מי שולט במי? – רדיפה אחרי חופש מדומה, החופש להימנע מקניות

מיכל ברגמן

מגילת אסתר נפתחת בתיאור 'חלומי' של ממלכה אדירה ועשירה, שהמלך העומד בראשה מבלה את ימיו במשתה הנמשך ימים רבים. למשתה מוזמנים שריו ועבדיו, ולמעשה, הם מקבלים שתייה ואוכל כרצונם. החגיגה נמשכת חצי שנה (180 יום) ובה מראה אחשוורוש את העושר העצום שלו ואת נדיבותו כלפי נתיניו.


מי שולט במי? – רדיפה אחרי חופש מדומה, החופש להימנע מקניות

כתבה: מיכל ברגמן
קהל יעד:תלמידים בכיתות ד-ח, תנועות נוער
משך הזמן: כשעה וחצי לכל שיעור
עזרים: מספר (5-7) הזמנות מגולגלת למסיבה, דפי מקורות, עיתונים מקומיים ו/או מוספי שבת, מספר דפים גדולים ובמרכזם השיר 'אני רוצה גם',

רציונאל – אצל אחשוורוש כל יום פורים

מגילת אסתר נפתחת בתיאור 'חלומי' של ממלכה אדירה ועשירה, שהמלך העומד בראשה מבלה את ימיו במשתה הנמשך ימים רבים. למשתה מוזמנים שריו ועבדיו, ולמעשה, הם מקבלים שתייה ואוכל כרצונם. החגיגה נמשכת חצי שנה (180 יום) ובה מראה אחשוורוש את העושר העצום שלו ואת נדיבותו כלפי נתיניו.
לכאורה הכול טוב בממלכת אחשוורוש, אבל רק לכאורה. אם ננסה לתאר לעצמנו כיצד מתנהלת ממלכה כה עצומה כשהיא מושבתת במשך מחצית השנה, אם נשאל את עצמנו האם אין רגע שבו האדם שבע מחגיגות, ודאי נעלה במחשבתנו כי ישנה כוונת מכוון בכך שלא כל יום פורים – אדם זקוק לימי שיא ולחגיגות שאותם הוא מעריך כשישנם ימי חול – אצל אחשוורוש נפרצים הגבולות והנהנתנות היא מוקד החיים: האווירה משפיעה על היחס לבני אדם – נתיני הממלכה ודאי אינם מקבלים את שירותי הממלכה משום שהשליטים חוגגים, הריגת ושתי ולאחריה ההחלטה על השמדת עם שלם והשלכתו ככלי אין חפץ בו. אחשוורוש אינו זוכר את הטובה שמרדכי עשה עמו מתוך אותה תפיסה כי בני אדם הם חלק מהתפאורה הנהנתנית של הממלכה .

פתיחה

•    המשתתפים יחולקו למספר קבוצות בנות 4-5 איש, כל אחת.
כל קבוצה תקבל מגילה מגולגלת ובתוכה הזמנה:

ה ז מ נ ה
הנכם מוזמנים לחצר שלי למסיבה שעוד לא הייתה כמותה!
למסיבה יגיעו חבר'ה מ-120 מדינות,
נגיש את כל סוגי הכיבוד שתבקשו,
השתייה – על חשבוננו!
הגשה – בכלי כסף וזהב,
אם תתעייפו תוכלו לנוח על מיטות הזהב והכסף שבחצר,
אז שריינו את חצי השנה הבאה למסיבה –
הביאו אתכם מצב רוח טוב,
וזה הכל!

 

לדיון בקבוצות:

•    מה דעתכם על המסיבה – האם כדאי להשתתף בה?
•    מי, לדעתכם, עורך מסיבה שכזו ומדוע?
•    האם הייתם רוצים להשתתף במסיבה שנמשכת חצי שנה? מדוע?

אסיף במליאה

כל קבוצה  תציג את הדעות שעלו בקבוצה.

