רשות הרבים: מקורות

  • דיני נזיקין מהתורה

    מחבר/מראה מקום: שמות, פרק כא, פסוקים לג-לד

    לג וְכִי-יִפְתַּח אִישׁ בּוֹר אוֹ כִּי-יִכְרֶה אִישׁ בֹּר וְלֹא יְכַסֶּנּוּ וְנָפַל-שָׁמָּה שּׁוֹר אוֹ חֲמוֹר. לד בַּעַל הַבּוֹר יְשַׁלֵּם כֶּסֶף יָשִׁיב לִבְעָלָיו וְהַמֵּת יִהְיֶה-לּוֹ.

תנ"ך


  • רשות שאינה שלך ורשות שלך

    מחבר/מראה מקום: גמרא בבא קמא דף נ ע"ב


    תנו רבנן לא יסקל אדם מרשותו לרשות הרבים;
    מעשה באדם אחד שהיה מסקל מרשותו לרשות הרבים
    ומצאו חסיד אחד אמר לו ריקה מפני מה אתה מסקל מרשות שאינה שלך לרשות שלך?
    לגלג עליו,
    לימים נצרך למכור שדהו והיה מהלך באותו רשות הרבים ונכשל באותן אבנים.
    אמר יפה אמר לי אותו חסיד מפני מה אתה מסקל מרשות שאינה שלך לרשות שלך:

    מופיע בדפי לימוד:

  • גזל רשות הרבים

    מחבר/מראה מקום: תוספתא בבא קמא, י, ח

    הגוזל את הרבים חייב להחזיר לרבים. חמור גזל הרבים מגזל היחיד, שהגוזל את היחיד יכול לפייסו ולהחזיר לו גזילו; הגוזל את הרבים אין יכול לפייסן ולהחזיר להן גזלן.

    מופיע בדפי לימוד:

  • עשרה דברים נאמרו בירושלים

    מחבר/מראה מקום: בבלי, בבא קמא, פב, ע"ב

    עשרה דברים נאמרו בירושלים:
     אין הבית חלוט בה
    ואינה מביאה עגלה ערופה
    ואינה נעשית עיר הנדחת
    ואינה מטמאה בנגעים
    ואין מוציאין בה זיזין וגזוזטראות
    ואין עושין בה אשפתות
    ואין עושין בה כבשונות
    ואין עושין בה גנות ופרדסות חוץ מגנות וורדין שהיו מימות נביאים הראשונים
    ואין מגדלים בה תרנגולין
    ואין מלינין בה את המת
    ... וירושלים לא נתחלקה לשבטים ואין מוציאין בה זיזין וגזוזטראות מפני אהל הטומאה ומשום דלא ליתזקו עולי רגלים ואין עושין בה אשפתות משום שקצים ואין עושין בה כבשונות משום קוטרא ואין עושין בה גנות ופרדסין משום סירחא ואין מגדלין בה תרנגולין משום קדשים ואין מלינין בה את המת ;

  • אין עושין בה כבשנות

    מחבר/מראה מקום: תלמוד בבלי מסכת בבא קמא דף פב עמוד ב

    עשרה דברים נאמרו בירושלים:...ואין עושין בה כבשונות...משום קוטרא. 

    פירוש רש"י  : קוטרא - עשן שמשחיר את החומה וגנאי הוא.

  • הלכות שכנים

    מחבר/מראה מקום: בבא בתרא פרק שני, משנה א

    לא יחפור אדם בור סמוך לבור של חברו ולא סיח ולא מערה ולא אמת המים ולא נברכת כובסין א-לא אם כן מרחיק מכותל חברו שלושה טפחים וסד בסיד .

  • הרחקת מטרד הריח

    מחבר/מראה מקום: גמ' בבא בתרא פרק שני, משנה בכ"ה

    מרחיקין את הנבלות ואת הקברות ואת הבורסקי מן העיר חמישים אמה…

  • מחבר/מראה מקום: משנה, מסכת בבא קמא, פרק ג, משנה א ,ג

    א. רבן שמעון בן גמליאל אומר, כל המקלקלין ברשות הרבים, והזיקו--חייבין לשלם;

    ב. המניח את הכד ברשות הרבים, ובא אחר ונתקל בה ושיברה--פטור; ואם הוזק בה, בעל החבית חייב בנזקו.  נשברה כדו ברשות הרבים, והוחלק אחר במים, או שלקה בחרסיה--חייב.  רבי יהודה אומר, במתכוון, חייב; ושאינו מתכוון, פטור.

חז"ל


  • שימוש ברשות הרבים

    מחבר/מראה מקום: הבן איש חי הלכות, פרשת כי תצא אות טו

     הבונה ביתו אע"פ שהוא רשאי להניח העפר והאבנים ברשות הרבים כפי מנהג המדינה עכ"ז עפר ואבנים שאין לו צורך בהם בעבור הבנין וסופו לפנותם אל יניחם זמן הרבה שיכשלו בהם עוברי דרך, אלא יפנה אותם מיד ולא יאמר אדם מי מונע אותי ומי טוען כנגדי ומי רואה אותי אם אזרוק נבילה או דבר סרוח לרשות הרבים בלילה בחשיכה, אלא באמת צריך שיהיה האדם דיין לעצמו וישים מורא שמים על פניו וידע כי על הכל יביא האלהים את האדם במשפט אמרו חז"ל מעשה באדם אחד שהיה מסיר אבנים מתוך חצירו וזורקן לרשות הרבים, פגע בו חסיד אחד אמר לו למה אתה מסקל מרשות שאינו שלך לרשות שלך, לגלג עליו אותו בעל הבית שהוא רואה החצר שלו ורשות הרביםאינו שלו, אח"כ לא היו ימים מועטים ונצרך אותו אדם למכור חצירו ומכרו והלך באותו מבוי ונתקל באותם אבנים עצמם שסיקל בידו ונפל לארץ, אמר יפה אמר אותו חסיד ולכך צריך ליזהר מאד בדברים אלו וטוב לו.

