סוכות > מקורות

סוכות: מקורות

• "סוכת שלום"- משמעות הסוכה לאור נפילת מגדלי התאומים

  מחבר/מראה מקום: הרב ארתור ווסקאו

  מה משמעות ההכרה שכולנו חיים בסוכות פגיעות? הנה כמה דוגמאות: האם נוכל ללמד את ילדינו את התורה, הנביאים, שיר השירים, התלמוד, הברית החדשה, הקוראן, האופאנישאד, תורות הבודהה, מרטין לותר קינג, גנדי – כאוצרות של חכמה – ולפעמים גם סכנה גדולה – החיוניים לעולם לא פחות מאפלטון, דרווין ואיינשטיין? האם נוכל ללמוד לראות את הסכנות בתורות "שלנו" ולא רק של "אחרים"?  [...] להתחלק בשפע בין העולם הרעב לבין העולם השמן-מדי? להתחלק בפירוק נשק בין מדינות עם מחבלים מתאבדים ואלה עם נשק להשמדה המונית? ללמוד לנשום לרווחה במקום לחנוק את כדור הארץ עם גזים של השממה המונית? לא כל דרישה של העניים והמוחלשים לגיטימית רק בגלל שהיא ביטוי של כאב. אולם האם נוכל לפתוח את אזני לבנו לשאול: האם תרמנו בעצמנו ליצירת הכאב? האם נוכל לפעול להקל עליו? האם נוכל ליצור לעצמנו סוכה בזמן, סוכה של התבוננות והתחדשות, תוך הכרה בסוכה של מרחב פגיע בו אנו חיים באמת? האם נוכל כל שנה להשתמש בימים סביב 9.11 להתאסף לחשבון נפש? האם נוכל להתאסף ביראה במקום פחד, להתאבל על מה שקורע את העולם, ללמוד מה אורג את העולם יחד? הבחירה בפנינו רחבה מפוליטיקה, עמוקה מצדקה. האם אנו רואים בעולם בעיקר רכוש שיש לשלוט עליו, מוגדר על ידי חומות וגדרות שיש לבנות גבוה יותר ויותר, עבה וחזק יותר ויותר; או עשוי בעיקר מארג פתוח של חמלה וחיבורים, סוכה פתוחה ליד סוכה פתוחה. לא משנה מה נבנה במקום בו עמדו מגדלי התאומים, אמריקה והעולם יחיו בסוכה רעועה, מתנועעת, חדירה למים וקור. התקווה באה מהעלאת אמת זו לנגד עינינו. כולנו צריכים לפרוש מעלינו את סוכת השלום.

   

  הרב ארתור ווסקאו, מתוך האתר: http://www.shalomctr.org תרגום לעברית: דבי גולן

  מתוך אתר מדרשת דף מקור

  מופיע במאמר

  
  

• הישיבה בסוכה

  מחבר/מראה מקום: Welcome to Our Tent

  הישיבה בסוכה

  "בסוף-שבוע לאחרונה יצאנו קבוצה של זוגות צעירים לטיול ביערות הקרובים. למרות שכולנו היינו  חברים כבר מספר שנים, והתראינו לעיתים קרובות, חווינו בתוך היער תחושה של תלות הדדית ואינטימיות גדולות יותר ממה שאי פעם הרגשנו כשביקרנו אחד את השני בבתינו או יצאנו לאכול ביחד במסעדה. ישבנו יחד סביב המדורה המחממת, עליה בישלנו, השמים מעל היו גג לראשנו, חשכת הלילה היתה לחומה סביבנו, וכל זה הפך אותנו לנשמות-ידידות יותר מכל חוויה משותפת קודמת. למרות שכל זוג ישן בלילה באוהל משלו, הרגשנו אחווה חזקה שהזינה אותנו זמן רב. וכשפרשנו כל זוג לאוהלו סביב המדורה, פתאום התבהר לנו המסר של סוכות. הקירות המוצקים, הדלתות והגגות של בתינו נותנים לנו אולי תחושת הגנה וביטחון, אולם לעתים קרובות הגנה וביטחון אלו באים בתמורה לבידודנו משכנינו, חברינו ואף בני משפחותינו. בסוכה, כשרק השמים מעלינו והאדמה מתחתנו, אנו מבינים במהרה שתחושת הביטחון באה [בין השאר] מחברות וידידות המתפתחות דרך חלוקת חוויות בטבע.... רוח האחווה והנדיבות שעולה משפע האסיף לא "אוהבת" קירות ומחיצות. רוח זו נתנה לאברהם לחיות באוהל פתוח לארבע הרוחות, ורוח זו היא בדיוק מה שבני ישראל חוו במדבר לאחר צאתם ממצרים....עלינו להחיות מחדש את הרוח הזו של אחווה ונדיבות שהפכה את אבותינו לעם, על ידי הישיבה בסוכות."