לימוד ודיון

וַיְהִי בִּימֵי אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ  הוּא אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ הַמֹּלֵךְ מֵהֹדּוּ וְעַד-כּוּשׁ שֶׁבַע וְעֶשְׂרִים וּמֵאָה מְדִינָה.  בַּיָּמִים הָהֵם כְּשֶׁבֶת הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ עַל כִּסֵּא מַלְכוּתוֹ אֲשֶׁר בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה.  בִּשְׁנַת שָׁלוֹשׁ לְמָלְכוֹ עָשָׂה מִשְׁתֶּה לְכָל-שָׂרָיו וַעֲבָדָיו  חֵיל פָּרַס וּמָדַי הַפַּרְתְּמִים וְשָׂרֵי הַמְּדִינוֹת לְפָנָיו.  בְּהַרְאֹתוֹ אֶת-עֹשֶׁר כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ וְאֶת-יְקָר תִּפְאֶרֶת גְּדוּלָּתוֹ יָמִים רַבִּים שְׁמוֹנִים וּמְאַת יוֹם.  וּבִמְלוֹאת הַיָּמִים הָאֵלֶּה עָשָׂה הַמֶּלֶךְ לְכָל-הָעָם הַנִּמְצְאִים בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה לְמִגָּדוֹל וְעַד-קָטָן מִשְׁתֶּה שִׁבְעַת יָמִים  בַּחֲצַר גִּנַּת בִּיתַן הַמֶּלֶךְ.  חוּר כַּרְפַּס וּתְכֵלֶת אָחוּז בְּחַבְלֵי-בוּץ וְאַרְגָּמָן עַל-גְּלִילֵי כֶסֶף וְעַמּוּדֵי שֵׁשׁ מִטּוֹת זָהָב וָכֶסֶף עַל רִצְפַת בַּהַט-וָשֵׁשׁ וְדַר וְסֹחָרֶת.  ז וְהַשְׁקוֹת בִּכְלֵי זָהָב וְכֵלִים מִכֵּלִים שׁוֹנִים וְיֵין מַלְכוּת רָב כְּיַד הַמֶּלֶךְ.  וְהַשְּׁתִיָּה כַדָּת אֵין אֹנֵס  כִּי-כֵן יִסַּד הַמֶּלֶךְ עַל כָּל-רַב בֵּיתוֹ לַעֲשׂוֹת כִּרְצוֹן אִישׁ-וָאִישׁ.
(מגילת אסתר, פרק א, פסוקים א-ח)
•    כולנו מכירים את השירים ששרנו בגן – 'אז למה כל יום שבת', 'מדוע לא יבוא פורים פעמיים בשבוע'? - מה היה אופיים של שבת ופורים לו היו מתרחשים כל הזמן, בחיי היומיום?
•    מדוע, לדעתכם, בחר אחשוורוש לערוך משתה ארוך ומפואר?
•    מהם החסרונות בממלכת אחשוורוש?
•    סיפור המגילה הוא סיפור נס הצלתו של העם היהודי מהשמדה. מדוע פותחת המגילה בתיאור המשתה? האם קיים קשר בין המשתה למאורעות שקורים אחר-כך?

סיכום ביניים

משתה אחשוורוש הוא משתה של רעבתנות ונהנתנות מוגזמים: יתכן ואחשוורוש נהנה מעושרו ורואה במשתה הארוך הזדמנות לשתף בשמחתו, יתכן וזוהי דרכו לשלוט ולמנוע התקוממות ויתכן שזהו שילוב של השניים.
מכל מקום, מוקדי החיים בממלכה הם הזלילה, השתייה לשוכרה, ההתפארות בעושר והצגת העושר בפני כל. במקום שכזה, קל להעביר חוקים הקוראים להשמדת עם, משום שאיש לא זוכר מה היה אתמול (כך נשכח מעשה ההצלה של מרדכי), הימים – ימי המשתה המתמשך – דומים זה לזה ומבעד לאדי האלכוהול מטשטש הזיכרון.
תיאור המשתה מזמן לנו אפשרות להביט על חיינו כיום ועל הדברים שנראים כמביאים לעושר ולסיפוק:

