משל התרנגולות

עופר שניידר

תארו לעצמיכם 2 ביצים – אחת מהלול הביתי-משק אקולוגי שתוכנן עפ שיטת תכנון 'פרמקאלצ'ר. והשנייה ביצה תעשייתית – מלול תעשייתי. הביצים דומות אך מאחורי כל אחת מהן עומדת מערכת שונה לחלוטין.

"משל התרנגולת"

סיכום המפגש ב'זנגביל' בנושא אתיקה, תזונה ויהדות

חלק ב'

 

בחלק הקודם למדנו על הבסיס לאתיקה של המזון- ע"פ מוליסון והמשנה במסכת אבות.  בחלק זה נציג את תרגום האתיקה בחיי המעשה. כמו שאמרו חז"ל: "לא המדרש הוא העיקר, אלא המעשה" (אבות א' יז').ונציע דברים  שכל אחד מאיתנו יכול לעשות בכדי שיצור המזון יהיה מוסרי יותר ומתוך כך גם בר-קיימא.

תארו לעצמיכם 2 ביצים – אחת מהלול הביתי-משק אקולוגי שתוכנן עפ שיטת תכנון 'פרמקאלצ'ר.  והשנייה ביצה תעשייתית – מלול תעשייתי. הביצים דומות אך מאחורי כל אחת מהן עומדת מערכת שונה לחלוטין.

ההבדלים בין שני סוגי הביצים משקפים את ההבדלים בין מערכת מוסרית ברת קיימא ובין מערכת שאינה כזו:

    1. מקומיות מול פיזור

במערכת התעשייתית המרכיבים מאד רחוקים פיזית זה מזה. נדמה שכל העולם גוייס לייצר את הביצה שבתחתית הציור – יצרני הנפט, הברזל, מכליות ואוניות דיג, שטחים חקלאיים ענקיים ליצור מזון לעופות, יצרני תרופות, משאיות לתעבורה ועוד.  כל מרכיב וחומר גלם נמצא בפינה אחרת של העולם.
במערכת המתוקנת כל המרכיבים נמצאים במקום אחד. ניתן לראות שמעבר לחומרי הגלם ששמשו את בנית הלול, כל מה שנדרש לתפעול הלול הגיע מתוך המשק – מזון ממרעה פתוח, מהעצים השתולים במשק, מים הנאגרים מגג הלול (בעונה הגשומה), בקרת אקלים טבעית וכו'
מקומיות ברמה זו מפחיתה למינימום את כמות האנרגיה הנדרשת לייצר ביצה ולשווק אותה לצרכן. ככל שכמות חומרי הגלם הדרושים יורדת, יש פחות צורך במשאיות, מיכליות ומתקני אכסון וממילא פחות צריכת דלק, זיהום אויר ומים.
כמו כן יש במקומיות ערך עצום לפיתוח הכלכלה המקומית ועצמאותה מידי גורמים זרים כפי שנראה בהמשך.

 

    2. רב גוניות מול מונוקולטורה 

אם נתבונן בטבע, לא נמצא לאורך זמן מצב בו מרוכזים במקום אחד הרבה פרטים מאותו סוג. למשל רק צמחים או רק בע"ח, רק מלפפונים או רק תרנגולות. אם אורגניזם אחד משתלט ומתרחב, הטבע יאזן את הגורם שיצא ממידתו. למשל – אם מין אחד של צמח ישתלט על שטח אדמה גדול לא יעבור זמן רב לפני שאורגניזם אחר, יגלה נקודת תורפה באותו צמח ויחסל אותו. מהתבוננות בטבע אפשר ללמוד שהבורא קבע חוק בטבע שלעולם תהיה רב גוניות. אנו רואים את זה גם בהיסטוריה האנושית – כל פעם שאימפריה גדולה השתלטה על עמים רבים אחרים, לא עבר זמן רב לפני שהיא נחלשה והתפוררה.
בלול ממשק הפרמקאלצ'ר קיימת רב גוניות בכל המישורים – בעלי חיים לצד צמחים, עצים לצד ירקות, האוכל שהתרנגולות אוכלות גם הוא מגוון וכו'. רב גוניות זו באה לידי ביטוי בחסכון רב באנרגיה. א. צמחים ובע"ח הגדלים במערכת מגוונת פחות פגיעים למחלות.  ב. החיות והצמחים מזינים זה את זה – צואת התרנגולות מפרה את האדמה, התרנגולות אוכלות זחלי מזיקים ומתחחות את האדמה. הצמחים מצידם מספקים מזון לתרנגולות ומקלט מרוחות וקרינת שמש ישירה.
המערכת התעשייתית נשענת על מונוקולטורה (חקלאות של יבול אחד). בלולים התעשייתיים חיים לעיתים מאות תרנגולות על שטח קטן. בכדי להאכיל את התרנגולות חקלאים זורעים מאות דונמים של דגנים מאותו סוג, שנה אחרי שנה, בכדי להאכיל את התרנגולות באותה תערובת שוב ושוב. מונוקולטורה באה לידי ביטוי גם במערכת העסקית הקשורה לתעשייה – מספר קטן של תאגידים מוכרים את אותם מוצרים - זרעים, ציוד חקלאי, דשנים וכו' בכל העולם.
היבולים במערכת זו חלשים ופגיעים. הטבע, כאמור, פועל לבטל מצב של חדגוניות. לכן בכדי לתחזק את המשק התעשייתי נדרשות כמויות גדולות של חומרי הדברה ותרופות. אותם מוצרים שיוצרו בעזרת כימיקלים ותרופות יהיו פחות בריאים עבורנו כמו גם לסביבתנו. מערכת המבוססת על מספר מועט של זני תבואה ובע"ח ועל מספר קטן של יצרנים וספקים אינה יציבה. ברגע שגורם אחד נפגע כל המערכת מתמוטטת. כשהאדם הולך נגד חוקי הטבע הוא זקוק להשקיע אנרגיה רבה לתחזק את קיומו.

