תורה וסביבה

עופר שניידר

בתורה יש קשר ברור וחד משמעי בין מצבו הרוחני של העם לבין המערכת האקולוגית. המדד למצב הרוחני שלנו הוא הקשר עם הבורא כפי שהוא בא לידי ביטוי באהבתנו אליו ובקיום מצוותיו. בתורה, הקריטריון למצב המערכת האקולוגית הוא פעמים רבות מצב הגשמים.

תורה וסביבה

סיכום המפגש ב'זנגביל' בנושא אתיקה, תזונה ויהדות

חלק  ד'

 

בתורה יש קשר ברור וחד משמעי בין מצבו הרוחני של העם לבין המערכת האקולוגית. המדד למצב הרוחני שלנו הוא הקשר עם הבורא כפי שהוא בא לידי ביטוי באהבתנו אליו ובקיום מצוותיו. בתורה, הקריטריון למצב המערכת האקולוגית הוא פעמים רבות מצב הגשמים.

על המשקוף בפתח כל בית יהודי קבועה מזוזה. בתוכה מונח קלף עליו כתובה ברית עתיקה בין בורא העולם לביננו :

יג וְהָיָה אִם-שָׁמעַ תִּשְׁמְעוּ אֶל-מִצְוֹתַי אֲשֶׁר אָנכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם לְאַהֲבָה אֶת-ה' אֱלֹקיכֶם וּלְעָבְדוֹ בְּכָל-לְבַבְכֶם וּבְכָל-נַפְשְׁכֶם: יד וְנָתַתִּי מְטַר-אַרְצְכֶם בְּעִתּוֹ יוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ וְאָסַפְתָּ דְגָנֶךָ וְתִירשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ: טו וְנָתַתִּי עֵשֶׂב בְּשָׂדְךָ לִבְהֶמְתֶּךָ וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ: טז הִשָּׁמְרוּ לָכֶם פֶּן-יִפְתֶּה לְבַבְכֶם וְסַרְתֶּם וַעֲבַדְתֶּם אֱלֹהִים אֲחֵרִים וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶם לָהֶם: יז וְחָרָה אַף-ה' בָּכֶם וְעָצַר אֶת-הַשָּׁמַיִם וְלֹא-יִהְיֶה מָטָר וְהָאֲדָמָה לֹא תִתֵּן אֶת-יְבוּלָהּ וַאֲבַדְתֶּם מְהֵרָה מֵעַל הָאָרֶץ הַטּבָה אֲשֶׁר ה' נתֵן לָכֶם:  ( דברים פרק יא )

כל יהודי שומר מצוות אומר פרשה זו פעמיים ביום בזמן קריאת שמע. פרשייה זו גנוזה בתוך התפילין אותם מניחים כל יום מדי בוקר. קל להבין שהקשר בין ההתפתחות הרוחנית שלנו לבין תנאי החיים בטבע מונח ביסודה של היהדות.

    שאלנו שאלה – הרי רק לפני זמן קצר הצבענו על כך שהאדם מחריב את סביבתו דרך תעשיה שאיננה פועלת בצורה טובה. כל מה שאנו צריכים לעשות זה לשנות את אופן ייצור המזון ולהיות צרכנים נבונים יותר. אם כך לשם מה אני נזקק לקדוש ברוך הוא ולמצוותיו ? הרי הכל תלוי במעשי האדם ?
הרב יהודה ליב אשלג זצ"ל המכונה "בעל הסולם" ע"ש פירושו לספר הזוהר, התייחס רבות לנקודה זו. בכדי להסביר בלשוני מקצת מדבריו ציירתי ציור – איש, מזגן וארובות. קיץ, והאיש מדליק את המזגן. החשמל למזגן מיוצר במפעל עם הארובות שפולטות בתהליך יצור החשמל גזים לשמים. כתוצאה, בתהליך הידוע כ"אפקט החממה" הקיץ הבא נעשה חם קצת יותר ולכן האיש מפעיל את המזגן עוד קצת ובמקביל נפלטים עוד קצת גזים ונהיה עוד קצת חם... נוכל לתאר לעצמנו שסופו של תסריט זה איננו טוב כל כך.

