חברים לדרך

ברכות – הכרת הטוב: מקורות

  • ברכה על מים

    מחבר/מראה מקום: סידור

    ברוך אתה ה' א-לוקינו מלך העולם שהכל נהיה בדברו

  • תפילת האדם על הגשם

    מחבר/מראה מקום: רש"י על בראשית ב', ה'

    וכל עשב השדה טרם יצמח: עדיין לא צמח, ובשלישי שכתוב ותוצא הארץ, על פתח הקרקע עמדו עד יום ששי.

    כי לא המטיר: ומה טעם לא המטיר? לפי שאדם אין לעבוד את האדמה ואין מכיר בטובתם של גשמים. וכשבא אדם וידע שהם צורך לעולם, התפלל עליהם וירדו, וצמחו האילנות והדשאים.

חז"ל


  • המנון על הבריאה

    מחבר/מראה מקום: הרב עדין שטיינזלץ, פירוש לתהילים

    המנון על הבריאה. שירה גדולה על העולם כולו, על הדברים הגדולים והקטנים שבו: על השמים והארץ

    והים, על דרכי החיים של כל היצורים כולם ועל המחזור הגדול של החיים, הכולל בתוכו את המוות

    והתחייה.

חכמי הדורות האחרונים


  • בורא נפשות

    מחבר/מראה מקום: החוג לבישול

     בראשית ט', ג': כָּל רֶמֶשׂ אֲשֶׁר הוּא חַי לָכֶם יִהְיֶה לְאָכְלָה כְּיֶרֶק עֵשֶׂב נָתַתִּי לָכֶם אֶת


    נאמר לנח ובניו "כְּיֶרֶק עֵשֶׂב נָתַתִּי לָכֶם אֶת כֹּל". מה אתה שומע מכאן?

    שכל עת שיתאווה האדם לאכל בשר ישלח ידו ולקח ואכל ואין כאן כי אם סיפוק צרכיו. ואילו לבני ישראל נאמר: "לֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ" (שמות כ"ג, שמות ל"ד, דברים י"ד) ועוד "לֹא תִקַּח הָאֵם עַל הַבָּנִים... וְהַאֲרַכְתָּ יָמִים" (דברים כ"ב, ו'-ז') וכן הוא אומר "כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ לְמַעַן יַאֲרִכוּן יָמֶיךָ" (שמות כ', י"ב)

    שומע אתה מכאן קולו הפנימי של החי, אשר האדם מישראל מצווה להקשיבו ולא להשתיקו בשאון תאוותו.

    ומה שומע הוא? "כִּי בְּצֶלֶם אֱלֹהִים עָשָׂה אֶת הָאָדָם" (בראשית ט', ו') מה הוא רחום אף אתה רחום ולא תהיה כבהמה אשר אינה מבחינה בין עשב לעשב ובין נפש לנפש.


    מכאן אמרו – לא יברך אדם על בשר, דגים, חלב וביצים "שהכל נהייה בדברו" לפי שאין הוא מבחין באכילתו בין חיים לדומם. אלא  מה יברך? הווה אומר: בתחילה - "בורא מיני נפשות" ולבסוף – "בורא נפשות רבות להחיות בהם נפש כל חי. ברוך חי העולמים". 


    ומפני מה נהגו העולם לברך עליהם ברכת שהכל? לפי שחושבים העולם שהבשר גדל קפוא בתוך קופסא על מדפי הסופר ואין הם רוצים לדעת שהינו נפש חיה ככתוב: "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים תּוֹצֵא הָאָרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה לְמִינָהּ בְּהֵמָה וָרֶמֶשׂ וְחַיְתוֹ אֶרֶץ" (בראשית א', כ"ד).

