גלגולו של טו בשבט

מנהל חברה ונוער

מערך שיעור לתיכון על ט"ו בשבט של מנהל חברה ונוער- הבא להכיר את תולדות החג, והחידוש הרלוונטי שבכל דור ודור.

גלגולו של ט"ו בשבט


מטרות:

  •     הכרת מקורות החג ט"ו בשבט ותולדותיו.
  •      בירור תרומתו של כל דור לעיצוב החג ובדיקת הרלוונטיות של החג לעולמם של המשתתפים.


אוכלוסיית יעד: בני נוער גילאי 15-18

משך הפעילות: שעתיים וחצי.

עזרים:

 

מהלך הפעילות

שלב א' – במליאה:

  • קריאת קטע הפתיחה מתוך המאמר "ט"ו בשבט" מאת שרה שוב:


ביום חמישה עשר בחודש שבט לא קרה שום נס. שום צורר יהודים לא הובס ביום זה, ולא התרחש בו שום אירוע היסטורי רב חשיבות, אשר הופך בן לילה יום אלמוני ליום יחיד ומיוחד. צמיחתו של ט"ו בשבט מן החולין אל היותו חג - הייתה תהליך ארוך ומתמשך. ואפילו היום, כשהוא נחשב כבר לחג רשמי - עדיין עליו לגלות  תושייה מתמדת כדי לשמור על מעמדו.

כיצד הופך יום חול ליום חג? איך קורה שיום רגיל, אחד מימות השנה, הולך וצובר אפיונים ברורים ואיכויות של חג - מנהגים, שירים, טעמים - ומתבסס בתוך הזמן כיום מיוחד במינו? מה קורה ליום הזה בתהליך "התחגותו" ו"התחגגותו"? ומה יקרה לנו בבואנו אל תוכו?

  • חלק למשתתפים את הפסקה: "ט"ו בשבט - כיום הראשון של שנת המס":

אין לנו מושג מתי לראשונה זכה ט"ו בשבט להתבלט ולהתייחד מבין שלוש מאות וששים ימות השנה. מכל מקום, הופעתו הראשונה בכתב העמידה אותו מיד בפתיחה למסכת מכובדת במשנה - מסכת ראש השנה, והעניקה לו תואר רב חשיבות:
"ארבעה ראשי שנים הם:
באחד בניסן   - ראש השנה למלכים ולרגלים.
באחד באלול  - ראש השנה למעשר בהמה.
באחד בתשרי - ראש השנה לשנים, ולשמיטין וליובלות, לנטיעה ולירקות.
באחד בשבט  - ראש השנה לאילן  - כדברי בית שמאי.
                                    בית הלל אומרים: בחמישה עשר בו ".
                        (משנה, ראש השנה פרק א' משנה א')
ברשימה זו מופיע ט"ו בשבט בחברה של ארבעה "ראשי שנים", אך דבר זה עדיין אינו עושה אותו לחג. משמעות המושג "ראש השנה" בהקשר זה פירושה ציון זמן בתוך השנה, שממנו מתחילה מניה וספירה של דבר מסוים. כאשר מינו מלך, בכל תאריך שהוא, ספרו את שנות מלכותו החל מהאחד בניסן של אותה שנה, ואילו השנה העברית ושנות השמיטה והיובל מתחילות באחד בתשרי.
שני ראשי השנים האחרים ברשימה עוסקים במסים. מדובר בתקופה שבה הכלכלה הייתה מושתתת ברובה על החקלאות, והמעשרות (המסים) שניגבו למימון פרנסתם של "עובדי הציבור" (הלוויים והכוהנים) ולמטרות סוציאליות - ניגבו ישירות מיבולי הגידולים החקלאיים. לכן היה צורך להתאים את שנת המס לתנאים המיוחדים של כל גידול חקלאי בנפרד. האיכר שפרנסתו הייתה על גידול בהמה חישב את שנת המס שלו החל מאחד באלול, מפני שעונת ההמלטות הסתיימה מזמן - זוהי "העונה המתה" במשק החי, ועל כן קל לערוך מאזן: לסגור את חשבון השנה שעברה ולפתוח חשבון חדש.
אותו עקרון בדיוק חל גם על המסים ששולמו מפירות האילן, אלא שהעונה השקטה בעצי הפרי של ארץ ישראל - עונה שאין בה פירות כלל - היא החורף.
השם 'ראש השנה לאילן' התייחס, איפוא, ליום הקבוע לחישוב סיומה של שנת מס מפירות האילן ופתיחת שנת מס חדשה.
מקור מאוחר יותר מסביר עניין זה ביתר פרוט:
"תנו רבנן: אילן שחנטו פירותיו קודם ט"ו בשבט מתעשר (נותן מעשר) לשנה שעברה. אחר ט"ו בשבט - מתעשר לשנה הבאה"- נותן מעשר (ת. בבלי - ראש השנה דף ט"ו עמוד ב').
חניטה - היא המעבר משלב הפרח לשלב הפרי.
הרמב"ם מחזק קביעה זו:
"אין תורמים מפירות שנה זו על פירות שנה שעברה, ולא מפירות שנה שעברה על פירות שנה זו... שנאמר: "עשר תעשר את כל תבואת זרעך היוצא השדה שנה שנה".      
                                                          (משנה תורה - הלכות תרומות ה' י"א)
המסים ששילמו אבותינו היו לא יותר מ- 20%. בסך הכל שילמו שני מעשרות מן היבול, ועוד תרומה קטנה. המעשר הראשון ניתן ללוי, והמעשר השני - בכל שנה שלישית ושישית נהפך ל"מעשר עני", וניתן לעניים. בשנים האחרות הוא נאכל על ידי האיכר עצמו ובני ביתו בעלותם לרגל לירושלים. מעין תמריץ לעלייה לרגל. ל'תרומה' שניתנה לכוהנים, לא נקבע שיעור (ומאוחר יותר העמידו אותה על מינימום של שני אחוזים).
המעונין להשתלם בנושא המסים בימי אבותינו ימצא על כך חומר מפורט בספר במדבר פרק י"ח פסוקים כא-לא ובספר דברים פרק י"ד פסוקים כב-כח.


