גשם ומים: מקורות

  • למטר השמים תשתה מים

    מחבר/מראה מקום: דברים, י"א, י-יז

    י כִּי הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַתָּה בָא-שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ--לֹא כְאֶרֶץ מִצְרַיִם הִוא, אֲשֶׁר יְצָאתֶם מִשָּׁם:  אֲשֶׁר תִּזְרַע אֶת-זַרְעֲךָ, וְהִשְׁקִיתָ בְרַגְלְךָ כְּגַן הַיָּרָק.  יא וְהָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ--אֶרֶץ הָרִים, וּבְקָעֹת; לִמְטַר הַשָּׁמַיִם, תִּשְׁתֶּה-מָּיִם.  יב אֶרֶץ, אֲשֶׁר-ה' אֱלֹקיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ:  תָּמִיד, עֵינֵי ה' אֱלֹקיךָ בָּהּ--מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה, וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה.  {ס}
    יג וְהָיָה, אִם-שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּ אֶל-מִצְוֹעתַי, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם, הַיּוֹם--לְאַהֲבָה אֶת-ה' אֱלֹקיכֶם, וּלְעָבְדוֹ, בְּכָל-לְבַבְכֶם, וּבְכָל-נַפְשְׁכֶם.  יד וְנָתַתִּי מְטַר-אַרְצְכֶם בְּעִתּוֹ, יוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ; וְאָסַפְתָּ דְגָנֶךָ, וְתִירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ.  טו וְנָתַתִּי עֵשֶׂב בְּשָׂדְךָ, לִבְהֶמְתֶּךָ; וְאָכַלְתָּ, וְשָׂבָעְתָּ.  טז הִשָּׁמְרוּ לָכֶם, פֶּן יִפְתֶּה לְבַבְכֶם; וְסַרְתֶּם, וַעֲבַדְתֶּם אֱלֹקים אֲחֵרִים, וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶם, לָהֶם.  יז וְחָרָה אַף-ה' בָּכֶם, וְעָצַר אֶת-הַשָּׁמַיִם וְלֹא-יִהְיֶה מָטָר, וְהָאֲדָמָה, לֹא תִתֵּן אֶת-יְבוּלָהּ; וַאֲבַדְתֶּם מְהֵרָה, מֵעַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה, אֲשֶׁר ה', נֹתֵן לָכֶם.

    מופיע בדפי לימוד:

  • ונתתי גשמכם בעתם

    מחבר/מראה מקום: ויקרא כ"ו, ג-ו

      ג אִם-בְּחֻקֹּתַי, תֵּלֵכוּ; וְאֶת-מִצְוֹשתַי תִּשְׁמְרוּ, וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם.  ד וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם, בְּעִתָּם; וְנָתְנָה הָאָרֶץ יְבוּלָהּ, וְעֵץ הַשָּׂדֶה יִתֵּן פִּרְיוֹ.  ה וְהִשִּׂיג לָכֶם דַּיִשׁ אֶת-בָּצִיר, וּבָצִיר יַשִּׂיג אֶת-זָרַע; וַאֲכַלְתֶּם לַחְמְכֶם לָשֹׂבַע, וִישַׁבְתֶּם לָבֶטַח בְּאַרְצְכֶם.  ו וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ...

    מופיע בדפי לימוד:

  • בארה של מרים

    מחבר/מראה מקום: במדבר פרק כ פסוקים א-ח

    וַיָּבֹאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל כָּל הָעֵדָה מִדְבַּר צִן בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן וַיֵּשֶׁב הָעָם בְּקָדֵשׁ וַתָּמָת שָׁם מִרְיָם וַתִּקָּבֵר שָׁם:

    וְלֹא הָיָה מַיִם לָעֵדָה וַיִּקָּהֲלוּ עַל מֹשֶׁה וְעַל אַהֲרֹן:

    וַיָּרֶב הָעָם עִם מֹשֶׁה וַיֹּאמְרוּ לֵאמֹר וְלוּ גָוַעְנוּ בִּגְוַע אַחֵינוּ לִפְנֵי יְקֹוָק:

    וְלָמָה הֲבֵאתֶם אֶת קְהַל יְקֹוָק אֶל הַמִּדְבָּר הַזֶּה לָמוּת שָׁם אֲנַחְנוּ וּבְעִירֵנוּ:

    וְלָמָה הֶעֱלִיתֻנוּ מִמִּצְרַיִם לְהָבִיא אֹתָנוּ אֶל הַמָּקוֹם הָרָע הַזֶּה לֹא מְקוֹם זֶרַע וּתְאֵנָה וְגֶפֶן וְרִמּוֹן וּמַיִם אַיִן לִשְׁתּוֹת:

    יָּבֹא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן מִפְּנֵי הַקָּהָל אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד וַיִּפְּלוּ עַל פְּנֵיהֶם וַיֵּרָא כְבוֹד יְקֹוָק אֲלֵיהֶם: פ

    וַיְדַבֵּר יְקֹוָק אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר:

    קח אֶת הַמַּטֶּה וְהַקְהֵל אֶת הָעֵדָה אַתָּה וְאַהֲרֹן אָחִיךָ וְדִבַּרְתֶּם אֶל הַסֶּלַע לְעֵינֵיהֶם וְנָתַן מֵימָיו וְהוֹצֵאתָ לָהֶם מַיִם מִן הַסֶּלַע וְהִשְׁקִיתָ אֶת הָעֵדָה וְאֶת בְּעִירָם:

  • שירת הבאר

    מחבר/מראה מקום: במדבר פרק כא פסוקים יז-יח

    אָז יָשִׁיר יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת עֲלִי בְאֵר עֱנוּ לָהּ:

    בְּאֵר חֲפָרוּהָ שָׂרִים כָּרוּהָ נְדִיבֵי הָעָם בִּמְחֹקֵק בְּמִשְׁעֲנֹתָם וּמִמִּדְבָּר מַתָּנָה:

  • האזינו השמים

    מחבר/מראה מקום: דברים פרק לב פסוק א- ב

    הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם וַאֲדַבֵּרָה וְתִשְׁמַע הָאָרֶץ אִמְרֵי פִי:
    יַעֲרֹף כַּמָּטָר לִקְחִי תִּזַּל כַּטַּל אִמְרָתִי כִּשְׂעִירִם עֲלֵי דֶשֶׁא וְכִרְבִיבִים עֲלֵי עֵשֶׂב:

    מופיע בדפי לימוד:

  • מקווה ישראל

    מחבר/מראה מקום: ירמיהו פרק יז פסוק יג

    מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל ה' כָּל עֹזְבֶיךָ יֵבֹשׁוּ יסורי וְסוּרַי בָּאָרֶץ יִכָּתֵבוּ כִּי עָזְבוּ מְקוֹר מַיִם חַיִּים אֶת ה':

תנ"ך


  • דור המבול כפוי טובה

    המדרש  רואה בדור המבול דור שחטא בהיבריס כנגד הטבע וסדרי העולם, ומתוך-כך חטא בגאווה אנושית מוגזמת כלפי הקב"ה:


    תנו רבנן: דור המבול לא נתגאו אלא בשביל טובה שהשפיע להן הקב"ה. אמרו: כלום אנו צריכין אלא לטיפה של גשמים? יש לנו נהרות ומעינות שאנו מסתפקין מהן. אמר הקב"ה: בטובה שהשפעתי להם מכעיסין אותי, בה אני דן אותן שנאמר ואני הנני מביא את המבול מים.

