חברותא ירוקה-מים

הדס ילינק

דף מקורות על המים ביהדות, זיהום מים , מים חינם לעולם ועוד..

 

חברותא ירוקה

המים- חלק ב'


1. בראשית א בְּרֵאשִׁית, בָּרָא אֱלֹקים, אֵת הַשָּׁמַיִם, וְאֵת הָאָרֶץ.  ב וְהָאָרֶץ, הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ, וְחֹשֶׁךְ, עַל-פְּנֵי תְהוֹם; וְרוּחַ אֱלֹקים, מְרַחֶפֶת עַל-פְּנֵי הַמָּיִם... ו וַיֹּאמֶר אֱלֹקים, יְהִי רָקִיעַ בְּתוֹךְ הַמָּיִם, וִיהִי מַבְדִּיל, בֵּין מַיִם לָמָיִם.  ז וַיַּעַשׂ אֱלֹקים, אֶת-הָרָקִיעַ, וַיַּבְדֵּל בֵּין הַמַּיִם אֲשֶׁר מִתַּחַת לָרָקִיעַ, וּבֵין הַמַּיִם אֲשֶׁר מֵעַל לָרָקִיעַ; וַיְהִי-כֵן.  ח וַיִּקְרָא אֱלֹקים לָרָקִיעַ, שָׁמָיִם; וַיְהִי-עֶרֶב וַיְהִי-בֹקֶר, יוֹם שֵׁנִי.  {פ}


-    המים הם ראשונים בבריאה, והם אחד מארבעת היסודות של העולם.
-    המים הם מהווים כח הצומח בעולם:

2. בראשית ב: ה וְכֹל שִׂיחַ הַשָּׂדֶה, טֶרֶם יִהְיֶה בָאָרֶץ, וְכָל-עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה, טֶרֶם יִצְמָח:  כִּי לֹא הִמְטִיר ה' אֱלֹקים, עַל-הָאָרֶץ, וְאָדָם אַיִן, לַעֲבֹד אֶת-הָאֲדָמָה.  ו וְאֵד, יַעֲלֶה מִן-הָאָרֶץ, וְהִשְׁקָה, אֶת-כָּל-פְּנֵי הָאֲדָמָה.

-    המים הם מצרך חיוני לקיום והם שייכים לנחלת הכלל:


3. מדרש שיר השירים רבה א, יט':
מה המים חיים לעולם, כך התורה חיים לעולם;
מה המים חינם לעולם, כך תורה חינם לעולם;

4. בבלי, ביצה, כט ע"א:  דתניא גזל ואינו יודע למי גזל יעשה בהם צרכי רבים מאי נינהו אמר רב חסדא בורות, שיחין (חפירה ארוכה וצרה) ומערות (חפירה מרובעת מקורה).
5. רמב"ם, הלכות גזלה ואבדה, פרק ו, הלכה יג:נהר המושך ומעיינות הנובעין, הרי הן של כל אדם.
6. רמב"ם הלכות שכנים: היו חופרין נהר להביא בו מים למדינה--גובין אף מן היתומים, שזו זכות להם כדי שישקו ממנו שדותיהם וכרמיהם;

מקורות המים בארץ ישראל

משלי ה:
טו  שְׁתֵה-מַיִם מִבּוֹרֶךָ;    וְנֹזְלִים, מִתּוֹךְ בְּאֵרֶךָ.  טז  יָפוּצוּ מַעְיְנֹתֶיךָ חוּצָה;    בָּרְחֹבוֹת, פַּלְגֵי-מָיִם.
יז  יִהְיוּ-לְךָ לְבַדֶּךָ;    וְאֵין לְזָרִים אִתָּךְ.   יח  יְהִי-מְקוֹרְךָ בָרוּךְ;    וּשְׂמַח, מֵאֵשֶׁת נְעוּרֶךָ.
יט  אַיֶּלֶת אֲהָבִים,    וְיַעֲלַת-חֵן:דַּדֶּיהָ, יְרַוֻּךָ בְכָל-עֵת;    בְּאַהֲבָתָהּ, תִּשְׁגֶּה תָמִיד;

