חברים לדרך

מגוון מינים: מקורות

  • איסור כלאיים-ומגון מינים

    מחבר/מראה מקום: ויקרא פרק יט פסוק יט

    ויקרא פרק יט פסוק יט
    אֶת חֻקֹּתַי תִּשְׁמֹרוּ בְּהֶמְתְּךָ לֹא תַרְבִּיעַ כִּלְאַיִם שָׂדְךָ לֹא תִזְרַע כִּלְאָיִם וּבֶגֶד כִּלְאַיִם שַׁעַטְנֵז לֹא יַעֲלֶה עָלֶיךָ:

    רמב"ן ויקרא פרק יט פסוק יט
    והטעם בכלאים, כי השם ברא המינים בעולם, בכל בעלי הנפשות בצמחים ובבעלי נפש התנועה, ונתן בהם כח התולדה שיתקיימו המינים בהם לעד כל זמן שירצה הוא יתברך בקיום העולם. וצוה בכחם שיוציאו למיניהם ולא ישתנו לעד לעולם, שנאמר בכולם "למינהו" (בראשית א), והוא סיבת המשכב שנרביע בהמות זו עם זו לקיום המינין כאשר יבואו האנשים על הנשים לפריה ורביה. והמרכיב שני מינין, משנה ומכחיש במעשה בראשית, כאילו יחשוב שלא השלים הקב"ה בעולמו כל הצורך ויחפוץ הוא לעזור בבריאתו של עולם להוסיף בו בריות...

    מופיע בדפי לימוד:

  • שימור המין

    מחבר/מראה מקום: ויקרא פרק כב פסוק כח

    וְשׁוֹר אוֹ שֶׂה אֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ לֹא תִשְׁחֲטוּ בְּיוֹם אֶחָד:

    מופיע בדפי לימוד:

  • קיום המין לעד

    מחבר/מראה מקום: בראשית פרק א פסוק יא

    בראשית פרק א פסוק יא
    וַיֹּאמֶר אלוקים תַּדְשֵׁא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע עֵץ פְּרִי עֹשֶׂה פְּרִי לְמִינוֹ אֲשֶׁר זַרְעוֹ בוֹ עַל הָאָרֶץ וַיְהִי כֵן

    רמב"ן בראשית פרק א פסוק יא
    ויאמר א-להים תדשא הארץ דשא - גזר שיהיה בתולדות הארץ כח הצומח ומוליד זרע כדי שיהיה המין קיים לעד:

תנ"ך


  • העולם חסר

    מחבר/מראה מקום: תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף קח עמוד ב

    וישלח את הערב, אמר ריש לקיש: תשובה ניצחת השיבו עורב לנח, אמר לו: רבך שונאני ואתה שנאתני. רבך שונאני - מן הטהורין שבעה, מן הטמאים שנים. ואתה שנאתני - שאתה מניח ממין שבעה ושולח ממין שנים, אם פוגע בי שר חמה או שר צנה לא נמצא עולם חסר בריה אחת?

  • אפילו יתוש...

    מחבר/מראה מקום: בראשית רבה (וילנא) פרשה י

    רבנן אמרי אפי' דברים שאתה רואה אותן שהן יתירה בעולם כגון זבובין ופרעושין ויתושין אף הן בכלל ברייתו של עולם הן, ובכל הקב"ה עושה שליחותו, אפילו על ידי נחש, אפילו על ידי יתוש, אפילו על ידי צפרדע..

    מופיע בדפי לימוד:

  • הזן את עולם

    מחבר/מראה מקום: תלמוד בבלי מסכת שבת דף קז עמוד ב

    ...יושב הקדוש ברוך הוא וזן מקרני ראמים ועד ביצי כינים...