    (ילקוט שמעוני, בראשית ח, רמז נח)

     

     

  • ארץ אדם מטר


    אמר ר' שמעון בן יוחי ג' דברים שקולים זה בזה ואילו הן ארץ ואדם ומטר, אמר ר' לוי בר חייתה ושלשתם מן שלשה אותיות ללמדך שאם אין ארץ אין מטר ואם אין מטר אין ארץ ואם אין שניהם אין אדם.

    (בראשית רבה פרשה י"ג)

    מופיע בדפי לימוד:

  • מוריד הגשם

    מחבר/מראה מקום: תלמוד בבלי ,תענית כד ע"א

     [מתורגם]:
    "רב הזדמן למקום אחד.
    גזר תענית ולא בא המטר.
    ירד לפניו שליח הציבור.
    אמר `משיב הרוח` - נשב הרוח
    אמר `מוריד הגשם` - בא המטר.
    אמר לו: מהם מעשיך?
    אמר לו: מלמד דרדקים אני ומלמד מקרא לבני עניים כבני עשירים, וכל מי שאינו יכול לשלם, איני לוקח ממנו דבר, וכל מי שמתרשל, יש לי בריכה של דגים, ואני משחד אותו בדגים ושולח לו ומפייס אותו עד שבא וקורא".

    מופיע בדפי לימוד:

  • מוריד גשמים ועוצר גשמים

    מחבר/מראה מקום: תלמוד ירושלמי מסכת תענית, פרק ג הלכה א

    פעם אחת הייתה בצורת ברחבי ארץ ישראל. גזר רבי חנינה תענית בציפורי, התענו הציבור, ולא ירד גשם. באותו זמן בדרום הארץ - התקין רבי יהושע בן לוי תענית, וירד גשם. היו אנשי ציפורי אומרים: רבי יהושע בן לוי מוריד גשם לדרומיים, ורבי חנינה עוצר את הגשמים מאנשי ציפורי.
    פעם אחרת היו צריכים שוב לתענית מפני הבצורת, שלח רבי חנינא והביא את רבי יהושע בן לוי לציפורי. אמר לו: התרצה לצאת עימי מן העיר ונתענה יחדיו? יצאו שניהם והתענו, ולא בא הגשם! קם רבי חנינה ואמר לפני אנשי ציפורי: לא רבי יהושע בן לוי מוריד מטר לדרומיים, ולא רבי חנינה עוצר את הגשם מאנשי ציפורי. אלא דרומיים ליבם רך  ופתוח, ושומעין דברי תורה ונכנעים לפני הבורא. ואילו אנשי ציפורי ליבם קשה, ושומעין דברי תורה ובכל זאת לא נכנעים לפני הבורא...

    מופיע בדפי לימוד:

  • רחמיו על כל מעשיו

    מחבר/מראה מקום: בראשית רבה, פרשה ל"ג

     "טוב ה' לכל ורחמיו על כל מעשיו" (תהלים קמה).
    תרגום: רבי תנחומא ורבי אבא בר אבין בשם רב אחא אומרים: למחר  שנת בצורת באה, והבריות מרחמין אלו על אלו, והקב"ה מתמלא עליהן רחמים.
    בימיו של רבי תנחומא היו צריכין ישראל לתענית (בשל הבצורת).
    באו אליו בני העיר ואמרו לו: רבי, גזור תענית. גזר תענית.
    גזר תענית יום ראשון, יום שני, יום שלישי  ולא ירד גשם.
    נכנס ודרש להם: בניי, התמלאו רחמים אלו על אלו, והקב"ה מתמלא עליכם רחמים.
    יצאו האנשים לחלק צדקה לענייהם, ראו אדם אחד נותן מעות לגרושתו.
    באו האנשים אל רבי תנחומא ואמרו לו: רבי, מה אנחנו יושבים ומתענים כאן, ועבירה נעשית כאן. אמר להם: מה ראיתם?
    אמרו לו: ראינו אדם פלוני נותן מעות לגרושתו.
    שלח רבי תנחומא שליחים, והביא את השניים לפני הציבור כולו.
    אמר לו: מה היא לך זו? אמר לו: גרושתי היא.
    אמר לו: מפני מה נתת לה מעות?
    אמר לו: רבי, ראיתי אותה בצרה, והתמלאתי עליה רחמים.
    באותה שעה הגביה רבי תנחומא פניו כלפי מעלה, ואמר: ריבון כל העולמים, מה אם זה שאין לה עליו מזונות (הוא אינו חייב לה כלום), ובכל זאת כשראה אותה בצרה, ונתמלא עליה רחמים. אתה שכתוב בך "חנון ורחום", ואנו בני ידידיך - בני אברהם יצחק ויעקב, על אחת כמה וכמה שתתמלא עלינו רחמים.  מיד ירדו גשמים ונתרווה העולם.

    מופיע בדפי לימוד:

  • מים חיים

    מחבר/מראה מקום: תלמוד בבלי, מסכת תענית פרק ב עמוד ב

    וכשם שארבע מינין הללו אי אפשר בהם בלא מים כך אי אפשר לעולם בלא מים.

  • מים בארץ ישראל

    מחבר/מראה מקום: תלמוד בבלי מסכת תענית דף י עמוד א

    תנו רבנן...ארץ ישרא-ל משקה אותה הקדוש ברוך הוא בעצמו, וכל העולם כולו על ידי שליח, שנאמר (איוב ה') הנתן מטר על פני ארץ ושלח מים על פני חוצות.

  • גדול יום גשמים

    מחבר/מראה מקום: תלמוד בבלי מסכת תענית דף ז עמוד ב

    אמר רבי חמא ברבי חנינא: גדול יום הגשמים כיום שנבראו שמים וארץ, שנאמר (ישעיהו מ"ה) הרעיפו שמים ממעל ושחקים יזלו צדק תפתח ארץ ויפרו ישע וצדקה תצמיח יחד אני ה' בראתיו. בראתים לא נאמר, א-לא בראתיו.

  • ברכה על מים

    מחבר/מראה מקום: סידור

    ברוך אתה ה' א-לוקינו מלך העולם שהכל נהיה בדברו

  • על המים

    מחבר/מראה מקום: משנה מסכת ראש השנה פרק א משנה ב

    בארבעה פרקים העולם נידון בפסח על התבואה בעצרת על פירות האילן בראש השנה כל באי העולם עוברין לפניו כבני מרון שנאמר (תהלים ל"ג) היוצר יחד לבם המבין אל כל מעשיהם ובחג נידונין על המים:

  • תפילת האדם על הגשם

    מחבר/מראה מקום: רש"י על בראשית ב', ה'

    וכל עשב השדה טרם יצמח: עדיין לא צמח, ובשלישי שכתוב ותוצא הארץ, על פתח הקרקע עמדו עד יום ששי.

