שמיטה - מקום האדם בעולם

הדס ילינק

למי הארץ שייכת? מצוות השמיטה מלמדת על מקומו של האדם בעולם ועל אחריותו לאדמה ולבריאה כולה

שמיטה ואיכות סביבה

 

את הרעיון של שמירת טבע ניתן למצוא במצוות השמיטה שבתורה: ויקרא כה, א-ה':

"וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה בְּהַר סִינַי לֵאמֹר: דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם וְשָׁבְתָה הָאָרֶץ שַׁבָּת לַה': שֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְרַע שָׂדֶךָ וְשֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְמֹר כַּרְמֶךָ וְאָסַפְתָּ אֶת תְּבוּאָתָהּ: וּבַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִת שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן יִהְיֶה לָאָרֶץ שַׁבָּת לַה' שָׂדְךָ לֹא תִזְרָע וְכַרְמְךָ לֹא תִזְמֹר: אֵת סְפִיחַ קְצִירְךָ לֹא תִקְצוֹר וְאֶת עִנְּבֵי נְזִירֶךָ לֹא תִבְצֹר שְׁנַת שַׁבָּתוֹן יִהְיֶה לָאָרֶץ: "

הגמרא במסכת סנהדרין דף ל"ט ע"א שואלת: "מאי טעמא דשביעית?

אמר הקב"ה לישראל: זרעו שש והשמיטו שבע, כדי שתדעו שהארץ שלי היא.."

ממצוות השמיטה אנו למדים למי הארץ שייכת. וזה מסר גדול, אנו נוטים לעיתים לחשוב , שהארץ, היא שלנו ואנו רשאים לעשות בה ככל העולה על רוחינו. וכך כל שבע שנים אנחנו מקבלים תזכורת- למי באמת שייך העולם.

ישנה התייחסות דיאלקטית למקומו של האדם בעולם אותה ניתן לראות בהבדל בין פרק א ופרק ב בסיפור הבראיה בספר בראשית. בפרק א כח, נאמר: וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹהִים וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹהִים פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ וְכִבְשֻׁהָ: האדם הוא השולט בבריאה.

ובפרק ב טו נאמר:ַיִּקַּח ה' אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם וַיַּנִּחֵהוּ בְגַן עֵדֶן לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ: האדם מצווה על שמירת עולמו של הקב"ה. ישנו מדרש הדן על מקומו של האדם בעולם, האדם שנברא אחרון משני סיבות:

- האדם הוא נזר הבריאה- וחייב אדם לומר בשבילי נברא העולם . האדם השולט.

- לומר לאדם אל תתגאה יותר מידי – יתוש קדמך! האדם כמרכיב נוסף בבריאה.

והמפתח לשמירת הטבע ופיתוח בר קיימא, הוא האיזון בין שני הניגודים הללו.

במדרש בקהלת רבה ז' סא' נאמר:

"בשעה שברא הקב"ה את האדם הראשון, נטלו והחזירו על כל אילני גן עדן ואמר לו: ראה מעשי כמה נאים ומשובחין הן. וכל מה שבראתי בשבילך בראתי. תן דעתך של תקלקל ותחריב את עולמי, שאם קלקלת, אין מי שיתקן אחריך." ניתן להסיק כמה מסקנות חשובות מהמדרש:

א. דחיפות וחשיבות העניין- הדבר נאמר "בשעה שברא ה' את האדם הראשון".

ב. כל הבריאה נבראה בשביל האדם- בשבילך בראתי.

ג. למרות האמור במשפט הקודם העולם נשאר עולמו של ה'- "עולמי".

ד. האדם מצווה לשמור על עולמו של הקב"ה ולא לפגוע בכל אשר בו- "תן דעתך שלא תקלקל".

ה. לאדם צריכה להיות אחריות אישית לשמירה על העולם. והוא צריך לחשוב כאילו רק הוא בעולם- "אין מי שיתקן אחריך" .

ו. "אחריך"- אסור לנו להשתמש ולהנות מהעולם תוך גרימת נזק עתידי לסביבה .

וכל זה ממדרש אחד...

בהצלחה !

 

________________________________________________________

פורסם ב"ירוק ברשת" עיתון רשת של מגמה ירוקה.