דונו בשאלות הבאות:
1.    מה ניתן ללמוד על החברה בתקופה המוזכרת בטקסט?
2.    אילו ערכים הנחו, לדעתכם, את דרכה של החברה באותה תקופה?

שלב ב' – קבוצתי:

  •     חלק את המשתתפים לשלוש קבוצות ותן לכל קבוצה  דף משימה וקטעי מקורות מתוך המאמר של שרה שוב המצורף בנספח מס' 1


קבוצה א' תקבל את הקטעים: "השם עושה את החג"
                                 "צעדים ראשונים של יציאה מן החולין"
                                    "חג של געגועים"


קבוצה ב' תקבל את הקטע: "התיקון של המקובלים בצפת"

קבוצה ג' תקבל את הקטע: ט"ו בשבט עולה לא"י והופך לחג נטיעות".

כל קבוצה תתכונן להציג במליאה, בכל דרך הנראית לה, את יחודו של החג ואת הערכים המרכזיים הגלומים בו.

שלב ג' – במליאה:

 

  •     בקש מנציגי הקבוצות להציג במליאה את עיקרי הדיון שערכו.              
  •     רשום על הלוח את הערכים המרכזיים העולים מדברי כל קבוצה.

לאחר שכל קבוצה הציגה את החג כפי שהוא מופיע במקור שלה קרא  בקול את  הפסקאות הבאות:
            "חג במצב של דעיכה זמנית"
וכך היו נוטעים ונוטעים, עד שהתמלאה הארץ בעצים ולא נשארו מקומות פנויים לנטיעה בקרבת בתי הספר. ומשניטלה מט"ו בשבט מצוות עשה זו, הלכה דמותו של החג ונתמעטה - הוא היה לחגם של גני ילדים, שבו אוכלים פירות מיובשים מתורכיה ומיוון.


            "המפנה - יום שמורות הטבע"
אבל לא חג כט"ו בשבט יוותר על קיומו. במדינת ישראל נתגלה צורך חדש - הגנה על טבע הבר של ארץ ישראל, ההולך ונהרס בגלל התנהגות בלתי אחראית של אזרחים ומוסדות: קטיף פרוע של פרחים נדירים, ציד חיות בר ושריפת יערות, וכן התיישבות בלתי מבוקרת הפוגעת באתרי נוף ייחודיים, הקמת מפעלים תעשייתיים הפוגמים ומזהמים את הנוף ומכלים את החי והצומח מבלי לנקוט אמצעים לצמצום הפגיעה, כריית מחצבות וסלילת כבישים הפוצעים את הנוף מבלי להתחשב בשיקולים אסתטיים. אלה ואחרים מאיימים להפוך את הארץ הקטנה והיחידה שיש לנו לשממת בטון, ואנחנו עלולים להגיע למצב שבו אזרחי ישראל יכירו בעלי חיים רק כשהם כלואים בכלובים בגן החיות, פרחיהם "יצמחו" בחנות הפרחים, ואת ריחות הבר של ארץ ישראל הם יכירו מתוך תמיסות מרוכזות בפחיות של מטהרי אויר.
החברה להגנת הטבע נחלצה להגנת טבע הבר של ארץ ישראל. ביוזמתה הפך ט"ו בשבט ליום שמירת הטבע. והשבוע שבו חל ט"ו בשבט הוכרז כשבוע שמירת הטבע. רוח חדשה, תוכן חדש, ומנהגים חדשים. המנהג המרכזי שתרם פרק זה בתולדות ט"ו בשבט, הוא היציאה אל חיק הטבע - טיולים, סיורים מודרכים, והנאה מיופיו העשיר של הטבע בעונה זו של השנה.
ט"ו בשבט בא להציל את הטבע, ונמצא ניצל על ידו.


