עלייה ירוקה לרגל

עינט קרמר

מהי עליה ירוקה לרגל? איך עלו לרגל בימי בית המקדש? מה יש לנו ללמוד מהעבר אל הווה?


"למקום שאני אוהב שם רגלי מוליכות אותי" (תלמוד בבלי, מסכת סוכה)

עלייה "ירוקה" לרגל


חלק א' – כולנו עולי רגלים:

מימי ראשית קיום עמנו, הייתה ירושלים מוקד של עלייה לרגל. העלייה למקדש התקיימה סביב שלושת הרגלים (סוכות, פסח ושבועות) ולצידה התקיימה נהירה אל בית ה' שנמצא בירושלים לאורך השנה כולה.

בני ישראל עולים לרגל :
קראו על טקס העלייה לרגל לירושלים, סביב הבאת הביכורים :

כֵּיצַד מַעֲלִין אֶת הַבִּכּוּרִים?
כָּל הַעֲיָרות שֶׁבַּמַּעֲמָד (באזור מסויים) מִתְכַּנְּסות לָעִיר שֶׁל מַעֲמָד (העיר הראשית באזור),
וְלָנִין בִּרְחובָהּ שֶׁל עִיר, וְלא הָיוּ נִכְנָסִין לַבָּתִּים.
וְלַמַּשְׁכִּים הָיָה הַמְמֻנֶּה אומֵר:  "קוּמוּ וְנַעֲלֶה צִיּון אֶל בֵּית ה' אֱלהֵינוּ!".
הַקְּרובִים מְבִיאִים הַתְּאֵנִים וְהָעֲנָבִים, וְהָרְחוקִים מְבִיאִים גְּרוגְרות וְצִמּוּקִים.
וְהַשּׁור הולֵךְ לִפְנֵיהֶם, וְקַרְנִיו מְצֻפּות זָהָב, וַעֲטָרָה שֶׁל זַּיִּת בְּראשׁו.
 הֶחָלִיל מַכֶּה לִפְנֵיהֶם, עַד שֶׁמַּגִּיעִים קָרוב לְירוּשָׁלַיִם.
הִגִּיעוּ קָרוב לִירוּשָׁלַיִם, שָׁלְחוּ לִפְנֵיהֶם וְעִטְּרוּ אֶת בִּכּוּרֵיהֶם.
וכָל בַּעֲלֵי אֻמָּנִיּות שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם עומְדִים לִפְנֵיהֶם וְשׁואֲלִין בִּשְׁלומָם:
"אַחֵינוּ אַנְשֵׁי הַמָּקום פְּלונִי, בָּאתֶם לְשָׁלום?"
הֶחָלִיל מַכֶּה לִפְנֵיהֶם עַד שֶׁמַּגִּיעִין לְהַר הַבַּיִת.
הִגִּיעוּ לְהַר הַבַּיִת, אֲפִלּוּ אַגְרִיפַּס הַמֶּלֶךְ נוטֵל הַסַּל עַל כְּתֵפו וְנִכְנָס, עַד שֶׁמַּגִּיעַ לָעֲזָרָה.
וְדִבְּרוּ הַלְוִיִּם בַּשִּׁיר, "אֲרומִמְךָ יְיָ כִּי דִלִּיתָנִי וְלא שִׂמַּחְתָּ איְבַי לִי": (משנה מסכת בכורים פרק ג)

  • ציירו בנפשכם את המעמד המתואר כאן (אפשר אפילו להמחיז!) .
  • איזו אוירה מתוארת בטקסט? מהו הכח המרכזי של העלייה לרגל לפי טקסט זה?


…אלפי אנשים מאלפי ערים, אלה דרך היבשה ואלה דרך הים, ממזרח וממערב, מצפון ומדרום, מגיעים בכל חג אל בית המקדש כאל מקלט משותף, אל נמל מוגן מפני סערות החיים… והם מבקשים למצוא בו את השקט, להיפטר מן הדאגות אשר מעיקות עליהן משחר ילדותם, לנוח מעט ולבלות את זמנם בחדווה ובגיל. בלב מלא תקוות טובות הם עושים את החופשה החיונית הזאת בקדושה ובמתן כבוד לאל: הם גם קושרים קשרי ידידות עם אנשים שלא הכירום עד כה, ובמיזוג הלבבות על זבח ונסך הם מוצאים את ההוכחה הניצחת לאחדות הדעות.(תיאור העלייה לרגל בתקופת הבית השני בספר שכתב פילון האלכסנדרוני במאה ה-1).

  • לשם מה עולים אנשים לרגל על פי פילון? איזו חווייה נכונה להם?



כולנו עולי רגלים:

  • ספרו על חוויית "עלייה לרגל" משמעותית שעברתם. הדבר יכול להיות עליה לעיר קדושה או מסע שהיה בעל  משמעות מיוחדת בעבורכם –שתפו את חבריכם לקבוצה – מתי התקיים המסע? מה היה יעדו? עם מי  חלקתם אותו? מה הפך את המסע בשבילכם לעלייה לרגל?

 

חלק ב- המחוייבות של עיר העלייה רגל

על מנת שירושלים תוכל לתת מענה לעלייה ההמונית לרגל, עליה להיות ערוכה לכך.
קראו את התיאורים הבאים של התאמת ירושלים להיות עיר של עלייה לרגל.



