מגוון מינים: מקורות

  • בהמה רבה

    מחבר/מראה מקום: יונה פרק ד פסוקים י-יא

    ויאמר ה': אתה חסת על הקיקיון אשר לא עמלת בו, ולא גִדלתו, שבן לילה היה ובן לילה אבד, ואני לא אחוס על נינוה העיר הגדולה, אשר יש בה הרבה משתים עשרה רִבּו אדם, אשר לא ידע בין ימינו לשמאלו, ובהמה רבה?

  • קיום המין לעד

    מחבר/מראה מקום: בראשית פרק א פסוק יא

    בראשית פרק א פסוק יא
    וַיֹּאמֶר אלוקים תַּדְשֵׁא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע עֵץ פְּרִי עֹשֶׂה פְּרִי לְמִינוֹ אֲשֶׁר זַרְעוֹ בוֹ עַל הָאָרֶץ וַיְהִי כֵן

    רמב"ן בראשית פרק א פסוק יא
    ויאמר א-להים תדשא הארץ דשא - גזר שיהיה בתולדות הארץ כח הצומח ומוליד זרע כדי שיהיה המין קיים לעד:

  • שימור המין

    מחבר/מראה מקום: ויקרא פרק כב פסוק כח

    וְשׁוֹר אוֹ שֶׂה אֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ לֹא תִשְׁחֲטוּ בְּיוֹם אֶחָד:

    מופיע בדפי לימוד:

  • איסור כלאיים-ומגון מינים

    מחבר/מראה מקום: ויקרא פרק יט פסוק יט

    ויקרא פרק יט פסוק יט
    אֶת חֻקֹּתַי תִּשְׁמֹרוּ בְּהֶמְתְּךָ לֹא תַרְבִּיעַ כִּלְאַיִם שָׂדְךָ לֹא תִזְרַע כִּלְאָיִם וּבֶגֶד כִּלְאַיִם שַׁעַטְנֵז לֹא יַעֲלֶה עָלֶיךָ:

    רמב"ן ויקרא פרק יט פסוק יט
    והטעם בכלאים, כי השם ברא המינים בעולם, בכל בעלי הנפשות בצמחים ובבעלי נפש התנועה, ונתן בהם כח התולדה שיתקיימו המינים בהם לעד כל זמן שירצה הוא יתברך בקיום העולם. וצוה בכחם שיוציאו למיניהם ולא ישתנו לעד לעולם, שנאמר בכולם "למינהו" (בראשית א), והוא סיבת המשכב שנרביע בהמות זו עם זו לקיום המינין כאשר יבואו האנשים על הנשים לפריה ורביה. והמרכיב שני מינין, משנה ומכחיש במעשה בראשית, כאילו יחשוב שלא השלים הקב"ה בעולמו כל הצורך ויחפוץ הוא לעזור בבריאתו של עולם להוסיף בו בריות...

    מופיע בדפי לימוד:

תנ"ך


  • הזן את עולם

    מחבר/מראה מקום: תלמוד בבלי מסכת שבת דף קז עמוד ב

    ...יושב הקדוש ברוך הוא וזן מקרני ראמים ועד ביצי כינים...

  • העולם חסר

    מחבר/מראה מקום: תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף קח עמוד ב

    וישלח את הערב, אמר ריש לקיש: תשובה ניצחת השיבו עורב לנח, אמר לו: רבך שונאני ואתה שנאתני. רבך שונאני - מן הטהורין שבעה, מן הטמאים שנים. ואתה שנאתני - שאתה מניח ממין שבעה ושולח ממין שנים, אם פוגע בי שר חמה או שר צנה לא נמצא עולם חסר בריה אחת?

חז"ל


  • שירות ותשבחות

    מחבר/מראה מקום: ילקוט שמעוני, תהלים תתפ"ט

    "אמרו חז"ל על דוד מלך ישראל, בשעה שסיים ספר תהילים זחה דעתו עליו ואמר לפני הקדוש ברוך הוא:"יש ברייה בעולמך שאומרת שירות ותשבחות יותר ממני?"
    באותה שעה נזדמנה לו צפרדע אחת, ואמרה לו: "דוד אל תזוח דעתך עליך, שאני אומרת שירות ותשבחות יותר ממך. ולא עוד אלא כל שירה שאני אומרת ממשלת עליה שלושת אלפים משלים, שנאמר" וידבר שלושת אלפים משל ויהי שירו חמישה ואלף".
    ולא עוד אלא שאני עוסקת במצווה גדולה, וזו היא המצווה שאני עוסקת בה:  יש בשפת הים מין אחד שאין פרנסתו כי אם מן המים, ובשעה שהוא רעב נוטלני ואוכלני."..

