית, בין הטלת האחריות על השלטון המרכזי לבין נטילת האחריות וחתירה לשינוי.

קידום קיימות מקומית ביישוב או בעיר, מציעה דרך להתמודד עם המשבר והאתגרים העומדים בפני השלטון המקומי. כדי לחולל שינוי אמיתי באורח החיים נדרש מהלך של  שינוי דפוסי הניהול ברשות המקומית ובניית סדר יום בשיתוף התושבים וכלל בעלי העניין. שינוי זה יכול להבטיח פעולה תקינה וחלוקה צודקת של השירותים העירוניים – הן עבור הדור הנוכחי והן עבור הדורות הבאים. הנושאים העומדים על סדר היום מתייחסים לשימור אנרגיה, צמצום נפחי הפסולת העירונית, קידום ועידוד כלכלה מקומית, הטמעה של תוכניות חינוך סביבתי, לאימוץ מדיניות של צדק סביבתי וחברתי ועוד,  וכל זאת על ידי שקיפות ושיתוף התושבים.

לרשות המקומית, כאמור ,תפקיד מכריע באימוץ סדר יום סביבתי ויחד עם זאת נדרשת השקעה מצידה  לחיזוק ההון האנושי ולפיתוח המרחב החברתי-התרבותי, וזאת על מנת לחזק את הקשרים החברתיים הרופפים, לטפח יוזמות מקומיות, התארגנויות וקהילות מקומיות שמוכנות ורוצות לפעול ביישוב להעלאת איכות החיים.

ומה בישראל ?

בשנים האחרונות אנו עדים ליותר פעילות מקומית מקיימת המתנהלת ברשויות מקומיות: 18 הערים הגדולות בישראל חתמו על אמנה בינלאומית להגנת אקלים וצמצום גזי חממה בכ 20% עד שנת 2020 ,למעלה מ 50  מועצות אזוריות נמצאות בשלבים שונים של כתיבת תוכנית אב לפיתוח בר קיימא בשיתוף התושבים, אנו עדים לפיתוח שבילי אופניים, לאימוץ תקן בניה ירוקה בשכונות מגורים חדשות, בקידום של הצבת קומפוסטרים יישוביים לטיפול בפסולת אורגנית, לפיתוח ושימור שטחים חקלאיים כחלק מהמרחב הכפרי ועוד .

עכשיו ברור יותר כי לא בכדי הפכה קוריטיבה למודל עירוני מעורר השראה ברחבי העולם. זוהי אחת הדוגמאות המוצלחות בה פעלה הרשות המקומית לקידום איכות החיים העירונית מתוך כבוד לכלל התושבים והתחשבות במשאבים הטבעיים. כדברי חיימי  לרנר : ....אין מאמץ אציל יותר מאשר הניסיון לאחוז בחלום משותף. כאשר עיר מקבלת כמשימה לשפר את איכות חייה, כאשר היא מכבדת את כל הנפשות החיות בקרבה, כאשר היא מכבדת את הסביבה, כאשר היא מתכוננת עבור הדורות הבאים- אזי התושבים משתתפים באחריות ליישום המטרה. התכלית המשותפת הזאת הינה הדרך היחידה להיאחז באותו חלום משותף..." (אדר' חיימי לרנר)

עשרת הדברות לרשות מקומית מקיימת

1. שימור המשאבים הטבעיים של העיר באמצעות ניהול מושכל

כיוונים לעשייה מקיימת:

מים

•    אבטחת נגישות למים ראויים לכלל האוכלוסייה.

•    שימוש במים מושבים וניצול הנגר העירוני ככל הניתן לצרכים עירוניים.

•    מעבר לגינון בצמחיה חוסכת במים.

•    נקיטת פעולות להקטנת איבוד מים לרבות חיפוי קרקע בגזם להקטנת האידוי, צמצום השטחים המרוצפים להגדלת החלחול.

•    עידוד החסכון במים במגזר הפרטי והציבורי.

•    עידוד תכנון רגיש למים: הפנית מרזבי בתים להשקיית גינות, השארת שטחים לא מבונים לחלחול מים.

קרקע

•    חיסכון בקרקע בשימושים עירוניים.

•    ניצול מרחבים תת קרקעיים.

