אקולוגיה חברתית- ר' עקיבא ורשב

הדס ילינק

בימי ספירת העומר בהם נוהגים אבלות על כך "שלא נהגו כבוד זה לזה" יש לנו הזדמנות להרחיב את ההתבוננות האקולוגית שלנו מיחסי אדם–סביבה אל יחסי אדם-אדם, ובכך להרחיב גם את משמעות המושג קיימות , למושג הכולל את היחס הנכון בינינו ובין רעינו, כחלק ממימוש הפוטנציאל האנושי וההמשכיות לדורות הבאים.

 

ספירת העומר- אקולוגיה חברתית

מקור המונח אקולוגיה הוא מהמילים היווניות  oikos= "בית" ו-logos = "למידה". אקולוגיה הוא תחום החוקר את יחסי הגומלין שבין היצורים השונים ובין היצורים וסביבתם. בימי ספירת העומר בהם נוהגים אבלות על כך "שלא נהגו כבוד זה לזה" יש לנו הזדמנות להרחיב את ההתבוננות האקולוגית שלנו מ יחסי אדם–סביבה אל יחסי אדם-אדם, ובכך להרחיב גם את משמעות המושג קיימות , למושג הכולל את היחס הנכון בינינו ובין רעינו, כחלק ממימוש הפוטנציאל האנושי וההמשכיות לדורות הבאים.
במהלך השיעור נתמקד במקורות הקשורים לר' עקיבא ותלמידיו, מתוך החיבור שלהם אל התקופה של ספירת העומר.



משך זמן:  שעה- שעה וחצי.
גילאים: תיכון, מבוגרים.
הדס ילינק


כבוד זה לזה

1. תלמוד בבלי,מסכת יבמות, דף ס ע"ב: שנים עשר אלף זוגות תלמידים היו לו לרבי עקיבא מגבת עד אנטיפרס, וכולם מתו בפרק אחד (של זמן) מפני שלא נהגו כבוד זה לזה ... תנא: כולם מתו מפסח ועד עצרת (שבועות).

מקור זה מהווה את הבסיס למנהגי אבלות בימי ספירת העומר.
•    מה לדעתך משמעות "לא נהגו כבוד זה לזה" ?
•    מה הבסיס לנתינת כבוד איש לרעהו?

2.    בראשית רבה ס"א ג'  "י"ב: אלף תלמידים היו לו לרבי עקיבא מעכו ועד אנטיפרס, וכולם בפרק אחד מתו.  למה, שהיתה עיניהם צרה אלו לאלו…ולבסוף העמיד שבעה…אמר להם: בני, הראשונים לא מתו אלא שהיתה עיניהם צרה אלו לאלו, תנו דעתכם שלא תעשו כמעשיהם. עמדו ומלאו את כל הארץ תורה"

•    המדרש בבראשית רבא- מביא לנו פן נוסף של " לא נהגו כבוד" והיא צרות העין. חשבו על מצבים בחייכם בהם צרות העין קיימת. מאיפה היא נובעת? לאן היא מוליכה את האדם? האם ניתן באמת ללמוד ולקבל תורה מתוך צרות עין? מה בין "צרות עין" והרס הסביבה?


3.    משנה סנהדרין ד, ה: לפיכך נברא אדם יחידי, ללמדך, שכל המאבד נפש אחת מעלה עליו הכתוב כאילו איבד עולם מלא; וכל המקיים נפש אחת מעלה עליו הכתוב כאילו קיים עולם מלא. ומפני שלום הבריות, שלא יאמר אדם לחברו: אבא גדול מאביך; ושלא יהיו המינין אומרים: הרבה רשויות בשמים. ולהגיד גדולתו של הקדוש ברוך הוא: שאדם טובע כמה מטבעות בחותם אחד, וכולן דומין זה לזה, ומלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא טבע כל אדם בחותמו של אדם הראשון, ואין אחד מהן דומה לחברו. לפיכך כל אחד ואחד חייב לומר: בשבילי נברא העולם.

