ציונות וקיימות- מה הקשר?

יאיר טיקטין

מערך שיעור לבני נוער על הקשר שבין קיימות וציונות - על מנת ליצור חברה ברת קיימא בארץ ישראל

 

ציונות וקיימות-  מה הקשר?


קהל יעד: בני נוער, תנועות נוער

משך זמן: כשעה וחצי

עזרים: כמה שקיות אשפה, שני גושי פלסטלינה בצבעים שונים (רשות), דפי טיוטא ממוחזרים, שלט 'ציונות' ממוחזר ושלט 'קיימות' ממוחזר, כלי כתיבה, דבק רב-פעמי, הקלטת השיר 'שיר בוקר' של נתן אלתרמן, קטע קריאה קצר מתוך מאמרו של עמוס קינן 'חוסר ההבנה של הציונות' (כדי למנוע בזבוז נייר וצילומים נסו לדחוס את הקטע פעמיים על דף אחד ולחלק חצי דף לכל שני משתתפים). שלטים ממוחזרים - 'תיקון עולם', 'חברת מופת', 'גאולת הארץ', 'בית קבע לעם היהודי', מכשירי כתיבה.

מטרות הפעילות:
א. הבנת הקשר בין קיימות לבין ציונות.
ב. היכרות עם חשיבות הקיימות כחלק מהתפיסה הציונית, על-מנת ליצור חברה ברת קיימא בארץ ישראל והיכרות עם דוגמאות של אנשים ש-'עשו את זה' – יצרו ציונות ברת קיימא.

חלק א' פתיחה- תחרות אשפה

• החניכים יתחלקו למשפר לקבוצות.
• כל קבוצה תקבל שקית אשפה ותאסוף אשפה מהסניף/קן/ מועדון ומהסביבה הקרובה.
• הקבוצה שממלאת ראשונה את שקית האשפה –מנצחת (אסור לרוקן פחים קיימים לתוך השקית...)
• הקציבו זמן קצוב למילוי המשימה, בערך עשרים דקות.

חלק ב' – קיימות וציונות – איך זה מתחבר?

אפשרות 1 –
• המדריך תולה בסניף שני שלטים: שלט ציונות ושלט קיימות.
• המדריך ישאל - מה הקשר ביניהם?
אפשרות 2 –
• המדריך יחלק לכל אחד מהחניכים שני גושי פלסטלינה קטנים בשני צבעים שונים: צבע אחד מסמל ציונות ואילו הצבע השני מסמל את איכות סביבה והקיימות.
• כל חניך יתבקש ליצור פסל קטן, המייצג את הקשר בין שני המושגים כפי שהוא מבין אותו. לדוגמא: לערבב את שני הצבעים, לשים צבע מעל צבע, להכין כדורים נפרדים שאינם קשורים זה לזה וכד'.
אפשרות 3 -
• החניכים יתחלקו לזוגות.
• אחד מבני הזוג מייצג את הציונות ובן הזוג השני מייצג את הקיימות.
• כל זוג יכין 'מיצג' שמראה את הקשר בין שני המושגים. לדוגמא: אחד יושב על הכתפיים של השני, כל אחד עומד בפינה אחרת, מחובקים, רבים ביניהם וכד'.

 

חלק ג' – ציונות וקיימות – האם הם תמיד הולכים ביחד?

המדריך ישאל-
• האם לדעתכם אין סתירה לפעמים בין ציונות לקיימות? במה זה מתבטא?
• לדוגמא - האם לבנות עוד ישובים יהודיים ליהוד הגליל – במחיר של פגיעה נוספת בנוף הפתוח?
• האם לבנות מפעלי תעסוקה בפריפריה במחיר של זהום אוויר?
• מה דעתכם על שירו של אלתרמן – 'שיר בוקר'? (מילים לשיר נמצאות בחוברת זו בלימוד ג', דף מקורות לקבוצה 3)
• המדריך ישב את תשומת לב החניכים לכך שהמשורר מכריז 'אנחנו אוהבים אותך מולדת' ומתוך אהבה זו הוא מלביש אותה בשמלת בטון ומלט- דהיינו הופך את שדותיה לכבישים.
• חשוב לציין ששיר זה הוא 'שיר תקופתי' שמראה את הערכים שבהם האמינו בתקופת בניית הארץ – האם אנו מסכימים עדיין לתפיסה של השיר? מה השתנה?
• ניתן להיעזר גם בקטע הבא של הסופר עמוס קינן:

