חברים לדרך

צדק: מקורות

  • גלגל חוזר בעולם

    מחבר/מראה מקום: הרב רפאל כדיר צבאן, פירוש להגדה

    הא לחמא וכו', מנהג ישראל תורה הוא, שנוהגים לסבב הקערה של הסדר על ראש המסובין כשאומרים פסקא זו. 

    ואפשר לומר דנתייסד מנהג זה רמז למה שנאמר בגמרא: 'אמר לה רבי חייא לדביתהו [לביתו - אשתו] אקדימי ריפתא לעניא [הקדימי לו לחם] וכו'. אמרה לו מילט קא ליטתת להו [אמרה לו: האם אתה מקלל אותם]? אמר לה גלגל הוא שחוזר בעולם' עיין שם. 

    ועל כן כשרוצה הבעל הבית לקרוא לעניים ולאמר 'כל דכפין ייתי וייכול וכל דצריך וכו'' פן ואולי יאמר כן בפיו ובשפתיו ולבו בל עמו - על זה אנחנו מחזקים את לבו בזכרון זה של סיבוב הקערה שיזכור שגלגל הוא שחוזר בעולם וגם עליו יעבור כים ואולי יצטרך לחוג חג הפסח אצל אחרים.

    מופיע בדפי לימוד:

חכמי הדורות האחרונים


  • השבת כמקור לשוויון בין בני אדם

    "למען ינוח עבדך ואמתך כמוך, וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים ויוציאך ה' אלוקיך משם ביד חזקה ובזרוע נטויה, על כן ציווך ה' אלקיך לעשות את יום השבת". כאן נעשתה השבת מקור וערובה לשוויון בני האדם: "למען ינוח עבדך ואמתך כמוך" (מעין מה שנאמר בחובת אהבת הבריות: "ואהבת לרעך כמוך") עדות חיה ונצחית לתורתה המוסרית היסודית של היהדות. השבת היא סמל הטוב המוסרי, המשפט והצדקה.

    (מ. גליקסמן)

    מופיע בדפי לימוד:

  • השבת כיום חברתי

    מחבר/מראה מקום: ע"פ הרמן כהן, "דת התבונה במקורות היהדות"

    "למען ינוח עבדך ואמתך כמוך" . את המילה האחרונה הזו "כמוך" אתה מוצא גם במצווה של אהבת רע.
    כבר נתברר הדבר לאין ספק, שתעודת השבת היא לקיים את השוויון של בני האדם, שלא להשגיח בהבדל שביניהם במעמדם החברתי...
    השבת חוזרת ומבטלת ביטול עיקרי את ההבדל שבין בני האדם , המתהווה בדרך עבודתם. גם הפועל נעשה אדון לעצמו. המנוחה מדי שבוע בשבוע ביום קבוע משווה את הפועל לאדון...
    השבת נעשתה פטרון ומגן להמון העם היהודי מאין כמותו. כל ימי הביניים הארוכים היו חיים כמעטו כעבדים. גם היום עדיין לא חלץ המצב הזה. ואולם – רק הודלק נר השבת – מייד השליך היהודי בן הגטו את כל עמל החיים של היום יום אחרי גוו, והתנער מכל חרפת העבדות והשפלות. אהבת אלוהים שהביאה לו את השבת בכל יום שביעי, היא השיבה אל מעונו הדל גם את כבודו ואת זכותו האנושית.

  • מזון ומוסר מהתורה

    מחבר/מראה מקום: עינט קרמר, המאמר "צמ-ח-וני" באתר טבע עברי

    אנו חיים היום בחברה בה קל מאי פעם להשיג מזון - פשוט הולכים למרכז הקניות הקרוב למקום מגורינו וקונים כל אשר תאווה נפשנו. לצד הקלות ברכישת מוצרי המזון, ישנה הרחקה (מכוונת) בינינו ובין הידע על המחיר המוסרי, הסביבתי או החברתי של העלאת המזון על צלחתנו. מה אנו יודעים, למשל, על השכר של הפועלים שקטפו את פולי הקפה שאנו שותים בבוקר, על התנאים בהן חיות התרנגולות המספקות לנו את הביצים לחביתה, או את מספר הק"מ וכמות זיהום האוויר שנדרשה להובלת האגוזים החביבים עלינו לישראל?

    התורה הציגה לפנינו את התובנה כי אנו מושפעים מן האוכל שאנו אוכלים. מציאות ימינו מוסיפה כי אנו משפיעים על העולם בעזרת אותה בחירה ממש. למידת עומק של המצוות הקשורות לאכילה, בשילוב עם ידע אודות תעשיית המזון העכשווית, יאפשרו לנו לבחור כיצד לתקן עולם ובו בעת לעסוק בתיקון המידות. 

  • השריפות באמזונס: נדרשת חזרה בתשובה

    מחבר/מראה מקום: הרב יובל שרלו, מקור ראשון

    עיצוב ההתנהגות האישית של שימוש מופחת בכלים חד פעמיים מזהמים ובלתי מתכלים; נכונות שלא לשדרג ולזרוק את הדברים הישנים; זריקת סוללות ושאר גורמים רעילים במקומות המיועדים לכך; מיחזור וכדומה; כל אלה הם לא נושאים של "שמאלנים" אוכלי גרנולה ועושי יוגה. אלה הם גופי הלכה, שאינם אוסרים את ההתנהגות בדרך הארץ המקובלת של העולם אך כן מחייבים שלא להשחית את עולמו של הקב״ה. חלק מנתינת הדעת שלא לקלקל את עולמו של הקב״ה מקופל בחובות אלה.

     

    [...]

     

    למעלה מכך, אפשר שמוטל עלינו להיות חלק מתנועה עולמית של צמצום הסיבות המביאות לצורך בשרפת היערות. הדבר נוגע בעיקר לצריכת הבשר, שיש סיבות רבות לראות חובה תורנית בצמצומה מסיבות ערכיות והלכתיות. חשוב להדגיש כי התורה התירה אכילת בשר, ואפשר שאפילו תמכה בה (״בכל אוות נפשך תאכל בשר״), ולא ראתה בעצם אכילת בשר דבר אסור – ולכן לא יהיה זה נכון לקבוע חובת צמחונות על פי ההלכה. ברם, התורה ציוותה במקביל על צער בעלי חיים, ומכאן חובת המאבק בתעשיית הבשר בדרך שבה היא מתנהלת היום, למן תנאי בעלי החיים בעת הייבוא באוניות ועד המתרחש ברפתות, בהובלה ובמשחטות.

     

    כאמור, התורה ציוותה גם על שמירת עולמו של הקב״ה, ותעשיית הבשר נחשבת כיום כמזהם הגדול ביותר של העולם ומבזבזת המשאבים הגדולה ביותר – למן צריכת המים, הגידולים השונים, הזיהום, וכאמור המוטיבציה לכריתת היערות. זו אפוא חובה לבחון את מקומה של יצירת הגבלות על תעשייה זו כחלק מתהליך התשובה והתיקון. בעולמם של חז״ל, אנו מוצאים גזרות שונות שנועדו לבער התנהגות כללית אסורה, כגון איסור על מסחר עם חשודים בגנבה (בבא קמא י, ט), או עם עוברי עברה בשביעית (שביעית ה). באותה דרך מוטלת עלינו האחריות לתרום את חלקנו במאבק, בצמצום ולא באיסור כללי.

    מתוך מקור ראשון
    מופיע במאמר

הגות