חברים לדרך

משבר המים: מקורות

  • בארה של מרים

    מחבר/מראה מקום: במדבר פרק כ פסוקים א-ח

    וַיָּבֹאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל כָּל הָעֵדָה מִדְבַּר צִן בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן וַיֵּשֶׁב הָעָם בְּקָדֵשׁ וַתָּמָת שָׁם מִרְיָם וַתִּקָּבֵר שָׁם:

    וְלֹא הָיָה מַיִם לָעֵדָה וַיִּקָּהֲלוּ עַל מֹשֶׁה וְעַל אַהֲרֹן:

    וַיָּרֶב הָעָם עִם מֹשֶׁה וַיֹּאמְרוּ לֵאמֹר וְלוּ גָוַעְנוּ בִּגְוַע אַחֵינוּ לִפְנֵי יְקֹוָק:

    וְלָמָה הֲבֵאתֶם אֶת קְהַל יְקֹוָק אֶל הַמִּדְבָּר הַזֶּה לָמוּת שָׁם אֲנַחְנוּ וּבְעִירֵנוּ:

    וְלָמָה הֶעֱלִיתֻנוּ מִמִּצְרַיִם לְהָבִיא אֹתָנוּ אֶל הַמָּקוֹם הָרָע הַזֶּה לֹא מְקוֹם זֶרַע וּתְאֵנָה וְגֶפֶן וְרִמּוֹן וּמַיִם אַיִן לִשְׁתּוֹת:

    יָּבֹא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן מִפְּנֵי הַקָּהָל אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד וַיִּפְּלוּ עַל פְּנֵיהֶם וַיֵּרָא כְבוֹד יְקֹוָק אֲלֵיהֶם: פ

    וַיְדַבֵּר יְקֹוָק אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר:

    קח אֶת הַמַּטֶּה וְהַקְהֵל אֶת הָעֵדָה אַתָּה וְאַהֲרֹן אָחִיךָ וְדִבַּרְתֶּם אֶל הַסֶּלַע לְעֵינֵיהֶם וְנָתַן מֵימָיו וְהוֹצֵאתָ לָהֶם מַיִם מִן הַסֶּלַע וְהִשְׁקִיתָ אֶת הָעֵדָה וְאֶת בְּעִירָם:

  • שירת הבאר

    מחבר/מראה מקום: במדבר פרק כא פסוקים יז-יח

    אָז יָשִׁיר יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת עֲלִי בְאֵר עֱנוּ לָהּ:

    בְּאֵר חֲפָרוּהָ שָׂרִים כָּרוּהָ נְדִיבֵי הָעָם בִּמְחֹקֵק בְּמִשְׁעֲנֹתָם וּמִמִּדְבָּר מַתָּנָה:

  • האזינו השמים

    מחבר/מראה מקום: דברים פרק לב פסוק א- ב

    הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם וַאֲדַבֵּרָה וְתִשְׁמַע הָאָרֶץ אִמְרֵי פִי:
    יַעֲרֹף כַּמָּטָר לִקְחִי תִּזַּל כַּטַּל אִמְרָתִי כִּשְׂעִירִם עֲלֵי דֶשֶׁא וְכִרְבִיבִים עֲלֵי עֵשֶׂב:

    מופיע בדפי לימוד:

  • מקווה ישראל

    מחבר/מראה מקום: ירמיהו פרק יז פסוק יג

    מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל ה' כָּל עֹזְבֶיךָ יֵבֹשׁוּ יסורי וְסוּרַי בָּאָרֶץ יִכָּתֵבוּ כִּי עָזְבוּ מְקוֹר מַיִם חַיִּים אֶת ה':

תנ"ך


  • דור המבול כפוי טובה

    המדרש  רואה בדור המבול דור שחטא בהיבריס כנגד הטבע וסדרי העולם, ומתוך-כך חטא בגאווה אנושית מוגזמת כלפי הקב"ה:


    תנו רבנן: דור המבול לא נתגאו אלא בשביל טובה שהשפיע להן הקב"ה. אמרו: כלום אנו צריכין אלא לטיפה של גשמים? יש לנו נהרות ומעינות שאנו מסתפקין מהן. אמר הקב"ה: בטובה שהשפעתי להם מכעיסין אותי, בה אני דן אותן שנאמר ואני הנני מביא את המבול מים.

    (ילקוט שמעוני, בראשית ח, רמז נח)

     

     

  • מוריד הגשם

    מחבר/מראה מקום: תלמוד בבלי ,תענית כד ע"א

     [מתורגם]:
    "רב הזדמן למקום אחד.
    גזר תענית ולא בא המטר.
    ירד לפניו שליח הציבור.
    אמר `משיב הרוח` - נשב הרוח
    אמר `מוריד הגשם` - בא המטר.
    אמר לו: מהם מעשיך?
    אמר לו: מלמד דרדקים אני ומלמד מקרא לבני עניים כבני עשירים, וכל מי שאינו יכול לשלם, איני לוקח ממנו דבר, וכל מי שמתרשל, יש לי בריכה של דגים, ואני משחד אותו בדגים ושולח לו ומפייס אותו עד שבא וקורא".

