מגוון מינים: מקורות

  • כי טוב

    מחבר/מראה מקום: רמב"ן בראשית פרק א פסוק ד

    וקיומם יקרא "ראיה" ... והענין להורות כי עמידתם בחפצו, ואם החפץ יתפרד רגע מהם יהיו לאין. וכאשר אמר בכל מעשה יום ויום וירא א-להים כי טוב, ובששי כאשר נשלם הכל וירא א-להים את כל אשר עשה והנה טוב מאד, כן אמר ביום
    הראשון בהיות האור וירא א-להים כי טוב, שרצה בקיומו לעד:

חכמי ימי הביניים


  • משפט השימוש בחלב וצמר

    מחבר/מראה מקום: הרב קוק, חזון הצמחונות והשלום

    השימוש בדברים שהם קנינו הטבעיים של בעה"ח, אפילו בשעה שאין האדם נוטל על ידם את חייו מן העולם, כחלב הבהמה הנחלבת וצמרה של הנגזזת, הנה נזרע אור זרוע בתורה האלהית שתצא צמחה בתור ההערה השכלית היותר עדינה, שגם באלה יש צורך לרשמי הדרכה ורגשי מוסר יקרים לאות, שכ"כ יהיו רמים וקדושים עדינים ושלמים החיים עד שההשתררות היתירה באין כל רגשי משפט ומוסר - שהאדם בחולשת אהבת עצמו העוברת כל גבול נגש אל הפרה העניה, ואל הרחל הנאלמה ונוטל מזאת את חלבה, ומזאת את צמרה - לא תתאים עם ההערה השכלית הבאה בעקב התמלאות ההערה התורית שתופיע בעולם, מחוזק ההכרה של דרכי ד' וכבוד שמו, שתתנשא בכח האהבה הטהורה והקדושה.
    ראוי אמנם להכיר שאין כאן פגם מוסרי אם יוקח הצמר מהכבש, בשעה שגם לבעל הצמר, הכבש עצמו, יקל ע"י זה משאו, ועכ"פ לא יצר לו ולא יזיק לו, אבל מגונה הוא כשנוטל אותו להנאתו, בשעה שהבעלים האמתים הטבעיים, הכבש עצמו צריך לו, אז ראוי מצר ההערה השכלית להכיר הדבר בתור גזל משפט הבא רק מתגרת יד התקיף על החלש. וכן הדין עם החלב הנחלב, ראוי ג"כ לתן מקום שתצא במועדה הרשימה הראויה שיש יחש אמנם ללקיחת החלב מבעלי החיים עם לקיחת חייו ובשרו ממנו, דהיינו בשעה ואופן המצערו והמונע ממנו טובה ותועלת עצמית טבעית נאותה לו.

חכמי הדורות האחרונים


  • והנה טוב מאוד

    מחבר/מראה מקום: החוג לבישול

    וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹהִים לֵאמֹר פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הַמַּיִם וגו' " (בראשית א', כ"ח)

    ומה עניין דבר האלהים לחיות בתורת האדם? אלא ללמדך שבזמן שהאנושות מכחידה חיות הרי היא פוגעת בברכתו של הקב"ה וכביכול פוגעת בו עצמו. משל למה הדבר דומה – למלך שבירך את עבדיו שיצליחו בעסקיהם ויפתחו ממלכתו, בא האחד והכה את השני ופגע בפרנסתו, וכי לא במלך עצמו הוא פוגע? וכן הוא אומר "וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד" (בראשית א', ל"א) מלמד שרק בשעה שכל הבריאה שלמה הרי היא טובה מאד.

     

    מתוך החוג לבישול

  • בהמה ועוף מה עשו?

    מחבר/מראה מקום: החוג לבישול

     בראשית ו', ה'-ז': וַיַּרְא יקוק כִּי רַבָּה רָעַת הָאָדָם בָּאָרֶץ... וַיֹּאמֶר יקוק אֶמְחֶה אֶת הָאָדָם אֲשֶׁר בָּרָאתִי מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה מֵאָדָם עַד בְּהֵמָה עַד רֶמֶשׂ וְעַד עוֹף הַשָּׁמָיִם וגו':


    אם אדם חטא, בהמות ועופות מה עשו?

    כיוצא בזה אתה אומר: אם אדם כורת עצים ומזהם אוויר ומלכלך נהרות, החיות והצמחים שנגזרים למות עמו, מה עשו?

