סביבה שטוב לחיות בה

עינט קרמר

מה בין שמירה על הסביבה וסוגיות של צדק, דאגה לזולת ואחריות כלפי הדורות הבאים?

" שֹׁפֵךְ דַּם הָאָדָם בָּאָדָם דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ  כִּי בְּצֶלֶם אֱלֹהִים עָשָׂה אֶת-הָאָדָם. וְאַתֶּם פְּרוּ וּרְבוּ שִׁרְצוּ בָאָרֶץ וּרְבוּ-בָהּ"

(בראשית, פרשת נח, ט ו-ז)

 

סביבה שטוב לחיות בה– צדק, אחריות וזהירות

מה בין שמירה על הסביבה וסוגיות של צדק, דאגה לזולת ואחריות כלפי הדורות הבאים?

אחריות סביבתית נתפסת פעמים רבות כמי ששמה את טובת הטבע מעל טובת בני האדם. שיעור זה ייגע על קצה המזלג בפן האנושי של הסוגיות הסביבתיות -  בריאות הציבור, היחס לחלשים בחברה ולתושבי המדינות המתפתחות ושמירה על עתיד המין האנושי.

מבנה מוצע ללימוד:

חלק ראשון-אישי : קריאה של הטקסט ביומא ומחשבה על השאלות הנלוות (יש אפשרות לקיים חלק זה במליאה ולדון בשאלות המצורפות).

חלק שני- בחברותות : חלוקה לקבוצות קטנות על פי מספר המשתתפים- רצוי בין 2-5 אנשים בכל קבוצה . כל קבוצה לומדת בצוותא את קטעי המקורות  ודנה בשאלות הנלוות.

חלק שלישי- במליאה: כל אחת מהחברותות מציגה דבר אחד שהתחדש לה בלימוד.  המנחה מוביל דיון לגבי הדרך להעביר את תובנות השיעור לחיי היום יום .  

קטע העשרה -  מידע על "טביעת רגל אקולוגית" המדד העדכני ביותר על מידת השפעתנו על כדור הארץ ועל ממצאי חישוב זה  - לעיון והעשרה.    

חלק ראשון- לימוד אישי:

קרא/י את הטקסט ביומא ח :

•    מהו העקרון המובא במשנה זו?

•    נסה/נסי לחשוב על "עבירות" החורגות משתי קטגוריות אלו – למשל – עבירות כלפי האנושות במובן הרחב יותר, כלפי הדורות הבאים או עבירות כאלו שאי אפשר לשים את האצבע על הנפגע העיקרי מהם?  

•    לאיזו קטגוריה היית משייך/משייכת עבירות ממין אלו? כיצד לדעתך ניתן לכפר עליהם?

 

משנה, יומא ח ז: "עבירות שבין אדם למקום, יום הכיפורים מכפר; שבינו לבין חברו - אין יום הכיפורים מכפר, עד שירצה את חברו"

חלק שני – לימוד בחברותות

•    שתפו את חבריכם לקבוצה במסקנותיכם מן החלק הקודם – כלפי מי אנו חוטאים כאשר אנו מבצעים מעשים העשויים לפגוע בכדור הארץ, ביחידים שאיננו מכירים או בדורות הבאים? כיצד ניתן "לחזור בתשובה" בהקשר של עבירות אלו ?

•    קראו את הפסוקים מפרשת האזינו ואת דברי הרב שרלו  לגביהם:  כיצד עונה הרב שרלו על השאלות שלמעלה? מה הוא דורש מן האדם המאמין?

•    בחרו אחת מן הדוגמאות המצורפות (עקרון הזהירות המונעת או סוגיית הצדק), קראו את הקטעים המצורפים וענו על השאלות בהמשך

דברים לב: א

הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם, וַאֲדַבֵּרָה;  וְתִשְׁמַע הָאָרֶץ, אִמְרֵי-פִי. ב יַעֲרֹף כַּמָּטָר לִקְחִי,  תִּזַּל כַּטַּל אִמְרָתִי,  ִּשְׂעִירִם עֲלֵי-דֶשֶׁא,  וְכִרְבִיבִים עֲלֵי-עֵשֶׂב.  