  • העולם צריך לו

    מחבר/מראה מקום: בראשית רבה פרשה לג

    ויצא יצוא ושוב ר' יודן בשם ר' יודה בר' סימון התחיל משיבו תשובות, אמר לו מכל עוף שיש כן לא תשלח אלא לי, אמר לו מה צורך לעולם לך, לאכילה לקרבן, ר' ברכיה בשם ר' אבא אמר לו הקב"ה קיבלו שעתיד העולם ליצרך לו, אמר לו אימתי, אמר לו עד יבשת המים מעל הארץ עתיד צדיק אחד לעמוד וליבש העולם ואני מצריכו להן הה"ד והעורבים מביאים לו לחם ובשר וגו' מלכים א', יז ו)

חז"ל


  • שירות ותשבחות

    מחבר/מראה מקום: ילקוט שמעוני, תהלים תתפ"ט

    "אמרו חז"ל על דוד מלך ישראל, בשעה שסיים ספר תהילים זחה דעתו עליו ואמר לפני הקדוש ברוך הוא:"יש ברייה בעולמך שאומרת שירות ותשבחות יותר ממני?"
    באותה שעה נזדמנה לו צפרדע אחת, ואמרה לו: "דוד אל תזוח דעתך עליך, שאני אומרת שירות ותשבחות יותר ממך. ולא עוד אלא כל שירה שאני אומרת ממשלת עליה שלושת אלפים משלים, שנאמר" וידבר שלושת אלפים משל ויהי שירו חמישה ואלף".
    ולא עוד אלא שאני עוסקת במצווה גדולה, וזו היא המצווה שאני עוסקת בה:  יש בשפת הים מין אחד שאין פרנסתו כי אם מן המים, ובשעה שהוא רעב נוטלני ואוכלני."..

    מופיע בדפי לימוד:

  • לא לעקור המין

    מחבר/מראה מקום: רמב"ן דברים פרק כב פסוק ו

    כי יקרא קן צפור לפניך - גם זו מצוה מבוארת מן אותו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד (ויקרא כב כח). כי הטעם בשניהם לבלתי היות לנו לב אכזרי ולא נרחם, או שלא יתיר הכתוב לעשות השחתה לעקור המין אע"פ שהתיר השחיטה במין ההוא, והנה ההורג האם והבנים ביום אחד או לוקח אותם בהיות להם דרור לעוף כאלו יכרית המין ההוא:

  • ברייתו של עולם

    מחבר/מראה מקום: ויקרא רבה (וילנא) פרשה כב סימן ב

    קהלת פרק ה פסוק ח
    וְיִתְרוֹן אֶרֶץ בַּכֹּל היא הוּא מֶלֶךְ לְשָׂדֶה נֶעֱבָד:


    ויקרא רבה (וילנא) פרשה כב סימן ב
     ורבנן אמרי ויתרון ארץ אפילו דברים שאתם רואים בעולם מיותרין כגון זבובין פרעושים ויתושים אף הן בכלל ברייתו של עולם דכתי' (בראשית ב) ויכולו השמים והארץ וכל צבאם

    מופיע בדפי לימוד:

  • כי טוב

    מחבר/מראה מקום: רמב"ן בראשית פרק א פסוק ד

    וקיומם יקרא "ראיה" ... והענין להורות כי עמידתם בחפצו, ואם החפץ יתפרד רגע מהם יהיו לאין. וכאשר אמר בכל מעשה יום ויום וירא א-להים כי טוב, ובששי כאשר נשלם הכל וירא א-להים את כל אשר עשה והנה טוב מאד, כן אמר ביום
    הראשון בהיות האור וירא א-להים כי טוב, שרצה בקיומו לעד:

  • בשעה שיתבונן האדם במעשיו

    מחבר/מראה מקום: הרמב"ם בהל' יסודי התורה פ"ב

    והיאך היא הדרך לאהבתו ויראתו? בשעה שיתבונן האדם במעשיו וברואיו הנפלאים הגדולים, ויראה מהן חכמתו שאין לה ערך ולא קץ, מיד הוא אוהב ומשבח ומפאר, ומתאווה תאווה גדולה לידע השם הגדול, כמו שאמר דוד: "צמאה נפשי לאלוקים לאל חי"  (תהילים מב,ג). וכשמחשב בדברים האלו עצמן, מיד הוא נרתע לאחוריו, ויירא ויפחד וידע שהוא ברייה קטנה שפלה אפלה, עומדת בדעת קלה מעוטה לפני תמים דעות, כמו שאמר דוד: "כי אראה שמיך... מה אנוש כי תזכרנו" (תהילים ח,ד-ה). ולפי הדברים האלו אני מבאר כללים גדולים ממעשה ריבון העולמים, כדי שיהיו פתח למבין לאהוב את השם. כמו שאמרו חכמים בעניין אהבה, שמתוך כך אתה מכיר את מי שאמר והיה העולם.