שאלנו מה הנקודה עליה סובב המעגל ההרסני הזה ? בלשונו של "בעל הסולם" הנקודה היא ה"רצון לקבל" המושרש באדם. רצון לקבל הנאה ותענוג לעצמנו או בשפת העולם - אגואיזם. תנועה נפשית זו מלווה אותנו מיום הוולדנו ומכתיבה לנו את פעולותינו. אותו איש המגביר מידי שנה את עוצמת המזגן אינו מתכוון להרע. הוא נולד, כמו כולנו, עם הצורך ליותר נוחות. ואם נאמר שהאיש אינו הסיבה אלא המפעל, שכן על המפעל מוטלת החובה לייצר חשמל באופן נקי יותר ? נמצא שמנהל המפעל פועל גם הוא מאותו רצון לקבל המכתיב לו לשמור על רמת הכנסה מסוימת ומציאת חן בעיני הממונים עליו, בעלי ההון וכו'.
כנגד ה'רצון לקבל' בעל הסולם מתאר את ה"רצון להשפיע". תנועה נפשית זו הפוכה לקודמת. זהו רצון שלזולתנו תהיה הנאה ותענוג, בטחון ובריאות. פה אנו חוזרים לאותו יסוד שהזכרנו בחלק הראשון - "ואהבת לרעך כמוך".
את הרצון לקבל, אומר הרב, לא נוכל לבטל מקרבנו. אנו נבראנו בטבע זה בכוונה תחילה. אך חובתנו לתקן את הרצון לקבל כך שלא תהיה הופכיות בין רצונות הקבלה שלנו לבין הרצון להשפיע. ועתה נותרנו עם השאלה כיצד נוכל להשתנות באופן זה? ובנוסף כיצד נוכל לעשות זאת כחברה שלמה, שהרי כמה 'צדיקים' החיים בבידוד ומקיימים את עצמם באופן שיתופי וסביבתי עדין לא יטו את הכף האקולוגית לצד החיים ?

חז"ל אומרים : "ר' חנניא בן עקשיא אומר רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצות שנאמר ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר" (מסכת מכות)
 בעל הסולם מפרש ב"פתיחה לחכמת הקבלה": "ונודע שזכות היא מלשון הזדככות, והוא על דרך שאמרו ז"ל : "לא נתנו מצוות אלא לצרף בהן את ישראל"

הסבר : התורה שניתנה לנו עם כל המצוות הכלולות בה היא הכלי שניתן לנו כפרטים וכחברה לתקן את אותו רצון לקבל ולהביא אותו לצורה המאפשרת את קיום העולם וקבלת השפע שכולנו מרגישים שאפשרי ורצוי לקבל בחיינו. כל עוד השפע הגשמי מתקבל לתוך הטבע האגואיסטי של הרצון לקבל זהו שפע מדומה שאין לו קיום לאורך זמן. בעל הסולם מתאר פרטים רבים הנוגעים לתהליכים אלו בספריו ולא פה המקום להרחיב על כך.

    אם נחזור לאתיקת ייצור המזון של מוליסון (דאגה לאדם-דאגה לאדמה-חלוקה הוגנת של עודפים) נמצא שחסר בה כלי להביא את האדם לשינוי נפשי הבונה בו טבע של אהבה ודאגה לזולת. ללא שינוי זה החלוקה ההוגנת של העודפים בעולם נעשית מתוך אותו טבע אגואיסטי שמניע את התעשייה – אני מאפשר לזולת לחיות מתוך דאגה לכך שאני יוכל לחיות ולשגשג. תפישה זו לא מתקנת את הנחוץ תיקון - השורש לקלקול נותר במערכת וההרס ימצא דרך להמשיך ולפעול את פעולתו. ע"פ תפיסת העולם היהודית מצב זה לא מאפשר חיים ושפע אמיתי. הטבע נברא באופן שלא יאפשר מצב בו האדם אינו מתקן בתוכו את הטבע הנפשי של קבלה לעצמו.

    ביהדות יש חומר רב המתייחס לטבע, והלכות רבות שלכאורה שומרות על הסביבה. אני בשיעור זה בחרתי בנקודה כללית יותר על פיה כל התורה כולה קשורה לשמירת הסביבה. הקשר עם הבורא דרך תורה ומצוות מאפשר לנו לבחור בחיים, לבחור להיות חברה השמורה יותר מרצונות הרסניים. שינוי ברצונותינו יבוא לידי ביטוי בין השאר בהרגלי הצריכה שלנו מה שיביא להתפתחות טכנולוגיה הדואגת יותר לזולת, בריאותו וקיומו  ופחות לגריפת הון נוסף לכיסים של מעטים.
נאחל לכולנו לשוב לאותם חורפים ירושלמים שופעי גשמי ברכה המעידים על שפע של מזון שמצמיחה ארצנו ועל נחת רוח שיש לבורא העולם מעבודתנו הרוחנית.

(לקריאה נוספת ראו: 'ספר מתן תורה' מאת הרב אשלג, 'גן עדן בפתח הבית', 'יש תורה בסביבה' בהוצאת יער מאת טליה שניידר)

 

_______________________________________________________

עופר שניידר למד פרמקלצ'ר עם דייב קלארק האוסטרלי, והקים את אורגניגן, גינון אקולוגי אורבאני. הוא מוסיקאי במקצועו, ומורה מזה שנים רבות.

חלק א'- על שלושה דברים העולם עומד

חלק ב'- משל התרנגולת

חלק ג'- קניות ללא ארעיו"ת