הרב יובל שרלו (דבר תורה לפרשת האזינו):

ייתכן אפוא כי השמיים והארץ שבפרשת השבוע מעידים מעצם מהותם על כך. הם הסופגים את העיוותים שבדרך חיינו, וללא התערבות מיסטית הם משדרים לנו את המציאות המוסרית שאנו חיים בתוכה. שמירת הסביבה אינה קשורה אפוא רק לתחומי איכות החיים והרצון לצעוד במסע החיים בעולם הזה בצורה בריאה וראויה. שמירת הסביבה היא עניין מוסרי מעין כמותו: היא מעדנת את תאוות האדם ואומרת לו לחדול מזלילת משאבי העולם, היא מחייבת אותו להתייחס לזיהום שהוא יוצר, ואדם שמתרגל לכך מושפע גם במישור המוסרי, היא מעצבת אותו כמי שאינו מתבונן רק על עצמו אלא יוצא ממסגרותיו הפרטיות ונוטל אחריות על העולם המוסרי שסביב ואף על הדורות הבאים. היא מרגילה את האדם לפעול במי שיש בו צלם א-לוהים והוא מופקד על העולם מכוח המנדט שריבונו של עולם העניק לו בבריאת העולם. השיבה אל עצמנו כוללת בתוכה את השיבה לראייה המיוחדת בה אנו צריכים לראות את עצמנו בעולמו של הקב"ה. לתת את דעתנו שלא לקלקל. להיזהר אמנם ש"איכות הסביבה" לא תהפוך לעבודה הזרה החדשה, של התמכרות לערכים הממירים את החיים הקדושים והטהורים באידיאלים שכל כולם חומריים, ואת זה ניתן לעשות בשינוי ההתייחסות לשאלות אלו. התשובה העמוקה היא תשובה לדמות האדם, למעמדו מול ד', לקבלת האחריות, לתיקון המידות ולעידון התאוות. שמיים וארץ מעידים עלינו שאנו עוד רחוקים משם.

 

עקרון הזהירות המונעת

דברים כב ח :

" כִּי תִבְנֶה בַּיִת חָדָשׁ וְעָשִׂיתָ מַעֲקֶה לְגַגֶּךָ וְלֹא-תָשִׂים דָּמִים בְּבֵיתֶךָ כִּי-יִפֹּל הַנֹּפֵל מִמֶּנּוּ"

רמב,ם, הלכות נזקי ממון : "אחד הגג ואחד כל דבר שיש בו סכנה וראוי שיכשל בו אדם וימות, כגון שהיתה לו באר או בור בחצירו... חייב לעשות להן חוליה גבוהה עשרה טפחים, או לעשות לה כסוי, כדי שלא יפול בה אדם וימות"..."וכן כל מכשול שיש בו סכנת נפשות... אם לא הסיר, והניח המכשולות המביאין לידי סכנה... עבר על 'לא תשים דמים' ".

דברים ד ט : "רַק הִשָּׁמֶר לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ מְאֹד"

 

רמב"ם : "וכן כל מכשול שיש בו סכנת נפשות, מצוַת עשה להסירו ולהשמר ממנו ולהזהר בדבר יפה יפה, שנאמר 'השמר לך ושמור נפשך' ".

שאלות לדיון:

•    איזה עקרון מלמד אותנו הרמב"ם ?

•    כיצד ניתן להרחיב עקרון זה לימינו?

•    כיצד כל אחד מכם יכול לסייע בנושא זה?

עקרון הזהירות המונעת (מתוך פרסום לכנס בנושא)