    מופיע בדפי לימוד:

חכמי ימי הביניים


  • קיום המין

    מחבר/מראה מקום: ספר החינוך מצוה תקמה, מצות שלוח הקן

    לשלח האם מן הקן קודם שיקח הבנים, שנאמר [דברים כ"ב, ז'], שלח תשלח את האם ואת הבנים תקח לך.
    משרשי המצוה לתת אל לבנו שהשגחת הא-ל ברוך הוא על בריותיו במין האדם בפרט, כמו שכתוב כי עיניו על כל דרכי איש וגו', ובשאר מיני בעלי חיים במינין דרך כלל, כלומר שחפצו ברוך הוא בקיום המין, ועל כן לא יכלה לעולם מין מכל מיני הנבראים, כי בהשגחת החי וקיים לעד ברוך הוא על הדבר ימצא בו הקיום, ובהניח האדם דעתו על זה יבין דרכי ה' ויראה כי המשכת קיום המינין בעולם שלא כלה ואבד אחד מכולם מביצי כנים ועד קרני ראם מיום שנבראו הכל במאמרו וחפצו על זה...

    מופיע בדפי לימוד:

חכמי הדורות האחרונים


  • מגוון מינים

    מחבר/מראה מקום: בראשית רבה י"ז

    אמר רב יהודה- אמר רב:
    כל שברא הקדוש ברוך הוא בעולמנו, לא ברא דבר אחד לבטלה,
    אפילו הדברים שאתה רואה אותן שהן מיותרין בעולם,
    כגון זבובין ופרעושין ויתושין,
    אף הן בכלל ברייתו של עולם

  • מגוון מינים

    מחבר/מראה מקום: החוג לבישול

    למה ציוותה התורה על שילוח הקן? לפי שהלוקח אם על בניה כאילו מכרית המין ההוא מן העולם * . וכן הוא אומר בנח: "וַהֲקִמֹתִי אֶת בְּרִיתִי אִתְּכֶם וְלֹא יִכָּרֵת כָּל בָּשָׂר עוֹד מִמֵּי הַמַּבּוּל" (בראשית ט', י"א). "אִתְּכֶם" – אני ואתם יחד נקיים הברית ונדאג שלא יכרת כל בשר.


    *"...שלא יתיר הכתוב לעשות השחתה לעקור המין, אע"פ שהתיר השחיטה במין ההוא. והנה ההורג האם והבנים ביום אחד או לוקח אותם בהיות להם דרור לעוף כאלו יכרית המין ההוא..." (רמב"ן בפירושו על דברים כב)

     

    מתוך החוג לבישול

  • ברכת בורא נפשות

    מחבר/מראה מקום: החוג לבישול

    פירוש לברכה:

    בורא נפשות רבות - יש בעולם כ"כ הרבה יצורים חיים, מהגדולים ביותר, לוויתנים ופילים ועד צורות חיים מיקרוסקופיות, חרקים וחד-תאיים. חיים בים, ביבשה, באוויר. צורות וגוונים, תודעה ורגש, רצונות, אינסטינקטים, אבולוציה.