    כי לא המטיר: ומה טעם לא המטיר? לפי שאדם אין לעבוד את האדמה ואין מכיר בטובתם של גשמים. וכשבא אדם וידע שהם צורך לעולם, התפלל עליהם וירדו, וצמחו האילנות והדשאים.

חז"ל


  • יום הגשם

    מחבר/מראה מקום: תלמוד בבלי, מסכת תענית ז, א ב

    אמר ר' אבהו: גדול יום הגשמים מתחיית המתים דאילו תחיית המתים לצדיקים ואילו גשמים בין לצדיקים בין לרשעים ...אמר רב יהודה: גדול יום הגשמים כיום שניתנה בו תורה שנא' (דברים ל"ב, ב') "יערף כמטר לקחי" ואין לקח אלא תורה שנא' (משלי ד', ב') "כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזובו"...אמר רבי חמא בר' חנינא גדול יום הגשמים כיום שנבראו שמים וארץ.

    תרגום ופירוש: אמר ר' אבהו גדול יום הגשמים מתחיית המתים וכמה הוא גדול דאילו תחיית המתיםההלצדיקים בלבד ואילו גשמים בין לצדיקים בין לרשעים . כיוצא בו אמר רב יהודה גדול יום הגשמים כיום שניתנה בו תורה שנאמר (דברים לב, ב) "יערף כמטרהלקחי" ואין לקח אלא תורה שנאמר (משלי ד, ב) "כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזובו".אמר רבי חמא בר' חנינא גדול יום הגשמים כיום שנבראו שמים וארץ.

חכמי ימי הביניים


  • גשם

    מחבר/מראה מקום: הרב שג"ר

    אנחנו, שהמים שלנו אינם אלא מי הברז הזורמים בבתים, מים שלא פעם איבדו את רעננותם וראשוניותם ושאותם ננסה לשחזר באמצעות מי עדן שבמיכלי הפלסטיק, איבדנו הרבה מהבלתי אמצעיות של המגע עם הטבע, וודאי שקשה לנו לחוות באמצעותו את הזיקה לאל. אמנם, יכולים אנחנו עדיין להיאחז בעקבות קמאיות שעדיין נשארו בתשתית הנפש כדי לחזור לחויות אלו. את אלו נוכל למצוא למשל אצל הילדים הרצים לרחוב, למגינת ליבם של האמהות, בכדי להירטב ולרקוד בגשם הראשון, והמחפשים את השלוליות כדי לטבול בהם. לא בכדי מפלס הכנרת והקו האדום הפכו לאובססיה לאומית; בשכבות העמוקות שלנו שקועות החרדות הקמאיות של האיכר המצפה לגשם. נראה שגם התופעה ההולכת ונפוצה של הצטיידות ולגימה בכל הזדמנות מבקבוקוני מים, 'בשבתך בביתך ובלכתך בדרך', תגובת הנגד לקוקה קולה המערבי, הינה חזרה לינקות העורגת לשוב ולמצוץ ממימי בראשית חיים. הצירוף של לגימה ומים חיים מכונן אפקט של ראשית שאליו אנו נכספים.

    מופיע בדפי לימוד:

  • גשמים - טבע ואמונה

    מחבר/מראה מקום: הרב יאיר דרייפוס

     הטבע הוא הגילוי של הברית ושל החסד האלוקי. כך במדרש: "אם בחוקותי תלכו... ונתתי גשמיכם בעיתם- חוקים שבהם חקקתי את השמים ואת הארץ, שנאמר [ירמיהו לג] 'אם לא בריתי יומם לילה חוקות שמים וארץ לא שמתי..."
    בריאת החוקיות היא בעצמה  גילוי החסד הגבוה שגאל את העולם מכָּאוֹס. הטבע הינו ברית של חסד – הטוב האלוקי מתגלה בסדירות ובחוקיות שבטבע. אלמלא ברית זאת היה האדם נותר חשוף וחסר הגנה. בדרך כלל תופסים את חוקיות הטבע כניגוד לאמונה. לעיתים נדמה שהגילוי הגבוה של הקב"ה הוא באירועים החריגים, בניסים, במאורעות יוצאי דופן. המדרש מלמד שחוק הוא חקיקה של נוכחותו יתברך. האמונה מתעצמת דווקא מתוך היות העולם כפוף לחוקיות.

    מופיע בדפי לימוד:

  • מים חיים

    מחבר/מראה מקום: מסכת אבות דרבי נתן נוסחא ב פרק מג

    מים נקרא חיים שנאמר יצאו מים חיים (זכריה י"ד ח').

  • עצירת גשמים

    מחבר/מראה מקום: הרב עדין אבן ישראל שטינזלץ, מתוך ההקדמה למסכת תענית

    הפורענות המצויה ביותר, הצריכה להביא להתעוררות של התשובה, היא עצירת הגשמים, ועל כן קשורים בה רוב עניני מסכת תענית. עצירת הגשם היא, כאמור בתורה, אות לחרון אף ה' (דברים י"א, י"ז) הן כהתראה והן כעונש. בשעת עצירת גשמים, עוד פי כמה מאשר בשעות צרה ואסון אחרים, אין לו לאדם דרך לשנות את הדברים אלא על ידי תפילה ותחינה לקב"ה שיביא את הגשמים. יתירה מזו, עצירת גשמים איננה רק פורענות מקומית שמצוקתה היא זמנית בלבד, אלא היא עלולה להביא אסון על הארץ כולה.

  • לראות את הטוב ואת הרע

    מחבר/מראה מקום: תהילה סולטנה שפר, מתוך המאמר "לראות, לראות, לראות" באתר טבע עברי

    במסכת ברכות (נט ב) מציעים חכמים פתרונות שונים, דרכים להודות על השפע. יותר מכולם אהובה עליי הברכה שמציע רב יהודה: "מודים אנחנו לך על כל טיפה וטיפה שהורדת לנו". רב יהודה עושה כאן פעולה ייחודית, בתוך ההצפה הגדולה של הגשם היורד, בו לא ניתן לראות פרטים כלל, רב יהודה עוצר את הזמן ומביט בכל טיפה וטיפה הנוחתת על האדמה. כמו ניאו ב"מטריקס" לרב יהודה יש את הכוח להתבונן בדברים ולראות כיצד מורכבת המציאות מאינסוף פרטים. המבט של רב יהודה הוא מבט אוהב, מבט מודה, אבל ניתן לחשוב איך בהזדמנות אחרת מבט המבחין בפרטים יכול גם להיות ביקורתי עד כדי שיתוק.