א.    בור המים:
תנחומא מטות ג: בור ששתית ממנו מים, אל תזרוק בו אבן
מסכת בבא בתרא פרק ב
ב,א  לא יחפור אדם בור סמוך לבורו של חברו, ולא שיח, ולא מערה, ולא אמת המים, ולא נברכת של כובסים--אלא אם הרחיק מכותלו של חברו שלושה טפחים, וסד בסיד.
ב,יא  מרחיקין את האילן מן הבור עשרים וחמש אמה; החרוב והשקמה חמישים אמה, בין מלמעלן ובין מן הצד.  אם הבור קדם, קוצץ ונותן דמים; אם האילן קדם, לא יקוץ; ספק זה קדם וזה קדם, לא יקוץ.  רבי יוסי אומר, אף על פי שהבור קדם את האילן, לא יקוץ--שזה חופר בתוך שלו, וזה נוטע בתוך שלו.

ב. באר:
בראשית כו: יד וַיְהִי-לוֹ [ליצחק] מִקְנֵה-צֹאן וּמִקְנֵה בָקָר, וַעֲבֻדָּה רַבָּה; וַיְקַנְאוּ אֹתוֹ, פְּלִשְׁתִּים.  טו וְכָל-הַבְּאֵרֹת, אֲשֶׁר חָפְרוּ עַבְדֵי אָבִיו, בִּימֵי, אַבְרָהָם אָבִיו--סִתְּמוּם פְּלִשְׁתִּים, וַיְמַלְאוּם עָפָר.  טז וַיֹּאמֶר אֲבִימֶלֶךְ, אֶל-יִצְחָק:  לֵךְ, מֵעִמָּנוּ, כִּי-עָצַמְתָּ מִמֶּנּוּ, מְאֹד.  יז וַיֵּלֶךְ מִשָּׁם, יִצְחָק; וַיִּחַן בְּנַחַל-גְּרָר, וַיֵּשֶׁב שָׁם.  יח וַיָּשָׁב יִצְחָק וַיַּחְפֹּר אֶת-בְּאֵרֹת הַמַּיִם, אֲשֶׁר חָפְרוּ בִּימֵי אַבְרָהָם אָבִיו, וַיְסַתְּמוּם פְּלִשְׁתִּים, אַחֲרֵי מוֹת אַבְרָהָם; וַיִּקְרָא לָהֶן, שֵׁמוֹת, כַּשֵּׁמֹת, אֲשֶׁר-קָרָא לָהֶן אָבִיו.  יט וַיַּחְפְּרוּ עַבְדֵי-יִצְחָק, בַּנָּחַל; וַיִּמְצְאוּ-שָׁם--בְּאֵר, מַיִם חַיִּים.  כ וַיָּרִיבוּ רֹעֵי גְרָר, עִם-רֹעֵי יִצְחָק לֵאמֹר--לָנוּ הַמָּיִם; וַיִּקְרָא שֵׁם-הַבְּאֵר עֵשֶׂק, כִּי הִתְעַשְּׂקוּ עִמּוֹ.  כא וַיַּחְפְּרוּ בְּאֵר אַחֶרֶת, וַיָּרִיבוּ גַּם-עָלֶיהָ; וַיִּקְרָא שְׁמָהּ, שִׂטְנָה.  כב וַיַּעְתֵּק מִשָּׁם, וַיַּחְפֹּר בְּאֵר אַחֶרֶת, וְלֹא רָבוּ, עָלֶיהָ; וַיִּקְרָא שְׁמָהּ, רְחֹבוֹת, וַיֹּאמֶר כִּי-עַתָּה הִרְחִיב ה' לָנוּ, וּפָרִינוּ בָאָרֶץ.


-    המלחמה על המים
-    המון אירועים התרחשו על יד הבאר (רבקה, יעקב ורחל,משה וציפורה).