    להחיות בהם נפש כל חי - כל החיות האלה מקיימות באורח פלא את גלגל החיים הגדול, כל חיה מספקת לעולם משהו, כל חיה ניזונה מחיים ונאכלת ע"י אחרים וזהו מעגל גדול ומופלא שכולם שותפים בו, גם האדם. אמנם האדם מודע לעצמו ובכך יש לו הסתכלות רפלקטיבית וביקורתית על מקומו במעגל, הסתכלות המקנה לו אפשרות לצאת ממעגל זה ברמה זו או אחרת ואף לפגוע ולנצל, להשתמש בו לאינטרסים שלו. אך בסופו של דבר – נקודת החיות, האין-סוף החמקמק והקדוש הקרוי "חיים", הוא דבר שאין לאדם תפיסה בו. האדם נולד על כורחו ומת על כורחו ובחייו מוכרח להתקיים ע"י אכילה של חומרים אורגנים ובכך גם הוא הופך להיות עוד צבע בקשת הקיום, עוד חוליה בשרשרת של גלגל החיים הגדול, עוד כלי המכיל בתוכו לזמן מוגבל, כמו גם יתר היצורים, ניצוץ של חיים ממקור החיים המשותף והנצחי - ברוך חי העולמים.

     

    מתוך החוג לבישול

  • ברית עולם

    מחבר/מראה מקום: החוג לבישול

    בראשית ט', י"א: וַהֲקִמֹתִי אֶת בְּרִיתִי אִתְּכֶם וְלֹא יִכָּרֵת כָּל בָּשָׂר עוֹד מִמֵּי הַמַּבּוּל וְלֹא יִהְיֶה עוֹד מַבּוּל לְשַׁחֵת הָאָרֶץ:


    ברית מוזרה היא זו - הקב"ה התחייב, האדם מה התחייב?!

    אלא קרא כך – "וַהֲקִמֹתִי אֶת בְּרִיתִי אִתְּכֶם" ברית זו מה היא? "וְלֹא יִכָּרֵת כָּל בָּשָׂר עוֹד מִמֵּי הַמַּבּוּל" זו התחייבות האדם שלא יכחיד חיות, "וְלֹא יִהְיֶה עוֹד מַבּוּל לְשַׁחֵת הָאָרֶץ" זוהי התחייבותו של הקב"ה שאם כך האדם עושה לא יביא עוד חורבן לעולם. וכן אתה מוצא לפני המבול (ו', י"ח-י"ט) -  "וַהֲקִמֹתִי אֶת בְּרִיתִי אִתָּךְ" ברית זו מה היא? "וּמִכָּל הָחַי מִכָּל בָּשָׂר שְׁנַיִם מִכֹּל תָּבִיא אֶל הַתֵּבָה לְהַחֲיֹת אִתָּךְ" זו התחייבותו של נח, "וּבָאתָ אֶל הַתֵּבָה אַתָּה וּבָנֶיךָ" זוהי התחייבותו של הקב"ה, שבזכות מצווה זו יזכו נח ומשפחתו להנצל.

     

    מתוך החוג לבישול

  • בא אל התיבה

    מחבר/מראה מקום: החוג לבישול

    בראשית ו', י"ט-כ': וּמִכָּל הָחַי מִכָּל בָּשָׂר שְׁנַיִם מִכֹּל תָּבִיא אֶל הַתֵּבָה לְהַחֲיֹת אִתָּךְ זָכָר וּנְקֵבָה יִהְיוּ: מֵהָעוֹף לְמִינֵהוּ וּמִן הַבְּהֵמָה לְמִינָהּ מִכֹּל רֶמֶשׂ הָאֲדָמָה לְמִינֵהוּ שְׁנַיִם מִכֹּל יָבֹאוּ אֵלֶיךָ לְהַחֲיוֹת:


    אמר הקב"ה לנח: "ומכל החי מכל בשר שנים מכל תביא אל התיבה".

    ראה הקב"ה את נח מביא שני ציפורים, שני אריות, שתי חיפושיות.

    אמר לו הקב"ה: מה מעשיך נח?

    אמר לו נח: וכי לא אמרת לי להביא שניים מכל חיה אל התיבה?

    אמר לו הקב"ה: "מהעוף למינהו ומן הבהמה למינה מכל רמש האדמה למינהו..." – אין דומה ציפור הדרור ליונה ולא היונה לתוכי, אין דומה אריה אפריקאי לאריה האסייתי ולא הטיגריס הסיבירי לנמר החברבורות, אין דומה חיפושית הזבל לחיפושית הליקטוס ולא יקרונית הנאה ליקרונית הפרחים.