חוסר ההבנה של הציונות | עמוס קינן
לציונות יש מרכיב נכבד מאוד של חוסר הבנה אל הארץ הזאת. אחת הדוגמאות הבולטות לכך, אפשר לראות כאשר אתה נוסע מחיפה לתל-אביב בכביש החוף, ליד מעגן-מיכאל. אתה רואה כאן מימינך את הים-התיכון ומשמאלך אתה רואה את בריכות הדגים. בבריכות הדגים מגדלים את הדגים שאבותינו אכלו בפולין [...] אבותינו הציונים האינטלקטואלים באו הנה בלי לדעת שום דבר על הארץ הזאת, אבל שצריך לאכול דג בשבת הם ידעו. אמנם, היה כאן ים, שאפשר היה להוציא ממנו דגים, אבל הם לא חשבו על הים כמקור לדגים, אלא רק על הוויסלה. ומכיוון, שלא הייתה להם ויסלה, הם פשוט הקימו אותה באופן מלאכותי [...] הציונות לקחה לצורך כך מים יקרים ואדמה יקרה, בארץ שבה מים זה פרובלמה ואדמה זה פרובלמה, בעוד שבהישג יד מצוי ים והים מלא דגים, והיא עשתה
זאת רק מכיוון שהדגים שבים אינם קרפיונים.
לזה אני קורא חוסר הבנה של האדמה. כי להבין את האדמה זאת אומרת מה לגדל, היכן ומדוע. כדי להבין את האדמה צריך קודם כל להסתכל על השמש ועל השמים, להסתכל ולבדוק את האדמה, לראות מה היא אוהבת – לא מה שאתה רגיל לו. רק אחרי שתבין מה היא אוהבת ומה היא רוצה ומה היא יכולה, ותתאים את עצמך אליה – לא אותה אליך – אתה יכול לבנות עליה את החיים שלך. מי שמבין את האדמה יודע מאיזה חומר הוא מקים את ביתו, יודע כיצד הוא מקים את ביתו, יודע בתוך איזו צורה של יישוב הוא מקים את ביתו, יודע את גודל היישוב, יודע כיצד היישוב יושב על קווי הגובה, יודע כיצד הוא מתנהג עם השמש וכיצד הוא מתנהג עם הגשם.... בלי הבנה אין אהבה גרוע מכך: כאשר חיים בלי הבנת האדמה, חיים בניכור גובר והולך אל האדמה, וכאשר חיים בניכור גובר והולך, נעלמת יום אחד גם אהבת הארץ, וכאשר נעלמת אהבת הארץ אתה שואל פתאום: מה קרה לבנינו שיזרו כמוץ בפני הרוח. ובכן - זה בדיוק מה שקרה להם: קרה להם שהם איבדו את הבנת האדמה ואחר כך את אהבתה. הניכור הזה המונע את יצירת העם והוא המונע את הגשמת הציונות. אני לא טולסטוי ולא א'ד גורדון. אני עמוס קינן מהמאה
ה 20-- שאוהב לאכול ואוהב מעלית, ואוהב טלוויזיה וכל דבר אחר שמספק נוחיות. כל אלה לא מונעים ממני להבין, שאם עמוס קינן ינוכר מסביבתו, חייו כעם כאן אינם מובטחים – ואף חייו הפיזיים אינם מובטחים כאן [..] יכול להיות שעוד נתעורר בזעקה מרה, ונמצא כי עכשיו הוא הרגע האחרון שבו עוד אפשר לעשות כאן עם. אבל עלול לקרות שכאשר נגיע לכך, כבר לא תהיה כאן ארץ נאותה לעשות בה את העם הזה, כי עוד קודם לכן הצלחנו להחריב אותה בכוח הבולדוזר. (עמוס קינן, להבין את האדמה).

 

 

חלק ד' – איך מחברים בין ציונות לקיימות?

