לעשות למען העולם: פרויקט אישי – שיעור א'

מיכל ברגמן

מערך שיעור המשווה בין אברהם ונוח כשני מודלים של מעורבות ועשייה למען אחרים. מתאים גם כחלק מלימוד לבני מצוות.

 

לעשות למען העולם: פרויקט אישי – שיעור א'

למורה/ מנחה פעילות זו מהווה המשך לפעילות על אחריות, אך היא יכולה להשתלב בתכניות בני מצווה נוספות, העוסקת בבחירת פרויקט אישי לשנת המצוות.

פעילות זו מהווה את הקומה השלישית ב-'קומות' בני המצווה – הקומה המעשית (ר' פתיחה למערך 'אחריות סביבתית').

  • מומלץ לעסוק בנושא זה סמוך לשב נוח – שבת יהודית סביבתית.

עוד משהו...

שבת נוח הפכה לשבת יהודית סביבתית ברחבי העולם היהודי: זוהי אחת השבתות הראשונות שלאחר תקופת החגים שבה נקראת בבתי הכנסת פרשת "נוח" שבספר בראשית.

מהי שבת נוח?

שבת פרשת נח נקבעה כשבת המוקדשת לתיקון סביבתי. בשבת זו אנו מעלים על נס את נוח שדאג להמשך קיומו של עולם, שהאכיל ודאג לבעלי החיים בזמן שהמים הציפו את העולם. על-פי המדרש נוח גם דאג להביא אתו אל התיבה גם ייחורים לנטיעה לתקופה שלאחר תום המבול. עוד מספר לנו המדרש על מסירותו הרבה של נוח לבעלי החיים ביום ובלילה ואפילו כאשר פגע בו אריה הוא המשיך בעבודתו המסורה (למקורות מדרשיים על נוח ר' נספח).

לאחר המבול יצאה כידוע הקשת שהייתה לברית בין אלוהים לאדם – הבטחה כי לעולם לא תשחת עוד הארץ ולא יבוא מבול על העולם. שבת נוח היא הזדמנות להזכיר לנו את המחויבות שלנו לברית הקשת:

השמירה על העולם היא גם תפקיד שלנו. עלינו להיות מחויבים לשמירה על מגוון המינים ועל מניעת מבול סביבתי מעשה ידי אדם.

עלינו לזכור כי אנו בניו של אברהם, הלוחם האכפתי למען בני האדם וכן בניו של נוח - המסור לקיומם של בעלי-החיים, עמל השימור והשיקום לצד אקטיביות "אברהמית" נמרצת למען החיים, מתוך שכנוע מוסרי עמוק כי בני האדם נועדו לחיות בעולם ולשמר אותו וכי יש לנו משימה כמנהיגי הבריאה – להמשיך ולדאוג לקיומו של עולם וליישובו. עלינו לדאוג לכך שגם לילדינו יהיה מקום על-פני האדמה וגם הם יוכלו ליהנות ולהשתלב ביפי הבריאה אם איננו שומרים על העולם שלנו, כאילו זנחנו את הברית שלאחרי המבול.

נספח – מקורות מדרשיים על נוח:

האריה פוגע בנוח המטפל בו - מדרש תנחומא, בובר, פרשת נח סימן יד.

נוח עובד יום ולילה בתיבה - ילקוט שמעוני, בראשית ח, רמז נט.

נוח מביא יחורים לתיבה - בראשית רבה, פרשה נח,א, יד

 

למורה/מנחה – לקבלת רעיונות ללימוד ולעשייה לקראת שבת נוח אתם מוזמנים לפנות לטבע עברי

 

 

 

 

מהלך הפעילות:

  1. פתיחה

אברהם מול נח – במי אנחנו בוחרים?

בפעילות זו יכירו המשתתפים את דמויותיהם של אברהם ונח כדמויות מופת של עשייה למען האחר- אלא שאברהם הוא צדיק 'אקטיבי' הפונה לאלוהים ומנסה להציל את אנשי סדום, בעוד נח הוא 'צדיק פאסיבי' העושה את המלאכה הקשה שאלוהים מטיל עליו, אך אינו מנסה להתווכח עם אלוהים ולהציל את האנושות.