    מופיע בדפי לימוד:

  • מוריד גשמים ועוצר גשמים

    מחבר/מראה מקום: תלמוד ירושלמי מסכת תענית, פרק ג הלכה א

    פעם אחת הייתה בצורת ברחבי ארץ ישראל. גזר רבי חנינה תענית בציפורי, התענו הציבור, ולא ירד גשם. באותו זמן בדרום הארץ - התקין רבי יהושע בן לוי תענית, וירד גשם. היו אנשי ציפורי אומרים: רבי יהושע בן לוי מוריד גשם לדרומיים, ורבי חנינה עוצר את הגשמים מאנשי ציפורי.
    פעם אחרת היו צריכים שוב לתענית מפני הבצורת, שלח רבי חנינא והביא את רבי יהושע בן לוי לציפורי. אמר לו: התרצה לצאת עימי מן העיר ונתענה יחדיו? יצאו שניהם והתענו, ולא בא הגשם! קם רבי חנינה ואמר לפני אנשי ציפורי: לא רבי יהושע בן לוי מוריד מטר לדרומיים, ולא רבי חנינה עוצר את הגשם מאנשי ציפורי. אלא דרומיים ליבם רך  ופתוח, ושומעין דברי תורה ונכנעים לפני הבורא. ואילו אנשי ציפורי ליבם קשה, ושומעין דברי תורה ובכל זאת לא נכנעים לפני הבורא...

    מופיע בדפי לימוד:

  • רחמיו על כל מעשיו

    מחבר/מראה מקום: בראשית רבה, פרשה ל"ג

     "טוב ה' לכל ורחמיו על כל מעשיו" (תהלים קמה).
    תרגום: רבי תנחומא ורבי אבא בר אבין בשם רב אחא אומרים: למחר  שנת בצורת באה, והבריות מרחמין אלו על אלו, והקב"ה מתמלא עליהן רחמים.
    בימיו של רבי תנחומא היו צריכין ישראל לתענית (בשל הבצורת).
    באו אליו בני העיר ואמרו לו: רבי, גזור תענית. גזר תענית.
    גזר תענית יום ראשון, יום שני, יום שלישי  ולא ירד גשם.
    נכנס ודרש להם: בניי, התמלאו רחמים אלו על אלו, והקב"ה מתמלא עליכם רחמים.
    יצאו האנשים לחלק צדקה לענייהם, ראו אדם אחד נותן מעות לגרושתו.
    באו האנשים אל רבי תנחומא ואמרו לו: רבי, מה אנחנו יושבים ומתענים כאן, ועבירה נעשית כאן. אמר להם: מה ראיתם?
    אמרו לו: ראינו אדם פלוני נותן מעות לגרושתו.
    שלח רבי תנחומא שליחים, והביא את השניים לפני הציבור כולו.
    אמר לו: מה היא לך זו? אמר לו: גרושתי היא.
    אמר לו: מפני מה נתת לה מעות?
    אמר לו: רבי, ראיתי אותה בצרה, והתמלאתי עליה רחמים.
    באותה שעה הגביה רבי תנחומא פניו כלפי מעלה, ואמר: ריבון כל העולמים, מה אם זה שאין לה עליו מזונות (הוא אינו חייב לה כלום), ובכל זאת כשראה אותה בצרה, ונתמלא עליה רחמים. אתה שכתוב בך "חנון ורחום", ואנו בני ידידיך - בני אברהם יצחק ויעקב, על אחת כמה וכמה שתתמלא עלינו רחמים.  מיד ירדו גשמים ונתרווה העולם.

    מופיע בדפי לימוד:

  • מים חיים

    מחבר/מראה מקום: תלמוד בבלי, מסכת תענית פרק ב עמוד ב

    וכשם שארבע מינין הללו אי אפשר בהם בלא מים כך אי אפשר לעולם בלא מים.

  • מים בארץ ישראל

    מחבר/מראה מקום: תלמוד בבלי מסכת תענית דף י עמוד א

    תנו רבנן...ארץ ישרא-ל משקה אותה הקדוש ברוך הוא בעצמו, וכל העולם כולו על ידי שליח, שנאמר (איוב ה') הנתן מטר על פני ארץ ושלח מים על פני חוצות.