 

3. מחזוריות מול זיהום

הגדרת זיהום -חומר שאף מרכיב במערכת אינו יכול לעשות בו שימוש. במערכת התעשייתית, כל שלב ביצור כרוך בזיהום של אויר, מים ואדמה ועשוי לפגוע בבריאות האדם. בטבע אין זיהום. כל חומר הנפלט בתהליך חיים אחד מספק חומר תזונה לתהליך אחר. הטבע נברא מעגלים מעגלים. החומרים אינם נותרים ללא שימוש אלא משתנים ממצב למצב. למשל - פחמן הנמצא כגז באוויר נקלט ע"י העצים לצורך תהליכי הצמיחה שלו. העץ ממיר אותו לתרכובות סוכרים. כתוצאה מתהליך זה נפלט חמצן המזין בין השאר את האדם. כשעלה או פרי מהעץ נושרים הם אינם הופכים לזיהום אלא מזינים סדרה שלמה של יצורים אחרים. כתוצאה מפעילותם של יצורים אלו נפלט גז הפחמן חזרה לאוויר וכך יושלם המעגל.
    תכנון סביבתי טוב נשען על תהליכים טבעיים ושואף להקטין לאפס את הזיהום הנוצר מיצור מזון. בלול הפרמקאלצ'ר ניתן לראות כמה דוגמאות לכך. למשל צואת התרנגולות מזינה את האדמה ובכך משמשת ליצור צמחים כמספוא לתרנגולות. לעומת זאת במערכת התעשייתית מושקעת אנרגיה רבה בכדי לטפל בצואת התרנגולות . כתוצאה, במקרים רבים חנקות חודרות לאדמה ומזהמות את מי התהום. עקרון המקומיות, הניכר בלול הפרמאקלצ'ר, מפחית את הזיהום שכן לא נדרש לשנע חומרים כה רבים בכדי לתחזק אותו – המזון מואכל לתרנגולות ומופץ ללקוחות מקומית.

 

4. תלות מול עצמאות כלכלית 

 

היום, החקלאי הממוצע הפך להיות שחקן קטן בשוק ההון העולמי. הוא נשלט ע"י תאגידי ענק המספקים לו כביכול את מה שהכרחי עבורו– זרעים, דשנים, חיסונים, ציוד כבד, אסטרטגיות ניהול וכו'. במשק מקומי, הנשען על תבניות טבעיות, החקלאי אינו תלוי בגורמים זרים וגל ובאלים. הוא פחות פגיע לתמורות בכלכלה העולמית ולתכתיבים של תאגידי הענק. המערכת מספקת לעצמה כמעט את כל צרכיה. אם קטסטרופה עולמית תזעזע את אותם תאגידים החקלאי המקומי לא יפגע מכך והחקלאי התעשייתי לעומתו, יתמוטט. מעבר לחסינות המשק המקומי, עקרון המקומיות מחזק את הכלכלה, יוצר מקומות עבודה ויוצר מערכות קהילתיות.

 

5. בריאות והנהגות מוסריות

 

במערכת האקולוגית המקומית החקלאי והלקוח מכירים זה את זה. החקלאי מייצר מזון שהוא בריא וטרי יותר עבור האנשים שבסביבתו. בעלי החיים זוכים לתנאים מחיה נאותים המספקים את צרכיהם הבסיסיים. קל לראות שבמשק זה אין פגיעה באדם ובחי. את המשק התעשייתי מנחים שיקולים כספיים – בעלי ההון השולטים בחקלאי מעוניינים לייצר יותר ולהרוויח יותר. הלקוח מעוניין לשלם פחות ולקבל ירקות גדולים ויפים יותר. החקלאי המנסה לשרוד ימצא שיטות להפחית עלויות גם במחיר פגיעה בסביבה ובבריאות הלקוחות.

