טו בשבט יום הדין סביבתי

מיכל ברגמן

הצעה לציין את ראש השנה לאילנות כיום הדין הסביבתי

יום הדין הסביבתי

מיכל ברגמן

שרה שוב כותבת במאמרה על משמעותו של טו בשבט כיום הדין לאילנות:
בנוסף לממד החגיגי שיש בשם 'ראש השנה לאילן' - מצטרפת אליו גם הקונוטציה של 'יום הדין'. ראש השנה, על פי מסורת ישראל, הוא יום הדין לכל באי עולם, ועל כן יש בו אווירה של אימה וחרדה לגבי העתיד. חוויה זו נמשכה והועברה גם אל 'ראש השנה לאילן', כאילו היה הוא 'יום הדין' לגורל האילנות.
מעניין, שעל פי המשנה (במסכת ראש השנה פרק א' משנה ב') - העולם נידון על פירות האילן לא בט"ו בשבט כי אם ב"עצרת". בחג השבועות. ואמנם, מבחינה חקלאית טהורה נקבע גורל הפירות בסיוון, בתקופה שבה חלות הפריחה והחניטה של הפירות, והצלחתם תלויה בגורמים אקלימיים משתנים האופייניים לעונה זאת. ובכל זאת הועתקה החרדה לשלום האילן ולפירותיו משבועות לט"ו בשבט.
החרדה לגורל האילן היא, כמובן, חלק מתפיסה יהודית-סביבתית. אך כאמור, אם אנו שואפים לעולם בר קיימא, עלינו לראות ביום הדין לאילן יום דין סביבתי במובן רחב יותר:
בטו בשבט נוכל לבטא את דאגתנו הכנה להמשך קיומם של מגוון בעלי החיים והצמחים בעולמנו. ביום הדין הסביבתי נוכל לשוב ולקבל את מקומנו בעולם – מקום של מחויבות כלפי הבריאה ומקום של צניעות וענווה כלפי הברואים והמשך קיומם:
ד  כִּי-אֶרְאֶה שָׁמֶיךָ    מַעֲשֵׂה אֶצְבְּעֹתֶיךָ
יָרֵחַ וְכוֹכָבִים    אֲשֶׁר כּוֹנָנְתָּה.
ה  מָה-אֱנוֹשׁ כִּי-תִזְכְּרֶנּוּ;    וּבֶן-אָדָם כִּי תִפְקְדֶנּוּ.
ו  וַתְּחַסְּרֵהוּ מְּעַט מֵאֱלֹהִים;    וְכָבוֹד וְהָדָר תְּעַטְּרֵהוּ.
ז  תַּמְשִׁילֵהוּ בְּמַעֲשֵׂי יָדֶיךָ;    כֹּל שַׁתָּה תַחַת-רַגְלָיו.
ח  צֹנֶה וַאֲלָפִים כֻּלָּם;    וְגַם בַּהֲמוֹת שָׂדָי.
ט  צִפּוֹר שָׁמַיִם וּדְגֵי הַיָּם;    עֹבֵר אָרְחוֹת יַמִּים.
י  ה' אֲדֹנֵינוּ:    מָה-אַדִּיר שִׁמְךָ בְּכָל-הָאָרֶץ.   
(תהילים, מזמור ח')





טו בשבט יכול להיות לנו ליום של חשבון נפש סביבתי – מטו בשבט זה ועד טו בשבט הבא עלינו לטובה: אלו מחויבויות סביבתיות לקחנו על עצמנו והאם עמדנו בהם – כיחידים, כקהילה, כמדינה וכחלק מהחברה האנושית בכללותה: מה עשינו כדי לשמור על חיי אדם וחיי העצים; להקטין את הצריכה; למנוע בזבוז מים יקרים; להקטין את הקרינה ממכשירי הטלפון הניידים; לשמור על הסביבה הקרובה לביתנו; להגביר קשרים אנושיים בין בני משפחה, שכנים וקהילה, ועוד:
יהי רצון מלפניך ה' אלוהינו ואלוהי אבותינו, שבכוח סגולת אכילת הפירות יתמלאו האילנות מעוז שפע הודם, לשוב שנית ולהגדילם ולהצמיחם מראשית השנה ועד אחרית השנה, לטובה ולברכה, לחיים טובים ולשלום.   

(תיקון טו בשבט, חמדת הימים)

יום הדין היהודי הגדול, יום הכיפורים, הוא יום חג למרות אווירת הקדושה ואימת הדין המלווה אותו. מכאן, שודאי שטו בשבט יכול לשמור על צביון שמח ולהכיל בתוכו קבלת מצוות סביבתיות הלכה למעשה (כמו – 'בל תשחית', 'צער בעלי חיים', 'לא תחמוד', 'ונשמרתם מאוד לנפשותיכם') וכן קיום חשבון נפש סביבתי כחלק מטקסי החג וכחלק מהמחויבות לעולם בר קיימא.

כחלק מציון טו בשבט כיום הדין הסביבתי, נוכל לקבל על עצמנו להגביר את מעשינו הסביבתיים ולהקטין ככל האפשר את אלה המסכנים את המשך קיומו של העולם כפי שהוא.

טו בשבט תשע'א מגיע בסמוך לאסון הנורא של שריפת הכרמל: הימים הללו הם ימי חשבון נפש לאומי וסביבתי ואין כמוהם להמחיש את הקשר בין דאגה לחיי אדם לבין דאגה לסביבה. ההזנחה הפושעת הקשורה למערך הכבאות עלתה בחיי עשרות בני אדם וגבתה מחיר סביבתי גדול. לצערנו העמוק, טו בשבט תשע'א הוא אכן יום דין וחשבון נפש, וכמו בכל יום דין טמונה בו הבטחה לשיפור ושינוי – בידינו הדבר לעשותו.