לימוד למתקדמים

למורה/ מנחה – ניתן לספר את סיפור המדרש גם מבלי לקרוא את המקור, בהתאם ליכולתם של המשתתפים.
חז"ל הבינו את האבסורד וההגזמה הגסה שבמשתה אחשוורוש, וכן את הקשר בין עיסוק מתמיד ברעבתנות וברכוש לבין עיוורון מוסרי. הם תיארו זאת כך:
כִּי-כֵן יִסַּד הַמֶּלֶךְ עַל כָּל-רַב בֵּיתוֹ לַעֲשׂוֹת כִּרְצוֹן אִישׁ-וָאִישׁ (אסתר, פרק א, פסוק ח)
'לעשות כרצון איש ואיש':
אמר לו [לאחשוורוש] הקב"ה: אני איני יוצא מידי בריותי [איני יכול לעשות רצון כל איש ואיש] ואתה מבקש לעשות כרצון איש ואיש? בנוהג שבעולם שני בני אדם מבקשים לישא אשה אחת, יכולה היא להינשא לשניהם? אלא או לזה או לזה.
 וכן שתי ספינות שהיו עולות בלימן, אחת מבקשת רוח צפונית ואחת מבקשת רוח דרומית יכולה היא הרוח אחת להנהיג את שתיהן כאחת? אלא או לזו או לזו.
 למחר שני בני אדם באים לפניך בדין [להישפט]: איש יהודי ואיש צר ואויב. יכול אתה לצאת ידי שניהם?  אלא שאתה מרומם לזה וצולב לזה.
(אסתר רבא, פרשה ב, יד)

לדיון:

•    מדוע, לדעתכם, רצה אחשוורוש לעשות 'כרצון איש ואיש'?
•    מדוע זהו רצון בלתי אפשרי, לפי ההסבר של אלוהים?
•    מה הקשר בין הרצון לרצות את כולם לבין המשך המגילה, לפי תשובתו של אלוהים?
•    מה הקשר בין המשתה לבין המשך המגילה, לפי המדרש?

פעילות – אני רוצה עוד

•    המשתתפים יחזרו לתתי הקבוצות.
•    כל קבוצה תקבל עיתון מקומי ו/או מוסף של עיתון מעיתוני השבת.
•    כל קבוצה תתבקש לספור כמה פרסומות נמצאות בעיתון שברשותה.
•    לרשות כל קבוצה עומדות 5 דקות.

 לדיון במליאה:

•    כמה פרסומות הצלחתם לספור?
•    האם הצלחתם לספור את כל הפרסומות שבעיתון?
•    היכן עוד אנו נפגשים בפרסומות, במהלך היום?
•    מה מטרתן של כל הפרסומות הללו?
•    האם אנו זקוקים לכל הדברים שמנסים לשכנע אותנו לרכוש?

לימוד משותף:

•    כל קבוצה תקבל דף גדול ועליו מילים מתוך השיר 'אני רוצה גם'.
•    השיר ימצא באמצע הדף והמשתתפים יתבקשו להוסיף 'בלוני קומיקס' של דמויות שונות מהמגילה, שלדעתם יכולות היו לומר את המילים הללו (אחשוורוש? המן? שרי הממלכה? נתיני הממלכה? בגתן ותרש? משרתים? וכד').
•    מומלץ לצייר את הדמויות כיד הדמיון הטובה.

גם אני רוצה לצאת, לשתות, לרקוד, לבגוד, לשדוד
גם אני רוצה לדפוק שמחת חיים ברמקולים של אוטו עם כבוד.
גם אני רוצה לחטוף, לאכול, לטרוף, לזלול, להקיא את הכל
לרמוס את כל מי שעומד בדרכי, לעמוד על שלי בלי ליפול.
(מתוך: יהודה פוליקר ויעקב גלעד, 'אני רוצה גם')

