חמ-צ-וני

עינט קרמר

מזון ביהדות

מאמר של עינט קרמר המזמין לחשיבה מוסרית לגבי המזון שאנחנו אוכלים

Avigail Sella

 חמצמחוני

 

פורים מאחורינו, עם הררי משלוחי המנות המתוקים מתוקים, ופסח בפתח, על מבצע "חיסול החמץ" הקודם לו.  נדמה, כי אין תקופה כמו זו בשנה, בה מתעסקים כל כך הרבה באוכל... 

בפרשת שמיני, העוסקת בדיני אכילה, מפורטת רשימת בעלי החיים המותרים לאכילה ואלו האסורים. ההסבר שמביאה הפרשה הוא מרתק – ""והייתם קדושים כי קדוש אני... להבדיל בין הטמא ובין הטהור ובין החיה הנאכלת ובין החיה אשר לא תיאכל" (ויקרא יא, מה-מז). על פי הסבר זה ישנו קשר הדוק בין הבחירות שלנו בתחום המזון ובין המקום הרוחני שלנו. האכילה מקושרת כאן ל"קדושה" -  מושג שבא מעולם ההבדלה, הפרישות, הגבולות והבחירה בטוב.

 

ניסיון להבין את מהות ההגבלות מחזיר אותנו למקום בו הכל התחיל, לבראשית:

 

עץ הדעת טוב ורע

ההגבלה הראשונה על האכילה ניתנה לאדם עם בריאתו, כחלק מברכת ה' אליו - "הנה נתתי לכם את כל עשב זרע זרע אשר על פני כל הארץ, ואת כל העץ אשר בו פרי עץ זרע זרע לכם יהיה לאכלה" (בראשית א, כט). אכן לא טעינו, התפריט בגן עדן היה צמחוני בלבד. הגבלה נוספת מצטרפת בפרק ב' -  "מכל עץ הגן אכל תאכל ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו כי ביום אכלך ממנו מות תמות" (שם ב, טז).

 

יש הרואים את גן העדן כתקופת הינקות של המין האנושי. חוויה של אחדות עם הטבע והעולם, של חיבור בלתי אמצעי אל היש. באכילה מעץ הדעת, הפרו אדם וחווה ביודעין את הצו האלוהי, ולמעשה הוכיחו בחירה ונבדלות, מה שהוביל לגירוש מגן עדן ולנבדלות מהטבע באמצעות הפקת מזון על ידי טכנולוגיה "בזעת אפיך תאכל לחם". כך או כך בחירת המזון נתפסת כאן במושגים של טוב ורע.

 

יצר לב האדם רע מנעוריו?

את השלב הבא באבולוציה של איסורי המאכל אנו פוגשים בהשמדת העולם במבול, והצלת מגוון המינים על ידי נח.

הקלקול של דור המבול, שהוביל להשמדת העולם כולו, מתואר בתורה בהתייחסות לשני נושאים. הראשון נוגעת ל"השחתה" – מעבר על איסורי עריות. כאן מתארים חז"ל בפירוט את  ה"בלבול" שהיה בדור ההוא בין אדם ובהמה, וערבוב המינים המוחלט שקרה שם - " הכל קלקלו מעשיהן בדור המבול. הכלב היה הולך אצל הזאב, והתרנגול היה מהלך אצל הטווס " (מדרש רבה בראשית כ"ח, ח').  הקלקול השני, המתואר בתורה הינו "כי מלאה הארץ חמס" , הרי הוא הגזל, בו חטאו בני הדור, כשהתמכרו לתאוות הממון. באם גן העדן נתפס כינקות של המין האנושי, אין ספק כי מופיע לפנינו גיל התבגרות פרוע במיוחד, של חוסר גבולות מוחלט בכל התחומים וביניהם בקשר בין האדם לעולם הטבע. 

החוויה הארוכה של נח בתיבה התחילה את התיקון. פליטי האנושות הגבילו עצמם לתיבה קטנה, ולמעשה "שירתו" את עולם הטבע בהאכילם את החיות בכל ימי ההפלגה הארוכה (חז"ל מקפידים לספר כי נח ובניו לא ישנו במהלך כל ההפלגה, על מנת לתת לכל חיה את מזונה בזמן הקצוב לה).

עם היציאה מהטבע, ממהר נח להחזיר את ה"יחס הנכון" בינו ובין בעלי החיים כשהוא מקריב עולות לקב"ה: "וירח ה' את ריח הניחוח ויאמר ה' אל לבו לא אוסיף לקלל עוד את האדמה בעבור האדם, כי יצר לב האדם רע מנעוריו ולא אוסיף עוד להכת את כל חי כאשר עשיתי" (בראשית ח, כא). בפסוקים הבאים מתיר הקב"ה לנח ולצאצאיו לאכול בשר.

חטאם של דור המבול, כמו גם מעשהו של נח, קשורים בקשר ישיר עם ההיתר לאכול בשר. היתר זה ניתן כאמצעי לאדם להפריד עצמו מעולם בעלי החיים ולהנכיח את שליטתו עליהם, כמו גם "דרך טבעית"  לתעל אליה את התאוות והרצון לשלוט המאפיינים את האנושות. האכילה כאן נתפסת אחרת. לא אכילה כבחירה בטוב, אלא אכילה כאקט של שליטה; אכילה שתפייס את יצרו הרודני של האדם ותמנע ממנו להשחית את דרכיו. לא עוד אכילה כהתכללות בטבע, אלא אכילה כשליטה על הטבע: "ומוראכם וחתכם יהיה על כל חיית הארץ ועל כל עוף השמים בכל אשר תרמוש האדמה ובכל דגי הים בידכם ניתנו. כל רמש אשר הוא חי לכם יהיה לאכלה, כירק עשב נתתי לכם את הכל" (שם ט, ב).