  מתוך "Welcome to Our Tent ", תרגום לעברית: דבי גולן

  © זכויות יוצרים שמורות ל http://": http://www.joi.org/celebrate/sukkot/tent.shtml
  

  מתוך אתר מדרשת

הגות

• אקופואטיקה לסוכות - אורחים בעולם

  מחבר/מראה מקום: חגית מנדרובסקי

   

  חגית מנדרובסקי

   

  עוֹבֶרֶת אֹרַח

   

  פּוֹסַעַת בֵּין שְׁבִילֵי שַׁלֶּכֶת

  קַדְרוּת סְתָוִית

  עוֹטֶפֶת עַצְבוּתִי בְּחֵיק עָלִים

  שֶׁצִּבְעָם מִשְׁתַּנֶּה.

  תָּא נָדִיר וְשָׁבִיר בֵּין כָּתְלֵי לִבִּי,

  מִקְלָט מִפְּנֵי אֵימַת הַכִּלָּיוֹן,

  מִדַּפֵּק עַל קְלִפַּת הָאַטְמוֹסְפֵרָה.

  עָלַי לִהְיוֹת אוֹפְּטִימִית

  כְּעוֹנוֹת הַשָּׁנָה.

  עָלַי לְהִזָּכֵר כִּי אֵינִי

  אֶלָּא עוֹבֶרֶת אֹרַח.

  הַכֹּל נָע וְחוֹלֵף

  לְנֶגֶד עֵינַי.

   

   מופיע במאמר

• אקופואטיקה לסוכות - אורחים בעולם

  מחבר/מראה מקום: לאה צבי (דובז'ינסקי)

  לאה צבי (דובז'ינסקי)

   

  *

   

  רִמּוֹן מְרוֹקָן

  מִתְגּוֹלֵל כְּשַׂקִּית,

  נִסְתַּם הַגּוֹלֵל

  עַל גַּלְעִינָיו,

  שַׂקִּיקֵי דָּם

  קְטַנִּים

  עֲטוּפִים בשִּׁלְיָה

  נִּפְלָטִים אֶחָד, אֶחָד

  מִתּוֹךְ רֶחֶם, לְלֹא רַחֵם,

  הַאִם אַתָּה

  חָשׁ אֶת כְּאֵב

  הָאָבְדָן?

   

    מופיע במאמר

• אקופואטיקה לסוכות - אורחים בעולם

  מחבר/מראה מקום: מילי שמידט

   

  מילי שמידט

   

  הים איננו מלא

   

  כָּל הָאֲנָשִׁים בָּאִים אֶל הַיָּם וְהַיָּם אֵינֶנּוּ מָלֵא

  בִּזְמַן שֶׁדָּבָר אֶחָד נֶעֱלַם דָּבָר אַחֵר מִתְגַּלֶּה

  וּלְאוֹר הַשְּׁקִיעָה שֶׁבְּתוֹךְ הַגַּלִּים אֲנִי יוֹשֵׁב מִתְפַּלֵּא

  אֵיךְ שֶׁעַל כָּל גַּל שֶׁנִּשְׁבַּר גַּל חָדָשׁ כְּבָר עוֹלֶה

   

