חברים לדרך

כי האדם עץ השדה

זוהר נהרי

מה אנחנו לומדים מהעצים

איזה מין עץ אתם? אנחנו מזמינים אתכם ללימוד קצר. בחרו אחד מן העצים המצורפים, שאתם מרגישים חיבור מיוחד אליו.

בס"ד

איזה מין עץ אתם?

אנחנו מזמינים אתכם ללימוד קצר. בחרו אחד מן העצים המצורפים, שאתם מרגישים חיבור מיוחד אליו. בסיום הלימוד נתכנס ונשמח שתשתפו אותנו במה שעלה מן הלימוד, וגם- במי ומה שאתם.

אתם מוזמנים להשתמש בשאלות המנחות בלימוד המקורות, אתם גם יכולים לקחת אותם לכיוונים אחרים. עלו והצמיחו....

ברוש

"אפרים מה לי עוד לעצבים. אני עניתי ואשורנו, אני כברוש רענן ממני פריך נמצא" 

(הושע יב)

רש"י: "אני כברוש רענן" - אני לו נכפף, להיות אוחז ידו בי. כברוש רענן הנכפף לארץ, שאדם אוחז בענפיו. כלומר, אהיה מצוי לו. 

"ממני פריך נמצא" - והלא אני הוא שכל טובתך מאתי באה.

מלבי"ם: "אני כברוש רענן" אני דומה כברוש שענפיו רבים ומתפשטים, ועליו רעננים תמיד, עד שהיושב תחתיו ימצא מחסה מחום השמש ומסתור מזרם וממטר. כי כן החוסה בי ימצא מחסה מכל פגעי הזמן בכל עת ובכל זמן.

ברוש/ אהוד מנור

ואני ראיתי ברוש 

שניצב בתוך שדה מול פני השמש 

בחמסין, בקרה 

אל מול פני הסערה. 

על צידו נטה הברוש 

לא נשבר את צמרתו הרכין עד עשב. 

והנה, מול הים 

קם הברוש ירוק ורם. 

 

הנה ברוש, לבדו 

מול אש ומים. 

הנה ברוש, לבדו 

עד השמיים. 

ברוש, לבדו איתן. 

לו רק ניתן ואלמד 

את דרכו של עץ אחד. 

 

ואני כמו תינוק 

שנשבר ולא יכול מול פני השמש. 

בחמסין, בקרה 

אל מול פני הסערה. 

 

 

 

האם ישנה סתירה בין קומתו הרמה וחוזקו של העץ (שהיה אחד מן העצים ששימש לבנייה בבית המקדש למשל) לבין יכולתו להתכופף ולקום? ואולי להפך? 

הברוש- עץ מחטני, זקוף קומה. ודווקא הוא יכול להתכופף עד הקרקע. מה לומדים ממנו בכל אחד מהמקורות? מה אתם הייתם רוצים ללמוד מן הברוש?

תאנה

מה מושך אתכם בעץ התאנה? האם אתם אוהבים את הטעם? 

לתאנה תכונה מיוחדת, פירות התאנה אינם מבשילים בבת אחת, אלא מעט מעט, ולכן על מנת ללקוט את התאנים בזמן הנכון יש לבדוק את העץ מידי יום וללקוט את התאנים הבשלות. מה זה אומר על התאנה ומה אפשר ללמוד ממנה: 

"נצר תאנה יאכל פריה' - למה נמשלה תורה בתאנה? שרב האילנות, הזית, הגפן והתמרה, נלקטין כאחת, והתאנה נלקטת מעט-מעט. כך התורה, היום לומד מעט ולמחר הרבה, לפי שאינה מתלמדת לא בשנה ולא בשנתים" (במדבר רבה כא(

איזה תכונה של התאנה מודגשת במדרש? איזו מקבילה יש לה אצל אנשים?

ומצד אחר: 

"וישב יהודה וישראל לבטח, איש תחת גפנו ותחת תאנתו" (מלכים א, ה)

מה מסמל הביטוי? למה דווקא תחת גפן ותאנה? ומה זה אומר על האדם...

וכך מעידה התאנה על עצמה:

"ויאמרו העצים, לתאנה:  לכי-את, מלכי עלינו.  ותאמר להם, התאנה, החדלתי את-מתקי, ואת-תנובתי הטובה; והלכתי, לנוע על-העצים?!"  (מתוך משל יותם, שופטים ט)

בכל זאת יש בה משהו.... 

זית

"ותבא אליו היונה לעת ערב, והנה עלה-זית טרף בפיה; וידע נח, כי-קלו המים מעל הארץ" (בראשית ח)

מאז ועד היום הפך הזית לסמל של שלום. מה הקשר? מה המסר שמביאה היונה בפיה לנח? 

אולי יש כאן גם אמירה אחרת על הזית: 

אמרה היונה לפני הקב"ה: רבונו של עולם! יהיו מזונותי מרורין כזית ומסורין בידך, ואל יהיו מתוקין כדבש ותלויין ביד בשר ודם. (עירובין יח)

חז"ל מפענחים חלומות על זיתים: 

אם רואה זיתים קטנים - פרה ורבה ועסקיו מצליחים כזיתים וזאת כשרואה בחלומו את פרי הזיתים. אבל אם רואה את עצי הזית - יהיו לו בנים מרובים, שנאמר (תהילים קכח. ג,) "בניך כשתילי זיתים". יש אומרים שהרואה זיתים בחלום - שם טוב יוצא לו, שנאמר (ירמיה יא, טז.): "זית רענן יפה תואר קרא ה' שמך". (תלמוד בבלי מסכת ברכות נו)

וכמובן ששמן טוב הוא דווקא שמן זית... 

