אור: מקורות

  • התהוות העולם

    מחבר/מראה מקום: בראשית א, א-ג

    א בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ:
    ב וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ וְחשֶׁךְ עַל-פְּנֵי תְהוֹם וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל-פְּנֵי הַמָּיִם:
    ג וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי-אוֹר וַיְהִי-אוֹר:

    מופיע בדפי לימוד:

  • לא תבערו אש

    מחבר/מראה מקום: שמות פרק לה פסוקים א-ג

    וַיַּקְהֵל מֹשֶׁה אֶת כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר צִוָּה יְקֹוָק לַעֲשֹׂת אֹתָם
    שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִהְיֶה לָכֶם קֹדֶשׁ שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן לַיקֹוָק כָּל הָעֹשֶׂה בוֹ מְלָאכָה יוּמָת:
    לֹא תְבַעֲרוּ אֵשׁ בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת:

תנ"ך


  • האור הגנוז מתגלה במעשים

    מחבר/מראה מקום: בראשית רבה ג

    אמר רבי אליעזר:
    אור שברא הקדוש ברוך הוא ביום הראשון – אדם צופה בו מסוף העולם ועד סופו.
    כיוון שנסתכל הקדוש ברוך הוא בדור המבול ובודר הפלגה, וראה שמעשיהם מקולקלים – עמד וגנזו מהם.
    ולמי גנזו? לצדיקים לעתיד לבוא.

    מופיע בדפי לימוד:

  • בל תשחית של שמן

    מחבר/מראה מקום: מסכת שבת דף סז עמוד ב


    אמר רב זוטרא האי מאן דמיכסי שרגא דמשחא ומגלי נפטא קעבר משום בל תשחית


    תרגום ופירוש רש"י
    דמכסי שרגא דמשחא - שעושה לו כיסוי למעלה ממהר לידלק.
    נפט - כשמגלין אותו האור הולך ונמשך אליו ומבעיר.

    עובר על איסור בל תשחית.

  • אין עושין בה כבשנות

    מחבר/מראה מקום: תלמוד בבלי מסכת בבא קמא דף פב עמוד ב

    עשרה דברים נאמרו בירושלים:...ואין עושין בה כבשונות...משום קוטרא. 

    פירוש רש"י  : קוטרא - עשן שמשחיר את החומה וגנאי הוא.

חז"ל


  • מלאכת האש

    מחבר/מראה מקום: רבינו בחיי שמות פרק לה פסוק ב

    ...וכלל כל המלאכות במלאכת אש, כי בידוע שרוב המלאכות שבני אדם מתעסקין בהם אינם אלא ע"י האש כי האש סבתם ועקרם, ולכך תקנו לנו רז"ל במצות הבדלה במוצאי שבת שהוא תחלת היתר המלאכות לברך על האש: בורא מאורי האש, לפי שהאש תחלת המלאכות במעשה בראשית וכענין שכתוב ביום ראשון: (בראשית א, ג) "ויהי אור"

חכמי ימי הביניים


  • חנוכה – תחילת התגברות האור על החושך בטבע

    מחבר/מראה מקום: המהר"ל מפראג, נר מצווה, הוצאת יהדות, בני ברק תשל"ב, עמ' כ"ג

    וראוי היה זה שיהי' בכ"ה בכסליו, שאז האור יוצא. כי בכ"ה באלול נברא האור בעולם, כי העולם נבראה באחד בתשרי (ראש השנה י, ב) ובו נברא האדם שנברא בששי ימי בראשית, והאור שנברא ביום ראשון היה זה בכ"ה באלול שנברא האור. ויש לאור ד' גבולים, הגבול האחד, שהאור הוא בתכלית התגברות שלו והחושך בתכלית המיעוט ומשם ואילך מתחיל האור להתמעט והחושך להתגבר, וזהו בתמוז. ויש גבול, שהאור והחשך הם שוים ומכאן ואילך מתחיל האור להתמעט והחושך להתגבר, וזה בחודש תשרי, שאז האור והחושך שוים ומכאן ואילך החושך מוסיף ומתגבר על האור. ויש גבול, שהחושך גובר על האור לגמרי, וזהו בחודש טבת, ומכאן ואילך מתחיל האור להתגבר. ויש גבול, שהאור והחושך הם שוים ואחר כך הולך האור ומוסיף, וזהו בחודש ניסן, שאז האור וחושך שוים ואחר כך מתגבר האור יותר עד חדש תמוז, וכן הוא חוזר חלילה. והנה התחלת האור שיוצא מן החשיכה הוא בכ"ה כסליו, כי בריאת אור עולם בזמן שהוא שוה היום עם הלילה וזה היה בכ"ה באלול או בכ"ה באדר למאן דאמר (ראש השנה יא, א) בניסן נברא העולם, אם כן התחלת האור הוא בכ"ה בכסליו שאז מתחיל האור להתגבר. ולפיכך נעשה הנס בשמן, והיה האור בכ"ה אף שלא היה שמן להדליק, והיה הנס כל שמונה כאשר אותו זמן הוא מיוחד להתחלת האור.