אנרגיה

•    חסכון בחשמל במוסדות ובמיתקנים העירוניים.

•    קידום בניה חוסכת אנרגיה – בתאורת רחובות ובמבנים ושכונות חדשות.

•    עידוד שימוש במקורות אנרגיה חלופיים.

2 . שותפות ציבורית בקבלת החלטות ובעשייה העירונית

כיוונים לעשייה מקיימת:

שיתוף הציבור

•    הקמת צוותי עבודה משותפים לרשות ולתושבים לתכנון ויישום הפעילות העירונית.

•    תמיכה בעמותות מקומיות: מתן סיוע מקצועי, הנחות בארנונה, מתן שירותי משרד, שתוף פעולה בפרויקטים המקדמים את הנושא.

•    יצירת מגוון ערוצי תקשורת והתקשרות עם התושבים כדי לאפשר דיאלוג מתמיד (אתר אינטרנט, עיתונות, כרזות, דפי מידע, מוקד).

•    קידום ועידוד יוזמות אשר משלבות עשייה בין מגזרים שונים בעיר – העסקי, החברתי והסביבתי.

•    מינוי משקיף הדורות הבאים.

•    שיפור חזות העיר בעזרת אומנים מקומיים.

שקיפות

•    עריכת סקר שביעות רצון/הערכה אחת לשנה/שנתיים בקרב התושבים.

•    פיתוח מדדים למצב הסביבתי-חברתי של העיר ומעקב שוטף אחריהם ופירסומם.

•    שידור ישיבות הועדה לתכנון ובניה בטלביזיה הקהילתית.

•    פתיחת ישיבות המליאה לתושבים.

•    הצגת התקציב העירוני לחוות דעת הצבור.

3. ניהול סביבתי של העירייה ומוסדותיה

כיוונים לעשייה מקיימת:

•    קניה מועדפת של מוצרים ירוקים (העדפה במכרזים).

•    איגום משאבים בין יחידות הערייה.

•    מתן תמריץ לעובדים להשתמש בתחבורה ציבורית, ובמערכת היסעים משותפת.

•    פיתוח תוכניות להעלאת מודעות בקרב עובדי העירייה והפיכתם לשותפים ביישום העקרונות הללו.

•    תכנון לטווח ארוך על פי עקרונות של פיתוח בר קיימא.

•    אימוץ תקן ISO 14000 .

4.    טיפוח ושמירה של שטחים פתוחים

כיוונים לעשייה מקיימת:

•    הגנה סטטוטורית של הריאות הירוקות ברחבי העיר ובשטחים המקיפים אותה.

•    שמירה על יחס קבוע ואף גבוה יותר של שטח פתוח לנפש. פיזור השטחים הפתוחים בצורה המאפשרת נגישות לכל התושבים ובאופן מיוחד לילדים, נכים ומוגבלים.

•    פיתוח  כלל השטחים הפתוחים בתוך העיר ומחוץ לרשות וטיפוחם.

•    תמיכה במגוון הביולוגי המקומי על ידי שימור בתי גידול ואבטחת רציפותם.

•    יצירת מנגנונים לשמירה קבועה ומסודרת על השטחים הפתוחים.

5. קידום חינוך סביבתי-חברתי

כיוונים לעשייה מקיימת:

•    הגברת מספר התכניות הסביבתיות במוסדות החינוך הפורמליים והבלתי פורמליים.

•    הפיכת המוסדות העירוניים (בתי ספר, מתנסים, קופות חולים וכדומה) למוסדות "ירוקים": הכוונה וסיוע בפיתוח ויישום תוכניות להקטנת צריכת החשמל והמים, מיחזור והפחתת צריכה.

•    הגנה על בעלי חיים תוך שילוב מערכת החינוך בפרוייקטים.

•    שיתוף ילדים ונוער בעשייה עירונית פעילה, למען הסביבה והקהילה.

•    טיפוח התרבות, המורשת והנוף המקומיים כמשאבים סביבתיים וחברתיים.

•    קידום הנגישות למידע וידע סביבתיים, תוך שקיפות מלאה של עבודת הרשות ופרסום מידע מלא לציבור.

•    טיפוח התנדבות ופעילות תושבים למען סביבת חייהם.