    כאשר אנחנו מתבוננים במצוקה בה אנחנו חיים במציאות העכשווית, אנושות שהפנימה את החוצץ בינה לבין הטבע מבלי לבחון את הצורך הפיזי הממשי שלנו בטבע, קשה לעיתים לראות את הטוב. אנחנו חושבים – עדיף לא לראות. אם נראה את הדוב המורעב למה זה יועיל? אם נראה את האישה העקרה שנפגעה מתעשיית הטקסטיל, האם באמת נוכל להפסיק לקנות בגדים? לכאורה עדיף ללקות בעיוורון חלקי- לראות את הטוב ולהתעלם מהרע. לשמוח על הגשמים שכעת יורדים ולשכוח מהבצורת שקדמה. רבי יהודה מלמד אותנו על כוחה של הראייה, כדי להצליח לראות באותה רמה שרבי יהודה מסוגל לראות אנחנו נדרשים לתרגל לראות. אם נרצה להודות על כל טיפה וטיפה עלינו לראות קודם - כל רגב אדמה צמא. לכן בכל המציאויות שהם חלק מחיינו, המציאות האישית, המציאות הלאומית, העולמית, הסביבתית, אנחנו נדרשים לפקוח את העיניים. להודות היכן שיש להודות ולְבַכּוֹת היכן שיש לְבַכּוֹת. אולי בכוח הראייה נוכל גם לתקן את הדורש תיקון.

  • מי עדן

    מחבר/מראה מקום: הרב שג"ר במאמר "גשם" באתר ישיבת שיח

    אנחנו, שהמים שלנו אינם אלא מי הברז הזורמים בבתים, מים שלא פעם איבדו את רעננותם וראשוניותם ושאותם ננסה לשחזר באמצעות מי עדן שבמיכלי הפלסטיק, איבדנו הרבה מהבלתי אמצעיות של המגע עם הטבע, וודאי שקשה לנו לחוות באמצעותו את הזיקה לקל. אמנם, יכולים אנחנו עדיין להיאחז בעקבות קמאיות שעדיין נשארו בתשתית הנפש כדי לחזור לחויות אלו. את אלו נוכל למצוא למשל אצל הילדים הרצים לרחוב, למגינת ליבם של האמהות, בכדי להירטב ולרקוד בגשם הראשון, והמחפשים את השלוליות כדי לטבול בהם. לא בכדי מפלס הכנרת והקו האדום הפכו לאובססיה לאומית; בשכבות העמוקות שלנו שקועות החרדות הקמאיות של האיכר המצפה לגשם. נראה שגם התופעה ההולכת ונפוצה של הצטיידות ולגימה בכל הזדמנות מבקבוקוני מים, ‘בשבתך בביתך ובלכתך בדרך’, תגובת הנגד לקוקה קולה המערבי, הינה חזרה לינקות העורגת לשוב ולמצוץ ממימי בראשית חיים. הצירוף של לגימה ומים חיים מכונן אפקט של ראשית שאליו אנו נכספים.

הגות


  • אל חי יפתח

    מחבר/מראה מקום: תיקון הגשם


    אֵל חַי יִפְתַּח אוֹצְרוֹת שָׁמַיִם
    יַשֵּׁב רוּחוֹ יִזְּלוּ מַיִם
    בְּגִשְׁמֵי רָצוֹן תְּבָרֵךְ עֵדָה
    בְּפַחֵי יָגוֹן כְּצִפּוֹר לְכוּדָה
    בְּצִדְקַת אַב הָמוֹן הֵכִין סְעוּדָה
    וְאָמַר יֻקַּח נָא מְעַט מַיִם
    יַשֵּׁב רוּחוֹ יִזְּלוּ מַיִם
    גָּשֶׁם נְדָבוֹת מִשְּׁמֵי עֲלִיָּה
    תּוֹרִיד בַּצִּיָּה רַב עֲלִילִיָּה
    בְּצִדְקַת נֶעֱקַד בְּהַר הַמֹּרִיָּה
    וְשָׁב וְחָפַר בְּאֵרוֹת הַמַּיִם
    יַשֵּׁב רוּחוֹ יִזְּלוּ מַיִם
    דְּלֵה עַמְּךָ מִמְּהוּמָה וְהַצֵּל
    וְרוּחַ קָדְשְׁךָ עָלָיו הַאֲצֵל
    בְּצִדְקַת אִישׁ תָּם מַקְלוֹת פִּצֵּל
    בָּרְהָטִים בְּשִׁקֲתוֹת הַמַּיִם
    יַשֵּׁב רוּחוֹ יִזְּלוּ מַיִם
    הָאֵר פָּנִים עַל עַם דָּל בְּשַׁוְּעוֹ
    נִלְכַּד בְּפִשְׁעוֹ וְעַל כֵּן אֵחַר יִשְׁעוֹ
    בְּצִדְקַת עָנָו נָס מִפַּרְעֹה
    וַיֵּשֶׁב עַל בְּאֵר הַמַּיִם
    יַשֵּׁב רוּחוֹ יִזְּלוּ מַיִם
    וְתַזִּיל מִטְרוֹת עֹז מִמְּעוֹנִים
    וּפֵרוֹת שָׁנָה יִהְיוּ דְשֵׁנִים
    בְּצִדְקַת נִכְנַס לִפְנַי וְלִפְנִים
    אַשֶׁר צֻוָּה עַל נִסּוּךְ הַמַּיִם
    יַשֵּׁב רוּחוֹ יִזְּלוּ מַיִם
    זְכֹר רַחֲמֶיךָ יוֹצֵר מְאוֹרוֹת
    וְצַוֵּה עָבֶיךָ יְרִיקוּן אוֹרוֹת
    בְּצִדְקַת מֶלֶךְ נְעִים זְמִירוֹת
    אֲשֶׁר אָמַר מִי יַשְׁקֵנִי מַיִם
    יַשֵּׁב רוּחוֹ יִזְּלוּ מַיִם
    חַשְׁרַת מַיִם עַל יַבָּשָׁה
    תַּזִּיל וְתוֹצִיא אֶבֶן הָרֹאשָׁה
    בְּצִדְקַת לָקַח צְלוֹחִית חֲדָשָׁה
    וְעַל יָדוֹ נִרְפְּאוּ הַמַּיִם
    יַשֵּׁב רוּחוֹ יִזְּלוּ מַיִם
    טַרְפֵּי צֶמַח אֲדָמָה הַמְצִיא
    הָפֵק רְצוֹנִי חִזְקִי ואַמְצִי
    בְּגִשְׁמֵי נְדָבוֹת לְמַעַן מוֹצִיא
    מֵחַלָּמִישׁ לְמַעְיְנוֹ מַיִם
    יַשֵּׁב רוּחוֹ יִזְּלוּ מַיִם