מדינת ישראל נחשבת למקרה מיוחד במינו בכל הקשור לבריאות וסביבה. על פני שטח קרקעי קטן מאוד, ולכן גם פגיע, התפתחה, בסמיכות למקורות גידול מזון ולאוכלוסיה, תעשייה מגוונת מהמתקדמות בעולם, כשטכנולוגיות הייצור הננקטות בה מקדימות בהרבה את הידע המדעי הקיים בדבר ההשלכות הבריאותיות והסביבתיות. התוצאה היא שהאוויר, הנחלים, מקורות מי השתייה והאדמה החקלאית והעירונית הפכו למקומות הטמנה, "פחי אשפה" של זיהומים מסוכנים לציבור ולסביבה, לחדירה של מזהמים כימיים לשרשרת המזון ולעלייה משמעותית ברמת התחלואה והתמותה בציבור. כל זאת, בשעה שאין באפשרותו של הידע המדעי לספק תשובות מלאות לשאלות כגון השפעת גומלין סינרגטית של חומרים מסוכנים על הבריאות או ההשלכות ארוכות הטווח של טכנולוגיות חדשות. המודעות לסוגיות אלה בחו"ל הביאה להתפתחות הדיון בעקרון הזהירות המונעת (the precautionary principle) שמטרתו להציע כלים מנחים למדיניות ציבורית המאפשרת להגן על הציבור ועל הסביבה בתנאים של אי-ודאות וידע מדעי חלקי. עקרון זה מתמודד עם השאלה כיצד משלבים את הבלתי ידוע עם נושא ההשפעות של קידמה טכנולוגית ושל כימיקאלים שונים על בריאות הציבור. עקרון הזהירות המונעת מוכר באמנות בינלאומיות, מהווה מדיניות מחייבת של האיחוד האירופאי, ובעשור האחרון נכנס באופנים שונים לדיון הציבורי גם בישראל.

 

סוגיית הצדק

דברים טז כ:"  צֶדֶק צֶדֶק, תִּרְדֹּף--לְמַעַן תִּחְיֶה וְיָרַשְׁתָּ אֶת-הָאָרֶץ"

 

 שאלות לדיון :

•    על איזו ארץ מדובר?

•    אילו קשרים אפשריים לדעתכם   בין רדיפת צדק ובין שמירה על כדור הארץ? העזרו בטקסטים המצורפים בהמשך.

 

האם ידיי נקיות ?

 (מתוך פעילות של האגודה לזכויות האזרח בישראל)

בבגדים שאני לובשת נגעו ידיים מכל רחבי העולם.

35% כותנה, 6% פוליאסטר, המסע מתחיל במרכז אמריקה

בשדות הכותנה של אל סלוודור, במחוז ספוג בדם

עובדים מרוססים בחומרי הדברה עמלים בשמש הלוהטת

קוטפים כותנה בעבור 2 דולר ביום.

בדרך לשלב הבא-

"קרדיל", חברת מסחר מצטיינת, מובילה את הכותנה דרך תעלת פנמה אל החוף המזרחי,

בפעם הראשונה אל ארצות הברית של אמריקה.

בדרום קרוליינה מצטרף משלוח של סיבי פוליאסטר באדיבותם של המפעלים הפטרו-כימיים של ניו-ג'רסי

סיבי הפוליאסטר מתחילים את דרכם בוונצואלה שבדרום אמריקה, שם פועלים מוציאים נפט מהאדמה

תמורת 6 דולר ביום,

רק כדי ש"אקסון", חברת הנפט הגדולה בעולם,תשדרג את המוצר במדינות טרינידאד וטובאגו,

ואז בחזרה לקריביים ולאוקיינוס האטלנטי

למפעלים הפטרו-כימיים בניו-ג'רסי, בדרך לדרום קרוליינה

כדי לפגוש את הכותנה מהשדות הספוגים בדם של אל-סלוודור  

שם נארגים נפט וכותנה למטרים ארוכים של יריעות בד

הנלקחים בחזרה לים הקריבי, הפעם בדרכם להאיטי.

שמא בקרוב היא תהיה חופשייה?

אשת עולם שלישי עמלה בעבודתה לחנויות סירס

בעבור שלושה דולר ליום אחיותיי מכינות את החולצה שלי

שעוזבת את העולם השלישי בפעם האחרונה

חוזרת אל הים כדי להיעטף באריזת פלסטיק בשבילי.

האחות מהעולם השלישי

ואני הולכות למחלקת הבגדים בסירס בה אני קונה את חולצתי

בהנחה של 20%

האם ידיי נקיות?

נתונים על צריכה

•    %20  מאוכלוסיית העולם שחיה במערב משתמשת ב 83% מכלל המשאבים.

•    אותם 20% אינם מגדלים, מספקים או מייצרים לבדם את כל המשאבים הללו, אלא שולטים בחלוקת התוצרים של עמל העולם כולו ומנציחים את הפערים בין מדינות הרווחה והמדינות המתפתחות.

•    ארה"ב בלבד, שבה 6% מאוכלוסיית העולם, צורכת 30% ממנו.