    ועל כך משורר דוד בתהילים "טוב ה' לכל ורחמיו על כל מעשיו".

     

    מתוך החוג לבישול

  • הדורות הבאים

    מחבר/מראה מקום: החוג לבישול

    כיוון ששמע האדם שברך אותו אלהים: "פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ וְכִבְשֻׁהָ וּרְדוּ בִּדְגַת הַיָּם" (בראשית א', כ"ח) החל זולל וסובא וחישב לאכול את כל פירות הארץ ולרדות בכל חיות הארץ.

    אמר הקב"ה בלבו מקיים האדם אשר בראתי רק את "וְכִבְשֻׁהָ וּרְדוּ" אך אינו מקיים את "פרו ורבו ומלאו את הארץ" לפי שאינו משאיר דבר לבניו.

    מיד "וַיִּקַּח יקוק אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם וַיַּנִּחֵהוּ בְגַן עֵדֶן לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ" (בראשית ב', ט"ו) "לעבדה" – להוציא ממנה אוצרות ומאכלים, "לשמרה" – לדאוג שישמר גם לדורות הבאים.


    מכאן אמרו: רשאי האדם לכרות יערות לצורכו אך חייב הוא לנטוע יערות חדשים או לדאוג שהדבר יעשה בקצב שיאפשר ליערות להתחדש בשביל לשמר את הטבע גם לדורות הבאים.

     

    מתוך החוג לבישול

  • והנה טוב מאוד

    מחבר/מראה מקום: החוג לבישול

    וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹהִים לֵאמֹר פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הַמַּיִם וגו' " (בראשית א', כ"ח)

    ומה עניין דבר האלהים לחיות בתורת האדם? אלא ללמדך שבזמן שהאנושות מכחידה חיות הרי היא פוגעת בברכתו של הקב"ה וכביכול פוגעת בו עצמו. משל למה הדבר דומה – למלך שבירך את עבדיו שיצליחו בעסקיהם ויפתחו ממלכתו, בא האחד והכה את השני ופגע בפרנסתו, וכי לא במלך עצמו הוא פוגע? וכן הוא אומר "וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד" (בראשית א', ל"א) מלמד שרק בשעה שכל הבריאה שלמה הרי היא טובה מאד.

     

    מתוך החוג לבישול

  • כיצד לזכור את שמות הצמחים?

    מחבר/מראה מקום: עזריה אלון, 'גם לצמחים יש בעיות', כרך א' עמ' 22

  • לראות את הטוב ואת הרע

    מחבר/מראה מקום: תהילה סולטנה שפר, מתוך המאמר "לראות, לראות, לראות" באתר טבע עברי

    במסכת ברכות (נט ב) מציעים חכמים פתרונות שונים, דרכים להודות על השפע. יותר מכולם אהובה עליי הברכה שמציע רב יהודה: "מודים אנחנו לך על כל טיפה וטיפה שהורדת לנו". רב יהודה עושה כאן פעולה ייחודית, בתוך ההצפה הגדולה של הגשם היורד, בו לא ניתן לראות פרטים כלל, רב יהודה עוצר את הזמן ומביט בכל טיפה וטיפה הנוחתת על האדמה. כמו ניאו ב"מטריקס" לרב יהודה יש את הכוח להתבונן בדברים ולראות כיצד מורכבת המציאות מאינסוף פרטים. המבט של רב יהודה הוא מבט אוהב, מבט מודה, אבל ניתן לחשוב איך בהזדמנות אחרת מבט המבחין בפרטים יכול גם להיות ביקורתי עד כדי שיתוק.

