ההתייוונות ואנחנו

מיכל ברגמן

מיכל ברגמן במערך שיעור המציג את חג החנוכה כהזדמנות לבחון את ההשפעה התרבותית המשמעותית ביותר בתקופתנו – האמריקניזציה.

 

ההתייוונות ואנחנו

כתבה - מיכל ברגמן

•    דף הלימוד מיועד ל: נוער. לא נדרש ידע קודם מציבור הלומדים.
•    משך הלימוד המומלץ: 2 שעות.
•    קישורים לרקע ולהרחבה: 'אמריקניזציה והתייוונות – דותן ברום'

 

רציונאל:

בחג החנוכה אנו חוגגים את ניצחון המכבים על היוונים; המרד החשמונאי פרץ בשל כפיית האמונות האליליות ואורחות החיים היווניים על היהודים בארץ ישראל, מצידם של היוונים-סורים לבית סלאוקוס.
המלחמה כנגד היוונים הייתה מלחמה דתית ותרבותית כאחת – ההבדלים בין המתייוונים ליהודים שלא התייוונו התבטאו בבחירת השמות, בצורת הלבוש ובאורחות החיים: המתייוונים הקימו מוסדות תרבות יווניים, כמו  הגימנסיון לספורט, דיברו יוונית, למדו את חכמת יוון (פילוסופיה) והדגישו את האסתטיקה בחיים החומריים (עיצוב הבית וכד'). בנוסף, אורח החיים המתייוון פגע בחיי הדת היהודיים, משום שהכהן הגדול בבית המקדש ומעמד הכהונה נהגו כיוונים, ובית המקדש היווה מוקד להקרבת קורבנות אליליים, לצד המשך הקרבנות לאלוהים.
ההשפעה התרבותית של העולם היווני-רומי העסיקה את חז"ל: מצד אחד, הם שאפו להמשיך ולקיים את אורח החיים היהודי תוך פסילה של הערכים האליליים (כמו הסגידה לגוף, פולחן האלילים, שפיכות הדמים שהתבטאה בקרבות גלדיאטורים ועוד) ומצד שני, הם היו ערים לצדדים החיוביים של תרבויות זרות.
השפעה תרבותית קיימת כמעט בכל תרבות, שכן ישנם קשרי מסחר, פוליטיקה וכד': בעולמנו שהופך לכפר גלובאלי, השפעות אלה הולכות ומתרחבות עד כדי סכנה להמשכם של תרבויות, ,שפות ואורחות חיים מגוונים.
חג החנוכה הוא הזדמנות לבחון את משמעותה של ההשפעה התרבותית המשמעותית ביותר בתקופתנו – האמריקניזציה;  מהי תרבות, מהי השפעה תרבותית ומהן השלכותיה על חיינו ועל חיים בני אדם בעולם כולו.

 

הצעת הנחיה:

פתיחה – מה זו תרבות? – 'מזון איטי' כדוגמא
פעילות בקבוצות – התרבות שלנו?
לימוד בחברותות – 'אמריקה (אם ריקה)' – אריאל הורוביץ
אסיף במליאה
סיכום –  אמריקניזציה והתיוונות - דותן ברום

 

פתיחה – מה זו תרבות?

בחלק זה נדון במושג 'תרבות' במובנו החברתי הרחב – מכלול הביטויים המעשיים לערכים של חברה ספציפית, כפי שהם מתבטאים בשפה, באורח החיים, בתרבות, בימי החג, בלבוש, במזון, ביחסים בין אדם לחברו וכד'.

למנחה – כדאי לכוון את הדיון לתובנה כי תרבות היא מכלול אורחות החיים של האדם, ואינה נוגעת רק לצריכת תרבות (כמו מוסיקה, אומנות פלסטית וכד').

שאלות לדיון במליאה:
•    מהי 'תרבות'?
•    האם קיימת תרבות ישראלית, לדעתכם?
•    במה היא מתבטאת?
•    האם מישהו שמע על תנועת 'מזון איטי'?


בשלב זה יתאר המנחה את מהות התנועה ואת הסיבות להקמתה:
תנועת "סלואו פוד" (" Slow Food ") החלה את דרכה בשנת 1986 כאשר נפתח סניף "מקדונלד'ס" הראשון ברומא. חדירת מוסד המזון המהיר הכל-כך אמריקני, זעזע את אמות הספים של האיטלקים שהמסורת הקולינרית מבעבעת בעורקיהם. Carlo Petrini , איגד סביבו בזעמו מסעדנים ואנשי מזון ואירוח, ויחד יצאו כנגד האמריקניזציה של התרבות הקולינרית ונגד העולם התעשייתי בכלל.
עד שנות ה-90 מנתה החבורה עשרות בודדות בלבד של חברים אולם ב-1989 הפכה התנועה לעמותה בינלאומית בטקס מרשים בפריז, ומאז הלך הארגון והתרחב. כיום הוא מונה כ-80 אלף חברים, מחציתם באיטליה. שאר הסניפים פרושים ברחבי אירופה, יפן, ארצות הברית ניו-זילנד ואוסטרליה.