    מופיע בדפי לימוד:

  • בשעה שיתבונן האדם במעשיו

    מחבר/מראה מקום: הרמב"ם בהל' יסודי התורה פ"ב

    והיאך היא הדרך לאהבתו ויראתו? בשעה שיתבונן האדם במעשיו וברואיו הנפלאים הגדולים, ויראה מהן חכמתו שאין לה ערך ולא קץ, מיד הוא אוהב ומשבח ומפאר, ומתאווה תאווה גדולה לידע השם הגדול, כמו שאמר דוד: "צמאה נפשי לאלוקים לאל חי"  (תהילים מב,ג). וכשמחשב בדברים האלו עצמן, מיד הוא נרתע לאחוריו, ויירא ויפחד וידע שהוא ברייה קטנה שפלה אפלה, עומדת בדעת קלה מעוטה לפני תמים דעות, כמו שאמר דוד: "כי אראה שמיך... מה אנוש כי תזכרנו" (תהילים ח,ד-ה). ולפי הדברים האלו אני מבאר כללים גדולים ממעשה ריבון העולמים, כדי שיהיו פתח למבין לאהוב את השם. כמו שאמרו חכמים בעניין אהבה, שמתוך כך אתה מכיר את מי שאמר והיה העולם.

    מופיע בדפי לימוד:

  • ברייתו של עולם

    מחבר/מראה מקום: ויקרא רבה (וילנא) פרשה כב סימן ב

    קהלת פרק ה פסוק ח
    וְיִתְרוֹן אֶרֶץ בַּכֹּל היא הוּא מֶלֶךְ לְשָׂדֶה נֶעֱבָד:


    ויקרא רבה (וילנא) פרשה כב סימן ב
     ורבנן אמרי ויתרון ארץ אפילו דברים שאתם רואים בעולם מיותרין כגון זבובין פרעושים ויתושים אף הן בכלל ברייתו של עולם דכתי' (בראשית ב) ויכולו השמים והארץ וכל צבאם

    מופיע בדפי לימוד:

  • לא לעקור המין

    מחבר/מראה מקום: רמב"ן דברים פרק כב פסוק ו

    כי יקרא קן צפור לפניך - גם זו מצוה מבוארת מן אותו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד (ויקרא כב כח). כי הטעם בשניהם לבלתי היות לנו לב אכזרי ולא נרחם, או שלא יתיר הכתוב לעשות השחתה לעקור המין אע"פ שהתיר השחיטה במין ההוא, והנה ההורג האם והבנים ביום אחד או לוקח אותם בהיות להם דרור לעוף כאלו יכרית המין ההוא:

חכמי ימי הביניים


  • להתבונן בפרטי הבריאה

    מחבר/מראה מקום: רבי נחמן מברסלב, ליקוטי מוהר"ן תנינא ל"ט

     

    וְעַל כֵּן יֵשׁ בְּוַדַּאי בְּכָל דָּבָר וְדָבָר, שֶׁנִּבְרָא בָּעוֹלָם בְּחִינַת הַתַּכְלִית כִּי בְּכָל דָּבָר וְדָבָר יֵשׁ בּוֹ הַתְחָלָה וָסוֹף דְּהַיְנוּ הַהַתְחָלָה מִמָּקוֹם שֶׁנִּשְׁתַּלְשֵׁל בְּהִשְׁתַּלְשְׁלוּת עַד שֶׁנִּתְגַּשֵׁם וְנִתְהַוֶּה בָּזֶה הַתְּמוּנָה וְהַדְּמוּת וְגַם יֵשׁ בּוֹ בְּחִינַת הַתַּכְלִית וְהַסּוֹף שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא דְּהַיְנוּ שֶׁיְּכוֹלִין יִשְׂרָאֵל לְהַעֲמִיק עִיּוּנָם וְלָדַעַת וּלְהִתְבּוֹנֵן בִּפְרָטֵי הַבְּרִיאָה בְּתַבְנִית הָאֵיבָרִים וּבִנְיָן וְקוֹמָה וּדְמוּת וְכוּ', שֶׁל כָּל דָּבָר וְדָבָר לְהִתְבּוֹנֵן בָּהֶם גְּדֻלּוֹת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַך, וּלְעָבְדוֹ יִתְבָּרַך עַל יְדֵי זֶה

     

    .