1. עשרה נסים נעשו לאבותינו בבית המקדש:
...
מעולם לא אמר אדם לחברו לא מצאתי מיטה שאישן עליה בירושלים,
מעולם לא אמר אדם לחברו צר לי המקום שאלין בירושלים.
(אבות דר' נתן, פרק ל'ג משנה א')

2. עשרה דברים נאמרו בירושלים:
.....
וירושלים לא נתחלקה לשבטים
ואין מוציאין בה זיזין וגזוזטראות משום  דלא ליתזקו עולי רגלים (שעולי הרגל לא יכשלו בהם)
ואין עושין בה אשפתות משום שקצים (בשל המזיקים- כדוגמת ריחות וחיות רעות )
ואין עושין בה כבשונות משום קוטרא (בשל העשן =שמירה על אויר נקי)
ואין עושין בה גנות ופרדסין משום סירחא (בשל סירחון הזיבול)
... (תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, פ"ב, ע"ב)

  • שני הטקסטים מציגים את ירושלים כעיר הערוכה לשהייה של עולי רגל רבים לתקופות ארוכות. מה ההבדל בין הטקסט הראשון לשני ?
  • מהם לדעתכם הצרכים שלנו כיום מירושלים כעיר עלייה לרגל?  האם היא ממלאת אותם?


קראו את חזונו של הרצל לירושלים של עלייה לרגל בימינו (ירושלים וירטואלית , שכן חזון זה נשאר אגדה):

הרחובות הגדולות והקטנטנות היו מרוצפות אבנים חדשות, שמורות היטב, חלקות ונקיות כנקיון רצפה בחדר טוב. בתי מעון לאנשים מקרב העם לא היה עוד בעיר העתיקה. כל הבניינים נועדו אך למעשים טובים או לתפילה. בתי מקלט לעולי רגל מבני כל הדתות היו שם. לנוצרים למושלמים וליהודים היו בתי חסד שונים, בתי מרפא, בתי אסף לחולים שאין למו תקנה, והבתים האלה היו סמוכים זה לזה שורות שורות, אך מרובע כביר אחד לקח היכל השלום האדיר והנערץ, מקום היו שם אספות לאהבי השלום מכל הארצות, וגם למלומדים מכל ענפי המדעים. ...: אמונה, אהבה, חכמה. חרדת קדש חרד כל העובר ברחובות האלה, תהי דעתו מה שתהיה על דבר הדתות, האנשים אשר פגשו איש את רעהו ברכו זה את זה בלי מלים, בידידות, שבת היתה בלבבות.

(הרצל, תמונת ירושלים העתידית, אלטנוילנד עמ' 124- 125 )

  •  אילו ערכים עמדו לפני עינוי של הרצל כאשר כתב חזון זה? האם אתם מסכימים איתם?
  • מהו החזון שלכם לירושלים כעיר של עלייה לרגל?

 

חלק ג – מחויבות עולי הרגלים

קראו את הטקסט הבא, המתאר את ה"קוד האתי" של עולי הרגל הקדומים:

תניא: לא יכנס אדם להר הבית לא במקלו שבידו,
ולא במנעלו שברגלו,
ולא במעות הצרורים לו בסדינו,
ובפונדתו [=גופיה] מופשלת לאחוריו,
ולא יעשנה קפנדריא [=קיצור דרך]...
(תלמוד בבלי, מסכת ברכות, ס"ב עמוד ב)

 

  • מדוע לדעתכם נכתבו כללים אלו?
  • האם לדעתכם יש מקום לקבוע כללים אתים למבקרים בירושלים (העתיקה) בימינו?


לפניכם קטע מתוך עקרונות של "עלייה ירוקה לרגל"

איך עולים לרגל? תמיד עדיף לבצע את ההגעה לעיר או לאתר הקדוש ברגל או באופניים. הדבר מעצים את חווית העלייה לרגל מבחינה רוחנית (אין כמו לעלות לרגל ברגל !), שלא לדבר על כך שאנו מבקרים באתר הקדוש, מבלי לזהם את אווירו. 
מה קונים? איפה ישנים? בעת הטיול בעיר או באתר הקדוש נסו לקבל על עצמכם קוד אתי של "קדושים תהיו" – להתמקד פחות בתענוגות גשמיים (ומזהמים) ויותר בתענוגות רוחניים ובריאים. כמובן שבבחירה תמיד כדאי להעדיף את המקומי והאותנטי על הגלובלי והנח.
מה לובשים? איך מתנהגים? לערים קדושות כללים משלהן בדבר  לבוש מתאים והתנהגות הולמת. לימוד של הקודים הדתיים של המקום ושמירה עליהם יסייעו לנו להפיק מהמקום הקדוש את המרב וכן להימנע מפגיעה  ברגשות האוכלוסייה המקומית.

  • האם אתם מסכימים עם האמור כאן? האם יש לכם רעיונות לקודים התנהגותיים נוספים בעת עלייה לרגל?



בברכת: 
"וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית ה' בְּרֹאשׁ הֶהָרִים, וְנִשָּׂא מִגְּבָעוֹת, וְנָהֲרוּ אֵלָיו כָּל הַגּוֹיִם. וְהָלְכוּ עַמִּים רַבִּים וְאָמְרוּ: לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל הַר ה'... וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת, לֹא יִשָּׂא גוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב וְלֹא יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה." ' (ישעיהו ב 2-4)