תורה עם דרך ארץ

פורסם בתאריך: 17-03-2011

בכל יום ראשון, מתאספת לה קבוצת אנשים, מרקעים שונים, לבית מדרש דרך ארץ- יהדות וסביבה שם הם לומדים יחדיו, הוגים, מתווכחים ומנסים לברר כיצד מורשת ישראל נותנת להם כלים לקידום אורח חיים בר קיימא בעיר.

 

תורה עם דרך ארץ

עינט קרמר


בכל יום ראשון, מתאספת לה קבוצת אנשים, מרקעים שונים, לבית מדרש דרך ארץ- יהדות וסביבה שם הם לומדים יחדיו, הוגים, מתווכחים ומנסים לברר כיצד מורשת ישראל נותנת להם כלים לקידום אורח חיים בר קיימא בעיר. 

בית המדרש דרך ארץ- הוא יוזמה משותפת של "טבע עברי" בית מדרש "אלול" והחברה להגנת הטבע, שבחרו לפנות אל אנשים שהנושא הסביבתי עומד בראש מעייניהם ולהעשיר אותם בלימוד מקורות, בדיון ובמתן "מרחב בטוח" לבניית פרויקטים סביבתיים.  
הקבוצה הרבגונית מכילה אנשים מזרמים שונים ביהדות ומשלבים שונים בחיים - תלמיד רבנות רפורמי לומד גמרא עם חבריו האורתודוכסים. סטודנטים רוקמים חלומות עם דוקטורים ומשפטנים, כולם מאוחדים ברצונם ליצור שינוי סביבתי חיובי בעיר ומאמינים בחשיבות החיבור למורשת לקידום שינוי זה.
את הקבוצה מנחים תמיר ניר והדס ילינק, את הלימוד מעבירים חברי הקבוצה והמנחים.

בחרתי לראיין את הדס ילינק ותמיר ניר – מנחי הקבוצה:

מדוע בחרתם לקרוא לבית המדרש "דרך ארץ"?

חז"ל מדריכים אותנו כי "דרך ארץ קדמה לתורה". בקיץ האחרון, בעת סיור במסגרת קורס המנחים של טבע עברי נפגשנו עם אילן נוב מבת עין שנתן פירוש למעניין לאמרה הזו. לפי אילן, "דרך ארץ קדמה לתורה" פירושו "דרך ארץ" פיסית ממש - צריך להכיר את הארץ- האדמה, הקרקע, הסביבה ורק אז ניתן ללמוד את תורת החיים על אותה אדמה. הפירוש של אילן הדהד לנו בבחירת השם לבית המדרש ומכאן שמו.

למה חשוב השילוב של לימוד ועשייה?

בבית המדרש אנו מנסים לברר את יחס היהדות לנושאים סביבתיים -  אחריות האדם בעולם, תכנון עירוני, תרבות הצריכה, משבר המים, אנרגיה, מחזוריות ועוד,  אך היהדות היא דת של מעשים, בה כל הרעיונות הגבוהים באים לידי ביטוי במצוות מעשיות. מתוך כך גם אנחנו נתנו דגש בתוכנית על העשייה -  כל לומד מגבש במהלך השנה רעיון לפרויקט בנושא המעניין אותו ומנסה לקדם אותו לבדו או בשיתוף עם לומדים נוספים.

אילו פרויקטים יוצאים לדרך?

הפרויקטים מגוונים- ומרתקים!
יוסי הרשלר- מתעניין בקשר בין אדם-אדמה דרך השימוש בחקלאות ובמים. הוא מעוניין יחד עם שותפים מהקבוצה לתעד 12 אנשים- כמספר שבטי ישראל, בעלי קשר מיוחד לגידול מסוים. זה יכול להיות מתנחל עם כרם ענבים או ערבי עם מטע זיתים- בו כל אדם מספר על הקשר שלו. כל זה מתועד ומצולם – ויצא בשלב ראשון כתערוכה אינטרנטית.

ברוך ציונה- הושפע מהסרט "איש ללא השפעה", ומעוניין לגבש קבוצה שיחד יישמו את הרעיון לא במשך שנה- כפי שהסרט מציג – אלא בשבוע. כל יום להוסיף משהו – צרכנות, תחבורה, אנרגיה, פסולת ועוד. מתוך מטרה לחיות במשך שבוע בהשפעה מינימאלית על הסביבה. ולאחר מכן לבחון מה אני מוכן ליישם ביומיום שלי.

