חברותא ירוקה-יחס לאכילת בשר

הדס ילינק

דף מקורות העוקב אחר יחס המקורות לאכילת בשר. דיעבד או לכתחילה?

חברותא ירוקה
אכילת בשר

 

א. יחס התורה וחז"ל לאכילת בשר:

במקורות הבאים- ננסה לשים לב לתהליך העובר על המזון  והאדם..

 
1. בראשית א,  כז וַיִּבְרָא אֱלֹקים אֶת-הָאָדָם בְּצַלְמוֹ, בְּצֶלֶם אֱלֹקים בָּרָא אֹתוֹ:  זָכָר וּנְקֵבָה, בָּרָא אֹתָם.  כח וַיְבָרֶךְ אֹתָם, אֱלֹקים, וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹקים פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת-הָאָרֶץ, וְכִבְשֻׁהָ; וּרְדוּ בִּדְגַת הַיָּם, וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם, וּבְכָל-חַיָּה, הָרֹמֶשֶׂת עַל-הָאָרֶץ.  כט וַיֹּאמֶר אֱלֹקים, הִנֵּה נָתַתִּי לָכֶם אֶת-כָּל-עֵשֶׂב זֹרֵעַ זֶרַע אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי כָל-הָאָרֶץ, וְאֶת-כָּל-הָעֵץ אֲשֶׁר-בּוֹ פְרִי-עֵץ, זֹרֵעַ זָרַע:  לָכֶם יִהְיֶה, לְאָכְלָה.  ל וּלְכָל-חַיַּת הָאָרֶץ וּלְכָל-עוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְכֹל רוֹמֵשׂ עַל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר-בּוֹ נֶפֶשׁ חַיָּה, אֶת-כָּל-יֶרֶק עֵשֶׂב, לְאָכְלָה; וַיְהִי-כֵן.

•    מה הותר לאדם לאכול?
•    מה הותר לחי לאכול?
•    מהי משמעות הרדיה המוזכרת בפסוק כח? איזה משמעות אחרת ניתן לתת ל"רדו"?
 

2. בראשית ט : א וַיְבָרֶךְ אֱלֹקים, אֶת-נֹחַ וְאֶת-בָּנָיו; וַיֹּאמֶר לָהֶם פְּרוּ וּרְבוּ, וּמִלְאוּ אֶת-הָאָרֶץ.  ב וּמוֹרַאֲכֶם וְחִתְּכֶם, יִהְיֶה, עַל כָּל-חַיַּת הָאָרֶץ, וְעַל כָּל-עוֹף הַשָּׁמָיִם; בְּכֹל אֲשֶׁר תִּרְמֹשׂ הָאֲדָמָה וּבְכָל-דְּגֵי הַיָּם, בְּיֶדְכֶם נִתָּנוּ.  ג כָּל-רֶמֶשׂ אֲשֶׁר הוּא-חַי, לָכֶם יִהְיֶה לְאָכְלָה:  כְּיֶרֶק עֵשֶׂב, נָתַתִּי לָכֶם אֶת-כֹּל.  ד אַךְ-בָּשָׂר, בְּנַפְשׁוֹ דָמוֹ לֹא תֹאכֵלוּ.  ה וְאַךְ אֶת-דִּמְכֶם לְנַפְשֹׁתֵיכֶם אֶדְרֹשׁ, מִיַּד כָּל-חַיָּה אֶדְרְשֶׁנּוּ; וּמִיַּד הָאָדָם, מִיַּד אִישׁ אָחִיו--אֶדְרֹשׁ, אֶת-נֶפֶשׁ הָאָדָם.  ו שֹׁפֵךְ דַּם הָאָדָם, בָּאָדָם דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ:  כִּי בְּצֶלֶם אֱלֹקים, עָשָׂה אֶת-הָאָדָם.  ז וְאַתֶּם, פְּרוּ וּרְבוּ; שִׁרְצוּ בָאָרֶץ, וּרְבוּ-בָהּ. 


•    אילו הקבלות ניתן לשים לב בין הפסוקים כאן ובין סיפור הבריאה? מה זה בא ללמד אותנו?
•    מה הותר לאדם לאכול ?
•    מה אסור לאדם לאכול?
•    מה עומד מאחורי האיסור לשפוך דם?


3. סנהדרין נט ע"ב: אמר רב יהודה אמר רב: אדם הראשון לא הותר לו בשר לאכילה, דכתיב: "לכם יהיה לאכלה... ולכל חית הארץ" (בראשית א, כט-ל) - ולא חית הארץ לכם. וכשבאו בני נח, התיר להם, שנאמר: ["כל רמש אשר הוא חי לכם יהיה לאכלה], כירק עשב נתתי לכם את כּל" (שם ט, ג). יכול לא יהא אבר מן החי נוהג בו? ת"ל: "אך בשר בנפשו דמו לא תאכֵלו" (שם ט-ד).