     

    מתוך החוג לבישול

  • דמו לא תאכלו

    מחבר/מראה מקום: החוג לבישול

    בראשית, ט', ד': אַךְ בָּשָׂר בְּנַפְשׁוֹ דָמוֹ לֹא תֹאכֵלוּ:


    וכל כך למה? הווה אומר "כִּי נֶפֶשׁ הַבָּשָׂר בַּדָּם הִוא" (ויקרא י"ז, י"א) ללמדך שאסור לו לאדם לפגוע בנפש לפי שפוגע בחיי-החיים, שכינתא עילאה. ואומר: "רַק הַדָּם לֹא תֹאכֵלוּ עַל הָאָרֶץ תִּשְׁפְּכֶנּוּ כַּמָּיִם" (דברים ט"ז, י"ב) לפי שגם בשעה שניזון האדם מהחיים, אין לו באמת נגיעה בהם והוא מחזירם לאמא אדמה. ובשעה שאדם שוחט, מקבלת חווה, אם כל חי, את הנפש הבאה אליה בדמעות שנאמר: "תִּשְׁפְּכֶנּוּ כַּמָּיִם" ואומר: "עֵינִי עֵינִי יֹרְדָה מַּיִם"  (איכה א', ט"ז). ומתכללת הנפש בנשמת העולם, בעץ החיים אשר בתוך הגן, וקרויה: "נִשְׁמַת כָּל חַי" (תקוני זהר, פ"ז) וכן הוא אומר: "וְהָרוּחַ תָּשׁוּב אֶל הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר נְתָנָהּ" (קהלת י"ב, ז').

    לכך תוקנה ברכת "בורא נפשות"  : על הבשר, הדגים, הביצים והחלב הוא אומר: "ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם בורא מיני נפשות". ולבסוף מברך: "ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם בורא נפשות רבות, להחיות בהם נפש כל חי, ברוך חי העולמים"

     

    מתוך החוג לבישול

  • ברכת בורא נפשות

    מחבר/מראה מקום: החוג לבישול

    פירוש לברכה:

    בורא נפשות רבות - יש בעולם כ"כ הרבה יצורים חיים, מהגדולים ביותר, לוויתנים ופילים ועד צורות חיים מיקרוסקופיות, חרקים וחד-תאיים. חיים בים, ביבשה, באוויר. צורות וגוונים, תודעה ורגש, רצונות, אינסטינקטים, אבולוציה.

    להחיות בהם נפש כל חי - כל החיות האלה מקיימות באורח פלא את גלגל החיים הגדול, כל חיה מספקת לעולם משהו, כל חיה ניזונה מחיים ונאכלת ע"י אחרים וזהו מעגל גדול ומופלא שכולם שותפים בו, גם האדם. אמנם האדם מודע לעצמו ובכך יש לו הסתכלות רפלקטיבית וביקורתית על מקומו במעגל, הסתכלות המקנה לו אפשרות לצאת ממעגל זה ברמה זו או אחרת ואף לפגוע ולנצל, להשתמש בו לאינטרסים שלו. אך בסופו של דבר – נקודת החיות, האין-סוף החמקמק והקדוש הקרוי "חיים", הוא דבר שאין לאדם תפיסה בו. האדם נולד על כורחו ומת על כורחו ובחייו מוכרח להתקיים ע"י אכילה של חומרים אורגנים ובכך גם הוא הופך להיות עוד צבע בקשת הקיום, עוד חוליה בשרשרת של גלגל החיים הגדול, עוד כלי המכיל בתוכו לזמן מוגבל, כמו גם יתר היצורים, ניצוץ של חיים ממקור החיים המשותף והנצחי - ברוך חי העולמים.

     

    מתוך החוג לבישול

  • לראות את הטוב ואת הרע

    מחבר/מראה מקום: תהילה סולטנה שפר, מתוך המאמר "לראות, לראות, לראות" באתר טבע עברי

    במסכת ברכות (נט ב) מציעים חכמים פתרונות שונים, דרכים להודות על השפע. יותר מכולם אהובה עליי הברכה שמציע רב יהודה: "מודים אנחנו לך על כל טיפה וטיפה שהורדת לנו". רב יהודה עושה כאן פעולה ייחודית, בתוך ההצפה הגדולה של הגשם היורד, בו לא ניתן לראות פרטים כלל, רב יהודה עוצר את הזמן ומביט בכל טיפה וטיפה הנוחתת על האדמה. כמו ניאו ב"מטריקס" לרב יהודה יש את הכוח להתבונן בדברים ולראות כיצד מורכבת המציאות מאינסוף פרטים. המבט של רב יהודה הוא מבט אוהב, מבט מודה, אבל ניתן לחשוב איך בהזדמנות אחרת מבט המבחין בפרטים יכול גם להיות ביקורתי עד כדי שיתוק.