     

  • קיום המין

    מחבר/מראה מקום: ספר החינוך מצוה תקמה, מצות שלוח הקן

    לשלח האם מן הקן קודם שיקח הבנים, שנאמר [דברים כ"ב, ז'], שלח תשלח את האם ואת הבנים תקח לך.
    משרשי המצוה לתת אל לבנו שהשגחת הא-ל ברוך הוא על בריותיו במין האדם בפרט, כמו שכתוב כי עיניו על כל דרכי איש וגו', ובשאר מיני בעלי חיים במינין דרך כלל, כלומר שחפצו ברוך הוא בקיום המין, ועל כן לא יכלה לעולם מין מכל מיני הנבראים, כי בהשגחת החי וקיים לעד ברוך הוא על הדבר ימצא בו הקיום, ובהניח האדם דעתו על זה יבין דרכי ה' ויראה כי המשכת קיום המינין בעולם שלא כלה ואבד אחד מכולם מביצי כנים ועד קרני ראם מיום שנבראו הכל במאמרו וחפצו על זה...

    מופיע בדפי לימוד:

חכמי הדורות האחרונים


  • והנה טוב מאוד

    מחבר/מראה מקום: החוג לבישול

    וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹהִים לֵאמֹר פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הַמַּיִם וגו' " (בראשית א', כ"ח)

    ומה עניין דבר האלהים לחיות בתורת האדם? אלא ללמדך שבזמן שהאנושות מכחידה חיות הרי היא פוגעת בברכתו של הקב"ה וכביכול פוגעת בו עצמו. משל למה הדבר דומה – למלך שבירך את עבדיו שיצליחו בעסקיהם ויפתחו ממלכתו, בא האחד והכה את השני ופגע בפרנסתו, וכי לא במלך עצמו הוא פוגע? וכן הוא אומר "וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד" (בראשית א', ל"א) מלמד שרק בשעה שכל הבריאה שלמה הרי היא טובה מאד.

     

    מתוך החוג לבישול

  • הולכים ובוכים

    מחבר/מראה מקום: החוג לבישול

    הלכו הפרה, התרנגול והעכבר בדרך והיו בוכים, פגשו את הכלב, התוכי והחתול שהיו הולכים ומשחקים.

    שאלו אותם: מה זכיתם שלא הורגים אתכם בני האדם, שלא הופכים אתכם לתעשייה בתוך לולים צפופים ולא מבצעים עליכם ניסויים, ולא עוד אלא שקוראים לכם בשם, דואגים למזונכם ובריאותכם ומוציאים אתכם לטיולים, וכי מעולים אתם ממנו? והרי לכולנו קרא אלהים "נפש חיה" שנאמר "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים תּוֹצֵא הָאָרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה" (בראשית א', כ"ד).

    אמרו להם: אכן אין אנחנו מעולים מכם לפני האלהים, אלא שאותנו קורא האדם 'נפש חיה' וכך מתייחס אלינו ואתכם אין הוא קורא "נפש חיה" ואין הוא מתייחס אליכם אלא כאל בשר או חפץ ואמרה התורה "וְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָא לוֹ הָאָדָם נֶפֶשׁ חַיָּה הוּא שְׁמוֹ" (בראשית ב', י"ט).

    הללו המשיכו ללכת ולבכות והללו המשיכו ללכת ולשחוק.

     

    מתוך החוג לבישול

  • בהמה ועוף מה עשו?

    מחבר/מראה מקום: החוג לבישול

     בראשית ו', ה'-ז': וַיַּרְא יקוק כִּי רַבָּה רָעַת הָאָדָם בָּאָרֶץ... וַיֹּאמֶר יקוק אֶמְחֶה אֶת הָאָדָם אֲשֶׁר בָּרָאתִי מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה מֵאָדָם עַד בְּהֵמָה עַד רֶמֶשׂ וְעַד עוֹף הַשָּׁמָיִם וגו':


    אם אדם חטא, בהמות ועופות מה עשו?

    כיוצא בזה אתה אומר: אם אדם כורת עצים ומזהם אוויר ומלכלך נהרות, החיות והצמחים שנגזרים למות עמו, מה עשו?

    אלא שגדול כוחו ואחריותו של האדם על קיום העולם, הכי נמי גדול כוחו ואחריותו על קיום העולם.

    זהו שאמר הקב"ה לאדם הראשון (מדרש קהלת, ז', י"ג): "תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי".