מהלך הפעילות:

  • המשתתפים יחולקו לקבוצות בנות 3-4 משתתפים.

  • כל קבוצה תקבל דף מהחולק לשניים – חציו מוקדש לאברהם וחציו לנח.

  • בכל חלק וצד הדמות יחד עם ציטוט האופייני ליחסה לזולת (ר' נספח)

  • המשתתפים יתבקשו לבחור את אחת הדמויות , לנמק את בחירתם ולהכין עמוד פרסום לדמות, המתאר את ייחודה ומדוע היא נבחרה.

  • לאחר מכן יוצגו הקמפיינים בחדר.

דיון

  • מדוע בחרתם בדמות בה בחרתם?

  • מה ההבדל, לדעתכם, בין אברהם לבין נח?

  • אלו תכונות חיוביות מייצגת כל אחת מהדמויות?

לימוד משותף לסיכום:

המקורות מתארים את נוח ואת אברהם באופנים שונים.

ספר הזוהר מתאר ביקורת כלפי נוח מצד אלוהים עצמו:

כשיצא נח מהתיבה ראה שהעולם חרב והחל לבכות. אמר לאלוהים – האם לא נקראת רחום? אם כך, מדוע לא ריחמת על בני האדם?

השיב אלוהים: אתה רועה שוטה נוח. הרי פנית אליך כמה פעמים כדי לעכב את המבול ואתה שתקת. התעכבתי כדי שתבקש רחמים אבל שמחת על כך שאתה תנצל. לא נכנס בליבך צער העולם, ועשית תיבה וניצלת. ועתה שנאבד העולם, פתחת פיך לבקש לפני בקשות ותחנונים.

אמר רבי יוחנן:ראו את ההבדל בין נח לבין אברהם. לא הגן על דורו ולא התפלל עליו כאברהם. כששמע אברהם על הכוונה של אלוהים להשמיד את סדום, מיד דיבר עם אלוהים שוב ושוב כדי לנסות ולהציל את העיר.

ואילו נוח, אלוהים דיבר אתו דברים רבים כדי שנוח יבקש עליהם רחמים. ולא ביקש עליהם רחמים ועשה התיבה ואבד כל העולם.

(על-פי: מאמר – נח לא מבקש רחמים על העולם, ספר הזוהר, פרשת נח, קיג-קיט)

מקור - נח ואברהם בספר הזוהר

אמר רבי יוחנן: בוא וראה מה בין הצדיקים שהיו לישראל אחר-כך ובין נח. נח, לא הגן על דורו ולא התפלל עליו כאברהם. כיוון שאמר הקדוש ברוך הוא לאברהם – 'זעקת סדום ועמורה כי רבה' – מיד – 'ויגש אברהם ויאמר'. והרבה דברים [אמר אברהם] כנגד הקדוש ברוך הוא, עד ששאל אם ימצא שם עשרה צדיקים, שיכפר לכל הדור בשבילם, וחשב אברהם שהיו עשרה בעיר, עם לוט ואשתו ובניו ובנותיו, וחתניו, ולכן לא התפלל יותר.

בא משה והגן על כל הדור, כיוון שאמר הקדוש ברוך הוא למשה 'ישראל חטאו, סרו מהר מן הדרך', מדוע כתוב 'ויחל משה'? מהו – 'ויחל'? – מלמד שהתפלל עד שאחזה אותו חלחלה. אמרו חכמים: לא הניח משה לקדוש ברוך הוא עד שנתן נפשו עליהם מהעולם הזה ומהעולם הבא, כמו שכתוב – 'ועתה אם תישא חטאתם, ואם אין – מחני נא מספרך אשר כתבת' [...]

ונח התעכב עמו הקדוש ברוך הוא ואמר לו דברים רבים, שמא יבקש עליהם [על דור המבול] רחמים, ולא ביקש עליהם רחמים ועשה התיבה ונאבד כל העולם.

(מאמר – נח לא מבקש רחמים על העולם, ספר הזוהר, פרשת נח, קיג-קיט)

 

 

 

נספח – אברהם ונוח – במי אתם בוחרים?

אברהם ונח במי אתם בוחרים?