התנועה פועלת כיום בארצות רבות, ביניהן ישראל ויוצאת כנגד ההשתעבדות למהירות – התנועה טוענת, כי החיים כריצה בלתי פוסקת  הם השפעה מזיקה של התרבות האמריקאית על חברות רבות בעולם כולו. המהירות משפיעה גם על תרבות השולחן והמזון, על היכולת לשבת ביחד סביב השולחן וכן על איכות המזון שלנו – במקום להשתמש במוצרי מזון מקומיים וטריים, פונה האדם המערבי הממהר לצריכה של מזון מהיר שאיכותו ירודה (מתוך אתר "סלואו פוד ישראל").


שאלות להמשך הדיון במליאה:
•    מה דעתכם על תנועת המזון האיטי?
•    האם אתם נוהגים לשבת לאכול בנחת? היכן ? עם מי?
•    האם בכל ימי השבוע אתם אוכלים באופן דומה?
•    האם בחגים ישנם אירועים ייחודיים סביב אוכל? מה הם?
•    האם תרבות המזון האמריקאית משפיעה על תרבות המזון שלכם? כיצד?
•    האם זו השפעה חיובית או שלילית, לדעתכם? מדוע?
•    האם ישנן עוד השפעות של התרבות האמריקאית על חיינו? מה דעתכם עליהן?

לסכום במליאה:

המושג 'תרבות' כולל תחומים רבים בחיינו – התרבות בה אנו חיים מושפעת מגורמים רבים ושונים, ביניהם גם גורמים המגיעים אלינו מתרבויות זרות. חלק מהשפעות אלו משנות את אורח החיים באופן מהותי – תנועת 'מזון אטי' היא דוגמא לאנשים שבחרו להמשיך ולשמור על אורח-חיים תרבותי-מקומי במודע ומתוך מודעות לנזקים של השפעת תרבות המזון האמריקאית על בריאותם הנפשית והפיסית, על קשריהם עם חברים ועם בני משפחה.
חג החנוכה, הוא חג שבו אנו חוגגים את המרידה של המכבים בתרבות היוונית. לחג החנוכה אופי ייחודי המתבטא בחנוכייה ובאור הנרות, במאכלי שמן מתוקים ובהתכנסות משפחתית.
חג החנוכה הוא הזדמנות לבחון את ההשפעה של האמריקניזציה, התרבות האמריקאית, על חיינו.

 

פעילות בקבוצות – התרבות שלנו?

•    המשתתפים יחולקו לקבוצות בנות 3-4 משתתפים.
•    כל קבוצה תקבל חומרי כתיבה, עיתונים, בריסטולים, מספריים ודבק.
•    כל קבוצה תתבקש להכין תצוגה: מחצית מה קבוצות יעסקו בהצגת התרבות הישראלית ומחציתן יכינו תצוגה של התרבות האמריקאית כפי שהיא קיימת כיום בחברה הישראלית: זו יכולה להיות תצוגה כתובה, מומחזת, שיר או שילוב של כמה אלמנטים.
•    כל קבוצה תחליט כיצד היא מציגה את התרבות הישראלית או האמריקאית – באופן חיובי, שלילי, מעורב וכד'..
•    בכל פרסומת תהיה התייחסות ל2-3 אלמנטים תרבותיים, לדוגמא: שפה, לבוש, ימים מיוחדים בשנה, מוסיקה, מזון, בילוי ופנאי, משפחה, חברים.
•    בתום ההכנה יציגו המשתתפים את התוצרים בפני המליאה ויסבירו את בחירתם: כיצד הם נוטים לראות את התרבות שהציגו, ומדוע.

לימוד בחברותות

מקורות

אמריקה
מילים ולחן: אריאל הורוביץ

הו ילד של אמא אולי הגיע הזמן
לנתק את החבל לנשום לבד חמצן?
היא את המוח שוטפת - את הכיס ממלאת
את ידך מכופפת - איך תוכל להימלט?

היא אם ריקה - אמריקה

היא ייצרה את הנעל שאתה בה הולך
ואתה לא יודע שכל הזמן אתה דורך
על אלפי ילדים שבעולם השלישי
במפעליה עובדים בלי יום אחד חופשי

היא אם ריקה - אמריקה

היא אותך מחנכת היא מצפון העולם
היא תמיד מחייכת והנימוס שלה מושלם
את האדום היא השמידה - את השחור שיעבדה
על הצהוב היא הורידה את הפצצה המחרידה

היא אם ריקה - אמריקה

הו ילד של אימא - חשבת מה יקרה
כשפתאום ייגמר לה מהסידור הזה?
איך תחייה את חייך ותצא אל הקור
כשאתה כל ימיך מתחת לסינור?

היא אם ריקה - אמריקה


למנחה – מומלץ מאוד
לצפות בסרטון של השיר - אמריקה (אם ריקה) – אריאל הורוביץ.