אתם כמנחים מייצגים שתי תפיסות עולם ואורחות חיים כמעט מנוגדים. איך זה מסתדר בלימוד בקבוצה?

תמיר: אחד הדברים המעניינים והיפים בתחום החברתי- סביבתי (ואנו לא הראשונים שגילינו זאת), הינה העובדה שלמרות הרקע השונה, רב המשותף על המפריד. למעשה, נדמה כי תפיסתנו בנושאי חברה וסביבה דומה עד מאוד. חלקים נרחבים מן הציבור שאינו חובש כיפה, מוטרד מאוד משאלות בנושאים של חברה וסביבה, ועל כן אימץ בעבר, והיום יותר מתמיד- 'מצוות' / 'הלכות' בנושאים אלו. ליותר ויותר אזרחים בארץ (ובעולם), ברור שעליהם לקחת את האחריות לחברה ולסביבה לידיהם. בכדי לעמוד מול כוחות השוק העצומים, ובמקרה הרע (והנפוץ לצערנו), גם מול הפוליטיקאים המשתפים פעולה עם איליי הון בעלי אינטרסים כלכליים. במקביל, גם בחברה הדתית, מבינים רבים, שהדאגה לחברה בריאה, לכלכלה וסביבה בריאה, חשובה לא פחות מהקפדה מדוקדקת על חומרות שונות בנושאי כשרות, וללא שיתוף פעולה אמיתי ועמוק, לא נוכל להגיע לכך.

הדס: אני חושבת שהלימוד מוציא מאיתנו את המחבר ולא את המפריד. אנחנו מחפשים את מה שמתאים ומועיל לקבוצה. וכל אחד מגיע עם הידע והניסיון שלו כך שכולם יוצאים נשכרים.

האם רבגוניות הקבוצה מבחינת זרמים ביהדות היא מלכתחילה או בדיעבד?

במשך שנים, שלטה בכיפה, תפיסה מתנשאת בשני צידי המתרס. שומרי המצוות סברו שעגלתם מלאה, הם בדרך הנכונה, ומי שאינו מקיים מצוות- יש לפעול להשיבו בהקדם, ומנגד, הציבור החילוני, התייחס בחלקו אל  הדת והדתיים כלא רלוונטיים, מנותקים מן המציאות ועוד. נדמה כי היום, ישנה הבנה הדדית, שאנו יכולים לתרום ולהיתרם רבות מן הקשר ובניית הדרך המשותפת. אנשי סביבה וחברה מגלים (במקרים רבים- להפתעתם), שבחלק רחב ממקורות ישראל, ישנה תפיסת קיימות מבוססת המעוגנת היטב בתורה, בתלמוד ובמדרשים. ישנה הזמנה ברורה לאחריות כלפי העולם והאדם, ישנו כבוד והכרת תודה על הבריאה, ותפילה שכך ימשיך להיות . מנגד- נדמה כי, הציבור הדתי בשל לאמץ חלקים נרחבים מעולם הערכים והמצוות בתחום הסביבה, והאחריות למקום ולעולם. אין ספק, לאור האמור, שהגיוון בקבוצה, מעשיר ותורם ברבדים רבים לקבוצה ולחברים בה.

מהו האתגר המרכזי בלימוד בקבוצה כה מגוונת?

האינטגרציה של הידע. בקבוצה ישנם פערים מאוד גדולים ברמות הידע. כמעט כמו בארבעת המינים: ישנם אנשי תורה - ללא ידע כלל בתחומי הסביבה, ישנם אנשי סביבה, ללא ידע תורני/ בית מדרשי. יש מעטים שמבינים היטב בשנוי העולמות ויש מי שלא מכיר לא מזה ולא מזה. כיצד משדכים את כולם לאגודה אחת? זה האתגר הגדול שלנו.

מהי ההצלחה הגדולה בעיניכם של בית המדרש? האם אתם מרגישים כפורצי דרך?

אנו מרגשים שותפים בסלילת דרך. זה לא פשוט. קשה להתקדם, יש ערפל וסבך. הדרך לא ברורה, ישנם נתיבים חסומים, וישנם שלא מוליכים לשום מקום, אבל בסה"כ, כשמסתכלים לאחור, ניתן לראות את כברת הדרך שכבשנו. ההרגשה יותר בטוחה, ובפעם הבאה שנצעד בשביל זה- נמצא את הדרך בקלות. אני סבור שגם חברי הקבוצה, חוו את הקשיים, אבל מתחילים לראות את הפירות וכבר יש מי שמדבר על כך שחייבים להמשיך עוד שנה.