מאוד קשה לתת כבוד למי שלא "כמוני".. יש לנו צורך להזדהות עם מי שדומה לנו, שמסכים עם דעותיי ועמדותיי, שנראה כמוני, שמתלבש כמוני... ונראה כי כל אדם חושב כי "בשבילי נברא העולם". אך המקור מהמשנה מסנהדרין- מדבר זה שכל אחד שונה מחברו- זה מפני "שלום הבריות" – כיצד אתם מבינים את המשנה? וכיצד זה לא מתנגש עם "בשבילי נברא העולם"?

 

צלם אלוקים

1.    בראשית א, כז': ויברא אלוקים את האדם בצלמו, בצלם אלוקים ברא אותו, זכר ונקבה ברא אותם.
2.    מסכת אבות ג יד: הוא [רבי עקיבא] היה אומר: חביב אדם שנברא בצלם, חיבה יתירה נודעת לו שנברא בצלם, שנאמר (בראשית ט, ו):"בצלם אלקים עשה את האדם"
3.    בראשית רבה כד, ז:  "ואהבת לרעך כמוך" (ויקרא יט, יח) - רבי עקיבא אומר: זה כלל גדול בתורה;

ר' עקיבא -  מזוהה עם אמרות רבות הדוגלות באהבה וכבוד הדדי.
במקורות שלעיל- ישנן מראי מקום מהתורה – דרך "צלם אלוקים" ועד "ואהבת לרעך
כמוך"
•    צלם אלוקים טמון בראשית התורה. מה זה בא ללמדנו?
•    מהי אותה חביבות?
•    מדוע ואהבת לרעך כמוך- הוא כלל גדול בתורה? כיצד התורה מתבטאת בכלל זה?
ננסה למקד את עצמנו בכך שימי ספירת העומר מחברים מפסח לשבועות- זמן מתן תורה. כלומר ימים אלו- יש בהם הכנה לאדם לקבל את התורה.
בנוסף במרכז הספירה- אנו מציינים את  ל"ג בעומר- יום ההילולה של ר' שמעון בר יוחאי- שגילה לנו את תורת הנסתר.  ר' שמעון בר יוחאי- הוא אחד מחמשת תלמידיו של ר' עקיבא שנשארו לאחר המגפה. ניתן לומר- שר' שמעון ממשיך את דרכו של ר' עקיבא באהבת הבריות.

 

אנן בחביבותא תליא

1.    זהר אדרא רבא נשא קכ"ח: אנן בחביבותא תליא- תרגום: חבורתנו תלויה בגורם אחד: אהבת חברים.


•    היזכרו בחביבות שפגשנו כמה מקורות קודם לכן- "חביב אדם שנברא בצלם" – מה המקור לאהבה?  התבוננו בצלם אלוקים שבאדם- כגורם מאחד ולא מפריד.

 

ראה כמה חביבין מצוות על ישראל

כולנו מכירים את הסיפור הידוע על רשב"י ובנו שברחו מן הרומאים והתסתרו במערה 12 שנים. הסיפור הבא מתאר את יציאתם מן המערה:

2.    תלמוד בבלי מסכת שבת דף ל"ג עמוד ב' (מתורגם):

ישבו תריסר שנים במערה.
בא אליהו ועמד על פתח המערה. אמר : מי יודיעו לבר יוחאי שמת קיסר ובטלה גזרתו? יצאו.
ראו אנשים שחורשים וזורעים.
אמר : מניחין חיי עולם ועוסקין בחיי שעה ? כל מקום שנותנין עניהן מיד נשרף.
יצאה בת קול ואמרה להם : להחריב עולמי יצאתם ? חזרו למערתכם !
חזרו והלכו וישבו תריסר ירחי שנה. אמרו : משפט רשעים בגהנם שנים עשר חודש. יצאה בת קול ואמרה : צאו ממערתכם !
יצאו.
כל מקום שהיה מכה רבי אלעזר היה מרפא רבי שמעון.
אמר לו : בני, די לעולם אני ואתה.
כשפנה היום לערב שבת, ראו זקן שהיה אוחז שני ענפי הדס ורץ בין השמשות.
אמרו לו : אלה למה לך ?
אמר להם : לכבוד שבת.
- ויספיק לך אחד ?
-אחד כנגד "זכור " ואחד כנגד "שמור".
אמר לו לבנו : ראה כמה חביבין מצוות על ישראל. התיישבה דעתם.