     

    מתוך החוג לבישול

  • מגוון מינים

    מחבר/מראה מקום: בראשית רבה י"ז

    אמר רב יהודה- אמר רב:
    כל שברא הקדוש ברוך הוא בעולמנו, לא ברא דבר אחד לבטלה,
    אפילו הדברים שאתה רואה אותן שהן מיותרין בעולם,
    כגון זבובין ופרעושין ויתושין,
    אף הן בכלל ברייתו של עולם

  • מחבר/מראה מקום: עזריה אלון

    "שמירת הטבע זה לא בגלל בעיה של הטבע. מזמן שהעולם קיים, 99.9% מהיצורים שהיו כאן כבר נכחדו. הטבע לא בוכה עליהם. מה שאנחנו עושים זה לא למען הטבע אלא למען האדם. אם אני יוצא מהבית ורואה צבי רץ או חוגלה עם אפרוחים, אז אני רוצה שגם הבנים, הנכדים והנינים שלי ייזכו לראות את זה ולא ייצטרכו בשביל זה ללכת לאיזה גן חיות או לאיזה מוזיאון, לראות משהו שמור בפורמלין, או לאיזה ספר בו כל זה מצוייר. אני טוען שכל מה שיש לנו בתרבות העברית, השפה, התנ"ך, ההיסטוריה שלנו בארץ, כולם קשורים בנוף ובטבע. אם אתה פוגע בטבע, אתה פוגע בכל התרבות האנושית. אם אתה פוגע בטבע בארץ, אתה פוגע בכל התרבות שלנו כעם וכמדינה."

  • לראות את הטוב ואת הרע

    מחבר/מראה מקום: תהילה סולטנה שפר, מתוך המאמר "לראות, לראות, לראות" באתר טבע עברי

    במסכת ברכות (נט ב) מציעים חכמים פתרונות שונים, דרכים להודות על השפע. יותר מכולם אהובה עליי הברכה שמציע רב יהודה: "מודים אנחנו לך על כל טיפה וטיפה שהורדת לנו". רב יהודה עושה כאן פעולה ייחודית, בתוך ההצפה הגדולה של הגשם היורד, בו לא ניתן לראות פרטים כלל, רב יהודה עוצר את הזמן ומביט בכל טיפה וטיפה הנוחתת על האדמה. כמו ניאו ב"מטריקס" לרב יהודה יש את הכוח להתבונן בדברים ולראות כיצד מורכבת המציאות מאינסוף פרטים. המבט של רב יהודה הוא מבט אוהב, מבט מודה, אבל ניתן לחשוב איך בהזדמנות אחרת מבט המבחין בפרטים יכול גם להיות ביקורתי עד כדי שיתוק.

    כאשר אנחנו מתבוננים במצוקה בה אנחנו חיים במציאות העכשווית, אנושות שהפנימה את החוצץ בינה לבין הטבע מבלי לבחון את הצורך הפיזי הממשי שלנו בטבע, קשה לעיתים לראות את הטוב. אנחנו חושבים – עדיף לא לראות. אם נראה את הדוב המורעב למה זה יועיל? אם נראה את האישה העקרה שנפגעה מתעשיית הטקסטיל, האם באמת נוכל להפסיק לקנות בגדים? לכאורה עדיף ללקות בעיוורון חלקי- לראות את הטוב ולהתעלם מהרע. לשמוח על הגשמים שכעת יורדים ולשכוח מהבצורת שקדמה. רבי יהודה מלמד אותנו על כוחה של הראייה, כדי להצליח לראות באותה רמה שרבי יהודה מסוגל לראות אנחנו נדרשים לתרגל לראות. אם נרצה להודות על כל טיפה וטיפה עלינו לראות קודם - כל רגב אדמה צמא. לכן בכל המציאויות שהם חלק מחיינו, המציאות האישית, המציאות הלאומית, העולמית, הסביבתית, אנחנו נדרשים לפקוח את העיניים. להודות היכן שיש להודות ולְבַכּוֹת היכן שיש לְבַכּוֹת. אולי בכוח הראייה נוכל גם לתקן את הדורש תיקון.