לסכום

ממלכתו הנהנתנית והרכושנית של אחשוורוש היא רקע לאירועי המגילה: במקום שמחשיב את 'אכול ושתה כי מחר נמות' כרעיון המרכזי, במקום שבו החיים נתפסים כמסיבה חסרת גבולות בה העושר הוא הדבר היחיד שנחשב לראוי, במקום בו אין הערכה לזמן ולשמחה שנובעת מיצירה, זהו גם המקום בו קל להפוך בני אדם לחפצים: אם הם מפריעים לחגיגה, כפי שהפריעו היהודים לחגיגת השלטון של המן (וכפי שהפריע ושתי למשתה), ניתן להיפטר מהם ולהרוג אותם!
בחיינו כיום, אנו 'מותקפים' על-ידי תרבות הצריכה שמוכרת לנו אשליה של חסר מתמיד: 'אם רק תקנו את המוצר שלנו תהיו מאושרים יותר, יפים יותר ובריאים הרבה יותר' – כך מודיעות לנו הפרסומות, לעתים באופן גלוי ולעתים באופן מתוחכם וסמוי. עולם הפרסומות ותרבות הצריכה שממנו הוא נובע, גורמים לנו להרגיש בחסרון תמידי: קריאה בסיפור המגילה מגלה לנו שהדברים אינם כה פשוטים: מי שחי חיי תענוגות יכול להיות חסר דעה, ומי שמשיג 'הכל' כמו המן, יכול להיות מפוחד מאיש קטן – כפי שראינו בשיעור הקודם (גם אסתר, המלכה העשירה, לא הופכת למאושרת כשהיא צריכה להציל את היהודים – לא הכסף הוא שעוזר לה, אלא האומץ האישי והבחירה שלה לפעול).
המגילה מציעה לנו בחירה בחיים אחרים, שאותם נוכל ליישם בכל פעם שאנו בוחרים להתעלם מפרסומת ולחשוב האם אנו זקוקים לדברים שאנו קונים? האם אנו בוחרים להנהיג את חיינו, כפי שבחרו אסתר ומרדכי, או שאנו בוחרים להיות אלה שהפחד מוביל אותם (הפחד ממה יגידו עלינו, הפחד מהפער בין האשליה של הפרסומת לבין חיינו )? האם אנו מוצאים משמעות בחיים רק בימי שיא ובמסיבות? ומה על שאר ימות השנה?

אסתר לחמן תיארה זאת כך:
המספרים מספרים לנו ש 20%  מבני האדם משתמשים כיום ב-80% ממשאבי כדור הארץ. מה שזה אומר זה שאם החלום האמריקאי ימשיך להתממש- נצטרך כ-4 או-5 כדורי-ארץ שיספיקו לכל תושבי הכדור הנוכחי. או- שנתכלה מהר מן הצפוי... .
תרבות הצריכה דואגת לשמר בתוכנו תחושת חסרון תמידית-חיסרון שלילי ונצחי, שלעולם לא יבוא על סיפוקו! ובמקביל מפרסמת ללא הרף עוד ועוד מוצרים,  בגדים, מותגים ומכשירים שיעשו אותנו מאושרים, שייכים, עשירים ויפים יותר...
התנועה ההפוכה היא בחירה בחיים- בחירה בפשטות מרצון, נסו ללכת עם האמירה של האנשים המפיצים את הרעיון של פשטות מרצון- "קנה פחות- חיה יותר".  האמירה הזו משחררת אותנו מההתמכרות לספק צורך רגשי במוצר חומרי. התבוננו בפרסומות האחרונות- כולם מנסים למכור לנו רגשות במקום מוצרים- (עם הפלאפון הזה- יהיו לך חברים, עם החיתולים האלה- את אמא טובה, ורק עם המכונית הזו- אתה באמת גבר...).
(אסתר לחמן, תרבות את-צריכה)

 

______________________________________________________

שיעורים נוספים לבתי ספר לפורים:

להנהיג את עצמי בעצמי - במקום שאין איש היה אישה

ושתי ואסתר - תהיי יפה ותשתקי? - על מקומה של האישה במגילה ובעולם שלנו