    כאשר אנחנו מתבוננים במצוקה בה אנחנו חיים במציאות העכשווית, אנושות שהפנימה את החוצץ בינה לבין הטבע מבלי לבחון את הצורך הפיזי הממשי שלנו בטבע, קשה לעיתים לראות את הטוב. אנחנו חושבים – עדיף לא לראות. אם נראה את הדוב המורעב למה זה יועיל? אם נראה את האישה העקרה שנפגעה מתעשיית הטקסטיל, האם באמת נוכל להפסיק לקנות בגדים? לכאורה עדיף ללקות בעיוורון חלקי- לראות את הטוב ולהתעלם מהרע. לשמוח על הגשמים שכעת יורדים ולשכוח מהבצורת שקדמה. רבי יהודה מלמד אותנו על כוחה של הראייה, כדי להצליח לראות באותה רמה שרבי יהודה מסוגל לראות אנחנו נדרשים לתרגל לראות. אם נרצה להודות על כל טיפה וטיפה עלינו לראות קודם - כל רגב אדמה צמא. לכן בכל המציאויות שהם חלק מחיינו, המציאות האישית, המציאות הלאומית, העולמית, הסביבתית, אנחנו נדרשים לפקוח את העיניים. להודות היכן שיש להודות ולְבַכּוֹת היכן שיש לְבַכּוֹת. אולי בכוח הראייה נוכל גם לתקן את הדורש תיקון.

  • טו בשבט - תהליך נסתר

    מחבר/מראה מקום: הרב איתמר אלדר ט"ו בשבט - ארבעים יום קודם יצירת הוולד, מתוך אתר VBM

    השקדיה, חושפת בפנינו את רגעי ההתעוררות הראשונים של הטבע לאחר תרדמת החורף. התעוררות שאולי אינה ניכרת בפועל. אולם, מלמדים אותנו חז"ל, קובעת את ראשי השנים. התעוררות זו, אף על פי שאיננה נראית, פורצת בט"ו בשבט. אילן אחד בלבד חושף בפנינו את אותה ההתעוררות בפועל - השקדיה.

    מדובר בתחילתו של תהליך שאת 'פירותיו' תרתי משמע, נראה רק כעבור מספר שבועות.

    ייחודו של ט"ו בשבט, הוא בהתייחסותו למציאות נסתרת, לתנועה כמוסה, פוטנציאל אשר מתחיל להתעורר אף שטרם ראינו במציאות דבר.

הגות


  • אדישות

    מחבר/מראה מקום: רז קרופפלד

     
    א.    דורך על קרקע קשה
    עזובה היא הארץ
    אשה
    נעדרת כל רגש
    תחושה
    שאינה מקשיבה
    רק הופכת היא
    ומקשיחה, מכחישה
    את גבה מכופפת
    לקול נעלי הכבישה
     
    ב.    אנשים רעי לב
    נערים הם בעצם
    עוורים מגודלים מהלכים
    לא שומעים את קולה
    משחקים בפיסות אדמה
    נדל"נית אדישה
    נאטמת בקצב
    נסתמת בעצב.

    ג.    הולך משתאה
    מצמצם את עיני
    משתדל לא לראות
    לא להיות משונה
    מחייך כשצריך
    משתתף במסיבת זוללי
    הבשר במחירי סוף עונה
    לועס בבושה
    מברך בלחישה.
     
    ד.    מחפש את חלקת השלוה
    המקום בו שוררת
    אחווה
    צניעות מבוררת
    ללא מריבה
    ללא שכחת כל דבר
    שהיה פעם חי או שמר
    בקרבו בתוכו איזה
    סוג משונה מיוחד של
    אוצר

     

    מתוך החוג לבישול

  • תודה

    מחבר/מראה מקום: סבינה מסג

    עַל   חֶלְקוֹת   הַיָּרֹק  
    הַלּוֹקְחוֹת   אֶת   הַלֵּב

     עַל  חֶלְקַת  הַמַּיִם

    עַל   הַדַּף   הֶחָלָק
      שֶׁל הַיּוֹם , שֶׁל הַשִּׁיר
     
    עַל  שֶׁחֶלְקִי
      עִם שׁוֹכְנֵי  עֵדֶן  הַגַּן

     עַל  הַלֶּקַח   הַרוֹעַף  עָלַי
    מֵעַנְפֵי
                האַלְמֻגָּן


    *

    יָרֵחַ מָלֵא
               מֵעַל לַגּוֹלָן!