              "בחזרה אל התיקון"

במשך שנים רבות לא היה ידוע בארץ המנהג של תיקון (סדר) ליל חמישה עשר בשבט. פה ושם חגגו אותו במשפחות מסורתיות, ובעיקר בקהילות של מקובלים, אבל כלל הציבור בארץ לא שמע עליו דבר. רק בשנות השבעים של המאה העשרים הוא החל לחלחל לתודעה הציבורית, ופעילי תרבות בישובים, בקהילות ובבתי ספר החלו לחדש אותו מיוזמתם. בהבדל מסדר פסח, שיש לו הגדה מסורתית קבועה ומשותפת לכלל ישראל, בט"ו בשבט אין קוראים מתוך הטקסט הישן של 'פרי עץ הדר', ואין שום טקסט אחר אחיד ומחייב. כל אדם רשאי לחבר סדר חדש המשלב בתוכו פסוקים ומדרשים ממקורות עתיקים עם יצירות ספרות ושירים בני זמננו.
הדבר התרחש באופן כמעט סימולטני במקומות שונים בארץ. הטקסטים הראשונים המוכרים של של 'תיקון' או 'סדר ט"ו בשבט' הם מן השנים תשל"ז - תשל"ט. לכולם משותפים העקרונות הבסיסיים של תיקון המקובלים: שולחנות ערוכים עם מינים רבים של פירות מעוטרים בעלים ובפרחים, קריאת טקסטים המספרים בשבחם של אילנות וצמחים. ברכה, אכילת פירות ושתייה של ארבע כוסות יין או מיץ מפירות שונים.
הטקסט של סדר ט"ו בשבט, כאמור, אינו קבוע, והחרות נתונה לכל מי שמחבר טקסט כזה להיות עצמאי, יצירתי ומחדש. ועם זאת נשמרים קווי המתאר של המסורת. מרבית הסדרים אימצו את הברכה על ארבע כוסות יין שצבען עובר מלבן לאדום. באירגון הטקסטים יש מגמות שונות. יש סדרים שבנויים רק מטקסטים מסורתיים ויש סדרים שמשלבים ישן עם חדש.
יש מי שבונה את הסדר סביב הדגשת שלושה סוגי הפירות (קליפים, גלעיניים ושלמים) המסמלים שלושה עולמות (מעשה, יצירה ובריאה), כמו בסדר המקובלים.
יש מי שמארגן את הטקסטים סביב מיני פירות שונים, בעיקר משבעת המינים שהתברכה בהם ארץ ישראל. כל פרי בלווית הפסוקים, המדרשים, הסיפורים והשירים הקשורים בו.
יש מי שמבנה הסדר שלו עוקב אחר תולדות ט"ו בשבט: כל אחת מארבעת הכוסות מסמלת פרק חדש. כגון: כוס ראשונה - כוס געגועים; כוס שניה - כוס של נטיעות; כוס שלישית - כוס שמירת הטבע; וכוס רביעית - כוס ברכה והודייה. ובכל פרק מרוכזים טקסטים המתקשרים לנושא הכוס.
ואשר לברכות - אפשר לשלב את הברכה היפה של סדר המקובלים, ואפשר גם לחבר ברכות חדשות ומקוריות.

  •     שאלות לדיון:

    -    מה ניתן ללמוד מתוך  "גלגולו של חג"? (עם השנים החליף תכנים, מטרות, עקרונות, אך הרעיון המקורי נשמר).
    -    מהם הערכים המרכזיים של החג שנשתמרו לאורך התקופות?
    -    אילו ערכים תרצו לאמץ?
    -    אילו מהתכנים של החג רלוונטיים לחיינו כיום?
    -    איך הייתם בוחרים לחגוג את החג? מה תאמצו מהעבר? מה תחדשו?

___________________________________________________________

ההפעלה לקוחה מתוך החוברת "עם ועולם" ונמצאת באתר מינהל חברה ונוער בכתובת:
http://noar.education.gov.il/main/upload/eduprogram/amolam.doc