    (המהר"ל מפראג, נר מצווה, הוצאת יהדות, בני ברק תשל"ב, עמ' כ"ג)

    מופיע בדפי לימוד:

  • האור הגנוז מתגלה במעשים

    אמר רבי אליעזר:
    אור שברא הקדוש ברוך הוא ביום הראשון – אדם צופה בו מסוף העולם ועד סופו.
    כיוון שנסתכל הקדוש ברוך הוא בדור המבול ובודר הפלגה, וראה שמעשיהם מקולקלים – עמד וגנזו מהם.
    ולמי גנזו? לצדיקים לעתיד לבוא.   
    (בראשית רבה ג)
        
    שאלו חסידים: היכן גנזו?
    השיבו: בתורה.
    שאלו: אם כן, כלום לא ימצאו צדיקים משהו מן האור הגנוז כשהם לומדים תורה?
    השיבו: ימצאו וימצאו.
    שאלו: אם כן, מה יעשו צדיקים כשימצאו משהו מן האור הגנוז כשהם לומדים תורה?
    השיבו: יגלוהו באורח חייהם.

    מופיע בדפי לימוד:

  • מחבר/מראה מקום: הרב שלמה יוסף זוין, אוֹר או אוּר?, "לתורה ולמועדים", הוצאת בית הלל, ה'תשל"ט

    שאלה זו יש להציג בנר חנוכה: מה מצוותה, להדליק אש או לעשות אור? מצינו מצווה באש: קיום המערכה על גבי המזבח, "אש תמיד תוקד על המזבח" (ויקרא ו, ו), ומצינו מצווה באור: נר שבת, משום שלום בית (מסכת שבת, כ"ג, ע"ב). ובכן: מה גידרה של מצוות נר חנוכה?

    כשתימצי לומר, נחלקו בדבר אבות העולם, בית שמאי ובית הלל: "פוחת והולך", או "מוסיף והולך".

    האור משמש ביטוי לנר מצווה ותורה אור, לנר ה' נשמת אדם. אור הנשמה צריך לחדור לתוך כל הפינות הנידחות של האדם ("חופש כל חדרי בטן") ולהאיר את כל הרמ"ח והשס"ה שלו. ואור התורה צריך שיחדור ועתיד לחדור, לתוך כל הפינות הנידחות של העולם ולהאיר את כל מחשכי תבל ומעמקי ארץ. והא בהא תליא, האדם עושה את העולם. "גם את העולם נתן בלבם" (קהלת ג', י"א). כשבני האדם יאירו את נפשם הם, יתרומם אף העולם כולו לדרגת האור העליון של תורה אור.

    והאש מסמלת את ביעור וכליון הרע. האש שורפת ומבערת את כוחות הרע שבנפש האדם פנימה, כדבר שנאמר: "ובערת הרע מקרבך". והאש שורפת ומכלה אף את כוחות הרע הפועלים בעולם כולו. והא בהא תליא, "כי את העולם נתר בלבם", עד שיגיע היום עליו נאמר: "ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ" (זכריה י"ג, ב), "והרשעה כולה כעשן תכלה".
    וודאי, אנו זקוקים לשני הכוחות, לאש ולאור, אבל נחלקו שני ה"בתים" של שמאי והלל איפה להעמיד את הדגש החזק, מהו העיקר ונקודת הכובד בעבודת האדם. בית שמאי, כדרכם, מחמירים. אי אפשר לאדם להתרומם להאור העליון אלא אם כן יבער וישרוף את כל כוחות הרע שבקרבו. "כי לא יגורך רע". אחרי ביעור הרע ממילא יתקרב לאור הקדושה. בית הלל מקילים. אדרבה, על ידי אור של התורה ממילא יגרש את החושך של הרע. מעט אור דוחה הרבה חושך מאליו וממילא, כל שכן הרבה אור [...]
    ובימי מתתיהו בן יוחנן כהן גדול חשמונאי ובניו, היו שתי התופעות הללו: אש ואור [...]
    ונחלקו בית שמאי ובית הלל על איזה משתי התופעות אנו עושים את הזיכרון לדורות. בית שמאי לשיטתם, אומרים: הזיכרון הוא לאש, לביעור הרע וכליון הטומאה, ובית הלל, לדרכם, סוברים: הזיכרון הוא לאור. וודאי, בשעתה היתה המלחמה נחוצה, ואם נחוצה היתה - עשינו אותה, אבל אין עושים מזה סמל ופולחן, אין האמצעי וזמני הופך למטרה תכליתית. לא זהו הלקח לדורות. הלימוד לדורות הוא האור.

