חברים לדרך

מזון ובריאות: מקורות

  • הבעל שם טוב כשוחט

    מסופר על הבעל שם-טוב הקדוש, כשהיה צדיק נסתר, התפרנס משחיטה. לאחר שעזב את הכפר, הגיע שוחט חדש. יום אחד הביא המשרת הגוי של אחד היהודים תרנגולת. בעוד השוחט משחיז את סכינו, החל הגוי לצחוק: "אתה מרטיב את הסכין במים?!" קרא. "וכי מה אעשה?" שאל השוחט. השיב הגוי: "ישראליק (הבעש"ט) היה בוכה בשעה שהשחיז את הסכין ומרטיב אותו בדמעותיו!"

חז"ל


  • בשר או לחם?

    מחבר/מראה מקום: אברבנאל בפירושו לשמות טז, ד

    אמר הקב"ה למשה:

    הנה ענין הבשר אינו מזון הכרחי והוא שאלת זוללות ומלוי מעַים ותאוה גוברת.

    גם שהבשר מוליד באדם דם זדוני ואכזרי.

    ומפני זה תמצא שהחיות והעופות הטורפות אוכלות הבשר הם אכזריות ורעות.

    אבל הצאן והבקר תרנגולים תורים ובני יונה שמתפרנסים מעשב השדה אין בהם אכזריות ולא רשע,

    ולכן יעד הנביא שבזמן הגאולה העתידה 'אריה כבקר יאכל תבן' (יש' יא ז; סה כה).

    וביאר הסיבה בזה באמרו 'לא ירעו ולא ישחיתו' וגו' (יא ט; סה כה).

    הנה מפני זה לא אמר הקב"ה למשה שיתן לישראל בשר, כ"א לחם, שהוא מזון נאות והכרחי למזג האדם, וזה הוא 'הנני ממטיר לכם לחם מן השמים'".

חכמי ימי הביניים


  • אכילה יתרה

    מחבר/מראה מקום: הרב קוק, מידות הראי"ה, העלאת ניצוצות סעיף ו

    העצבון מביא לאכול יותר מהמידה, והאכילה מתהפכת אז לכבדות לרגזה ולייאוש...והנשמה מתעצבת,אמנם יכול האדם להפוך סוף-סוף הכל לשמחה...


    וכן:"אכילה ושתיה יתרה ודאי מביאה לידי גאוה...וממילא מעוררים בנפש האוכלת גם כן עליית המדות והתכונות הרעות שהוא יסוד כל הגאווה...

  • ללעוס היטב

    מחבר/מראה מקום: ר' צדוק הכהן מלובלין, קול מבשר, חלק ג- אכילה

    והרגשה במאכלים בשם רבינו הקדוש א"א הרבי ר' בינם מפרשוסחא זצ"ל, אשר עיקר כוונת האכילה - הוא ללעוס היטב. והנראה בזה, לדקדק הדק היטב קודם הבליעה, בעת הגיעו לעיקר הנאת האכילה, לברר מזה שורש הטעם שהוא המוצא פי ה'. והוא כמו שנאמר במתן תורה, ויחזו את האלהים ויאכלו וישתו, ותרגומו, והוו חדאן כאילו אכלן ושתן. כי באמת הוא, שדייקא מהנאת אכילה יוכל להתברר התגלות אלהות. ועל זה נאמר בלשון 'ויחזו', כי הוא כענין אספקלריה, שרואה ממנו דוגמא דידיה. וכן הוא ענין הנאת אכילה, ליקח ממנו ענין דוגמא דלעילא שורש הטעם. וכידוע מזוה"ק על פסוק, מבשרי 'אחזה' אלוה. מבשרי ממש, שהוא על תכלית הנאת עולם הזה. וממנה דייקא, יוכל להגיע למחזה אלהים. כי הוא לדוגמא לשורש העונג שבקדושה. [תורת אמת לובלין, יום שני שבועות תרל"ג]:

הגות