הגות


  • פרקי שירה

    מחבר/מראה מקום: מיוחסים לדוד ושלמה

    פרק ראשון
    שמים אומרים: השמים מספרים כבוד אל , ומעשה ידיו מגיד הרקיע : ארץ אומרת: ליי הארץ ומלואה , תבל ויושבי בה , ואומר . מכנף הארץ זמרת שמענו , צבי לצדיק :
    גן עדן אומר: עורי צפון ובואי תימן , הפיחי גני יזלו בשמיו , יבא דודי לגנו ויאכל פרי מגדיו :
    גיהנום אומר: כי השביע נפש שוקקה , ונפש רעבה מלא טוב :
    מדבר אומר: ישושום מדבר וציה , ותגל ערבה ותפרח כחבצלת :
    שדות אומרים: יי בחכמה יסד ארץ , כונן שמים בתבונה :

    .....
    פרק שלישי
    אילנות שבשדה אומרים: אז ירננו עצי היער , מלפני יי כי בא לשפוט את הארץ :
    גפן אומרת: כה אמר יי , כאשר ימצא התירוש באשכול , ואמר , אל
    תשחיתהו כי ברכה בו , כן אעשה למען עבדיי , לבלתי השחית הכל :
    תאנה אומרת: נצר תאנה יאכל פריה :
    רמון אומר: כפלח הרמון רקתך מבעד לצמתך :
    תמר אומר: צדיק כתמר יפרח , כארז בלבנון ישגה :
    תפוח אומר: כתפוח בעצי היער כן דודי בין הבנים בצילו חמדתי וישבתי ופריו מתוק לחיכי...
    ירקות שבשדה אומרים: תלמיה רוה , נחת גדודיה , ברביבים תמוגגנה , צמחה תברך :
    דשאים אומרים: יהי כבוד יי לעולם , ישמח יי במעשיו :

    ...

    פרק חמישי
    בהמה דקה טהורה אומרת: מי כמוכה באלים יי , מי כמוכה נאדר בקדש , נורא תהילות עושה פלא : ...גמל אומר: יי ממרום ישאג , וממעון קדשו יתן קולו , שאג ישאג על נוהו ...
     פרד אומר:. יודוך יי כל מלכי ארץ , כי שמעו אמרי פיך :
    חמור אומר: לך יי הגדולה , והגבורה והתפארת והנצח וההוד , כי כל בשמים ובארץ , לך יי הממלכה , והמתנשא לכל לראש ...
     צבי אומר: ואני אשיר עזך , וארנן לבקר חסדך , כי היית משגב לי , ומנוס ביום צר לי
    פיל אומר: מה גדלו מעשיך יי , מאד עמקו מחשבתיך :
    אריה אומר: יי כגבור יצא , כאיש מלחמות יעיר קנאה , יריע אף יצריח , על אויביו יתגבר : ...
     זרזיר אומר: רננו צדיקים ביי , לישרים נאוה תהלה :
    חתול אומר: ארדוף אויבי ואשיגם , ולא אשוב עד כלותם ...

    מופיע בדפי לימוד:

  • לשם מה קיימים יתושים בעולם

    מחבר/מראה מקום: נתן אלתרמן

    לשם מה קיימים יתושים בעולם?
    יתושים, לשם מה קיימים?
    מטרידים ועוקצים, דם אדם מוצצים
    מן הדם מתקיימים ורק גרוד גורמים.
    לשם מה הם בכלל קיימים?
    יתושים קיימים בשביל צפרדעים
    ובשרם לחיכם הוא ערב וטעים
    קיימים הם בשביל הצפרדעים!
    לשם מה קיימות הצפרדעים בעולם?
    צפרדעים, לשם מה קיימות?
    בביצה הן עומדות, מקרקור כבר צרודות
    מיתושים מתקיימות וחירוש רק גורמות.
    לשם מה הן בכלל קיימות?
    צפרדעים קיימות בשביל החסידות
    שאותן הן בולעות ועל רגל אחת עומדות.
    קיימות הן בשביל החסידות!
    לשם מה קיימות חסידות בעולם?
    חסידות, לשם מה קיימות?
    הן תמיד נודדות, משחיתות השדות,
    גם אינן חכמות, רק להרס גורמות
    לשם מה הן בכלל קיימות?
    חסידות, זה ברור, מביאות ילדים
    אשר יהיו אנשים נחמדים.
    חסידות מביאות ילדים!
    לשם מה קיימים אנשים בעולם?
    אנשים, לשם מה קיימים?
    הם הופכים עולמות ועושים מלחמות
    לשם מה הם בכלל קיימים?
    קיימים הם בשביל היתושים
    אשר קיימים מדם אנשים!
    לכן אל תתגאה אדם
    ואל תרבה קושיות.
    לכל יצור כאן בעולם יש סיבה לחיות
    ואל תפגע נא ביתוש שעל אפך עומד
    יבוא יום ובגללו עוד ילד יוולד

    מופיע בדפי לימוד:

שירה ואמנות