לעבדה ולשמרה: פיתוח ושימור ביהדות

תהילה סולטנה שפר

מערך שיעור לטו בשבט

מערך שיעור העוסק בשאלה האם ניתן לקיים פיתוח אנושי מבלי לפגוע בטבע. מתאים לטו בשבט ולזמנים אחרים.

 

צפו בסרטון שנעשה בידי בית אבי חי:

https://www.youtube.com/watch?v=GXZChqhtRTk

 

דיון:

מה מסמלים שני חלקיו השונים של הסרטון?

האם מדובר בקשר של ניגודיות או השלמה או סיבה ותוצאה?

למה לדעתכם נעשה שימוש בטו בשבט להצגת הרעיון המופיע בסרט?

 

וַיִּקַּח ה' אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם

וַיַּנִּחֵהוּ בְגַן עֵדֶן לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ.

(בראשית פרק ב, פסוק ט"ו).

 

דיון:

מה משמעות המילה לעבדה ומה משמעות המילה לשמרה?

כיצד אתם מבינים את שני התפקידים?

האם שני התפקידים עומדים בהלימה זה לזה?

 

העבודה, גם אם יוצרת היא, וגם אם הורסת, הריהי התערבות מצד האדם בעולם הפיסי. המנוחה היא מצב של איזון בין האדם לטבע – אסור לו לאדם לנגוע בטבע, לשנותו בכל דרך שהיא, לא לבנות ולא להרוס דבר. השינוי הקטן ביותר שיעשה האדם בתהליך הטבעי, כמוהו כפגיעה באיזון.

(אריך פרום, השפה שנשכחה, הוצאת א' רובינשטיין, 1951, ירושלים. עמ' 199.)

 

דיון:

מה דעתכם על אמירתו של פרום?

כיצד ניתן ליישב את תפיסת העבודה המופיעה אצל פרום עם הציווי "לעבדה"?

האם לדעתכם ייתכן "איזון" בטבע לצד פיתוח אנושי?

 

פעילות:

הביאו דילמות סביבתיות שונות בנושאים של פיתוח מול שימור (לדוג': סלילת כבישים באיזורי טבע, בנייה על חוף הים, ציד דגי טונה וכדומה). קיימו דיבייט על הדילמות תחת השאלה איזה פתרון יביא למימוש הציווי: "לעבדה ולשמרה".

 

צפו בכתבה המציגה את הבעייתיות בהתפתחות העיר וההתיישבות בארץ על גבי מרחבי טבע (עד 4.08 דקות).

https://www.youtube.com/watch?v=6w0zmF7x_4M&feature=youtu.be

 

הזכירו את הדימוי שמביא האדריכל המרואיין בכתבה: בעבר כדור הארץ נתפס כשממה ענקית שצריך לכבוש ועכשיו כדור הארץ הפך לכדור טניס רגיש מאוד.

בקשו דוגמאות לאופן בו ניסו החלוצים לכבוש את השממה.

 

צפו בשיר "הורה נדלנים" של קובי עוז:

https://www.youtube.com/watch?v=my1f1XzjkAo

 

דיון:

על איזו מציאות מצביע השיר?

מה התחושות שמעורר בכם השיר והרעיונות העולים בו?

מה יכולה להיות המשימה שלנו היום (משימה לאומית או משימה אישית) בעקבות מה שלמדנו?

 

קוראים אימרה מפורסמת המיוחסת לרבי בונם מפשיסחא, שהיה רב מרכזי בתנועת החסידות:

"חייב אדם להסתובב בכל עת עם שני פתקים בכיסיו. על הפתק האחד כתוב "ואנכי עפר ואפר" ועל השני "בשבילי נברא כל העולם"".

 

פעילות:

לוקחים את הדילמות שהוזכרו קודם ומבקשים מכל אחד מהמשתתפים לכתוב על שני פתקים בצבעים שונים את הצד של הדילמה המייצג חשיבה של "אנוכי עפר ואפר" ואת הצד שמייצג חשיבה של "בשבילי נברא כל העולם". מבקשים להוסיף מצבים מחיי היומיום שניתן לפרק אותם לשתי הגישות וגם אותם לכתוב על הפתקים.

 

צופים בסרטון של משרד החינוך המלמד על פיתוח בר קיימא:

https://www.youtube.com/watch?v=omuMbT6oOw8&t=10s

 

מסכמים את הנלמד ואת החשיבות של יצירת איזון בין פיתוח לשימור על ידי שמירת שני הציוויים יחד: "לעבדה ולשמרה". גישה זו בא לידי ביטוי בפיתוח בר קיימא ודורשת מבט כללי על המציאות וארוך טווח, למול רווח ישיר וקצר.

 

קוראים את הסברו של הרב זקס למהות התפקיד של "לעבדה ושלמרה":

"האדם הראשון מוצב בגן עדן "לעובדה ולשומרה". (...) "לעובדה" – כלומר לשרת אותה. האדם הוא אדון הטבע אבל גם משרתו. ואילו הפועל "שמר" משמש (...) לתאר את אחריותו של מי שמפקידים בהשגחתו רכוש שאינו שייך לו. עליו להקפיד על ערנות ומוטלת עליו האחריות לנזקים שאירעו בשל רשלנותו.

צמד המילים "לעובדה ולשומרה" הוא אולי ההגדרה הקולעת ביותר לאחריותו של האדם כלפי הטבע לפי תפיסתה של התורה. אנחנו איננו הבעלים של הטבע, "לה' הארץ ומלואה", אנחנו רק נאמניו – בשמו של אלוהים שיצר אותו ושהוא בעליו, ולמען דורות העתיד"

(ר' יונתן זקס, לכבוד השוני, עמוד 142)