חברים לדרך

מזון צדק: מקורות

  • אכילת בשר כניתוק מהטבע

    מחבר/מראה מקום: עינט קרמר, מאמר "חמ-צ-וני" באתר טבע עברי

    חטאם של דור המבול, כמו גם מעשהו של נח, קשורים בקשר ישיר עם ההיתר לאכול בשר. היתר זה ניתן כאמצעי לאדם להפריד עצמו מעולם בעלי החיים ולהנכיח את שליטתו עליהם, כמו גם "דרך טבעית"  לתעל אליה את התאוות והרצון לשלוט המאפיינים את האנושות. האכילה כאן נתפסת אחרת. לא אכילה כבחירה בטוב, אלא אכילה כאקט של שליטה; אכילה שתפייס את יצרו הרודני של האדם ותמנע ממנו להשחית את דרכיו. לא עוד אכילה כהתכללות בטבע, אלא אכילה כשליטה על הטבע: "ומוראכם וחתכם יהיה על כל חיית הארץ ועל כל עוף השמים בכל אשר תרמוש האדמה ובכל דגי הים בידכם ניתנו. כל רמש אשר הוא חי לכם יהיה לאכלה, כירק עשב נתתי לכם את הכל" (שם ט, ב).

    למעשה מדובר כאן בניתוק של קשר. ניתוק הקשר בין אדם ובהמה על ידי אכילתה, וניתוק הקשר בין מעשי האדם והתנהלות עולם הטבע " עד כל ימי הארץ זרע וקציר וקר וחם וקיץ וחרף ויום ולילה לא ישבתו" (בראשית ח כב).

  • מזון ומוסר מהתורה

    מחבר/מראה מקום: עינט קרמר, המאמר "צמ-ח-וני" באתר טבע עברי

    אנו חיים היום בחברה בה קל מאי פעם להשיג מזון - פשוט הולכים למרכז הקניות הקרוב למקום מגורינו וקונים כל אשר תאווה נפשנו. לצד הקלות ברכישת מוצרי המזון, ישנה הרחקה (מכוונת) בינינו ובין הידע על המחיר המוסרי, הסביבתי או החברתי של העלאת המזון על צלחתנו. מה אנו יודעים, למשל, על השכר של הפועלים שקטפו את פולי הקפה שאנו שותים בבוקר, על התנאים בהן חיות התרנגולות המספקות לנו את הביצים לחביתה, או את מספר הק"מ וכמות זיהום האוויר שנדרשה להובלת האגוזים החביבים עלינו לישראל?

    התורה הציגה לפנינו את התובנה כי אנו מושפעים מן האוכל שאנו אוכלים. מציאות ימינו מוסיפה כי אנו משפיעים על העולם בעזרת אותה בחירה ממש. למידת עומק של המצוות הקשורות לאכילה, בשילוב עם ידע אודות תעשיית המזון העכשווית, יאפשרו לנו לבחור כיצד לתקן עולם ובו בעת לעסוק בתיקון המידות. 

  • השריפות באמזונס: נדרשת חזרה בתשובה

    מחבר/מראה מקום: הרב יובל שרלו, מקור ראשון

    עיצוב ההתנהגות האישית של שימוש מופחת בכלים חד פעמיים מזהמים ובלתי מתכלים; נכונות שלא לשדרג ולזרוק את הדברים הישנים; זריקת סוללות ושאר גורמים רעילים במקומות המיועדים לכך; מיחזור וכדומה; כל אלה הם לא נושאים של "שמאלנים" אוכלי גרנולה ועושי יוגה. אלה הם גופי הלכה, שאינם אוסרים את ההתנהגות בדרך הארץ המקובלת של העולם אך כן מחייבים שלא להשחית את עולמו של הקב״ה. חלק מנתינת הדעת שלא לקלקל את עולמו של הקב״ה מקופל בחובות אלה.

     

    [...]

     

    למעלה מכך, אפשר שמוטל עלינו להיות חלק מתנועה עולמית של צמצום הסיבות המביאות לצורך בשרפת היערות. הדבר נוגע בעיקר לצריכת הבשר, שיש סיבות רבות לראות חובה תורנית בצמצומה מסיבות ערכיות והלכתיות. חשוב להדגיש כי התורה התירה אכילת בשר, ואפשר שאפילו תמכה בה (״בכל אוות נפשך תאכל בשר״), ולא ראתה בעצם אכילת בשר דבר אסור – ולכן לא יהיה זה נכון לקבוע חובת צמחונות על פי ההלכה. ברם, התורה ציוותה במקביל על צער בעלי חיים, ומכאן חובת המאבק בתעשיית הבשר בדרך שבה היא מתנהלת היום, למן תנאי בעלי החיים בעת הייבוא באוניות ועד המתרחש ברפתות, בהובלה ובמשחטות.

     

    כאמור, התורה ציוותה גם על שמירת עולמו של הקב״ה, ותעשיית הבשר נחשבת כיום כמזהם הגדול ביותר של העולם ומבזבזת המשאבים הגדולה ביותר – למן צריכת המים, הגידולים השונים, הזיהום, וכאמור המוטיבציה לכריתת היערות. זו אפוא חובה לבחון את מקומה של יצירת הגבלות על תעשייה זו כחלק מתהליך התשובה והתיקון. בעולמם של חז״ל, אנו מוצאים גזרות שונות שנועדו לבער התנהגות כללית אסורה, כגון איסור על מסחר עם חשודים בגנבה (בבא קמא י, ט), או עם עוברי עברה בשביעית (שביעית ה). באותה דרך מוטלת עלינו האחריות לתרום את חלקנו במאבק, בצמצום ולא באיסור כללי.

    מתוך מקור ראשון
    מופיע במאמר

הגות