    כאשר אנחנו מתבוננים במצוקה בה אנחנו חיים במציאות העכשווית, אנושות שהפנימה את החוצץ בינה לבין הטבע מבלי לבחון את הצורך הפיזי הממשי שלנו בטבע, קשה לעיתים לראות את הטוב. אנחנו חושבים – עדיף לא לראות. אם נראה את הדוב המורעב למה זה יועיל? אם נראה את האישה העקרה שנפגעה מתעשיית הטקסטיל, האם באמת נוכל להפסיק לקנות בגדים? לכאורה עדיף ללקות בעיוורון חלקי- לראות את הטוב ולהתעלם מהרע. לשמוח על הגשמים שכעת יורדים ולשכוח מהבצורת שקדמה. רבי יהודה מלמד אותנו על כוחה של הראייה, כדי להצליח לראות באותה רמה שרבי יהודה מסוגל לראות אנחנו נדרשים לתרגל לראות. אם נרצה להודות על כל טיפה וטיפה עלינו לראות קודם - כל רגב אדמה צמא. לכן בכל המציאויות שהם חלק מחיינו, המציאות האישית, המציאות הלאומית, העולמית, הסביבתית, אנחנו נדרשים לפקוח את העיניים. להודות היכן שיש להודות ולְבַכּוֹת היכן שיש לְבַכּוֹת. אולי בכוח הראייה נוכל גם לתקן את הדורש תיקון.

  • השריפות באמזונס: נדרשת חזרה בתשובה

    מחבר/מראה מקום: הרב יובל שרלו, מקור ראשון

    עיצוב ההתנהגות האישית של שימוש מופחת בכלים חד פעמיים מזהמים ובלתי מתכלים; נכונות שלא לשדרג ולזרוק את הדברים הישנים; זריקת סוללות ושאר גורמים רעילים במקומות המיועדים לכך; מיחזור וכדומה; כל אלה הם לא נושאים של "שמאלנים" אוכלי גרנולה ועושי יוגה. אלה הם גופי הלכה, שאינם אוסרים את ההתנהגות בדרך הארץ המקובלת של העולם אך כן מחייבים שלא להשחית את עולמו של הקב״ה. חלק מנתינת הדעת שלא לקלקל את עולמו של הקב״ה מקופל בחובות אלה.

     

    [...]

     

    למעלה מכך, אפשר שמוטל עלינו להיות חלק מתנועה עולמית של צמצום הסיבות המביאות לצורך בשרפת היערות. הדבר נוגע בעיקר לצריכת הבשר, שיש סיבות רבות לראות חובה תורנית בצמצומה מסיבות ערכיות והלכתיות. חשוב להדגיש כי התורה התירה אכילת בשר, ואפשר שאפילו תמכה בה (״בכל אוות נפשך תאכל בשר״), ולא ראתה בעצם אכילת בשר דבר אסור – ולכן לא יהיה זה נכון לקבוע חובת צמחונות על פי ההלכה. ברם, התורה ציוותה במקביל על צער בעלי חיים, ומכאן חובת המאבק בתעשיית הבשר בדרך שבה היא מתנהלת היום, למן תנאי בעלי החיים בעת הייבוא באוניות ועד המתרחש ברפתות, בהובלה ובמשחטות.

     

    כאמור, התורה ציוותה גם על שמירת עולמו של הקב״ה, ותעשיית הבשר נחשבת כיום כמזהם הגדול ביותר של העולם ומבזבזת המשאבים הגדולה ביותר – למן צריכת המים, הגידולים השונים, הזיהום, וכאמור המוטיבציה לכריתת היערות. זו אפוא חובה לבחון את מקומה של יצירת הגבלות על תעשייה זו כחלק מתהליך התשובה והתיקון. בעולמם של חז״ל, אנו מוצאים גזרות שונות שנועדו לבער התנהגות כללית אסורה, כגון איסור על מסחר עם חשודים בגנבה (בבא קמא י, ט), או עם עוברי עברה בשביעית (שביעית ה). באותה דרך מוטלת עלינו האחריות לתרום את חלקנו במאבק, בצמצום ולא באיסור כללי.