• המדריך ישאל – איך, לדעתכם, אפשר לחבר בן ציונות לבין קיימות?
• כדי לסייע לחניכים מומלץ לפזר על הרצפה דפים ממוחזרים ועליהם רשום: 'תיקון עולם', 'חברת מופת', 'גאולת הארץ', 'בית קבע לעם היהודי'.
• אפשר לבקש מהחניכים לרשום גרפיטי על כל אחד מהשלטים, שמסביר את הקשר בין המילה שעל השלט לבין שמירה על הארץ וציונות.
• המדריך יסביר, כי החיבור בין איכות סביבה לציונות נובע מעצם מטרתה של הציונות:
הציונות היא שאיפה ל-'תיקון עולם' (לא פחות מכך!):
תיקון שיתחיל עם חזרת העם לארצו ויסתיים בבניית חברת מופת שתהיה אור לעמים כולם. לכן, חזון הקיימות הוא האמצעי להגשמת החזון הציוני.
הגדרה כוללת של הציונות היא: הקמת חברת מופת לעם היהודי בארץ ישראל, חברה שתהיה אור לעמים כולם. שימו לב שההגדרה כוללת: חברת מופת דווקא- צמצום פערים, דמוקרטיה, זהות, יחס חיובי למיעוטים. לעם היהודי דווקא- כולל שמירה על זהות ותרבות יהודית. ובארץ ישראל דווקא- ולא באוגנדה ובלי הגדרה מדויקת של גבולות הארץ.
א'ד גורדון ומרטין בובר דיברו על כך שגאולת העם הכרחית כשלב בדרך לגאולת העולם. היום המילים 'תיקון עולם' באות לידי ביטוי בשמירה על הארץ למען הדורות הבאים.

הציונות היא שאיפה לגאולת הארץ:
גאולת הארץ היא שמירה על סביבתה. הציונות מאמינה באהבת הארץ- אהבת הארץ היא שמירה על סביבתה: הציונות מעוניינת לגאול את העם מהגלות, ולחבר אותו לקרקע, לאדמה שלו. שמירת הסביבה היא גאולת העם, כאשר העם לוקח אחריות מלאה על כל סביבת חייו. (עיינו בחוברת "מהי ציונות" מאת גדי טאוב).

הציונות היא בניה של בית קבע לעם היהודי : בית קבע בר קיימא
הציונות שואפת בנות בית קבע לעם היהודי , על מנת שהבית יהיה בית קבע ולא בית עראי יש לנו צבא ששומר עלינו, אבל אם נזהם את הארץ לא נוכל לקיים בית קבע גם אם הצבא יעשה את עבודתו על הצד הטוב ביותר. קיימות היא הדרך לשמור על בית הקבע שלנו גם לדורות הבאים ובכך להגשים הלכה למעשה את החזון הציוני של בית קבע לעם היהודי בארץ ישראל.

 

 

להרחבה למדריכים:

החזון של קיבוץ לוטן – קיבוץ רפורמי אקולוגי בערבה:

קיבוץ לוטן – אקו-ציונות וקיבוץ

רקע
קיבוץ לוטן ממקום 55 ק"מ צפונית לאילת בדרום הערבה. הקיבוץ נוסד בשנת 1983 על ידי גרעיני התיישבות של ישראלים ואמריקאים, רובם חברים בתנועה ליהדות מתקדמת (רפורמית). כעת ( 2007 ) הקיבוץ מונה 50 מבוגרים (גיל ממוצע 40 )
ו 60- ילדים. מתנדבים, וקבוצות חינוכיות כגון שנת שרות, וקבוצות לימוד בנושא אקולוגיה מעשית מונות 15 – 25 אנשים. בנוסף, ישנם 35 תושבים עם משפחותיהם הגרים בקיבוץ ושוכרים ממנו דיור ושירותים. חלקם מועסקים על ידי הקיבוץ. האווירה התרבותית בקיבוץ היא ישראלית, אך יחד עם זאת השפה האנגלית שגורה מאד.
[...] הקשר בין יהדות וטבע מתאפיין באמביוולנטיות. אילון שוורץ סקר את הנושא. עדיין, אין הגדרה מוסכמת למונח 'אקו-ציונות'. למונח זה יש שני שורשים. שניהם קשורים לשני המקורות השונים של הרעיון הציוני עצמו. הדרך הראשונה להבין את האקו-ציונות היא דרך הציונות המדינית. הציונות המדינית נוסדה ב- 1897 , על ידי העיתונאי הווינאי, תיאודור הרצל, ( 1904 1860- ). הציונות המדינית הייתה התגובה לאנטישמיות הגואה, במיוחד במדינות אירופאיות לאומניות מסוימות. הרצל הציע את רעיון הקמת מדינה ליהודים כך שהם יוכלו להיות 'כמו כל העמים'. בהקשר זה, ברור כי ההשלכה לגבי איכות הסביבה היא שגם לישראל יש בעיות סביבתיות משלה, וגם לישראל יש אחריות ברמה אזורית (למשל: הים התיכון, מפרץ אילת) ואחריות בינלאומית (למשל: צריכת אנרגיה). במובן זה, פעילים סביבתיים בישראל, שרואים את פעילותם הסביבתית כחלק מזהותם כאזרחים אחראיים, יכולים להיות מושווים למפלגות ה-'ירוקות' באירופה ו/או לארגונים
מהמגזר השלישי ( Non Governmental Organizations ) הפועלים ברוב העולם החופשי. כמו 'בכל העמים' , פעילים בישראל רואים בשאלות הקיימות אתגר מקומי עם השלכות כלל עולמיות. הרציונל העומד מאחורי פעילות זו של 'ירוקים', בארץ ובעולם, הוא במידה רבה תועלתני. רציונאל זה גורס כי בסופו של דבר, זהו אינטרס שלנו לדאוג לסביבתנו ולכדור הארץ בכלל. אנחנו, ילדינו ונכדינו נצטרך לשלם את המחיר עבור ניצול לא הולם של משאבי כדור הארץ.


