הפרטת קרקעות אסורה

פורסם בתאריך: 16-03-2011

אוסף פסקי הלכה בנושא, בין השאר של הרב יונה מצגר, והרב אבינר.

  מאתר http://land-news.co.il/ העוסק כולו בפרטי הרפורמה.

 

הרב הראשי האשכנזי, הרב יונה מצגר, קובע בפסק הלכה כי מבחינה הלכתית אין לבצע את הרפורמה המתוכננת במינהל מקרקעי ישראל – כך פורסם בעיתון "ישראל היום". על פי פסק ההלכה, הרפורמה עומדת בניגוד לשני איסורים הלכתיים: איסור "והארץ לא תימכר לצמיתות", ואיסור "לא תחונם", שעיקרו נתינת מתנה למי שנחשב גוי.

בכך מצטרף הרב מצגר לראשון לציון, הרב שלמה עמאר, שאומנם לא הוציא פסק הלכה בנושא, משום שאינו בקיא בפרטי הרפורמה, אך בעקבות הביקורת על הליך החקיקה המזורז הזהיר "שלא תעבור נחלתנו מידינו בהיסח הדעת או בקלות ראש חס וחלילה".

רבנים נוספים שהביעו התנגדות למכירת הקרקעות הם: הרב שלמה אבינר, אחד הרבנים המרכזיים של הציונות הדתית, שקבע בפסק הלכה כי "החוק המוצע להנהיג בארצנו – מכירה חלוטה של אדמות מדינה – לא לנו הוא"; הרב יואל בן נון אמר "כי הפרטת הקרקע יותר חמורה מעקירת אלפי מאחזים"; והרב יובל שרלו שהזהיר כי הפרטת הקרקעות "תחזיר אותנו לימי הפיאודליזם".

מצורף פסק ההלכה של הרב אבינר "והארץ לא תמכר לצמיתות":

"התורה מדריכה אותנו: 'והארץ לא תמכר לצמיתות' (ויקרא כה, כג). הארץ שייכת לבורא עולם ואין זה רצונו שקרקע תועבר באופן סופי לבן תמותה (ספר החינוך, שלט).

בשנת היובל, הקרקע חוזרת לבעליה. כמו שביום הכיפורים אדם קם לתחיה מבחינה רוחנית, גם ביום הכיפורים של יובל הארץ קמה לתחיה מבחינה חברתית לאומית (הרב שמשון רפאל הירש).

במיוחד מדגיש הרמב"ן מתוך פסוק זה שאין למכור אדמה לגוי שבודאי לא יחזירנו בשעת יובל.

הוא מוסיף שלמכירה לצמיתות אין תוקף הלכתי והיא בטלה ומבוטלת (ספר החינוך, שלט).

מכל אלה נמצאנו למדים שהחוק המוצע להנהיג בארצנו – מכירה חלוטה של אדמות מדינה – לא לנו הוא, לא לנו הוא.

אדרבה, עשרות שנים מסרנו את נפשנו לגאול את אדמת ארצנו במיטב כספנו. אספנו אגורה אחר אגורה בעמל רב.

גם אני כילד, כחניך בני עקיבא, הייתי הולך מבית לבית עם הקופסאות הכחולות של הקרן הקיימת לישראל – ועתה אנו נבגוד ונמכור חלקים של ארצנו לגויים, מה שמהווה סכנה לאומית ובטחונית.

חכמינו אפילו התירו לקנות אדמה בשבת בעזרת גוי, מה שלא התירו בשאר מצוות (גיטין, ח), והסביר רבי יעקב בר ששת, הריב"ש, שזה מפני שגאולת אדמות בארץ היא מצוה אשר ערכה לכל ישראל ולכל הדורות (שו"ת הריב"ש, שפז).

קניין עם ישראל בארצו הוא קניין טבעי שאין לשנותו השום דרך אלא אדרבה – לחזקו ולאמצו.