•    אבר מן החי- הוא אחד מ7 מצוות בני נח- לכלל האנושות. מכאן והלאה ההתייחסות היא כלפי עם ישראל.


4. במדבר פרק יא: א וַיְהִי הָעָם כְּמִתְאֹנְנִים, רַע בְּאָזְנֵי ה'; וַיִּשְׁמַע ה', וַיִּחַר אַפּוֹ, וַתִּבְעַר-בָּם אֵשׁ ה', וַתֹּאכַל בִּקְצֵה הַמַּחֲנֶה.  ב וַיִּצְעַק הָעָם, אֶל-מֹשֶׁה; וַיִּתְפַּלֵּל מֹשֶׁה אֶל-ה', וַתִּשְׁקַע הָאֵשׁ.  ג וַיִּקְרָא שֵׁם-הַמָּקוֹם הַהוּא, תַּבְעֵרָה:  כִּי-בָעֲרָה בָם, אֵשׁ ה'.  ד וְהָאסַפְסֻף אֲשֶׁר בְּקִרְבּוֹ, הִתְאַוּוּ תַּאֲוָה; וַיָּשֻׁבוּ וַיִּבְכּוּ, גַּם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַיֹּאמְרוּ, מִי יַאֲכִלֵנוּ בָּשָׂר.  ה זָכַרְנוּ, אֶת-הַדָּגָה, אֲשֶׁר-נֹאכַל בְּמִצְרַיִם, חִנָּם; אֵת הַקִּשֻּׁאִים, וְאֵת הָאֲבַטִּחִים, וְאֶת-הֶחָצִיר וְאֶת-הַבְּצָלִים, וְאֶת-הַשּׁוּמִים.  ו וְעַתָּה נַפְשֵׁנוּ יְבֵשָׁה, אֵין כֹּל--בִּלְתִּי, אֶל-הַמָּן עֵינֵינוּ.  ז וְהַמָּן, כִּזְרַע-גַּד הוּא; וְעֵינוֹ, כְּעֵין הַבְּדֹלַח.  ח שָׁטוּ הָעָם וְלָקְטוּ וְטָחֲנוּ בָרֵחַיִם, אוֹ דָכוּ בַּמְּדֹכָה, וּבִשְּׁלוּ בַּפָּרוּר, וְעָשׂוּ אֹתוֹ עֻגוֹת; וְהָיָה טַעְמוֹ, כְּטַעַם לְשַׁד הַשָּׁמֶן.  ט וּבְרֶדֶת הַטַּל עַל-הַמַּחֲנֶה, לָיְלָה, יֵרֵד הַמָּן, עָלָיו.  י וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה אֶת-הָעָם, בֹּכֶה לְמִשְׁפְּחֹתָיו--אִישׁ, לְפֶתַח אָהֳלוֹ; וַיִּחַר-אַף ה' מְאֹד, וּבְעֵינֵי מֹשֶׁה רָע... יח וְאֶל-הָעָם תֹּאמַר הִתְקַדְּשׁוּ לְמָחָר, וַאֲכַלְתֶּם בָּשָׂר--כִּי בְּכִיתֶם בְּאָזְנֵי ה' לֵאמֹר מִי יַאֲכִלֵנוּ בָּשָׂר, כִּי-טוֹב לָנוּ בְּמִצְרָיִם; וְנָתַן ה' לָכֶם בָּשָׂר, וַאֲכַלְתֶּם.  יט לֹא יוֹם אֶחָד תֹּאכְלוּן, וְלֹא יוֹמָיִם; וְלֹא חֲמִשָּׁה יָמִים, וְלֹא עֲשָׂרָה יָמִים, וְלֹא, עֶשְׂרִים יוֹם.  כ עַד חֹדֶשׁ יָמִים, עַד אֲשֶׁר-יֵצֵא מֵאַפְּכֶם, וְהָיָה לָכֶם, לְזָרָא:  יַעַן, כִּי-מְאַסְתֶּם אֶת-ה' אֲשֶׁר בְּקִרְבְּכֶם, וַתִּבְכּוּ לְפָנָיו לֵאמֹר, לָמָּה זֶּה יָצָאנוּ מִמִּצְרָיִם.  כא וַיֹּאמֶר, מֹשֶׁה, שֵׁשׁ-מֵאוֹת אֶלֶף רַגְלִי, הָעָם אֲשֶׁר אָנֹכִי בְּקִרְבּוֹ; וְאַתָּה אָמַרְתָּ, בָּשָׂר אֶתֵּן לָהֶם, וְאָכְלוּ, חֹדֶשׁ יָמִים.  כב הֲצֹאן וּבָקָר יִשָּׁחֵט לָהֶם, וּמָצָא לָהֶם; אִם אֶת-כָּל-דְּגֵי הַיָּם יֵאָסֵף לָהֶם, וּמָצָא לָהֶם.  {פ}


•    מה מקור התאווה? האם התאווה מוצדקת בעינכם?
•    רש"י  כותב שזוהי עלילת שוא. הרי היה להם "צאן ובקר" שיצא איתם ממצרים. ויש "מקנה רב" בכניסתם לארץ.
•    מדוע יש צורך ל"התקדש" לפני אכילת בשר?
•    האם זה עונש או פרס- לאכול בשר חודש ימים?..