    מתוך מקור ראשון
    מופיע במאמר

הגות


  • לשם מה קיימים יתושים בעולם

    מחבר/מראה מקום: נתן אלתרמן

    לשם מה קיימים יתושים בעולם?
    יתושים, לשם מה קיימים?
    מטרידים ועוקצים, דם אדם מוצצים
    מן הדם מתקיימים ורק גרוד גורמים.
    לשם מה הם בכלל קיימים?
    יתושים קיימים בשביל צפרדעים
    ובשרם לחיכם הוא ערב וטעים
    קיימים הם בשביל הצפרדעים!
    לשם מה קיימות הצפרדעים בעולם?
    צפרדעים, לשם מה קיימות?
    בביצה הן עומדות, מקרקור כבר צרודות
    מיתושים מתקיימות וחירוש רק גורמות.
    לשם מה הן בכלל קיימות?
    צפרדעים קיימות בשביל החסידות
    שאותן הן בולעות ועל רגל אחת עומדות.
    קיימות הן בשביל החסידות!
    לשם מה קיימות חסידות בעולם?
    חסידות, לשם מה קיימות?
    הן תמיד נודדות, משחיתות השדות,
    גם אינן חכמות, רק להרס גורמות
    לשם מה הן בכלל קיימות?
    חסידות, זה ברור, מביאות ילדים
    אשר יהיו אנשים נחמדים.
    חסידות מביאות ילדים!
    לשם מה קיימים אנשים בעולם?
    אנשים, לשם מה קיימים?
    הם הופכים עולמות ועושים מלחמות
    לשם מה הם בכלל קיימים?
    קיימים הם בשביל היתושים
    אשר קיימים מדם אנשים!
    לכן אל תתגאה אדם
    ואל תרבה קושיות.
    לכל יצור כאן בעולם יש סיבה לחיות
    ואל תפגע נא ביתוש שעל אפך עומד
    יבוא יום ובגללו עוד ילד יוולד

    מופיע בדפי לימוד:

  • פרקי שירה

    מחבר/מראה מקום: מיוחסים לדוד ושלמה

    פרק ראשון
    שמים אומרים: השמים מספרים כבוד אל , ומעשה ידיו מגיד הרקיע : ארץ אומרת: ליי הארץ ומלואה , תבל ויושבי בה , ואומר . מכנף הארץ זמרת שמענו , צבי לצדיק :
    גן עדן אומר: עורי צפון ובואי תימן , הפיחי גני יזלו בשמיו , יבא דודי לגנו ויאכל פרי מגדיו :
    גיהנום אומר: כי השביע נפש שוקקה , ונפש רעבה מלא טוב :
    מדבר אומר: ישושום מדבר וציה , ותגל ערבה ותפרח כחבצלת :
    שדות אומרים: יי בחכמה יסד ארץ , כונן שמים בתבונה :

    .....
    פרק שלישי
    אילנות שבשדה אומרים: אז ירננו עצי היער , מלפני יי כי בא לשפוט את הארץ :
    גפן אומרת: כה אמר יי , כאשר ימצא התירוש באשכול , ואמר , אל
    תשחיתהו כי ברכה בו , כן אעשה למען עבדיי , לבלתי השחית הכל :
    תאנה אומרת: נצר תאנה יאכל פריה :
    רמון אומר: כפלח הרמון רקתך מבעד לצמתך :
    תמר אומר: צדיק כתמר יפרח , כארז בלבנון ישגה :
    תפוח אומר: כתפוח בעצי היער כן דודי בין הבנים בצילו חמדתי וישבתי ופריו מתוק לחיכי...
    ירקות שבשדה אומרים: תלמיה רוה , נחת גדודיה , ברביבים תמוגגנה , צמחה תברך :
    דשאים אומרים: יהי כבוד יי לעולם , ישמח יי במעשיו :

    ...