•    אם כל העולם יצרוך כמו החברה האמריקאית, יידרשו 5 כדורי ארץ רק כדי לספק משאבים לאוכלוסייה הקיימת.

העשרה - טביעת רגל אקולוגית

מה שאדם עושה משפיע על הסביבה הקרובה והרחוקה שלו. השפעת האדם על כדור הארץ ניתנת לחישוב כטביעת הרגל האקולוגית שלו. כלומר, השטח הדרוש לקיים רמת חיים של אדם או מדינה לאורך זמן: סך כל הקרקעות הפוריות המשמשות ישירות למשאבי אדם: חקלאות, מרעה ויער + שטח הים המשמש לדיג + אדמה בנויה + אדמת "אנרגיה" – שטח היער הדרוש כדי לקלוט את הפחמן הדו-חמצני הנפלט כתוצאה מצריכת האנרגיה + אדמה לשימור המגוון הביולוגי, כגון שמורות טבע.  

לכאורה יש מקום לכל האנשים על פני כדור הארץ. כל תושבי כדור הארץ יכולים לגור במדינה אחת בארצות הברית, בדירה מרווחת. ובכל זאת השטח לא מספיק. מדוע? מה מקור הטעות? אדם זקוק לקיומו לאוכל, לבגדים ולאביזרים שונים. במהלך חייו הוא פולט חומרים שונים וזורק חפצים וחומרים שאינו זקוק להם. כדי לייצר מזון ובגדים, כדי לייצר דלק למכונית ולחשמל שצורכים המכשירים השונים, כדי לייצר את אלפי המוצרים שהאדם בתרבויות המתועשות צורך, כגון: פריטי ריהוט, מוצרי חשמל ומחשבים, חומרי ניקוי וקוסמטיקה, שירותי נסיעות וניקוי, בריאות וחינוך ועוד ועוד, כדי לנטרל CO2 ולייצר חמצן, כדי לנקות את הביוב ולנטרל גזים שנפלטים, (אם הם ניתנים לנטרול) - בעבור כל אלה יש צורך בשטח פיזי המאפשר לטבע לקיים שירותי ייצור וטיהור. השטח הזה הוא טביעת הרגל האקולוגית של האדם.  

כאשר היו מעט אנשים על פני כדור הארץ ופעילותם הייתה מתונה והשתלבה בפעילות המחזורית של הטבע, לא הופר האיזון והמערכות הטבעיות לא הושפעו מטביעת הרגל של האדם.

טביעת הרגל האקולוגית של המין האנושי החלה לגדול במהירות עם המהפכה התעשייתית. כאשר האדם הכניס למערכת הטבעית חומרים ומוצרים חדשים במהירות גדולה מזו שהטבע מסוגל לפרקם, התחילה להיות מורגשת ההפרעה של פעילות האדם על התהליכים המחזוריים בטבע. התפתחות מדע הכימיה והשתלבותו המעשית בתעשייה מהווה ציון דרך נוסף בגדילתה של טביעת הרגל האקולוגית. מהפכת הפלסטיק, שהגיעה לשיאה בשנות החמישים של המאה ה-20 וממשיכה תוך כריית משאבים והחזרתם כפסולת שלא ניתנת לפירוק, גרמה וממשיכה לגרום לאובדן פיזי של שטחים וירידה ביעילות שירותי הטיהור של הטבע.

בחמישים השנים האחרונות גדל מספר האנשים החיים על פני כדור הארץ פי שישה וכן ניכרת עלייה של פי 17% ויותר בהשפעה של מעשי האדם על הסביבות הטבעיות. אלה הביאו את משאבי כדור הארץ לקו אדום. האדם צורך בשנה מה שכדור הארץ מייצר בשנה ושליש, כך שהמחסור רק הולך ומתגבר. המין האנושי נמצא בגירעון שטח של 30%.

ככל שרמת החיים גבוהה יותר – טביעת הרגל האקולוגית עולה. לו כל בני האדם היו חיים ברמת חיים אמריקאית, היינו זקוקים לחמישה כדורי-ארץ. חלוקת המשאבים בין תושבי כדור הארץ אינה שוויונית. המדינות המפותחות מנצלות משאבים על חשבון מדינות עניות ועל חשבון הדורות הבאים וזהו אחד הגורמים המחריפים את הבעיה.