  וְכָל הָאֲנָשִׁים מִתְקַהֲלִים בַּכְּחוֹלִים

  מֵעֲלֵיהֶם סֻלַּם עֲנָנִים

  וְכָל גַּרְגִּירֵי הַחוֹל זוֹהֲרִים

  וְקוֹלוֹת כְּמַקְהֵלַת צִפּוֹרִים

  הַמַּיִם חַמִּים וַאֲנִי בָּם צוֹעֵד

  וְצָף וְנוֹדֵד וְרוֹקֵד

  מַבִּיט בִּמְטוֹסִים בַּשָּׁמַיִם

  בְּכָל אוֹתָם אֲנָשִׁים

  חַסְרֵי שֵׁמוֹת בַּעֲלֵי פָּנִים

  מְטַפְּסִים בְּסֻלַּם עֲנָנִים

  אֶל מָקוֹם שֶׁשָּׁם הֵם שָׁבִים

   

  כָּל הָאֲנָשִׁים צוֹפִים בַּזָּהָב כְּמֵעֵין חִזָּיוֹן נַעֲלֶה

  יֵשׁ אֵיזֶה מִין סוֹד בָּעוֹלָם שֶׁמַּחֲזִיק וְאֵינוֹ מִתְבַּלֶּה

  רְמָזִים מְרַחֲפִים עַל רוּחַ וּמַיִם וּבְעוֹרֵק כָּל עָלָה

  לוֹחֲשִׁים לִי מִלִּים עַל חֶסֶד הָאֵל שֶׁבֹּעֵר וְאֵינֶנּוּ כָּלֶה

   

   

  אנשים לבנים כמו נייר

   

  עַל הַמִּרְפֶּסֶת הָרוּחַ בְּרוּרָה מְאוֹד

  מוֹשֶׁכֶת בְּגוּפוֹ שֶׁל דֶּגֶל יִשְׂרָאֵל

  מַדְגִּישָׁה אֶת סוֹפָהּ שֶׁל עוֹנָה

  שׁוּב הַסְּתָיו תּוֹפֵס אוֹתִי לֹא מוּכָן

  עוֹד שָׁנָה כְּבָר מִטַּלְטֶלֶת בֵּין עֲלֵי הָעֵצִים

  כְּמוֹ תְּרוּעַת הַשּׁוֹפָר בָּרְחוֹב

   

  לַמְרוֹת שֶׁהַכֹּל בָּא וְעוֹבֵר

  אֲנָשִׁים מַמְשִׁיכִים לִסְפֹּר אֶת הַיָּמִים

  לִרְדֹּף אַחֲרֵי אֱלֹהִים עַל קַבַּיִם

  שׁוֹכְחִים שֶׁכָּל סוֹף הוּא גַּם הַתְחָלָה

  כְּמוֹ הָעֵץ הַמְּפַזֵּר עֲנָפִים לַשָּׁמַיִם

  מְנַסֶּה לִתְפֹּס קַרְנֵי אוֹר אַחֲרוֹנוֹת

   

  וְרַק אֲנִי עוֹד סוֹפֵר שָׁבוּעוֹת

  וּמוֹדֵד אֶת הַשִּׁנּוּי בְּגֹבַהּ הַשֶּׁמֶשׁ

  אֵיךְ בְּכָל יוֹם הַמֶּרְחָק בֵּינָהּ לְבֵין הַיָּם

  הוֹלֵךְ וּמִתְקַפֵּל עַד שְׁקִיעָה

  בֵּינָתַיִם הָאֲוִיר מִתְמַלֵּא בִּצְלִילֵי הַשּׁוֹפָר

  בַּאֲנָשִׁים לְבָנִים כְּמוֹ נְיָר

   

    מופיע במאמר

• אקופואטיקה לסוכות - אורחים בעולם

  מחבר/מראה מקום: ארינה טג'ר

  ארינה טג'ר

   

  סודות היקום

   

  אומרים שאורות הכוכבים

  מנצנצים אלינו

  כמצבות.

  ברק האור המתעתע -

  כל מה שנותר

  מהכוכב הנעלם,

  גם באינותו

  קיים.

   

  מי יגלה סוד

  צידו האפל

  הלא מוכר,

  של הסהר?

   

  מה רוחש

  בתוך האדמה,

  בעומקים

  בהם לבה רותחת

  מחפשת דרכה

  לצאת במופע

  אימים

  מעלה?

   

  ובמחשכי האוקיינוסים

  בתהומות אין חקר

  חיים נסתרים

  רוחשים...

   

  על קרום דק

  אנו צועדים

  ונדמים לעצמינו

  בני מלכים.

   

   מופיע במאמר

שירה ואמנות