    פרק חמישי
    בהמה דקה טהורה אומרת: מי כמוכה באלים יי , מי כמוכה נאדר בקדש , נורא תהילות עושה פלא : ...גמל אומר: יי ממרום ישאג , וממעון קדשו יתן קולו , שאג ישאג על נוהו ...
     פרד אומר:. יודוך יי כל מלכי ארץ , כי שמעו אמרי פיך :
    חמור אומר: לך יי הגדולה , והגבורה והתפארת והנצח וההוד , כי כל בשמים ובארץ , לך יי הממלכה , והמתנשא לכל לראש ...
     צבי אומר: ואני אשיר עזך , וארנן לבקר חסדך , כי היית משגב לי , ומנוס ביום צר לי
    פיל אומר: מה גדלו מעשיך יי , מאד עמקו מחשבתיך :
    אריה אומר: יי כגבור יצא , כאיש מלחמות יעיר קנאה , יריע אף יצריח , על אויביו יתגבר : ...
     זרזיר אומר: רננו צדיקים ביי , לישרים נאוה תהלה :
    חתול אומר: ארדוף אויבי ואשיגם , ולא אשוב עד כלותם ...

    מופיע בדפי לימוד:

  • אררט/ דן פגיס

    אררט/ דן פגיס
    כשכל ניצולי התיבה פרצו ליבשת
    ובשמחת ערבוביה
    פטפטו, שאגו, הריעו לטרף
    געו לפריה ורביה
    ומעל לראשם רומזת הקשת
    שקץ לא יהיה עוד –
    בא הקץ
    על הדגים חסרי הדאגה שחיו
    על חשבון האסון כספסרים גמישים;
    עתה על פני אדמה מתקרשת
    פרועי סנפיר נלכדו
    ובפה פעור טבעו באוויר.

  • אקופואטיקה לתקופת בין המצרים

    מחבר/מראה מקום: שירי ראב

    שירי ראב

     

     

    מבול

     

    בַּמַבּוּל הַכּוֹל נִשְׁטָף,

    כל הַיְּחִידִים קָרְסוּ תַּחַת הַגֶּשֶׁם

    אותם הָרְשָׁעִים שֶׁלֹּא נִכְנְסוּ אֶל תּוֹךְ הַתֵּיבוֹת.

    עַל הַסִּיפוֹן עָמַדְתִּי לְבַדִּי תּוֹהָה וְדוֹמֶמֶת

    כַּמָּה ידיים צָרִיךְ אָדָם

    כְּדֵי לֶאֱחֹז בְּאַרְבַּע קִירוֹת?

    זוּגוֹת עָלוּ לְעֵבֶר סַעֲרַת הַיָּם וְהַחַיִּים

    וכְבָר עַתָּה שָׁטִים כֻּלָּם אֶל אוֹתָם הַמסוֹרוֹת,

    אוֹתָם מַעְגָּלִים.

     

    בַּחוּץ מִתְחוֹלֶלֶת סוּפַת בְּרָקִים

    וּמֵעַל מִמְּטָרִים מַכִּים אֶת מְקוֹמִי הַבּוֹדֵד בתיבה וְשׁוֹאֲלִים:

    היכן הַהוֹרוֹת וְאֵיךְ תָּבִיאִי יְלָדִים?

    מָה עִם חֲתוּנָה? הַכֵּיצַד תִּדְאֲגִי לְהֶמְשֵׁךְ הַחַיִּים?

    זֶה לֹא מוֹסְרִי וְלֹא מִתְקַבֵּל

    עַד גָּמַר הַמַּבּוּל אוּלַי דַּעְתְּךָ תִּישָּׁטֵף מעליך

    וּבִמְקוֹמָהּ הֶגְיוֹן בַּגְּשָׁמִים יְחַלְחֵל

    זוּגוֹת זוּגוֹת

    הַגֶּשֶׁם לֹא חָדֵל

    מַכֶּה בִּי בִּשְׁאֵלוֹתָיו לְלֹא רַחֵם

    בְּלֵב תיבה כֻּלָּם אוֹחֲזִים יָדַייִם אֶל מַעְגַּל הַחַיִּים

    וַאֲנִי מֵחוֹצָה לוֹ מִתְבּוֹנֶנֶת

    זוּגוֹת זוּגוֹת

    אֵין עוֹד יְחִידִים.

     

     

     מופיע במאמר

שירה ואמנות