  • מכסה שמים

    מחבר/מראה מקום: ר' שלמה אבן גבירול

    מכסה שמים  מיוחס לר' שלמה אבן גבירול
    מְכַסֶּה שָׁמַיִם בֶּעָבִים וּמַלְבִּישֵׁם
    וּמַחֲלִיף זְמַנִּים עֲלֵי חֹק וָרֶשֶׁם
    אוֹצָרְךָ הַטּוֹב פְּתַח נָא לְהַחֲיוֹת בּוֹ כָּל נְפוּחֵי נֶשֶׁם
    מַשִּׁיב הָרוּחַ וּמוֹרִיד הַגֶּשֶׁם
    אֵלֶיךָ יְשַׂבֵּרוּ מִקְצוֹת הָאָרֶץ וְעַד קְצוֹת
    אָדָם וּבְהֵמָה וְכָל יְצוּרֵי אֲרָצוֹת
    מַשִּׁיב הָרוּחַ לְעִתּוֹת קְצוּצוֹת
    וְשׁוֹלֵחַ מַיִם עַל פְּנֵי חוּצוֹת
    אוֹצָרְךָ הַטּוֹב פְּתַח נָא לְהַחֲיוֹת בּוֹ כָּל נְפוּחֵי נֶשֶׁם
    מַשִּׁיב הָרוּחַ וּמוֹרִיד הַגֶּשֶׁם
    צִמָּאוֹן וְשָׁרָב וְכָל חָרְבוֹת קָטוֹב
    תְּשַׁלַּח רוּחֲךָ וְיִהְיוּ כְּגַן רָטוֹב
    אָדָם וּבְהֵמָה אֲשֶׁר הֶחֱשׁוּ מִטּוֹב
    תִּפְתַּח יָדְךָ יִשְׂבְּעוּן טוֹב
    אוֹצָרְךָ הַטּוֹב פְּתַח נָא לְהַחֲיוֹת בּוֹ כָּל נְפוּחֵי נֶשֶׁם
    מַשִּׁיב הָרוּחַ וּמוֹרִיד הַגֶּשֶׁם
    תַּלְמֵי צִיָּה אֲשֶׁר נוֹתְרָה עֲרוּמָה
    מִתְּנוּבַת דֶּשֶׁא חָצִיר וְקָמָה
    תַּפְרִיחַ נִצָּנֶיהָ וְתַלְבִּישָׁהּ רִקְמָה
    וּתְחַדֵּשׁ פְּנֵי אֲדָמָה
    אוֹצָרְךָ הַטּוֹב פְּתַח נָא לְהַחֲיוֹת בּוֹ כָּל נְפוּחֵי נֶשֶׁם
    מַשִּׁיב הָרוּחַ וּמוֹרִיד הַגֶּשֶׁם
    אָב רַחֲמָן נוֹשֵׂא חוֹבַת לֵב עָקוֹשׁ
    פְּדֵה נֶפֶשׁ תּוֹרֶךָ מִיַּד יָקוֹשׁ
    הַשְׁלִימָה נָּא דְּבָרֶיךָ וְאִם אֵין בָּנוּ מִתְקוֹשֵׁשׁ וָקוֹשׁ
    וְנָתַתִּי מְטַר אַרְצְכֶם בְּעִתּוֹ יוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ
    אוֹצָרְךָ הַטּוֹב פְּתַח נָא לְהַחֲיוֹת בּוֹ כָּל נְפוּחֵי נֶשֶׁם
    מַשִּׁיב הָרוּחַ וּמוֹרִיד הַגֶּשֶׁם

  • שפעת רביבים

    מחבר/מראה מקום: ר' שלמה אבן גבירול


    שִׁפְעַת רְבִיבִים יוֹרִיד מִזְּבוּלָיו
    לְחַיּוֹת זֶרַע וְלָתֵת פְּרִי יְבוּלָיו
    מְטַר יוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ יוֹרִיד עִם אֲגָלָיו
    הֱיוֹת דָּשֵׁן וְשָׁמֵן כָּל פְּרִי עֵץ וְעָלָיו
    חִישׁ וּשְׁלַח עֹפֶר טֶרֶם יְנוּסוּן צְלָלָיו
    זָכֹר יִזְכֹּר לִי נוֹטֵעַ אֲשָׁלָיו
    קוֹמֵם גַּן נָעוּל וּפַרְדֵּס רִמּוֹן שְׁתִילָיו
    קִרְיַת חָנָה דָוִד וּמִגְדַּל עֹז חֲיָלָיו
    שׁוֹבֵב לְצַוַּאר הַשֵּׁן מְלוּאֵי הוֹד כְּלִילָיו
    בָּנוּי לְתַלְפִּיּוֹת וְנָהְרוּ כָל הַגּוֹיִם אֵלָיו
    אֶלֶף הַמָּגֵן תָּלוּי עָלָיו

  • תפילה על הגשם

    מחבר/מראה מקום: תיקון הגשם

    אלוהינו ואלוהי אבותינו
    בְּגִשְׁמֵי אורה                 תאיר אדמה
    בְּגִשְׁמֵי ברכה                תברך אדמה
    בְּגִשְׁמֵי גילה                 תגיל אדמה
    בְּגִשְׁמֵי דיצה                 תדשן אדמה
    בְּגִשְׁמֵי הוד                  תהדר אדמה
    בְּגִשְׁמֵי וועד טוב            תוועד אדמה
    בְּגִשְׁמֵי זמרה                תזמר אדמה
    בְּגִשְׁמֵי חיים                 תחייה אדמה
    בְּגִשְׁמֵי טובה                תיטיב אדמה
    בְּגִשְׁמֵי ישועה               תושיע אדמה
    בְּגִשְׁמֵי כלכלה              תכלכל אדמה

    אנא הורידם לאורה, לברכה, לגילה, לדיצה, להוד והדר, לזמרה, לחיים טובים, לטובה, לישועה, לכלכלה, כמו שאתה הוא יהוה אלוהינו רב להושיע מַשִּׁיב הָרוּחַ וּמוֹרִיד הַגֶּשֶׁם

  • תפילה לגשם

    מחבר/מראה מקום: סידור


    זְכור אָב נִמְשַׁךְ אַחֲרֶיךָ כַּמַּיִם.
    בֵּרַכְתּו כְּעֵץ שָׁתוּל עַל פַּלְגֵי מַיִם.
    גְּנַנְתּו הִצַּלְתּו מֵאֵשׁ וּמִמַּיִם.
    דְּרַשְׁתּו בְּזָרְעו עַל כָּל מָיִם:
    בַּעֲבוּרו אַל תִּמְנַע מָיִם:

    זְכור הַנּולָד בִּבְשורַת יֻקַּח נָא מְעַט מַיִם
    וְשחְתָּ לְהורו לְשָׁחֲטו לִשְׁפּוךְ דָּמו כַּמַּיִם
    זִהֵר גַּם הוּא לִשְׁפּוךְ לֵב כַּמַּיִם
    חָפַר וּמָצָא בְּאֵרות מָיִם.
    בְּצִדְקו חון חַשְׁרַת מָיִם.

    זְכור טָעַן מַקְלו וְעָבַר יַרְדֵּן מַיִם
    יִחַד לֵב וְגָל אֶבֶן מִפִּי בְאֵר מַיִם
    כְּנֶאֱבַק לו שר בָּלוּל מֵאֵשׁ וּמִמַּיִם
    לָכֵן הִבְטַחְתּו הֱיות עִמּו בָּאֵשׁ וּבַמָּיִם.
    בַּעֲבוּרו אַל תִּמְנַע מָיִם.