ג. מעין:
בבא קמא פא,ע"א  ת"ר עשרה תנאין התנה יהושע :
1.    שיהו מרעין בחורשין
2.    ומלקטין עצים בשדותיהם ומלקטים עשבים בכל מקום חוץ מתלתן
3.    וקוטמים נטיעות בכל מקום חוץ מגרופיות של זית
4.    ומעין היוצא בתחילה בני העיר מסתפקין ממנו
5.    ומחכין בימה של טבריא ובלבד שלא יפרוס קלע ויעמיד את הספינה
6.    ונפנין לאחורי הגדר ואפילו בשדה מליאה כרכום
7.    ומהלכים בשבילי הרשות עד שתרד רביעה שניה
8.    ומסתלקין לצידי הדרכים מפני יתידות הדרכים
9.    והתועה בין הכרמים מפסיג ועולה מפסיג ויורד
10.    ומת מצוה קונה מקומו:

רמב"ם: הלכות נזקי ממון : עשרה תנאים התנה יהושוע ובית דינו בשעה שחילק את הארץ ...ז  (ה) וכן התנה שהמעיין היוצא בתחילה--בני אותה העיר שיצא בגבולם מסתפקין ממנו, אף על פי שאין עיקרו בחלקם; ואין לאחרים להסתפק עימהם ממנו.
ח  (ו) וכן התנה שיהיה כל אדם מותר לצוד דגים מים טבריה:  והוא, שיצוד בחכה בלבד; אבל לא יפרוש קלע ויעמיד ספינה שם, אלא בני השבט שהגיע אותו הים בחלקם.

מפגעי מים- מניעה וטיפול

1. תוספתא בבא מציעא יא,יד : העושה מערות לרבים מרחיץ פניו ידיו ורגליו בהן היו ידיו ורגליו מלוכלכות בטיט ובצואה אסור ובבור ובשיח בין כך ובין כך אסור.

2. משנה חולין: ב,ט  אין שוחטין לא לתוך ימים, ולא לתוך נהרות.

3. רמב"ם הלכות נזקי ממון פרק יג: יב  השופך את המים ברשות הרבים, והוזק בהן אחר--חייב בנזקיו; ואם ניטנפו כליו, פטור כמו שביארנו.  נבלעו המים בארץ, ונשארה הארץ חלקה, והוחלק ונפל, והוזק בקרקע--הרי זה חייב בנזקיו.
יג  כל אלו שפותקין ביבותיהן, וגורפין מערותיהן--אין להן רשות לשפוך המים ברשות הרבים, בימות החמה.  אבל בימות הגשמים, יש להן רשות לשפוך; ואף על פי כן אם הוזק אדם או בהמה במים, חייבין נזק שלם.

4. דיון הלכתי שנערך על ידי גאון בישיבת סורא בשנים 997-1013:" ראובן היה לו בור בצד החצר, וקם שמעון, וחפר בית הכסא, והרחיק מבורו של ראובן שלשה טפחים. תבעו ראובן לשמעון לדין, ואמר לו:הפסדתני את מימי בורי. השיב לו שמעון: הרי הרחקתי כפי שאמרו חכמים".[ והדיין נשאל בעצם מהו שיעור ההרחקה?] והשיב שצריך להרחיק את בית הכסא  מבאר המים של חבירון אפילו עשרים אמה, עד שלא יזיק ויפסיד מימי באר חברו.

5. ב"ספר החסידים" לר' יהודה חסיד (מגדולי בעלי המוסר, נפטר בשנת 1217), מובאת הוראה ולפיה יש להימנע מלזהם מקום רחצה משום: לפני עיוור לא תיתן מכשול"(ויקרא יט).

 

_________________________________________________________
 חברותא ירוקה- אגף "רוח הסביבה" בחברה להגנת הטבע סניף ירושלים. כתיבה: הדס ילינק.  לפרטים-  0522775965