לא תחמוד- השמח בחלקו

הדס ילינק

דף לימוד על מצוות "לא תחמוד" וכיצד זה קשור לתרבות הצריכה שלנו.


איזה הוא עשיר השמח בחלקו

•    הדיבר העשירי לא תחמוד:
א. שמות כ:יד לֹא תַחְמֹד, בֵּית רֵעֶךָ;  {ס}  לֹא-תַחְמֹד אֵשֶׁת רֵעֶךָ, וְעַבְדּוֹ וַאֲמָתוֹ וְשׁוֹרוֹ וַחֲמֹרוֹ, וְכֹל, אֲשֶׁר לְרֵעֶךָ.  {פ}

ב. דברים ה: יז וְלֹא תַחְמֹד, אֵשֶׁת רֵעֶךָ;  {ס}  וְלֹא תִתְאַוֶּה בֵּית רֵעֶךָ, שָׂדֵהוּ וְעַבְדּוֹ וַאֲמָתוֹ שׁוֹרוֹ וַחֲמֹרוֹ, וְכֹל, אֲשֶׁר לְרֵעֶךָ.  {ס}

            - מה בין לא תחמוד ולא תתאווה?
            - מה הכח שיש במידת התאווה ?

•    דניאל שליט: ספר הקניון עמ' 238: נקודת ההתחלה שלנו בדיבר העשירי היא "לא תחמוד", "לא תתאווה". אפשר הרחיב את משמעות הציווי להסתפקות במועט בכלל, וזוהי מידה שהיא היפך העידוד  לצריכה המוגברת הרווח בקניון. אבל זוהי רק נקודת ההתחלה, שכן פירושה שנקודת ההתחלה לכל התקדמות היא תמיד פנימית, ואינה תלויה בקניונים החיצוניים.

•    משנה אבות ד כא:רבי אליעזר הקפר אומר, הקנאה והתאווה והכבוד, מוציאין את האדם מן העולם
-     מאיזה עולם אנו יוצאים?
-     מה המשותף בין הקנאה, התאווה והכבוד?


•    פילון האלכסנדרוני, על עשרת הדברות*  כאשר יקבל פטור וחופש, יבעיר היצר (- של החימוד) ויחריב לגמרי את הכול... התשוקה לממון, או לאישה או לתהילה, או לכל דבר אחר המביא לידי תענוג - האם היא גורמת רעות קטנות ושבשגרה? כלום אין זו הסיבה לכך, שקרובי משפחה מתנכרים וממירים את חיבתם הטבעית באיבה בלא פיוס; שארצות גדולות ורבות-אדם נעשות שממה בשל סכסוכים פנימיים; שהיבשה והים מתמלאים אסונות המתחדשים תמיד עקב קרבות בין ציים ובין חילות רגלים? מלחמות היוונים והברברים, בינם לבין עצמם ואלו נגד אלו, שתוארו בטרגדיות, נבעו כולן ממקור אחד: חימוד הממון, או התהילה, או התענוג. הרי זה מטיל הרס על המין האנושי.

•    קהלת רבה א: אמר ר' יודן בשם ר' איבו אין אדם יוצא מן העולם וחצי תאותו בידו, אלא אן אית ליה מאה בעי למעבד יתהון תרתין מאוון, ואן אית ליה תרתי מאוון בעי למעבד יתהון ארבעה מאה. [יש לו מאה רוצה מאתיים, יש לו מתאיים רוצה ארבע מאות...]
      -  מה מספק אותנו??


* מתוך סעיפים 153-142, עמ' 213-212 בכרך השני של כתבי פילון:מתוך מאמר "לא תחמד" - הדיבר העשירי וטעמו של הרב אלחנן סמט מאתר דעת.