    זְכור מָשׁוּי בְּתֵיבַת גּומֶא מִן הַמַּיִם
    נָמוּ דָלה דָלָה וְהִשְׁקָה צאן מַיִם
    סְגוּלֶיךָ עֵת צָמְאוּ לְמַּיִם
    עַל הַסֶּלַע הָךְ וַיֵּצְאוּ מָיִם.
    בְּצִדְקו חון חַשְׁרַת מָיִם.

    זְכור פְּקִיד שָׁתות טובֵל חָמֵשׁ טְבִילות בַּמַּיִם
    צועֶה וּמַרְחִיץ כַּפָּיו בְּקִדּוּשׁ מַיִם
    קורֵא וּמַזֶּה טָהֳרַת מַיִם
    רוּחַק מֵעַם פַּחַז כַּמָּיִם.
    בַּעֲבוּרו אַל תִּמְנַע מָיִם.

    זְכור שְׁנֵים עָשר שְׁבָטִים שֶׁהֶעֱבַרְתָּ בְּגִזְרַת מַיִם
    שֶׁהִמְתַּקְתָּ לָמו מְרִירוּת מַיִם
    תּולְדותָם נִשְׁפַּךְ דָּמָם עָלֶיךָ כַּמַּיִם
    תֵּפֶן כִּי נַפְשֵׁנוּ אָפְפוּ מָיִם.
    בְּצִדְקָם חון חַשְׁרַת מָיִם:

    חזן - שָׁאַתָּה הוּא ה' אֱלהֵינוּ מַשִּׁיב הָרוּחַ וּמורִיד הַגֶשֶׁם:
    לִבְרָכָה וְלא לִקְלָלָה. אמן:
    לְחַיִּים וְלא לַמָּוֶת. אמן:
    לְשובַע וְלא לְרָזון. אמן:

  • תפילת הגשם של האמהות

    מחבר/מראה מקום: רות גן קגן

    אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אִמּוֹתֵינוּ
     
    זְכוֹר אֵם בְּרוּחַ קֹדֶשׁ סוֹכָה כַּמַּיִם
    צְחוֹקָהּ מִתְגַּלְגֵּל כְּפַלְגֵי מַיִם
    אֹרַח כַּנָּשִׁים הֵשַׁבְתָ לָהּ כַּמַּיִם
    בָּנִים הֵנִיקָה כְּשֶׁפַע מַיִם
    בַּעֲבוּרָהּ אַל תִּמְנַע מָיִם
     
    זְכוֹר יוֹצֵאת לְעֵת עֶרֶב לִשְׁאוֹב מַיִם
    חֶסֶד מִכַּדָהּ זוֹרֵם כַּמַּיִם
    בְּשָׁמְעָה הַגְמִיאִינִי נָא מְעַט מַיִם
    שָׁאֲבָה עַד כִּלּוּ הַגְּמַלִּים לִשְׁתוֹת מַיִם
    בְּצִדְקָהּ חוֹן חַשְׁרַת מָיִם
     
    זְכוֹר רוֹעָה בָּאָה עִם הַצֹּאן אֶל  פִּי בְּאֵר מַיִם
    נְהִי בְּכִי תַמְרוּרִים מְבַכָּה כַּמַּיִם
    אֲחוֹתָהּ עֵינֶיהָ רַכּוֹת מִדִמְעוֹת מַיִם
    רַחְמָהּ פָּתַחְתָּ כְּנַחַל מַיִם
    בַּעֲבוּרָן אַל תִּמְנַע מָיִם
        
    זְכוֹר נִצֶּבֶת בֵּין קְנֵי סוּף עַל יְאוֹר מַיִם
    לְנוֹלָדִים פּוֹעָה לְהַצִּילָם מֵחֶשְׁכַּת מַיִם
    בְּתֹף וּמָחוֹל שָׁרָה עַל יַם הַמַּיִם
    בִּזְכוּתָהּ חוֹלַלְתָ מַתְּנַת בְּאֵר מָיִם
    בְּצִדְקָהּ חוֹן חַשְׁרַת מָיִם
     
    זְכוֹר יוֹשֶׁבֶת תַּחַת תּוֹמֶר בְּהַר אֶפְרַיִם
    בְּשִׁירָתָהּ אֶרֶץ  רָעָשָׁה, גַּם עָבִים נָטְפוּ מָיִם
    הַכּוֹכָבִים בִּמְסִלּוֹתָם נִלְחֲמוּ מִן שָׁמַיִם
    תְּבֹרַךְ מִנָּשִׁים חָלָב נָתְנָה בִּמְקוֹם מַיִם
    בַּעֲבוּרָן אַל תִּמְנַע מָיִם
     

  • כנרת

    מחבר/מראה מקום: סבינה מסג

    אִם  נָכוֹן  שֶׁאֲגַמִּים   מִיזְדַקְנִים  --
    לֹא רוֹאִים  עָלַיִךְ;
    שָׁמַיִם נְמוּכִים שֶׁלִּי  ,  אֵינְסוֹף קָּטַן ,
     עַיִן צְלוּלָה     שֶׁל  צַד-שֵׁנִי-שֶׁל-הָעוֹלָם
    הַבֹּץ   הַשָּׁחֹר
      בּוֹ  יָשֵׁן
     הַבּוּרִי .

    אִם נָכוֹן שֶׁאֲגַמִּים מִיזְדַקְנִים
    וְאַתְּ " תּוֹפָעָה צְעִירָה יַחֲסִית עִם תַּהֲלִיךְ בְּלָיָה מוּאָץ " כְּמוֹ שֶׁקָּרָאתִי
                     בְּ"כָל אֶרֶץ נַפְתָּלִי "

     --   אֲנִי  אֶחְפֹּר  לָךְ  מֵחָדָשׁ  אֶת   יָם הַחוּלָה  !
    שֶׁיְּסַנֵּן שׁוּב אֶת הַמַּיִם כְּמוֹ   כִּלְיָה,
     אֲנִי אֶסְתֹּם אֶת  
                           הַמּוֹבִיל !
    אֶפְתַּח אֶת   
                  הַנְּבִיעוֹת!

     אָשִׁיב   לָךְ   אֶת    מֶלַח הַמַּיִם.

    *

    כְּמוֹ טְרַקְטוֹרִים   עַל  דּוּנָמִים
     סִירוֹת עַל  הָאֲגַם

    גַּם    חֶלְקַת  מַיִם
    הִיא   חֶלְקַת  אֱלֹהִים

    גַּם אַהֲבָה
     לַיַּמָּה
    הַמְּתוּקָה
    הַנְּמוּכָה  בָּעוֹלָם –

     הִיא   חֵלֶק  אֱלֹהַּ   מִמַּעַל!

  • אלהי רחל, אלישב ונעמי, ענני

    מחבר/מראה מקום: סבינה מסג


                               (משוררות הקבורות בכנרת)

    לִפְנֵי שֶׁתִּזָּרֵק  שֵׂיבָה
      בשֵׂעָר  הָעוֹלָם הָעֶלֶם
    וְהָאֲוִיר יִרְחַשׁ    מנַּחֲלֵי זַרְעֵי-נוֹצָה
                                      מְחַפְּשִׂים רֶחֶם

    לִפְנֵי שֶׁיּוּעַם  זֹהַר  הַשֶּׁלֶף  שֶּׁלֶף  שֶּׁלֶף  עַד  הָאֹפֶק...