    אלא שגדול כוחו ואחריותו של האדם על קיום העולם, הכי נמי גדול כוחו ואחריותו על קיום העולם.

    זהו שאמר הקב"ה לאדם הראשון (מדרש קהלת, ז', י"ג): "תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי".

     

    מתוך החוג לבישול

  • בא אל התיבה

    מחבר/מראה מקום: החוג לבישול

    בראשית ו', י"ט-כ': וּמִכָּל הָחַי מִכָּל בָּשָׂר שְׁנַיִם מִכֹּל תָּבִיא אֶל הַתֵּבָה לְהַחֲיֹת אִתָּךְ זָכָר וּנְקֵבָה יִהְיוּ: מֵהָעוֹף לְמִינֵהוּ וּמִן הַבְּהֵמָה לְמִינָהּ מִכֹּל רֶמֶשׂ הָאֲדָמָה לְמִינֵהוּ שְׁנַיִם מִכֹּל יָבֹאוּ אֵלֶיךָ לְהַחֲיוֹת:


    אמר הקב"ה לנח: "ומכל החי מכל בשר שנים מכל תביא אל התיבה".

    ראה הקב"ה את נח מביא שני ציפורים, שני אריות, שתי חיפושיות.

    אמר לו הקב"ה: מה מעשיך נח?

    אמר לו נח: וכי לא אמרת לי להביא שניים מכל חיה אל התיבה?

    אמר לו הקב"ה: "מהעוף למינהו ומן הבהמה למינה מכל רמש האדמה למינהו..." – אין דומה ציפור הדרור ליונה ולא היונה לתוכי, אין דומה אריה אפריקאי לאריה האסייתי ולא הטיגריס הסיבירי לנמר החברבורות, אין דומה חיפושית הזבל לחיפושית הליקטוס ולא יקרונית הנאה ליקרונית הפרחים.

    ועל כך משורר דוד בתהילים "טוב ה' לכל ורחמיו על כל מעשיו".

     

    מתוך החוג לבישול

  • עולם קטן

    מחבר/מראה מקום: החוג לבישול

    בראשית ז', י"ג-י"ד: בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה בָּא נֹחַ וְשֵׁם וְחָם וָיֶפֶת...אֶל הַתֵּבָה: הֵמָּה וְכָל הַחַיָּה לְמִינָהּ וְכָל הַבְּהֵמָה לְמִינָהּ וְכָל הָרֶמֶשׂ הָרֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ לְמִינֵהוּ וְכָל הָעוֹף לְמִינֵהוּ כֹּל צִפּוֹר כָּל כָּנָף:


    אמרו רבותינו: תיבת נח- עולם קטן. פעם אחת שמע נח נקישות בבטן התיבה, ירד וראה את הנקר מנקר ברצפת התיבה, אמר לו נח: מה מעשיך? אמר לו הנקר: קצה נפשי במזון הרגיל ומחפש אני מזון ערב לחיכי, אמר לו נח: כולנו בסירה אחת! במעשיך מטביע אתה את התיבה כולה!

    לאחר שיצא נח מהתיבה החל כורת עצים ואוכל חיות ומזהם אוויר ונהרות. באו לפניו החיות ואמרו לו: נח, מה מעשיך? אמר להם: משפר אני את חיי, אמרו לו: כולנו בסירה אחת! במעשיך מחריב אתה את כדור הארץ!

     

    מתוך החוג לבישול

  • ברית עולם

    מחבר/מראה מקום: החוג לבישול

    בראשית ט', י"א: וַהֲקִמֹתִי אֶת בְּרִיתִי אִתְּכֶם וְלֹא יִכָּרֵת כָּל בָּשָׂר עוֹד מִמֵּי הַמַּבּוּל וְלֹא יִהְיֶה עוֹד מַבּוּל לְשַׁחֵת הָאָרֶץ:


    ברית מוזרה היא זו - הקב"ה התחייב, האדם מה התחייב?!