5. דברים פרק יב פסוקים כ- כח :  כִּי-יַרְחִיב ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת-גְּבֻלְךָ, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר-לָךְ, וְאָמַרְתָּ אֹכְלָה בָשָׂר, כִּי-תְאַוֶּה נַפְשְׁךָ לֶאֱכֹל בָּשָׂר--בְּכָל-אַוַּת נַפְשְׁךָ, תֹּאכַל בָּשָׂר.   כִּי-יִרְחַק מִמְּךָ הַמָּקוֹם, אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹהֶיךָ לָשׂוּם שְׁמוֹ שָׁם, וְזָבַחְתָּ מִבְּקָרְךָ וּמִצֹּאנְךָ אֲשֶׁר נָתַן ה' לְךָ, כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִךָ--וְאָכַלְתָּ, בִּשְׁעָרֶיךָ, בְּכֹל, אַוַּת נַפְשֶׁךָ.   אַךְ, כַּאֲשֶׁר יֵאָכֵל אֶת-הַצְּבִי וְאֶת-הָאַיָּל--כֵּן, תֹּאכְלֶנּוּ:  הַטָּמֵא, וְהַטָּהוֹר, יַחְדָּו, יֹאכְלֶנּוּ.    רַק חֲזַק, לְבִלְתִּי אֲכֹל הַדָּם, כִּי הַדָּם, הוּא הַנָּפֶשׁ; וְלֹא-תֹאכַל הַנֶּפֶשׁ, עִם-הַבָּשָׂר.     לֹא, תֹּאכְלֶנּוּ:  עַל-הָאָרֶץ תִּשְׁפְּכֶנּוּ, כַּמָּיִם.    לֹא, תֹּאכְלֶנּוּ--לְמַעַן יִיטַב לְךָ וּלְבָנֶיךָ אַחֲרֶיךָ, כִּי-תַעֲשֶׂה הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי ה'.     רַק קָדָשֶׁיךָ אֲשֶׁר-יִהְיוּ לְךָ, וּנְדָרֶיךָ, תִּשָּׂא וּבָאתָ, אֶל-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר-יִבְחַר ה'.   וְעָשִׂיתָ עֹלֹתֶיךָ הַבָּשָׂר וְהַדָּם, עַל-מִזְבַּח ה' אֱלֹהֶיךָ; וְדַם-זְבָחֶיךָ, יִשָּׁפֵךְ עַל-מִזְבַּח ה'  אֱלֹהֶיךָ, וְהַבָּשָׂר, תֹּאכֵל.     שְׁמֹר וְשָׁמַעְתָּ, אֵת כָּל-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, אֲשֶׁר אָנֹכִי, מְצַוֶּךָּ:  לְמַעַן יִיטַב לְךָ וּלְבָנֶיךָ אַחֲרֶיךָ, עַד-עוֹלָם--כִּי תַעֲשֶׂה הַטּוֹב וְהַיָּשָׁר, בְּעֵינֵי ה'  אֱלֹהֶיךָ.  

•    גם כאן התאווה קשורה עם אכילת בשר.
•    מה הותר ומה נאסר לבני ישראל?  מדוע?
•    עניין עשיית הישר והטוב בעיני ה' חוזרת כאן כמה פעמים. מדוע ההדגשה?

6. הרב קוק, חזון הצמחונות והשלום:  אמנם גערה נסתרה יש בקמטי תורה באכילת בשר, כי רק אחרי אשר תאמר 'אוכלה בשר כי תאווה נפשך לאכול בשר', אז 'תזבח ואכלת'. הנה לא תוכל לעצור בעד נטייתך, כי אם על ידי כבישה מוסרית, וזאת הכבישה עוד לא באה עתה.

•    מהי הגערה, ומהי הכבישה המוסרית בדברי הרב קוק?




