הנדסה גנטית: מקורות

  • איסור כלאים-הנדסה גנטית

    מחבר/מראה מקום: הרב שלמה זלמן אוירבאך

    בדבר הנדסה גנטית, שמכניסים חלקיקי תאים מבריה אחת לשניה, ועל ידי זה משנים את תכונותיה של השניה. נראה דאין להתיר איסור כלאים מכיוון שאין חלקיקים אלה נראים לעין האדם, כיוון שאנשים מטפלים בחלקיקים אלה ומעבירים אותם ממין אחד  לאחר, הרי זה חשיב ממש כנראה לעיניים, ולא דמי כלל לתולעים שאינם נראים. אמנם בבעלי חיים נראה לעניות דעתי דאין בעצם העשיה שום איסור של הרבעה, כיוון שזה רק על ידי העברת חומר ממין אחד, תוך מין של בעל חיים אחר. ורק בהרכבת עצים נראה דשפיר אסור, אף אם ההרכבה היא רק על ידי זריקה של מיץ אשר אם היה זורע את המיץ באדמה לא היה צומח כלל, כי סוף סוף "השדה" זרועה משני מינים

    מנחת שלמה חלק ב סימן צז אות כז

  • איסור כלאים-הנדסה גנטית

    מחבר/מראה מקום: הרב ווזנר

     קשה לי להסכים למה שכתב כבודו דלפי מה שכתב החתם סופר דאיסור כלאי אילן היינו פעולה מאד מסוימת של חיבור ענף של מין אחד על גבי עץ של המין השני, ורק בכהאי גוונא עובר על איסור כלאי אילן. דלדעתו נראה שההכלאה זאת אומרת פעולת רביה מינית בצמחים, דהיינו שלוקחים תאים זכריים של מין אחד ומאביקים אותם על התאים הנקביים של מין שני, והנוצר מזה הוא פרי חדש, דלהחתם סופר יהיה זה מותר. ולפי דעתי אין מקום כלל להקל בזה. דאין חילוק כלל בין מרכיב ענף או מרכיב שרף, כפי שהביא כבודו מדברי החזון איש. אלא שכבודו כתב דהתם יוצא על ידי השרף ענף, מה שאין כן בהכלאה הנזכרת שהיא פעולה שונה לחלוטין, יוצא ממנה רק פרי.  ולפי דעתי צריך עיון לדינא, דגם בזה הלוא יש לזרע מין הזכר כח ההולדה, ואנו עושים פעולה שיוליד מהמין השני... ובזה אינו דומה כלאי אילן להרבעת בהמה. וגם... עצם סברת החתם סופר צריכה לי עיון לדינא, דיראה דהחתם סופר בתשובה אחרת חזר מזה.

    (שבט הלוי חלק ט, יורה דעה סימן רכה)

  • איסור כלאים-הנדסה גנטית

    מחבר/מראה מקום: הרב שמואל דוד

    בהנדסה גנטית, הכוונה היא ליצור פרי חדש, בכל תכונות שונות מן המקור, כביכול לתקן את העולם, ואז ייתכן כי התוצאה אסורה, כמו בכלאי בהמה.

    הרב שמואל דוד, רב העיר עפולה, אמונת עתיך גיליון 93

  • איסור כלאים-הנדסה גנטית

    מחבר/מראה מקום: הרב חזקיהו יוסף כהן

    כל הרכבה הנעשית עם גורם שיש בו איזה שהוא כח תולדה, גם אם אינו יכול להצמיח בכוחותיו הוא, אזי חוץ מעצם איסור עשיית פעולת ההרכבה שבו מצד דין כלאים, הרי שהאיסור מתבטא גם בנוגע לתוצאות, שהן אסורות באכילה.

     (הנדסה גנטית בצמחים ובעלי חיים עמוד 99)

  • איסור כלאים-הנדסה גנטית

    ומדברי החזו"א זי"ע נראה לכאורה, דישנו חילוק חד וברור. בין כלאי זרעים לכלאי בהמה : שכן לגבי כלאי זרעים: אף אם אין לאותו גורם כח תולדה באופן עצמאי בשלמותו, כדוגמת השרף, שבוודאי אם ישפכוהו על הארץ ללא עץ ושורשים פונדקאיים, ברור שלא יצמח מזה כלום... הרי דכיון שיש לו איזה שהוא כח-תולדה בפועל הרי הוא גורם במשמע, וכפי שהדגיש בחזו"א בלשונו: 'וכיון שיש בשרף כח ההולדה חשיב הרכבה'. ואף יחשב בזה, לבריה שלמה וכנ"ל. כל זאת, למרות שאין היצירה נעשית באורח ארעא, דהא איירי מהחלפת גורמי-זריעה מין בשאינו מינו, על ידי האדם, באופנים שונים שלא מן המנין.

    (הרב חזקיהו יוסף, הנדסה גנטית בצמחים ובעלי חיים עמוד 94)

  • איסור כלאים-הנדסה גנטית

    מחבר/מראה מקום: הרב יצחק גינזבורג

    מה שהכי פוגע בחוקי הטבע הוא הנדסה גנטית, שהכי גרועה בין כל סוגי הכלאים, עד כדי כך שכל סוגי הכלאים אסורים כי יכולים להביא עד כדי הנדסה גנטית.

    מתוך מאמר לג

  • מזון ומוסר מהתורה

    מחבר/מראה מקום: עינט קרמר, המאמר "צמ-ח-וני" באתר טבע עברי

    אנו חיים היום בחברה בה קל מאי פעם להשיג מזון - פשוט הולכים למרכז הקניות הקרוב למקום מגורינו וקונים כל אשר תאווה נפשנו. לצד הקלות ברכישת מוצרי המזון, ישנה הרחקה (מכוונת) בינינו ובין הידע על המחיר המוסרי, הסביבתי או החברתי של העלאת המזון על צלחתנו. מה אנו יודעים, למשל, על השכר של הפועלים שקטפו את פולי הקפה שאנו שותים בבוקר, על התנאים בהן חיות התרנגולות המספקות לנו את הביצים לחביתה, או את מספר הק"מ וכמות זיהום האוויר שנדרשה להובלת האגוזים החביבים עלינו לישראל?

    התורה הציגה לפנינו את התובנה כי אנו מושפעים מן האוכל שאנו אוכלים. מציאות ימינו מוסיפה כי אנו משפיעים על העולם בעזרת אותה בחירה ממש. למידת עומק של המצוות הקשורות לאכילה, בשילוב עם ידע אודות תעשיית המזון העכשווית, יאפשרו לנו לבחור כיצד לתקן עולם ובו בעת לעסוק בתיקון המידות. 

הגות