שאלות לדיון בקבוצת הלימוד:
•    בשיר מופיעה רשימה של תכונות שליליות של התרבות האמריקאית – נסו למנות חמישה מהם.
•    מי הם האדום, הצהוב והשחור בשיר , ומדוע הם נזכרים בשיר?
•    מי הם הילדים מהעולם השלישי המופיעים בשיר?
•    אלו השפעות יש לאמריקניזציה על החיים שלנו?
•    האם אמריקה היא 'אם ריקה' בעינכם? מדוע?
•    מה מבקש אריאל הורוביץ מאתנו?
•    האם זה אפשרי?
•    האם אמריקניזציה היא התייוונות?
•    כיצד, לדעתכם, יש לנהוג מול תרבות שלטת כמו התרבות האמריקאית – לקבל? לקבל חלקית? לדחות? – הביאו דוגמאות.

לסכום

התרבות האמריקאית היא כיום התרבות השלטת בעולם: תרבות שמעודדת מהירות בכל אורחות החיים, צריכה מוגברת ובזבוז משאבי העולם. לתרבות הצריכה המהירות יש השלכות על חיי כולנו: לדוגמא-  ארה"ב בלבד, שבה חיים 6 אחוזים מאוכלוסיית העולם בלבד, צורכת 30 אחוזים ממנו. אם כל העולם יצרוך כמו החברה האמריקאית, יידרשו 5 כדורי ארץ רק כדי לספק משאבים לאוכלוסייה הקיימת.
לתרבות האמריקאית השפעה גם על הזמן הפנוי ההולך ומתקצר, על יצירת תחושה שאם נקנה יותר נהיה מאושרים יותר – אשליה שמביאה אותנו לרדוף אחרי החידוש הבא ולא ליהנות ממה שיש לנו. היא גם זו שמנסה לשכנע אותנו באגרסיביות, כי הרדיפה אחרי 'החלום האמריקאי' (כסף, נוחות כלכלית וקניות) תשפר את חיינו. כך אנו מאבדים קשרים תרבותיים מיוחדים שיש לנו – שלטי החנויות באנגלית, הקניות הופכות למוקד בילוי, סגנונות חיים הולכים ונעלמים.
כשאנו הופכים לחלק מהתרבות האמריקאית, אנו נוטים לשכוח כי את הקניות הרבות שאנו קונים מייצרים פועלים עניים בארצות רחוקות, שעובדים בשכר רעב למען הגשמת 'החלום האמריקאי' במדינות עשירות יותר. אריאל הורוביץ אומר לנו כי האמריקניזציה היא אולי מנומסת, אך היא אינה מוסרית.

 

לימוד לסיכום – חנוכה ואמריקה

אמריקניזציה והתיוונות - דותן ברום

בחנוכה, אנחנו מזכירים לעצמנו את מרד המכבים ביוונים. מרד, שיותר משהיה צבאי -  היה מרד תרבותי. בכל רחבי יהודה אימצו היהודים את ההלניזם: שמות יווניים, לבוש יווני, אלים יווניים ותפישת עולם יוונית. אמנות יוונית, תענוגות יווניים ומוסר יווני. בכל רחבי יהודה ויתרו היהודים על יצירה תרבותית מקורית לטובת חלק באימפריה האדירה.
אבל בתוך ההטמעות הזאת, נשמע קול אחר. קול חלוש, אבל תקיף, שהתעקש על אלטרנטיבה - על חיים של דרור ובחירה עצמאית ושל תרבות ויצירה יהודית מקורית. הקול הזה סחף אחריו קולות נוספים ובסופו של הנרטיב שלנו, אנחנו מספרים לעצמנו איך זכינו לדרור, איך המשכנו לעצב את חיינו בידינו.
אבל האם הצלחנו? כשאני מסתכל סביבי, אני רואה התיוונות חדשה, הטמעות באימפריה הנוכחית: ארצות הברית של אמריקה. אני רואה תרבות אמריקאית שטחית וצרכנית, בדרך-כלל חסרת-אמירה. אני רואה מותגים אמריקאיים בכל מקום - החל מהבגדים שאנו לובשים והמזון (המהיר) שאנו אוכלים, ועד למחשבים שאנו משתמשים בהם ולמכוניות שאנו נוסעים בהן ממקום למקום. אני רואה תפישות כלכליות אמריקאיות שמשתלטות על האידאות שעליהן נבנתה המדינה וחלום אמריקאי שהחליף את החלומות שחלמו פה פעם. אני רואה מוסר אמריקאי שבו לגר ולאלמנה יש את הזכות החופשית למות מתחת לגשר, במקום המוסר העברי הישן - בו אנו מצווים לתמוך בהם.
בזמנים כאלה, אני מבקש להיות קול של מרד. אני מבקש להיות קול קורא שזועק - דרור! [...] מרד שבו נתעקש ליצור יצירה עברית מקורית, עם תכן משמעותי שנוגע לכאן ולעכשו. מרד שבו נבחר לשים את הצריכה במקום שולי בחיינו, ונחליף אותה בקשרים אנושיים משמעותיים. [...] מרד שבו נבחר לראות את המֻפְלָא שבכל אדם, ולקחת אחריות על אחד על השני.
חנוכה הוא זמן נהדר להזכיר לעצמנו על מה ולמה למרוד, ולהתחיל להדליק אבוקות של אור ואש בעולם [...] 

מתוך אתר החגים של מכון שיטים.