להרחבה :
הרב ד"ר יצחק דב פריז ההיבט הכלכלי והאקולוגי – מתוך דיני כשרות הבשר והאקולוגיה
לנזקים הבריאותיים הנגרמים עקב אכילת הבשר יש תוצאות כלכליות קשות. נוסף על אובדן חיים וכושר עבודה בטרם עת וסבל החולים, הטיפול בהם גוזל משאבים כלכליים אדירים. בסיכום תוצאותיהם של כמאה מחקרים במחלות הקשורות באכילת בשר - יתר לחץ דם, לב, סרטן, סוכרת, כיס המרה, עודף משקל וזיהומים - מצאו ברנרד וחבריו  שעלות הטיפול במחלות הללו הן בין שלושים לארבעים ביליון דולר בכל שנה במחירי שנת 1992.
 גם גידול בעלי החיים למזון מזיק לסביבה ואינו יעיל מבחינה אנרגטית-כלכלית. מחקרים גילו שכמות השפכים הנוצרים בגידול הבקר לתעשיית המזון בארה"ב גדולה פי 130 מאלו שמייצרת האוכלוסייה האנושית. באין אפשרות לטפל בשפכים אלה או למחזרם, הם מזהמים את הסביבה ואת מקורות המים, גורמים לתחלואה ומתנקזים למפרץ מקסיקו, שם נמצא "איזור מת" ששטחו גדול משטח מדינת ניו ג'רזי .
וכיוון שיצרני הבשר והצרכנים אינם משלמים עבור שירותי הניקוז של הסביבה, מחיר הבשר אינו משקף נאמנה את עלויות ייצורו, ולמעשה הוא מסובסד יותר מן הראוי ומעודד את צריכתו וגורם בעקיפין לחלוקה לא צודקת של המשאבים.
 גידול בעלי חיים למזון הוא אף בזבזני מבחינה אנרגטית . ייצור ק"ג אחד של בשר בקר למשל דורש כשבעה ק"ג של דגנים, וכמות המים הדרושה ליצור חלבון מן החי גדולה פי מאה מזו הדרושה לייצור כמות דומה של חלבון צמחי.
לאור זה, מתגלה התועלת הכלכלית שבאיסור אכילת בשר הטורפים, כי אם למשל ייצור ק"ג "סטייק נמר" דורש כשבעה ק"ג בשר בקר, נדרשים לייצורו כארבעים ותשעה ק"ג דגנים!
בצמצום אכילת הבשר ברוח דיני הכשרות שבתורה יש גם תשובה לטענות ארגוני הירוקים נגד עידוד הריבוי הטבעי לכאורה העולה מן הציווי "פרו ורבו" (בראשית א, כח), משום שעלות המזון לאוכלוסייה צמחונית פחותה ביחס.
אחד האמצעים לפתרון המשבר האקולוגי הוא הטלת "מס ירוק" על זיהום הסביבה. אמצעי זה כבר מיושם במקומות אחדים בעולם. לייקור הבשר כתוצאה מקיום חוקי הכשרות שבתורה יש השפעה דומה לזו של המס הירוק.
נמצא שחוקי התורה משלבים אמצעים מוסריים עם תמריצים חוקיים וכלכליים ובכך מונעת למעשה משברים אקולוגיים.

 אקו-כשרות- אוהד אזרחי רעל כשר?
לפי הלכות הכשרות הנהוגות כיום בעולם היהודי הדתי אין כל חשיבות לאיכותו של המזון המוגש לפינו. אין חשיבות לשאלה אם המזון הזה עתיד באמת להחיות ולהבריא אותנו או להרוג אותנו לאט וביסורים. מה שחשוב זה שהופרשו ממנו תרומות ומעשרות כדת וכדין אם מדובר בפרי או ירק שגדל בארץ ישראל (כלומר שנלקחה מאית מן התוצרת החקלאית והושמדה כליל, כי אי אפשר כיום לקיים בה את מה שנהוג היה לקיים בתרומה כשבית המקדש היה קיים. במקום זה משמידים). חשוב לועדות הכשרות שהבשר שאנו אוכלים נשחט ונמלח כהלכה. חשוב שלא התערבבו להם הבשר והחלב, ושהג'לטין המוסף למוצרי מזון תעשייתי לא יופק מעצמות חזירים. מה שלא חשוב לכל משגיחי הכשרות זה האם ריססו את התוצרת החקלאית או לא, האם היא מלאה בחומרי דישון שמרעילים את אוכליהם כמו גם את האדמה בה גודלו, או האם התרנגולת שנשחטה בשחיטה כשרה זכתה גם לחיות חיים כשרים, או שמגדליה וסוחרי הבשר התעמרו והתעללו בה בכל דרך אפשרית עד שכבר באמת מאסה מן הסתם בחייה.
רעל יכול להיות כשר למהדרין על פי מנהגי וועדות הכשרות של היום, החושבות עדיין באופן צר  ומצומצם ביותר.

 

_________________________________________________________
 חברותא ירוקה- אגף "רוח הסביבה" בחברה להגנת הטבע סניף ירושלים. כתיבה: הדס ילינק.  לפרטים-  0522775965