    ומאליו מובן, שאם העיקר הוא שריפת הרע ובעורו, הרי כל מה שהאש שורפת יותר, הולך, ופוחת יותר הרע המתבער, עד שיגיע הזמן של "ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ" לגמרי "והרשעה כולה כעשן תכלה" כליל. פוחת והולך. ואם הזיכרון הוא האור, הרי כל מה שגדול יותר, מאיר יותר. כל מה שמשתמשים יותר ב"נר מצווה ותורה אור", הרי הם מוסיפים לה או יותר ויותר. "ואורח צדיקים כאור נוגה הולך ואור ער נכון היום". "הולך ואור", מוסיף והולך.

    והלכה כבית הלל...

    מופיע בדפי לימוד:

  • הדלקת נרות ביום

    מחבר/מראה מקום: שו"ת תורה לשמה סימן עו


    שאלה:

    • נרות שבת האם מותר לתת הרבה שמן כדי שידלקו גם ביום.
    • יש בני אדם דרכם להדליק בליל שבת שבעה נרות ומניחים בהם שמן שיעור רב שיהיו דולקים עד יום שבת בערב וכן עושין ביו"ט ג"כ אם יש לזה סמך או רמז בדברי חכמים. יורינו המורה לצדקה ושכמ"ה.


    תשובה:

    לענין השבעה יש סמך רמז בספרי הקודש אבל למה שמניחים בהם שמן הרבה שיעור שידליק כל יום שבת כולו עד הערב לא מצאתי לזה סמך ולא רמז בספרי הקודש ואני אומר לא יפה דבר זה וצריך לבטלו יען כי עוברים על בל תשחית בזה דשרגא בטהרא מאי אהני כי אין מקום להדלקת נר ביום אלא רק בבית הכנסת דהוי משום כבוד בית הכנסת ולאו משום דצריכי לאורה וכן מה שמדליקים למנוחת הנפטרים תנצב"ה אבל הדלקת נר בביתו של אדם אפילו בשבת היא משום הנאת אורה וביום דליכא הנאה כלל למה ידליקו ואיתא בשבת דף ס"ז האי מאי דמכסי שרגא דמשחא ומגלי נפטא קעבר על בל תשחית

     ומזה הגמרא הוריתי לאותם שדרכם להניח בנר ב' פתילות בכל לילה בחול כדי להרבות האורה בבית ודרכם להניח הנר דולק גם בזמן שהן ישנים עד הבוקר מפני שצריכים לאורו כאשר קמים בלילה מן המטה לאיזה צורך וקשה להם לקום בחושך והוריתי שצריכים להסיר הפתילה בעת שהם ישנים וישאר רק פתילה אחת דולקת כי בעת השינה אינם צריכים לרבוי אורה ואם יהיו ב' פתילות יחד דולק השמן לאיבוד ויש בזה משום בל תשחית וכמ"ש בהא דמכסי שרגא דמשחא ומגלי נפטא. והיה זה שלום ואל שדי ה' צבאות יעזור לי. כ"ד הקטן יחזקאל כחלי נר"ו.

     

    מתוך שו"ת  רבי יוסף חיים בן אליהו אל-חכם, שו"ת תורה לשמה סימן עו-(עירק, המאה ה – 19), מודפס ירושלים תשל"ו

  • הבערת אש

    מחבר/מראה מקום: רש"ר הירש שמות פרשת ויקהל פרק לה פסוק ג

    לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת.