    אלא קרא כך – "וַהֲקִמֹתִי אֶת בְּרִיתִי אִתְּכֶם" ברית זו מה היא? "וְלֹא יִכָּרֵת כָּל בָּשָׂר עוֹד מִמֵּי הַמַּבּוּל" זו התחייבות האדם שלא יכחיד חיות, "וְלֹא יִהְיֶה עוֹד מַבּוּל לְשַׁחֵת הָאָרֶץ" זוהי התחייבותו של הקב"ה שאם כך האדם עושה לא יביא עוד חורבן לעולם. וכן אתה מוצא לפני המבול (ו', י"ח-י"ט) -  "וַהֲקִמֹתִי אֶת בְּרִיתִי אִתָּךְ" ברית זו מה היא? "וּמִכָּל הָחַי מִכָּל בָּשָׂר שְׁנַיִם מִכֹּל תָּבִיא אֶל הַתֵּבָה לְהַחֲיֹת אִתָּךְ" זו התחייבותו של נח, "וּבָאתָ אֶל הַתֵּבָה אַתָּה וּבָנֶיךָ" זוהי התחייבותו של הקב"ה, שבזכות מצווה זו יזכו נח ומשפחתו להנצל.

     

    מתוך החוג לבישול

  • ברכת בורא נפשות

    מחבר/מראה מקום: החוג לבישול

    פירוש לברכה:

    בורא נפשות רבות - יש בעולם כ"כ הרבה יצורים חיים, מהגדולים ביותר, לוויתנים ופילים ועד צורות חיים מיקרוסקופיות, חרקים וחד-תאיים. חיים בים, ביבשה, באוויר. צורות וגוונים, תודעה ורגש, רצונות, אינסטינקטים, אבולוציה.

    להחיות בהם נפש כל חי - כל החיות האלה מקיימות באורח פלא את גלגל החיים הגדול, כל חיה מספקת לעולם משהו, כל חיה ניזונה מחיים ונאכלת ע"י אחרים וזהו מעגל גדול ומופלא שכולם שותפים בו, גם האדם. אמנם האדם מודע לעצמו ובכך יש לו הסתכלות רפלקטיבית וביקורתית על מקומו במעגל, הסתכלות המקנה לו אפשרות לצאת ממעגל זה ברמה זו או אחרת ואף לפגוע ולנצל, להשתמש בו לאינטרסים שלו. אך בסופו של דבר – נקודת החיות, האין-סוף החמקמק והקדוש הקרוי "חיים", הוא דבר שאין לאדם תפיסה בו. האדם נולד על כורחו ומת על כורחו ובחייו מוכרח להתקיים ע"י אכילה של חומרים אורגנים ובכך גם הוא הופך להיות עוד צבע בקשת הקיום, עוד חוליה בשרשרת של גלגל החיים הגדול, עוד כלי המכיל בתוכו לזמן מוגבל, כמו גם יתר היצורים, ניצוץ של חיים ממקור החיים המשותף והנצחי - ברוך חי העולמים.

     

    מתוך החוג לבישול

  • מגוון מינים

    מחבר/מראה מקום: החוג לבישול

    למה ציוותה התורה על שילוח הקן? לפי שהלוקח אם על בניה כאילו מכרית המין ההוא מן העולם * . וכן הוא אומר בנח: "וַהֲקִמֹתִי אֶת בְּרִיתִי אִתְּכֶם וְלֹא יִכָּרֵת כָּל בָּשָׂר עוֹד מִמֵּי הַמַּבּוּל" (בראשית ט', י"א). "אִתְּכֶם" – אני ואתם יחד נקיים הברית ונדאג שלא יכרת כל בשר.


    *"...שלא יתיר הכתוב לעשות השחתה לעקור המין, אע"פ שהתיר השחיטה במין ההוא. והנה ההורג האם והבנים ביום אחד או לוקח אותם בהיות להם דרור לעוף כאלו יכרית המין ההוא..." (רמב"ן בפירושו על דברים כב)

     

    מתוך החוג לבישול

  • כיצד לזכור את שמות הצמחים?

    מחבר/מראה מקום: עזריה אלון, 'גם לצמחים יש בעיות', כרך א' עמ' 22

הגות


  • אררט/ דן פגיס

    אררט/ דן פגיס
    כשכל ניצולי התיבה פרצו ליבשת
    ובשמחת ערבוביה
    פטפטו, שאגו, הריעו לטרף
    געו לפריה ורביה
    ומעל לראשם רומזת הקשת
    שקץ לא יהיה עוד –
    בא הקץ
    על הדגים חסרי הדאגה שחיו
    על חשבון האסון כספסרים גמישים;
    עתה על פני אדמה מתקרשת
    פרועי סנפיר נלכדו
    ובפה פעור טבעו באוויר.

שירה ואמנות