עמותת טבע עברי נוטלת חלק במאבק למען התרנגולות

פורסם בתאריך: 10-08-2010

לקראת דיון בועדת החינוך של הכנסת, פרסמה עמותת טבע עברי נייר עמדה בנושא המאבק

עמותת טבע עברי נוטלת חלק במאבק למען התרנגולות


ועדת החינוך של הכנסת, אשר בסמכותה לאשר או לדחות תקנות בנושא צער בעלי-חיים, אמורה בימים אלו לדון בתקנות להחזקת תרנגולות מטילות בתעשיית הביצים, דיון זה נדחה כבר מספר פעמים משום שמשרד החקלאות לא הכניס שינויים בתקנות. בדיון הקודם דרשו חברי הועדה פה אחד ליישר קו עם הסטנדרטים הנהוגים בעולם המפותח.
התקנות הללו ממתינות זה 16 שנים:  עם חקיקת חוק צער בעלי-חיים החליטה הכנסת שיש לדאוג לתנאים מינימליים לתרנגולות, אבל משרד החקלאות לא מיהר להגדיר מהם התנאים הללו. אלא שכרגע, התקנות הן הגורם המעכב את הרפורמה בענף הלול, המוקפאת כחצי שנה בצו ביניים עקב עתירה לבג"ץ של ארגוני בעלי החיים. הארגונים דורשים לקבוע תנאים מינימליים להחזקת התרנגולות, לפני שיושקעו כספי ציבור בהקמת הלולים החדשים. זאת על מנת שלא יבוזבזו 300 מיליון ₪ מכספי ציבור על כלובים המנוגדים לחוק צער בעלי-חיים.

הרפורמה בענף הלול היא הזדמנות היסטורית לעבור ללולים ללא-כלובים, להקל על סבלן של 7 מיליון תרנגולות בשנה ולאמץ סטנדרטים בינלאומיים של רווחת בעלי-חיים. ואולם טיוטת התקנות שניסח משרד החקלאות מבקשת לכלוא את התרנגולות לכל חייהן ב"כלובי-סוללה" מיושנים המותירים לכל תרנגולת שטח בגודל 550 סמ"ר (פחות מעמוד A4). כלובים אלו נאסרו בכל מדינות האיחוד האירופי, וכן במישיגן ובקליפורניה בארה"ב. התקנות מציעות להקים ועדה שתבחן את אימוץ התקן האירופי המינימלי, אלא שהוועדה תגיש את המלצותיה בעוד שנתיים – לאחר שהרפורמה תושלם, וכלובי הסוללה יקבעו עובדות בשטח. בדיון הקודם (24 במאי) מתחה הוועדה ביקורת קשה על התקנות. ח"כ דב חנין טען שכלובי-סוללה מנוגדים לחוק צער בעלי-חיים, וקרא להקמת לולים ללא כלובים, כנהוג במדינות מתקדמות: לולים ללא כלובים מהווים 96% מייצור הביצים באוסטריה, 60% בשבדיה ו-100% בשווייץ.  יו"ר הוועדה ח"כ זבולון אורלב טען שכלובי-סוללה אינם מתיישבים עם המסורת היהודית, וקרא למשרד החקלאות לתקן את נוסח התקנות לקראת הדיון הבא. למרות זאת, ממאן משרד החקלאות להניח על שולחן וועדת החינוך של הכנסת תקנות בעלות  שינוי משמעות.

אנו בעמותת טבע עברי נוטלים חלק במאבק יחד עם ארגוני הסביבה ופרסמנו נייר עמדה בנושא:
חוק "צער בעלי חיים" הינו מקום בו קדמה מורשת ישראל לארגוני הסביבה בהבנה כי רווחת האדם לא יכולה לכלול בתוכה מעשים של אכזריות והתעמרות בברואים אחרים. אכיפת ועדכון חוק זה הינו צעד חשוב לבניית אחריות סביבתית יהודית בישראל, היונקת מן המקורות ופועלת למען צדק סביבתי וחברתי מתוך ראייה רחבה הכוללת דאגה לכלל הברואים ולנפש האדם והעם.

הרב יובל שרלו, חבר הועד המנהל של טבע עברי מיטיב לנסח זאת:
חובת מניעת צער בעלי חיים שהיא מצווה מן התורה,  אינה אידיאל המנוגד לכבוד הבריות של בני אדם והערכת צלם א-לוהים שבתוכם. להיפך – כל היסודות האלה מהווים חטיבה אחת של יחס מיוחד לבריאתו של הקב"ה, טיהור מידותיו של האדם, ופיתוח רגישות עמוקה וחמלה לא רק כלפי בני מינו אלא כלפי כל הסובל בעולם. הרמב"ם עצמו ביאר כי טעם חלק הארי של המצוות העוסקות בבעלי חיים נובע מהטמעת יסוד החסד ומניעת האכזריות בעולמו של הקב"ה.
אף על פי שמטבע הדברים והיושר אין זה הנושא העומד בראש סדר היום, וכמובן שצריך לשקלל גם את המשמעויות הכלכליות כאשר מנסחים את העמדה המעשית, יש בו חשיבות של ממש, כחלק מעיצוב דמות האדם ועולמו כמי שאינו מתאכזר ואינו מנצל בגסות חיים אחרים.
אני תומך עקרונית במאבק למען תנאי גידול בעלי חיים בתנאים נאותים, ובעיקר במאבק למניעת אכזריות שהיא מהמידות הרעות הקיימות באדם. אודה על האמת: באופן עקרוני אני חושב שכל איש מוסר וכל איש תורה חייב לתמוך בכך, כהמשך למצוות התורה המלמדות על המאבק באכזריות. מצוות כמו שילוח הקן, "אותו ואת בנו" וכדו' בוארו על ידי חכמינו כמכוונות את האדם להתנהגות ראויה גם כלפי בעלי חיים.

הרפורמה בענף הלול, שתנציח את השיטה האכזרית בה מגודלות תרנגולות כיום (בכלובי סוללה, תוך התעללות של ממש בכל שלבי הגידול), מנוגדת למצוות ולחוק צער בעלי חיים. בכ-30 מדינות בעולם כבר נאסרו כלובים ממין אלו בשל אכזריותם.  אנו קוראים למדינה ישראל לתפוס את מקומה הראוי בקרב משפחות העמים ולקיים בעצמה "כי מציון תצא תורה" – תורת חיים, חסד ואמת.

פרטים נוספים באתר המאבק לשחרור התרנגולות מהכלובים.

צילום: צביקה נבו