למעשה מדובר כאן בניתוק של קשר. ניתוק הקשר בין אדם ובהמה על ידי אכילתה, וניתוק הקשר בין מעשי האדם והתנהלות עולם הטבע " עד כל ימי הארץ זרע וקציר וקר וחם וקיץ וחרף ויום ולילה לא ישבתו" (בראשית ח כב).

 

והייתם קדושים, כי קדוש אני

מערכת היחסים שתקלקלה במבול ובדור הפלגה שאחריו, מובילה להתפצלות האנושות לעמים ולתרבויות ולפיזורם בעולם. במערכת החדשה עם ישראל מקבל תפקיד. תפקיד של תיקון המציאות, תפקיד של תיקון עולם. חוקי הכשרות הם חלק מהמערכת הזו, מערכת העוסקת בהבדלה ובבחירה. מערכת העוסקת בקדושה.

לעם ישראל מותר לאכול בשר (בינתיים, לפי חזון הצמחונות והשלום של הרב קוק מדובר במצב זמני, שעוד נתעלה מעליו ונחזור לרמת המוסריות של אדם הראשון, ממקום של ידיעה ובחירה). אבל לא כל בשר, לא כל הזמן ולא בכל דרך. למה? "כי קדוש אני". למעשה, יש כאן התייחסות חדשה לאכילה, הנוגעת במושג ה"קדושה", ההתעלות, הבחירה והחתירה התמידית לטוב.  

 

ועכשיו, מה עכשיו

אנו חיים היום בחברה בה קל מאי פעם להשיג מזון - פשוט הולכים למרכז הקניות הקרוב למקום מגורינו וקונים כל אשר תאווה נפשנו. לצד הקלות ברכישת מוצרי המזון, ישנה הרחקה (מכוונת) בינינו ובין הידע על המחיר המוסרי, הסביבתי או החברתי של העלאת המזון על צלחתנו. מה אנו יודעים, למשל, על השכר של הפועלים שקטפו את פולי הקפה שאנו שותים בבוקר, על התנאים בהן חיות התרנגולות המספקות לנו את הביצים לחביתה, או את מספר הק"מ וכמות זיהום האוויר שנדרשה להובלת האגוזים החביבים עלינו לישראל?

התורה הציגה לפנינו את התובנה כי אנו מושפעים מן האוכל שאנו אוכלים. מציאות ימינו מוסיפה כי אנו משפיעים על העולם בעזרת אותה בחירה ממש. למידת עומק של המצוות הקשורות לאכילה, בשילוב עם ידע אודות תעשיית המזון העכשווית, יאפשרו לנו לבחור כיצד לתקן עולם ובו בעת לעסוק בתיקון המידות. 

אז רגע לפני חג הפסח המביא את העיסוק באוכל אל פתחנו, הגיע הזמן ללמוד ולבחור.

 

חג שמח,

עינט קרמר

 

 

 מ" שני צמחוני" ועד "אתגר "22 – בחירות מוסריות מעולם המזון

יוזמות רבות ומקסימות נוגעות במקום הזה של הבחירות שלנו בתחום המזון -

שני צמחוני - "יום שני ללא בשר"  - הינה יוזמה לה שותפות כ-20 מדינות בעולם, ביניהן ישראל, בה מובילה את היוזמה אשת התקשורת מיקי חיימוביץ. התנועה מאמינה שיום אחד ללא בשר, של כל אחד מאיתנו, יעזור לכדור הארץ בו אנחנו חיים, לבריאות האישית שלנו ולאיכות החיים של בעלי החיים עצמם. יום שני נקבע, בכל העולם, כיום בו נוותר על צריכת בשר כחלק מאג'נדה בריאותית וסביבתית והתנועה הישראלית מתאימה עצמה לעקרונות אלה. יוזמה דומה עם אג'נדה "יהודית" מצמצמת את צריכת הבשר ליום בשבוע בלבד – הרי הוא יום שבת בו אנו "מתענגים בתענוגים". היוזמה נקראת בשם המשעשע  mooshy  - meet only on Shabat &holiday

מזון צדק – "מזון צדק" הינה כותרת מאגדת לכלל הנושאים העוסקים במזון ובמוסר. פעילים בתחום עוסקים בין היתר בסוגיות של צדק חברתי – תשלום סחר הוגן לעובדים, גידול מזון מקומי ולא במדינות עולם שלישי, בטחון מזון באופן שווה לכלל האכלוסייה ללא הבדלים של מעמד כלכלי, וכדומה; סוגיות של צדק כלפי בעלי חיים; וצדק סביבתי – שימור זרעי מורשת, חקלאות פוליקולטורה, הצלת מזון, ועוד.

מסלול למיטיבי לכת הינו אתגר 22– יוזמה של טבעונים ישראלים המזמינים מתלבטים בנושא  להתנסות, כאתגר, ב22 ימים של טבעונות כשהם מלווים על ידי טבעונים ותיקים המתנדבים לטובת העניין.

 

.