  • גדול יום גשמים

    מחבר/מראה מקום: תלמוד בבלי מסכת תענית דף ז עמוד ב

    אמר רבי חמא ברבי חנינא: גדול יום הגשמים כיום שנבראו שמים וארץ, שנאמר (ישעיהו מ"ה) הרעיפו שמים ממעל ושחקים יזלו צדק תפתח ארץ ויפרו ישע וצדקה תצמיח יחד אני ה' בראתיו. בראתים לא נאמר, א-לא בראתיו.

  • ברכה על מים

    מחבר/מראה מקום: סידור

    ברוך אתה ה' א-לוקינו מלך העולם שהכל נהיה בדברו

  • על המים

    מחבר/מראה מקום: משנה מסכת ראש השנה פרק א משנה ב

    בארבעה פרקים העולם נידון בפסח על התבואה בעצרת על פירות האילן בראש השנה כל באי העולם עוברין לפניו כבני מרון שנאמר (תהלים ל"ג) היוצר יחד לבם המבין אל כל מעשיהם ובחג נידונין על המים:

חז"ל


  • מי עדן

    מחבר/מראה מקום: הרב שג"ר במאמר "גשם" באתר ישיבת שיח

    אנחנו, שהמים שלנו אינם אלא מי הברז הזורמים בבתים, מים שלא פעם איבדו את רעננותם וראשוניותם ושאותם ננסה לשחזר באמצעות מי עדן שבמיכלי הפלסטיק, איבדנו הרבה מהבלתי אמצעיות של המגע עם הטבע, וודאי שקשה לנו לחוות באמצעותו את הזיקה לקל. אמנם, יכולים אנחנו עדיין להיאחז בעקבות קמאיות שעדיין נשארו בתשתית הנפש כדי לחזור לחויות אלו. את אלו נוכל למצוא למשל אצל הילדים הרצים לרחוב, למגינת ליבם של האמהות, בכדי להירטב ולרקוד בגשם הראשון, והמחפשים את השלוליות כדי לטבול בהם. לא בכדי מפלס הכנרת והקו האדום הפכו לאובססיה לאומית; בשכבות העמוקות שלנו שקועות החרדות הקמאיות של האיכר המצפה לגשם. נראה שגם התופעה ההולכת ונפוצה של הצטיידות ולגימה בכל הזדמנות מבקבוקוני מים, ‘בשבתך בביתך ובלכתך בדרך’, תגובת הנגד לקוקה קולה המערבי, הינה חזרה לינקות העורגת לשוב ולמצוץ ממימי בראשית חיים. הצירוף של לגימה ומים חיים מכונן אפקט של ראשית שאליו אנו נכספים.

הגות


  • אקופואטיקה: תפילה לשבוע שחל בו ראש חודש אדר ב

    מחבר/מראה מקום: שלומית פישר

    שלומית פישר

     

     

    תפילה לשבוע שחל בו ראש חודש אדר ב' 

     

    בְּרִגְעֵי חֶסֶד שֶׁל שֶׁמֶשׁ

    בֵּין עָנָן לֶעָב

    לִשְׂמִיכַת שָׁמַיִם צַמְרִירִית

    יֵצֵא

    אֶל שָׂדֶה וְאֶל עֵמֶק וָהַר

    בַּיָּמִים הָאֵלֶּה שֶׁל סוֹף אֲדָר רִאשׁוֹן.

    ומִשֶּׁיַּבְחִין

    בֵּין יָרֹק כֵּהֶה שֶׁל שְׂדֵה חִטָּה

    לְיָרֹק בָּהִיר רַךְ וּמָתוֹק לְמִרְעֶה

    בֵּין וְרֹד שְׁקֵדִיּוֹת אַחֲרוֹנוֹת בּוֹשְׁשׁוֹת

    לִוְרֹד רקפות בְּחַגְוֵי הַסֶּלַע

    מִשֶּׁיַּבְחִין

    בֵּין אֹדֶם כַּלָּנִית וּשְׁחֹר אַבְקָנֶיהָ

    לְאֹדֶם הנּוּרִיּוֹת

    לְסֹמֶק פְּרָגִים וּשְׁחֹר כִּתְמֵיהֶם

    יֵדַע

    כִּי רָחוֹק עֲדַיִן הָאָבִיב

    וְיִתְפַּלֵּל

    כִּי הַחֹרֶף הַמְּבֹרָךְ

    לֹא יִגְוַע מְהֵרָה אֶל קַיִץ קוֹצָנִי

    שֶׁל גְּבָעוֹת קְמֵלוֹת בַּצָּהֹב

    שֶׁל שָׁמַיִם כְּחֻלִּים רֵיקִים מֵאֹפֶק אֶל אֹפֶק

    וְיִתְפַּלֵּל

    לַאֲוִיר רַעֲנָן וְלַאֲדָמָה רְווּיָה

    וּלְשָׂדוֹת יְרֻקִּים מְלוֹא הָעַיִן

    גַּם מֵעֵבֶר לָאֲדָר הַמְּעֻבָּר.

     

     

שירה ואמנות