    לִפְנֵי שֶׁהַטְּרַקְטוֹר יֶחֱצֶה
                   שָׂדֶה פּוֹעֵם כְּמוֹ  דֹּפֶק , מֻקַּף מַשָּׁק  כַּנְפֵי
                                                                      הָאֲנָפוֹת  לִפְנֵי שֶׁנִּתְפַּלֵּל עַל הַמָטָר  וְיֵרְדוּ 
                       הַגְּשָׁמִים ,  וְיַעֲלוּ הַמִּפְלָסִים
      וְיִפָּתְחוּ -לֹא-יִפָּתְחוּ
                              הַסְּכָרִים
    אֶל
                     יָם
                   הַמָּוֶת!


    לִפְנֵי  שֶׁיִּשְׁקֹט
                    הַבֻּלְמוּס
     לִשְׁתּוֹת מִכָּל הַשְּׁקָתוֹת בְּבַת אַחַת
                         וּלְהָסֵב אֶל כָּל  הַר שֻׁלְחָן
    לִסְעוּדַת אֵיזֶה אָדוֹן עָלוּם  --

    אָנָּא   תֵּן לִי    אֶת הַתְּכֵלֶת  הַשְּׁלֵוָה-סוֹאֶנֶת
    כְּיָם דְּיוֹ

    וְאֶת הַדֶּקֶל  הַבּוֹדֵד   ב'חוֹף תָּמָר ' 
                                          כ'כָּל-הַקֻּלְמוּסִים'!



  • מים האפורים

    מחבר/מראה מקום: סבינה מסג

     כְּשֶׁחָיִיתִי לְיַד מֵי הַכִּנֶּרֶת  הַכְּחֻלִּים
     רָאִיתִי עַיִן בְּעַיִן ,בַּעֲלִיל , אֵיךְ מפלס הַמַּיִם
                                             יוֹרדִ
     כְּשֶׁאֲנִי מַשְׁקָה.

      עַכְשָׁו, בִּכְלִיל , תַּחַת מַגָּע 'הַמַיִם הַאֲפֹרִים'
     שאני מזרימה  מכל כיור ודוּש      
                               הַשְּׁעוּעִית    מִתְאָרֶכֶת    בְּמֶטֶר
      וְהָעַגְבָנִיָּה
           מְשַׁחְרֶרֶת אֶל הָאֶתֶר
    אֶת רֵיחָהּ ...

    הַמֵּטִיס                           אֶל גִּנּוֹת הַיַלְדוּת
     בִּרְחוֹב מֻפְתִּי     בְּגִבְעַת עֲלִיָּה
     וַאֲנִי רוֹאָה בַּעֲלִיל,   בְּמוֹ עֵינַי, 

               אֶת הָרְכִינוֹת הַמִּתְמַשְּׁכוֹת שֶׁל חַיַּי
    אֶל     מַשֶּׁהוּ שֶׁמְּבַקֵּשׁ עוֹד וְעוֹד
     מִמַּשֶּׁהוּ   שֶׁאֵין מִמֶּנּוּ דַּי

  • צינור ישר מהכינרת

    מחבר/מראה מקום: עדולה


    כְּשֶׁאֲנִי מִשְׁתַּזֶּפֶת
       בֶּחָצֵר הַמְּרֻצֶּפֶת

    וּמַתִּיזָה רְסִיסִים
              שֶׁתּוֹפְשִׂים אֶת הָאוֹר
    וְעוֹשִׂים    קֶשֶׁת צְבָעִים  נֶהֱדֶרֶת !

    אִמָּא אוֹמֶרֶת  תָּמִיד   שֶׁאֶזְכֹּר
    שֶׁהַמַּיִם בַּצִּנּוֹר

          הֵם יָשָׁר  מִכִּנּוֹר
    הַכִּנֶּרֶת  !

    וְצָרִיךְ לַחְסֹךְ ! וְאָסוּר לְבַזְבֵּז!
    וְאָסוּר לְרוֹקֵן  אֶת מֵי הַתְּהוֹם!

    אָז אֲנִי  נִבְהֶלֶת

    וְסוֹגֶרֶת אֶת הַבֶּרֶז

    וְהַקֶשֶׁת מִתְקַפֶּלֶת וְהוֹלֶכֶת ,
                        אֵינֶנִּי יוֹדַעַת לְאָן

    אוּלַי  לְחַכּוֹת  לַגֶּשֶׁם
    וְלַחְזֹר אֵלֵינוּ
             בְּתוֹר    קֶשֶׁת בֶּעָנָן ?!

     

    מה עושים:

    כן, למי שגר על שפת הכנרת,  ברור  שכל טיפת מים    שנשפכת  בבית או בגינה...   נלקחת  מן הכנרת  וחסרה שם.    כדי שמי ההשקיה לא ילקחו ישר מהכנרת או מהתהום   אפשר  להתקין צנור שמוביל  מים מן כיור והאמבטיה ישר אל גומת עץ  בחצר.  למים אלה קוראים  "מים אפורים", כי הם לא ממש  נקיים-לבנים  וגם לא ממש  מלוכלכים-שחורים  כמו מי השירותים למשל.

  • בורות בירושלים

    מחבר/מראה מקום: עדולה


    מַרְזֵב מְטַפְטֵף עַל מִרְפֶּסֶת...
    הֶחָצֵר הַיְּשָׁנָה כְּבָר מוּצֶפֶת!
    הֶחָצֵר הַיְּשָׁנָה
                        מִתְעוֹרֶרֶת  ,
    בְּיָמִים שֶׁחָלְפוּ הִיא נִזְכֶּרֶת:
    אֵיךְ עָזְרָה כָּל צָמָא לִשְׁבֹּר
    כְּשֶׁאָסְפָה אֶת הַמַּיִם
                                  לַבּוֹר!

    וְהַבּוֹר, שֶׁכִּמְעַט הִצְטָרֵף
    לַתְּהוֹם שֶׁנִּקְרֵאת "שִׁכְחָה",
    אֹסֶף כָּל זַרְזִיף... וְאֹסֶף...
    וְלִבּוֹ מִתְרַחֵב  מִשִּׂמְחָה!
    וְלִבּוֹ מִתְרַחֵב  מִתְרַחֵב...
    כְּמוֹ כָּל  הַבּוֹרוֹת  שֶׁבָּעִיר
     
    פִּתְאוֹם
             בּוֹר לְבּוֹר   מִצְטָרֵף
    וּבַיָּם הַתַּחְתּוֹן  הָאַדִּיר
    שֶׁמִּתַּחַת
            לְעִיר-הַשָּׁמַיִם --
    הַבּוֹרוֹת, חֲבוּרוֹת חֲבוּרוֹת,
    מְרִימִים אֶת  כּוֹסָם
                                "לְחַיִּים "!!!