    וְאִישׁ מִלְּבַדִּי אינו צוֹפֶה.

    יֵשׁ לְהוֹזִיל אֶת מְחִיר הַכַּרְטִיסִים

    לְהָבִיא בָּתֵּי סֵפֶר

    גְּדוּדֵי חַיָּלִים!

  • אקופואטיקה: שמע ישראל

    מחבר/מראה מקום: מרים קוצ'יק שפר

     

    מרים קוצ'יק שפר

     

     

    שמע ישראל

     

    מט"ו בשבט אמא מנקה אורז לפסח. בלילות קרים יושבת על שמיכה שפרשה על הרצפה, מנפה בנפת אלומיניום. חצאי אורז נושרים ונערמים על מטפחתה הישנה. מניחה מגש גדול של פסח מאיראן על ברכיה, פולה כל גרגר צהוב, פגום. על המגש מונחת צלוחית ההולכת ומתמלאת. את הגרגירים הללו נאכל עוד לפני פסח ב"אָשׁ".

    וכך לילה אחר לילה, בחרדת קודש, אמא ממלאה שקיות משאריות בדי שמלות שתפרה לאחיותיי ולי. בכל שקית היה זכר לשמלות שכבר אינן, בכל מיני דוגמאות וצבעים. אחר כך הייתה תופרת את הפתח ומטמינה. איך ידעה אמא כמה אורז צריך לנקות? היא מעולם לא השתמשה בכלי מדידה.

     

    כשאמא הכינה את האורז המיוחד הזה לליל הסדר, הוא היה מטובל בכל הניחוחות שנשמו הגרגירים. ואבא היה טועם ואומר:" על כל גרגיר וגרגיר כתוב שמע ישראל!"

     

  • אקופואטיקה: תפילה לשבוע שחל בו ראש חודש אדר ב

    מחבר/מראה מקום: שלומית פישר

    שלומית פישר

     

     

    תפילה לשבוע שחל בו ראש חודש אדר ב' 

     

    בְּרִגְעֵי חֶסֶד שֶׁל שֶׁמֶשׁ

    בֵּין עָנָן לֶעָב

    לִשְׂמִיכַת שָׁמַיִם צַמְרִירִית

    יֵצֵא

    אֶל שָׂדֶה וְאֶל עֵמֶק וָהַר

    בַּיָּמִים הָאֵלֶּה שֶׁל סוֹף אֲדָר רִאשׁוֹן.

    ומִשֶּׁיַּבְחִין

    בֵּין יָרֹק כֵּהֶה שֶׁל שְׂדֵה חִטָּה

    לְיָרֹק בָּהִיר רַךְ וּמָתוֹק לְמִרְעֶה

    בֵּין וְרֹד שְׁקֵדִיּוֹת אַחֲרוֹנוֹת בּוֹשְׁשׁוֹת

    לִוְרֹד רקפות בְּחַגְוֵי הַסֶּלַע

    מִשֶּׁיַּבְחִין

    בֵּין אֹדֶם כַּלָּנִית וּשְׁחֹר אַבְקָנֶיהָ

    לְאֹדֶם הנּוּרִיּוֹת

    לְסֹמֶק פְּרָגִים וּשְׁחֹר כִּתְמֵיהֶם

    יֵדַע

    כִּי רָחוֹק עֲדַיִן הָאָבִיב

    וְיִתְפַּלֵּל

    כִּי הַחֹרֶף הַמְּבֹרָךְ

    לֹא יִגְוַע מְהֵרָה אֶל קַיִץ קוֹצָנִי

    שֶׁל גְּבָעוֹת קְמֵלוֹת בַּצָּהֹב

    שֶׁל שָׁמַיִם כְּחֻלִּים רֵיקִים מֵאֹפֶק אֶל אֹפֶק

    וְיִתְפַּלֵּל

    לַאֲוִיר רַעֲנָן וְלַאֲדָמָה רְווּיָה

    וּלְשָׂדוֹת יְרֻקִּים מְלוֹא הָעַיִן

    גַּם מֵעֵבֶר לָאֲדָר הַמְּעֻבָּר.

     

     

שירה ואמנות