האקו-ציונות והציונות התרבותית
השורש הפחות מוכר של הציונות הוא של הציונות התרבותית. הציונות התרבותית קשורה לשמו של אשר גינזבורג, ( 1856-1927 ) , הידוע כאחד העם. על פי ראייתו של אחד העם, העידן המודרני מאיים על המשך קיומה של תרבות עם ישראל. לטענתו, לשם הבטחת המשך קיום יוצר של העם, חייבים להקים מדינה יהודית (להבדיל: מדינת היהודים 'ככל העמים'). רק על ידי ההתמודדות עם כל אתגרי הזמן החדש יוכלו התרבות והערכים היהודיים להתחדש ולהיות רלוונטית לזמן הזה. אם כן, פעילות למען איכות הסביבה דרך הפריזמה של מורשת עם ישראל, היא בלב האקו-ציונות כמושג ערכי יהודי.
לברית המשולשת בין אלוהים (כפי שמתגלה בתורה), עם ישראל וארץ ישראל יש השלכות. דאגה לארץ ישראל (הקדושה) הפכה מצווה. נשים לב: ניתן לדרוש אחריות של כל בני האדם על בסיס זה. בתורה, 'לעבדה ולשומרה' ניתנה כמשימה לכל האנושות דרך נציגה הראשון – אדם. לכל בני האדם המאוגדים כעמים, ולא רק בני ישראל, יש אחריות לאותה חלקה של היצירה האלוהית, אשר נפלה בחלקם. מתוך כך תהיה דאגה כלל אנושית לכדור הארץ כולו. מחויבות לבריאה כערך לכשעצמו, מספקת את הבסיס הרעיוני-תרבותי-דתי למושג אקו-ציונות. לכן, אקו-ציונות, בהקשר הציונות התרבותית, משמעה מחויבות למכלול הבריאה עם אחריות מיוחדת לארץ הקודש (ישראל).
על כן, אקו-ציונות ששורשיה הם בציונות התרבותית, מהווה חלק אורגני של התחדשות עם ישראל בארצו. אקו- ציונות זו היא מבוססת על ערכים מוחלטים - לאו דווקא על שיקולים תועלתניים. כמובן, מעשית, אקו-ציונות יכולה להיות שילוב של ערכים מוחלטים ושל שיקולים תועלתניים. זהו לבטח גם המצב בתנועות סביבתיות רבות ברחבי העולם.
התייחסות המדרש לבריאה היא בחינת יצירה אלוהית. על-כן, הבריאה מהווה כערך מוחלט. המדרש הבא צוטט על גבי שלט במרכז לאקולוגיה יצירתית של קיבוץ לוטן:
בשעה שברא הקדוש-ברוך-הוא את האדם הראשון, נטלו והחזירו על כל אילני גן עדן ואמר לו: ראה מעשי כמה נאים ומשובחין הם וכל מה שבראתי בשבילך בראתי. תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי, שאם קלקלת, אין
מי שיתקן אחריך. (מדרש קהלת רבה ח, יג).

____________________________________________________________

יאיר טיקטין, רכז הדרכה של ארגון הנוער צמרת, המועצה הציונית בישראל.