    מופיע בדפי לימוד:

  • רשות הרבים-הרשות שלך

    מחבר/מראה מקום: הרב קוק, אוצרות הראיה, מכרוזי הראי"ה 18


    האומר מלה של החסיד הקדמון, אשר השכיל להביע שדוקא רשות הרבים הוא גם לגבי היחיד הרשות שלך האמיתי, לעומת מה שהרשות היחיד הוא באמת רשות שאינו שלך? (בבא קמא דף נ) זה חוק עולם שהוא מחויב להיות חקוק על לוח כל לב מישראל, ההולך ומתקבץ אלינו לשם בנין ארצנו ותחית עמנו.

    מופיע בדפי לימוד:

  • אסור ומותר ברשות הרבים

    מחבר/מראה מקום: הרב משה פיינשטיין 'אגרות משה' (חלק אורח חיים ה, סימן כח, סעיף י)

    הרי מדיני תורה יותר אוסרין מדיני האומות, שהרי אסור לרוץ ברשות הרבים ואף לא לעמוד ואסור מלהשתמש בכל דבר המונע לרבים מהלוך... על כל פנים רשות הרבים אינו מקום שרשאי כל אדם לעשות בו מה שרוצה אלא אדרבה אינו רשאי לעשות בו כלום, ומדין התורה יש עוד יותר להחמיר ממה שמחמירין מצד חוקי המדינה'. בהמשך דבריו מסביר הרב פיינשטיין שמלבד הליכה ברשות הרבים, כל דבר שנוח לציבור שיעשה מותר לעשות בה, כגון נהיגה ברכב, חנית רכב בצידי הכביש וכיוצ"ב.

  • חניה ברשות הרבים

    מחבר/מראה מקום: שו"ת 'משנה הלכות' לרב מנשה קליין, ירושלים תשנ"ח, חלק ד, סימן רכו

    על שימוש במדחן – חניה: 'הנה רחוב העיר הוא רשות רבים וכל מי שרוצה לעמוד שם בלי רשות אסור לעמוד בו יותר מהצריך לו לצורך משאו או הליכתו ככל שאר בני העיר. אלא שנבחרי העיר עם המושל שהוא הראש העיר החליטו ליתן רשות השתמשות וזכות לעמוד בזמנים ידועים ברחוב העיר בעד תשלום שכר... 'היו לי הרהורי דברים באנשים שיש להם מכונית ולא מצאו מקום ליכנס עם המכונית ומעמידים המכונית ברחוב במקום אשר אסור מדינא לעמוד שם לבד ממה שעוברים בזה על דינא דמלכותא דינא יש בזה עוד איסור של גזל הרבים כיון שהרחוב שייך לכל העולם והוא גוזל מהם  ופלא שהעולם לא נזהרים בזה כי קשה גזל הרבים'...'וצריך עיון מאוד מדוע סמכו אפילו שומרי התורה שמניחין המכונית נגד החוק'.

חכמי הדורות האחרונים


  • ברכת האילנות - התמודדדות עם עולם הרגש

    מחבר/מראה מקום: הרב שמשון רפאל הירש

    אין לך תקנה, בה הוכיחו חכמינו הגדולים את עצמם יותר כאבות, מעצבי ומחנכי עמנו, אמת המתאמתת שוב ושוב אף בימינו אנו, מאשר התקנת ברכות אלה. הן מביאות לידי כך שיהודי לא ישקע בשגרת חוסר המחשבה וחוסר הרגש. הן גורמות, שלא יהיה צורך רק בכותלי בית התפילה, כדי להסיח את הדעת מעולם המציאות שבסביבה ולהתעלות לתחום ההשפעה.

    מופיע בדפי לימוד:

  • הרחקת נזקים

    מחבר/מראה מקום: הרב עזרא בצרי, דיני ממנות, חלק ב', עמ' שעו, הערה 9

    והנה דין זה (של הרחקת נזיקין) לצערנו הרב מזלזלים בו והרבה אנשים נגרם להם נזק כידוע, ואפילו קצור ימים, ה' יצילנו, כידוע מפי הבקיאים בזה, ויש להתריע על כך. ובפרט העוסקים בצרכי ציבור, שעליהם מוטלת האחריות בדבר ואין לעבור על כך בשתיקה. בפרט מפעלים חדשים יש לבדוק היטב מה מידת הנזק העלול להגרם לציבור ולא לאשר הקמת מפעל עד שיתקיים בו כהלכה דין הרחקת הנזק, והקמת מתקנים לקליטת הפסולת שלא תזיק לסביבה

הגות