•    קידום נגישות בטוחה למוסדות חינוך קהילתיים ברגל ובאופניים.

6.    פיתוח מערכות תחבורה נגישות וסביבתיות

כיוונים לעשייה מקיימת:

•    קבלת החלטה שאיכות האוויר העירונית תהיה בעלייה מתמדת.

•    המרת הדלק ברכבי העירייה לדלק ידידותי לסביבה.

•    הכוונת הפעילות העירונית למתן עדיפות לתחבורה ציבורית ולשימוש בה.

•    קידום הנחיות לסלילת שבילי אופניים לצידם של כבישים חדשים.

•    סלילת מסלולי אופניים ושבילים להולכי רגל בכל המרחב העירוני ובעיקר בצירים המובילים למוסדות חינות ותרבות ולמבני ציבור.

ארגון הסעות ציבוריות לבתי ספר ומוקדי תעסוקה ובידור.

7.    צמצום נפח הפסולת העירונית

כיוונים לעשייה מקיימת:

•    צמצום פסולת ועידוד ההפרדה במקור בכל המוסדות העירוניים והציבוריים בתחומי הרשות.

•    הפניית פסולת ביתית ותעשייתית למפעלי מיחזור.

•    פיתוח תוכנית עירונית להפרדת חומרים מסוכנים מהפסולת הביתית לרבות סוללות ופסולת אלקטרונית.

•    הקמת מרכזי מחזור שכונתיים לפסולות של קרטונים, עיתונים, מכלי פלסטיק, טכסטיל.

•    עידוד קומפוסטציה בחצר הבית (בבית הבודד) או במרכזי קומפוסטציה.

•    אימוץ תכנית לצמצום פסולת ומחזור במוסדות הרשות ובמוסדות הציבור, לרבות שימוש בדואר אלקטרוני ובהדפסה דו-צדדית, מיחזור נייר משרדי, בקבוקים, קרטונים, טונרים וכסתות דיו.

•    עידוד יישום חוק הפיקדון ברחבי הרשות.

•    הקמת מרכזי יד שנייה עירוניים.

8.    חתירה לשיוויון בניהול המרחב הפיזי.

כיוונים לעשייה מקיימת:

•    חיבור כל משקי הבית והשימושים השונים למים, חשמל וביוב.

•    קידום התחדשות עירונית כגון פרויקטים של שיקום תשתיות, שיקום אתרים והתאמת העיר לצרכים משתנים.

•    מתן תמריצים לתושבים לטיפוח מגורים ולבנייה ידידותית לסביבה ("ירוקה").

•    עזרה בשכר דירה למעוטי יכולת תמורת תרומה לקהילה.

9. עידוד כלכלה מקומית

כיוונים לעשייה מקיימת:

•    תמיכה במפעלים ובעסקים הפועלים בשטח הרשות ואשר מספקים תעסוקה נגישה לתושביה ומעסיקים תושבים מקומיים.

•    הגברת האכיפה על מפעלים הפולטים חומרים מעל התקן המותר.

•    אי מתן אישורים למפעלים חדשים העלולים להעלות את רמות הזיהום ברשות.

•    מתן תמיכה במפעלים המאמצים קוד התנהגות מקיים.

•    חיזוק הקשר בין מערכת החינוך לתעשייה ולעסקים המקומיים, על ידי עידוד פעילויות חינוך משותפות.

•    שיתוף גורמי התעשייה והעסקים המקומייים בפעילות העירונית.

10. התקשרות ויצירת שותפויות בין עירוניות ובין לאומיות לקידום נושאים סביבתיים

כיוונים לעשייה מקיימת:

•    יצירת שותפויות בין רשויות מקומיות ופעילויות בינלאומיות לקידום פיתוח בר קיימא.

•    איגום משאבים אזוריים לטיפול בסביבה ושימורה.

•    יצירת ברית ערים תאומות עם ערים בנות קיימא בעולם.

•    השתתפות בפורומים מקצועיים בנושאים לפיתוח בר קיימא מקומי.

•    הצטרפות לארגון ICLEI ארגון העל של ערים בנות קיימא בעולם.

_______________________________________________

מורן סלקמון- רכת המרכז לקיימות מקומית, מרכז השל.