אז מה באמת מסמל הזית בעינכם? ואיזה מין אנשים הם הזיתים? מרירים? משובחים? שופעים? משכיני שלום? או....

חרוב

"אמר ר' יוחנן: כל ימיו של אותו צדיק היה מצטער על מקרא זה (תהלים קכו, א) "שיר המעלות בשוב ה' את שיבת ציון היינו כחולמים". אמר: מי איכא דניים שבעין שנין בחלמא? יומא חד הוה אזל באורחא חזייה לההוא גברא דהוה נטע חרובא. אמר ליה: האי עד כמה שנין טעין? אמר ליה: עד שבעין שנין. אמר ליה: פשיטא לך דחיית שבעין שנין? אמר ליה: האי [גברא] עלמא בחרובא אשכחתיה, כי היכי דשתלי לי אבהתי שתלי נמי לבראי" (תענית כג)

(תרגום: אמר ר' יוחנן כל ימיו של אותו צדיק (חוני) היה מצטער על מקרא זה "שיר המעלות בשוב ה' את שיבת ציון היינו כחולמים" אמר: מי ישנו שישן שבעים שנה כחלום?  יום אחד היה הולך בדרך וראה איש אחד נוטע חרוב. אמר לו: עוד כמה שנים ישא פרי? אמר לו: עד שבעים שנה. אמר לו: ברור לך שתחייה שבעים שנה? אמר לו? אותו איש (מדבר על עצמו בגוף שלישי) עולם עם חרובים מצא כמו ששתלו לי אבותיי אני שותל לבני)

החרוב נותן פריו לאחר זמן רב לפי המדרש, ובכל זאת האיש נוטע חרוב. מה מיוחד בפרי החרוב? למה דווקא הוא מסמל את התגשמות היינו כחולמים? 

 

נסו לחשוב מאיפה מגיע שמו של החרוב? האם יש קשר לצורתו של החרוב? צבעו? טעמו?

החרוב ידוע כמזון עניים:

"בכל יום ויום בת קול יוצאת ואומרת: כל העולם כולו ניזון בשביל חנינא בני, וחנינא בני דיו בקב חרובים מערב שבת לערב שבת." (תענית כד)

גם רשב"י ובנו אלעזר ניזונו מחרובים במערה...

 

"אמר ר' אחא כתיב (ישעיה א) אם תאבו ושמעתם טוב הארץ תאכלו ואם תמאנו ומריתם חרב תאכלו - חרובין תאכלו" (ויקרא רבה יג/ד) 

אז החרוב הוא ממש עונש???

 

מה זה אומר על החרוב? ומה אתם לוקחים ממנו?

רימון

מה יותר מעניין ברימון? 

רימון משמש כדגם לאומנות וקישוטים מימי המקרא (הפעמונים במעיל של הכהן הגדול) ועד ימינו. מצד שני, הרימון מסמל מלאות- "שנהיה מלאים מצוות כרימון".

על ר' מאיר, שלמד מאלישע בן אבויה (תלמיד חכם שיצא לתרבות רעה) נאמר:

"רבי מאיר רימון מצא, תוכו אכל קליפתו זרק" (חגיגה טו)

למה בחרו דווקא ברימון? יש הרבה פירות טעמים שהקליפה לא אכילה?

אולי זה רמז:

"כפלח הרימון רקתך" אמר ריש לקיש: "אל תקרי "רַ‏קתך" אלא "רֵיקתך", שאפילו ריקנים שבך מלאים מצוות כרימון" (עירובין י"ט).

מהו הרימון בשבילכם? מבפנים או מבחוץ? ובמה אתם מלאים?

אגוז

האגוז קשה מבחוץ אך רך מבפנים. גם האדם כזה. כל אדם הוא כזה או רק אנשים מיוחדים?

חז"ל מדברים על כמה תכונות של האגוז. הנה דוגמא:

"למה נמשלו ישראל לאגוז?

מה אגוז זה אם נופל לתוך הטינופת את נוטלו ומורקו ושוטפו ומדיחו והוא יפה לאכילה, כך כל מה שישראל מתלכלכין בעונות כל ימות השנה, בא יום הכפורים ומכפר עליהם, דבר אחר אל גינת אגוז ירדתי, מה אגוז זה את נוטל אחד מהכרי וכולן מדרדרין ומתגלגלים זה אחר זה, כך הן ישראל, לקה אחד מהן כולן מרגישין, (מדרש שיר השירים רבה, ו', יז)

המדרש מביא שתי תכונות מיוחדות באגוזים. מהן התכונות? 

כל אחת מהתכונות שמה לב לפן אחר של האגוז. מה היתרון של קליפת האגוז?

גם דודו ברק שם לב לשילוב המיוחד של האגוז:

"לסיירת אגוז יש קליפה קצת עבה, 

אל לב של זהב והמון אהבה." 

אז מהו האגוז- קשה או רך? יחיד או חלק מכולם? ואיך אתם מפצחים את האגוז שלכם?