    הבערת אש אינה לכאורה פעולה יוצרת אלא פעולה הרסנית. מאידך, דווקא הוצאת האש המלאכותית היא הכוח המביא ומבטיח לאדם את שלטונו האמיתי על העולם הגשמי. רק על - ידי האש עושה לו האדם את כלי - מלאכתו וחודר אל תוך תוכם של החומרים, מפרידם ומעצבם... שביתת - מלאכה בשבת היא ההודאה, שה' הוא שהעניק לאדם את כוח השליטה בעולם הגשמי, ושאין לאדם לנהוג בשליטה זו אלא כעובד ה'. הודאה זו מתבטאת בנפרד לגבי כל סוג וסוג מכוחות השליטה הזאת. אין השבת מתחללת ביחס למרכיבים השונים של העולם הגשמי, אלא ביחס לסוגי המלאכות. למשל, אם אדם עושה במלאכת הקצירה בתבואה, בגפן ובפירות האילן, אינו מביא אלא חטאת אחת; ואילו אם הוא עושה שלוש מלאכות בשדה התבואה - זורע, קוצר ומלקט - הריהו חייב שלוש חטאות. מכאן שעלינו להבין את מושג השבת - לא כשיעבוד העולם הגשמי לה', אלא כהשתעבדות האדם לה' ביחס אל עולמו הגשמי.

חכמי הדורות האחרונים


  • אנחנו נאמני כדור הארץ

    מחבר/מראה מקום: ר' יונתן זקס, לכבוד השוני, הוצאת טובי, ירושלים 2008. עמ' 71 ועמ' 142

    הידיעה שכדור הארץ אינו שייך לנו, שאנחנו דיירים זמניים בו, יורשיהם של אלו שבאו לפנינו ושומריהם של אלו שתורם יבוא אחרינו, מנווטת אותנו הרחק מדחף ההרסנות- הדחף למלחמה, להתערבות גנטית בלתי מחושבת או לניצול מופרז של משאבים... יתכן שקהילות דתיות הן אחת הסביבות המעטות שעדיין מחזיקות ערכים כאלו. זו כשלעצמה עשויה להיות סיבה לכך שבחלקים גדולים של העולם מתחוללת תחיה של הדת...
    האדם הראשון מוצב גן עדן ל"עובדה ולשומרה". שני הפעלים הללו רבי משמעות . "לעובדה"- כלומר לשרת אותה. האדם הוא אדון הטבע אבל גם משרתו. ואילו הפועל "שמר" משמש בהמשך התורה , בפרשת משפטים, לתאר את אחריותו של מי שמפקידים בהשגחתו רכוש שאינו שייך לו. עליו להקפיד על ערנות ומוטלת עליו האחריות לנזקים שאירעו בשל רשלנותו. צמד המילים "לעובדה ולשמרה" הוא אולי ההגדרה הקולעת ביותר לאחריותו של האדם כלפי הטבע לפי תפיסתה של התורה. אנחנו איננו הבעלים של הטבע " לה' הארץ ומלואה" אנחנו רק נאמניו- בשמו של אלוהים שיצר אותו ושהוא בעליו, ולמען דורות העתיד.

    מופיע בדפי לימוד:

  • התגברות האור כהתגברות הרצון בתיקון עולם

    מחבר/מראה מקום: בנימין זאב הרצל, 'המנורה'

    בראשונה דולק נר אחד, עוד אחד, ועוד אחד, ועוד אחרים. החושך יחלוף כליל. בתוך הצעירים, בני דלת העם, ייבקע האור בראשונה, ואחר ילוו עליהם האחרים, אוהבי הצדק והאמת, החופש והקידמה האנושית, היופי, ובהיות הנרות כולם דולקים, ישתאו וישמחו על העבודה שנעשתה. ואין לך תפקיד חשוב ומביא אושר יותר מתפקיד השמש, משרת האור.

    מופיע בדפי לימוד:

  • להגביר את האור

    מחבר/מראה מקום: אהרון דוד גורדון

    לא יהיה ניצחון של האור על החושך,
    כל עוד לא נעמוד על האמת הפשוטה,
    שבמקום להילחם בחושך יש להגביר את האור. 

    מופיע בדפי לימוד:

הגות


  • שמן זית

    מחבר/מראה מקום: עדולה

    הָאֲדָמָה נָתְנָה זֵיתִים
     שְׁחֹרִים וִירֻקִּים.
     יֵשׁ שֶׁמֶן- זַיִת  בַּבָּתִּים
    וְהַנֵּרוֹת דּוֹלְקִים.

    יֵשׁ נֵר  צָהֹב   וְנֵר   וָרֹד
    וְיֵשׁ שַמָּש   חֲבֵר,
     עָנָן שָׁמֵן יוֹרֵד לִרְאוֹת...
     וְאֶת בִּטְנוֹ שׁוֹבֵר!

     יוֹרֵד הַגֶּשֶׁם ,  עוֹשֶׂה פֶּלֶג ...
    וְיֵשׁ כְּבָר שְׁלוּלִיּוֹת.
     וּבַבָּתִּים יוֹרֵד הַשֶּׁלֶג...
     עַל
              הַר סֻפְגָּנִיּוֹת!!!

שירה ואמנות