  • מחכים לגשם

    מחבר/מראה מקום: וונדל ברי, מתוך השיר "מים" (אנגלית, 1970)

    החשש מפני אבק בפי תמיד מלווה אותי,

    ואני הבעל הנאמן של הגשם,

    אני אוהב את מי הבארות והמעיינות,

    ואת טעם הגגות במקווה המים.

    אני איש יבש, שצימאונו הוא שבח העננים, ושמוחו

    דומה לכוס.

    המתיקות שלי היא להתעורר

    בלילה

    אחרי ימים של חום יבש, ולשמוע

    את הגשם.

  • אוקופואטיקה: חלון זרוע

    מחבר/מראה מקום: נעמה שקד

     

    נעמה שקד

     

    חלון זרוע

     

    תִּרְאֶה אֵיךְ הַתּוּרְמוּס שָׂמֵחַ –

    עוֹלֶה וְגָדֵל וּפוֹרֵשׂ אֶצְבָּעָיו לִרְוָחָה,

    חַלּוֹן הַחֹרֶף פָּתוּחַ

    לָרוּחוֹת, לְקוֹל הֲמוֹן הַגֶּשֶׁם

    לַשְּׁקִיקָה שֶׁל עִיר לֵילִית

     

    הַנֶּפֶשׁ הַקְּטַנָּה כְּקוֹנְכִית

    מֻנַּחַת עַל הָאֶדֶן

    לְפֶתַח הַשָּׁמַיִם הַגְּדוֹלִים

     

    עַרְפִלֵּי הָעֶרֶב נִסָּעִים, רָוִים

    אוֹר הַרְחֵק זָרוּעַ

    וּמַה יִּנְבֹּט בָּהֶם – רוֹעֵד

    כְּפֶלֶא –

    כְּתִינוֹק פּוֹשֵׂק אֶצְבָּעוֹת

     

     

    מתוך "נחושת ונהר" (הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשע"ג)

     

  • אקופואטיקה: לילך גליל

    מחבר/מראה מקום: לילך גליל

    לילך גליל

     

    יורה

     

    וְהַגֶּשֶׁם הִתְנַפֵּל עַל הָרְחוֹב כְּמוֹ עֲדַת כְּלָבִים.

    גַּם כְּשֶׁהוּעֲמוּ טִפּוֹתָיו נוֹתַר הַיּוֹרֶה בְּשֶׁלּוֹ: מְמֻקָּד.

    הַמַּטָּרָה הָיְתָה בְּרוּרָה: לְהַרְטִיב.

    אַךְ פִּיּוֹת הָאֲדָמָה נִשְׁאֲרוּ פְּעוּרִים

    כְּמַקּוֹרֵי גּוֹזָלִים.

     

     

    אוקטובר 2015

    מתוך "אני רוצה לספר לך הרים וגבעות" (פרדס, 2016)

     

     

    *

     

    שְׁתִיקַת הֶהָרִים.

    פִּכְפּוּךְ מֵי גּוֹפְרִית.

    הַמֶּרְחָב הַמַּבְטִיחַ.

    הַלַּיְלָה יַעֲמִיק אֶת הַדְּמָמָה,

    מַשֶּׁהוּ אוּלַי יִפְקַע

    וְאוּלַי גַּם לֹא.

    העולם יַתְמִיד בֶּהֱיוֹתוֹ.

     

     

    מתוך "כשהאיילה תחלוף" (פרדס, 2014)

  • אקופואטיקה: ללא שם

    מחבר/מראה מקום: מרים קוצ'יק שפר

     

     

    *

     

    מַבְרִיקָה סִירֵי אֲלוּמִינְיוּם בְּצֶמֶר פְּלָדָה וְאֶצְבְּעוֹתַּיי קְטַנּוֹת,

    אֲדֻמּוֹת מַשְׁחִירוֹת בַּמַּיִם הַקְּפוּאִים.

    קוֹר זוֹרֵם מֵהָרֵי כְּנָעָן. עוֹד לֹא אָבִיב בַּשָּמַיִם וְטִּפּוֹת גְּדוֹלוֹת

    ממלאות את סירי החמץ מאחורי השיכון.

    בבית - כלי פסח מאירים את המטבח הקטן. חברים נסתרים

    מגלים פניהם אחת לשנה. בדים של סבתא, אדומים בוהקים,

    בדוגמאות של געגועים מכסים את שולחן החג. יראת חמץ

    נסוכה בכל. אמא, טורחת סביב פתילייה סוררת.

    קר כל כך.

    אני מחכה לנעלי הלכה החדשות, האדומות, הבוהקות.

    מביטה לשמיים. בערב אחצה בסירותיי החדשות את הנהר

    ליד הבית ורגליי ירעדו במים של חג.

     

    (מתוך ספר בכתובים)

     

  • אקופואטיקה: תפילה לשבוע שחל בו ראש חודש אדר ב

    מחבר/מראה מקום: שלומית פישר

    שלומית פישר

     

     

    תפילה לשבוע שחל בו ראש חודש אדר ב' 

     

    בְּרִגְעֵי חֶסֶד שֶׁל שֶׁמֶשׁ

    בֵּין עָנָן לֶעָב

    לִשְׂמִיכַת שָׁמַיִם צַמְרִירִית

    יֵצֵא

    אֶל שָׂדֶה וְאֶל עֵמֶק וָהַר

    בַּיָּמִים הָאֵלֶּה שֶׁל סוֹף אֲדָר רִאשׁוֹן.

    ומִשֶּׁיַּבְחִין

    בֵּין יָרֹק כֵּהֶה שֶׁל שְׂדֵה חִטָּה

    לְיָרֹק בָּהִיר רַךְ וּמָתוֹק לְמִרְעֶה

    בֵּין וְרֹד שְׁקֵדִיּוֹת אַחֲרוֹנוֹת בּוֹשְׁשׁוֹת

    לִוְרֹד רקפות בְּחַגְוֵי הַסֶּלַע

    מִשֶּׁיַּבְחִין

    בֵּין אֹדֶם כַּלָּנִית וּשְׁחֹר אַבְקָנֶיהָ

    לְאֹדֶם הנּוּרִיּוֹת

    לְסֹמֶק פְּרָגִים וּשְׁחֹר כִּתְמֵיהֶם

    יֵדַע

    כִּי רָחוֹק עֲדַיִן הָאָבִיב

    וְיִתְפַּלֵּל

    כִּי הַחֹרֶף הַמְּבֹרָךְ

    לֹא יִגְוַע מְהֵרָה אֶל קַיִץ קוֹצָנִי

    שֶׁל גְּבָעוֹת קְמֵלוֹת בַּצָּהֹב

    שֶׁל שָׁמַיִם כְּחֻלִּים רֵיקִים מֵאֹפֶק אֶל אֹפֶק

    וְיִתְפַּלֵּל

    לַאֲוִיר רַעֲנָן וְלַאֲדָמָה רְווּיָה

    וּלְשָׂדוֹת יְרֻקִּים מְלוֹא הָעַיִן

    גַּם מֵעֵבֶר לָאֲדָר הַמְּעֻבָּר.

     

     

שירה ואמנות