 

שאלות ותשובות שעלו במהלך השיחה :

1. המשק האקולוגי נראה יפה אך האם אפשר להאכיל את העולם באמצעים אלו ?
תשובה : כן. יש יותר ויותר חקלאים אקולוגים הפועלים ברחבי הארץ בינהם :
"גן השדה" החווה של רועי פויכטונגר בכפר רות
החווה של איריס בן צבי בכפר יהושוע
"חובזה" בכפר בן נון
משק "חביביאן" בהודיה
הרבה מאד חוות פועלות בכל רחבי העולם. ניתן למצוא מידע רב על כך באינטרנט.
לדעת מומחים רבים הדרך היחידה להמשיך לייצר מזון היא ע"י ריבוי משקים מקומיים קטנים ואקולוגים. לעומת זאת, האמצעים הנהוגים כיום לייצור מזון אינם יכולים להמשיך ולייצר מזון עוד זמן רב מאחר והם נשענים על משאבים מתכלים ופוגעים בסביבתם פגיעה אנושה.


2. מה לגבי המחיר היקר של סחורה "ירוקה" ?
תשובה :   הסיבה שמוצרים אקולוגים יקרים יותר יחסית איננה בהכרח קשורה לעלויות היצור. משיחות עם חקלאים הבנתי שבמציאות היום יהיו מקרים בהם יותר יקר לגדל עגבנייה קונבנציונלית.
אחת הסיבות למחירי המוצרים האורגניים היא שוק קטן ומפיצים המנצלים את האווירה האליטיסטית שנוצרה סביב מזון אורגני.
עלינו לתמוה על המחירים הזולים של המזון בסופרמרקט יותר מאשר המחירים הגבוהים של ירקות אורגנים, במיוחד בעידן של עליית מחירי הנפט. יש לדעת שמזון זול זה אשליה. לצד תו המחיר המוכר יש לקחת בחשבון עוד 2 תווי המחירים שבחנות לא מציגים לנו את  1. המחיר הסביבתי שאנו משלמים 2. המחיר הבריאותי שאנו משלמים. למשל בכדי להוריד את מחירי מוצרי המזון יש טכניקות של הארכת חיי המדף שלהם שאפשר לתרגם אותם ישירות לחשש של פגיעה בבריאות האדם. או למשל במקרה של חקלאי שבכדי לעמוד בקריטריונים שהסוחרים מציבים לו מרסס את השטח בחומרים רעילים, וחומרים אלו חודרים למי התהום – שוב חסכנו במקום אחד ושילמו במקום אחר בזיהום בארות מים ובסכנות בריאותית.
צריך להתבונן כיצד הגענו למחירים כל כך זולים עבור סל מזון כה עשיר - המערכת התעשייתית למעשה לוקחת "אשראי" מהטבע בדמות משאבים מתכלים. הטבע אינו גובה תשלום כספי עבור צריכת משאבים בלתי מרוסנת. הטבע אינו גובה תשלום כספי עבור עלויות פינוי פסולת רעיל לתוך האטמוספירה, האדמה ומאגרי המים. תאגידי המזון משתמשים במשאבים אלו, אך מי שלבסוף יחויב לפרוע את החוב הם הדורות הבאים ועל זה מעטים הם האנשים הנותנים את הדעת.
בנוסף, פעמים רבות המחיר הזול של סחורה נובע מניצול של עובדים, תנאים סוציאליים גרועים וכו'. למעשה כשאנו מחפשים מה הכי זול ולא שואלים מאיפה זה בא, אנו פוגעים בכלכלה שלנו. ע"י כך אנו יוצרים מצב בו יש לנו פחות כסף ואז אנו תלויים במזון זול. כך נוצר מעגל הרסני.


3. האם הירוקים רוצים לחזור לעבר ?

תשובה : אין פה עניין של עבר, או נוסטלגיה, ואין פה עניין של עתיד. יש פה מה שטוב ובר קיימא ומה שהרסני. אנו רוצים לקחת את ההישגים הטכנולוגים ולהתאים אותם למה שממילא נמצא בטבע - החכמה האלוקית הטבועה בכל מערכות החיים בעולם. אם הטכנולוגיה תזנח את החכמה הזו – את טבעם של התרנגולות, החיטה, האדמה ותזנח את החוכמה האנושית המסורתית שנאספה במשך אלפי שנים של התבוננות מעמיקה היא תמצא את עצמה מול שוקת שבורה.

בחלק הבא נקבל טיפים לקניות ללא עראיו"ת וקצת יהדות..

_________________________________________________________

עופר שניידר למד פרמקלצ'ר עם דייב קלארק האוסטרלי, והקים את אורגניגן, גינון אקולוגי אורבאני. הוא מוסיקאי במקצועו, ומורה מזה שנים רבות.