צער בעלי חיים

שלמה אילן

אכזריות בלעם לאתונו, ממחישה את ייחודיות התורה, הן באיסור שהטילה על גרימת צער לבעלי-חיים, והן בחובה להקל על צער בעל-חיים סובל

 

 צער בעלי חיים


אכזריות בלעם לאתונו, ממחישה את ייחודיות התורה, הן באיסור שהטילה על גרימת צער לבעלי-חיים, והן בחובה להקל על צער בעל-חיים סובל, וכדברי הרמב"ם במו"נ (ח"ג, י"ז): "ואמנם, אמרם צער בעלי-חיים דאורייתא, מאמרו על מה הכית את אתונך וגו', הוא על דרך ההשלמה לנו, שלא נלמד מדת האכזריות ולא נכאיב לבטלה ללא תועלת, אבל נכוון אל החמלה והרחמנות...".

לאיסור צער בעלי-חיים ביטויים מגוונים:

1. "לֹא תַחֲרֹשׁ בְּשׁוֹר וּבַחֲמֹר יַחְדָּו" (דברים כב,י) - שכן "כוח החמור אינו ככוח השור" והחמור מתעייף ומצטער צער פיסי ממש (ראב"ע).
2. "לא תחסום שור בדישו" (דברים כה,ד)- ע"פ המאירי(ב"מ,ל"ב,).
3. מצוות שילוח-הקן (ספר החינוך, תקמה).
4. איסור שחיטת בהמה ובנה ביום אחד (ספר החינוך, רסד).
5. מצווה לשחוט דווקא מן הצוואר (ספר החינוך, תנ"א).
6. איסור אכילת אבר-מן-החי.
 
בדומה לכך, גם לחובה ההלכתית להקל על צערם של בעלי-חיים סובלים, ישנם בתורה ביטויים שונים:

1. "כִּי-תִרְאֶה חֲמוֹר שֹׂנַאֲךָ, רֹבֵץ תַּחַת מַשָּׂאוֹ, וְחָדַלְתָּ, מֵעֲזֹב לוֹ-עָזֹב תַּעֲזֹב, עִמּו"ֹ (שמותכג,ה) – התלמוד ופרשנים רבים רואים בחובת פריקת מטען חמור את המקור המקראי לאיסור. התנאים, נחלקו אם זהו איסור דאורייתא או דרבנן, אך רובם הכריעו שהאיסור הוא דאורייתא, והרמב"ם אף מחייב לפרוק בהמה ממשאה בשבת, מטעם זה‏‏.
2. אף שאמירה לגוי לעשות מלאכה בשבת בעבור יהודי אסורה, מותר לומר לגוי לחלוב בהמה, משום צער בעלי-חיים (או"ח,שה,כ), ומותר אף ליהודי לחלוב בשבת - אם עושה זאת בגרמא או שופך את החלב לאדמה.
3. "וְנָתַתִּי עֵשֶׂב בְּשָׂדְךָ לִבְהֶמְתֶּךָ וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ" (דברים יא,טו) – פסוק ממנו נלמדת ההלכה שאין לאכול קודם מתן מזון לבהמתו.
 
לבד מביטויים מקראיים אלה לאיסור צער בעלי-חיים, ישנן סוגיות אקטואליות רבות שאיסור צער בעלי-חיים זוקק בהן עמדה הלכתית ברורה:

א. פיטום אווזים ועגלים- בסוגיה זו שנמצאת בלב המאבק הציבורי, פסק כבר הרב פיינשטיין (אג"מ, אה"ע ד,צב, ד"ה והנה לאלו): "מ"מ אסור לצער את הבהמה להאכילה דברים שאין לה הנאה מהן שהיא מצטערת באכילה, וגם הם נחלות מזה וסובלין יסורין מהחולי, שבשביל הנאה זו דיכול לרמות האינשי אסור לעשות כן מאיסור צער בע"ח מדאורייתא שלא הותר זה להאינשי לצער בע"ח".
ב. גידול חיות מחמד- יש לדאוג לתנאיי קיום סבירים לבעל-החיים: מרחב מספיק בדירת/בית המשפחה, מזון מתאים, מפגשים מספקים עם בני-מינו וכו'. האפשרות של גידול חית מחמד בדירה/בית צפוף וחסר מרחב מספיק מהווה גרימת צער אכזרי לבעל-החיים.
ג. התעללות בבעלי-חיים - תופעה המתרחשת בשכיחות הולכת וגדלה בקרב כלל הנוער בישראל (ולא פוסחת אף על הנוער הדתי), ובודאי שאינה עולה בקנה אחד עם איסור צער בעלי-חיים. מניעתה, מחייבת את מתן דעתם של הורים ומחנכים, לצורך לימוד והסברת חומרת וחשיבות איסור צער-בעלי-חיים.

__________________________________________________________

לתגובות: שלמה אילן,  ilanrn@gmail.com

פורסם לראשונה בעלון 'שבת בשבתו' גיליון 1280: בלק  י"ב תמוז תשס"ט 01/07/2009