•    מה היה קשה לרשב"י ובנו ביציאתם הראשונה מהמערה? מה יחסו לאנושות? מה יחסו לעולם הזה?
•    מה היה התיקון שעבר רשב"י ביציאתו השנייה? מדוע לדעתכם ר' אלעזר המשיך להכות בבני האדם?
•    "ראה כמה חביבין מצוות על ישראל" – מהו הפיוס שמצאו רשב"י ובנו עם בני האדם ועם העולם הפיסי?


אגדה  זו על יציאתו של רשב"י מן המערה סוקרת בפנינו  את התהליך אותו עברו רשב"י ובנו ביחסם לעולם הזה. משלילה מוחלטת של עולם החומר, שבאה לידי ביטוי בהסתגרות של 12 שנים במערה, מכוסים בחול עד צווארם ועיסוק בתורת הנסתר, הגיעו השניים בהדרגה ל"חיבוב" העולם ובני האדם.
ביציאה השנייה מן המערה  הבין רשב"י את חשיבות עולם הטבע לאנושות לצורך המשך החיים  כמות שהם (קיימוּת במובן הפיסי).
עם פגישתם בזקן המכבד את השבת בעזרת צרורות הדסים, הבינו רשב"י ובנו את חשיבות עולם הטבע להשראה ולהידור של חיי החומר והעלאתם לחיי רוח.
או אז יכלו השניים לאהוב, באמת, את העולם ואת בני האדם שעליו, ולהשתמש בתורת הנסתר להביא רפואה ולא הרס.

סיפור זה קושר לנו בין אהבת האדם ואהבת העולם כמפתח נוסף לחיים בני קיימא על פני האדמה.


סיכום

מדען אחד ישב ועבד, כשלפתע ניגש אליו בנו בן ה- 7, נחוש לעזור לו בעבודתו.
המדען, עצבני בגלל ההפרעה, ניסה לבקש מבנו שילך למקום אחר, אך כשראה שזה לא הולך, חיפש משהו שיוכל לספק לילד תעסוקה. הוא תלש מאיזו חוברת דף עם מפת העולם, גזר אותה לחתיכות, ונתן לילד יחד עם גליל נייר דבק.

"אתה אוהב פאזלים" הוא אמר, "קח את העולם המפורק ונראה אם אתה יכול לתקנו בכוחות עצמך.

המדען חשב שייקח לילד ימים עד שיצליח להרכיב את המפה, אבל כמה שעות לאחר מכן שמע את קולו של הבן קורא לו "אבא, סיימתי, הצלחתי להרכיב הכל".
בהתחלה, לא האמין המדען: "זה לא ייתכן שבגיל שבע יוכל הילד להרכיב מחדש מפה שמימיו לא ראה". אבל הוא הניח את רשימותיו, וניגש לבנו, כשהוא בטוח שהוא הולך לראות עבודה מבולגנת.

להפתעתו, המפה הייתה מושלמת וכל החתיכות היו במקומן.
"איך עשית את זה? "שאל המדען את בנו "הרי לא ידעת איך נראה העולם".

"אבא", ענה הילד, "אני אמנם לא ידעתי איך נראה העולם, אבל כאשר תלשת את הדף מהחוברת, ראיתי שבצדו השני יש תמונה של אדם. כשנתת לי לתקן את העולם, ניסיתי אבל לא הצלחתי. אז הפכתי את כל החתיכות והתחלתי לתקן את האדם. כשהצלחתי לתקן את האדם, הפכתי את הדף וראיתי שהצלחתי לתקן גם את העולם".

אם נאמץ הסתכלות הרמונית על העולם- נגלה- כי באמת הכל קשור...
האקולוגיה החברתית- של אהבה, נתינת כבוד זה לזה, ראיית השונה באור חיובי- שלא הכל שייך לי, ולא הכל אצלי- ואני צריך את האחר בשביל הקיום שלי- יצירת מערכת גומלין רחבה- בה האדם הוא חלק ממנה. הסתכלות כזו מהווה בסיס לקיימות ולשמירה על הסביבה.