קהילות ייעוד

עינט קרמר

רוב הקהילות בעולם הן פרי המציאות הטבעית: אנשים שהזדמנו לחיות יחד בשכונה אחת או בקהילה אחת. אך ישנן גם 'קהילות ייעוד', כלומר קהילות שנוצרות על בסיס חזון משותף.

ה.    קהילות-ייעוד

"דע מאין באת, ולאן אתה הולך, ולפני מי אתה עתיד לתת דין וחשבון " (פרקי אבות ג א)

מספרים על רבי אחד שהיה נוהג לטבול כל בוקר בנהר הקפוא ליד הכפר. יום אחד התחלף השוטר הזקן של הכפר ובמקומו נכנס לתפקיד שוטר צעיר שלא מכיר את האזור, ובסיור הבוקר הראשון שלו הוא הבחין לפתע באדם זקן הטובל במים הקפואים, ולנוכח התופעה המוזרה רץ מייד אל אותו רבי, הוציא אותו מהמים ושאל בתקיפות: "מי אתה? מאיפה באת? ולאן אתה הולך?". הרבי חייך בעדינות, התלבש לאיטו, חבש את כובעו ושאל את השוטר: "כמה משלמים לך ליום?". "10 קופייקות", השיב השוטר בנימה של מבוכה. "אם כך", השיב הרבי, "אני מוכן לשלם לך 20 קופייקות ליום כדי שתבוא אלי כל בוקר ותשאל אותי מי אני, מאין באתי ולאן אני הולך".


רוב הקהילות בעולם הן פרי המציאות הטבעית: אנשים שהזדמנו לחיות יחד בשכונה אחת או בקהילה אחת. אך ישנן גם 'קהילות ייעוד', כלומר קהילות שנוצרות על בסיס חזון משותף.

אף שהיהודים נודעים בגורלם המשותף, עם ישראל הוא מיסודו 'קהילת ייעוד'. האתוס הבסיסי של העם היהודי, השב ומוזכר כל שנה בליל הסדר, הוא כי עצם היווצרותו כעם, ביציאת מצרים, היתה תולדה של מינויו לתפקיד מסויים במציאות. מאז ועד היום העם היהודי יצר והתנסה באינספור צורות של קהילות כאלו, בתקופות שונות ובמקומות שונים, ובשל כך הוא נושא בחובו קוד התארגנות קהילתי שיכול להיות בעל ערך רב בימינו.

הניסיון המפורסם של התנועה הקיבוצית הוא גלגול מודרני של רעיון שקיבל ביטויים רבים בדורות קודמים – וקם לתחייה גם בימים אלה ממש. המכיר את המפה החברתית הישראלית יודע שבשנים האחרונות צמחו קהילות-ייעוד רבות, בעלות צורות שונות, בערים ובהתיישבות ברחבי ישראל: קיבוצים עירוניים, קבוצות מחנכים, גרעינים תורניים, קהילות 'בני מקום' של עולים חדשים ועוד. קהילות-הייעוד הללו מייצרות תרבות בה הקשרים חברתיים וסביבתיים מחליפים את התרבות הצרכנית הרווחת, ובודקות דגמים שונים של חיים סביבתיים וחברתיים, המשפיעים לטובה על סביבתם. קהילות אלו מתמקמות לרוב באזורי פריפריה חברתית ואו גיאוגרפית מתוך כוונה לפעול יחד עם הכוחות המקומיים לחיזוק המרקם החברתי והן פועלות בפועל ובאופן יום-יומי להנגשת חינוך איכותי לאוכלוסיות מוחלשות ולהכללה חברתית, שעל חשיבותה עומד מסמך הבסיס בסעיף 98.

יש לחזק את קהילות-הייעוד הישראליות ולחבר את התסיסה היהודית הקשורה בהן עם תהליכים כלל עולמיים הקשורים באחריות סביבתית ובחיים ברי-קיימא ברמה המקומית, כגון "ערי מעבר" ושכונות  אקולוגיות, וליצור פלטפורמה לשיתוף בידע ובנסיון בתחום זה ברמה הבינלאומית. לשם כך ניתן להשתמש גם בשיתופי-פעולה בין רשויות מקומיות במקומות שונים בעולם, כמוצע בסעיף 62 ".
 

מתוך - צמיחה בת-קיימא: עמדה ישראלית ממקורות היהדות . נייר עמדה כלכלי-סביבתי  לועידה הבינלאומית לפיתוח בר-קיימא בריו דה-ז'נירו  תמוז תשע"ב (יוני 2012)