ט ט"ו בשבט - יחס לעצים

ט"ו בשבט הינו ראש השנה לאילנות, דהיינו התאריך ממנו נספרת שנה חדשה לחישוב התרומות והמעשרות בהן חייב החקלאי.  מאז קביעת התאריך עבר החג גלגולים רבים, למן "סדר ט"ו בשבט" שנקבע על ידי המקובלים בצפת, דרך מנהג נטיעת העצים שהחל עם ראשית הציונות וכלה בימינו, בהם מתפקד ט"ו בשבט כמעין ל"יום כדור הארץ היהודי" – יום בו קהילות יהודיות ברחבי העולם עוסקות במחויבות שלהם לשמור על הבריאה.
חגיגות ט"ו בשבט מזמינות אותנו להתבונן בעצים ובעולם הטבע וללמוד מתוכו על עצמנו -  "כי האדם עץ השדה", תוך דגש על חיבת הארץ וטבעה המיוחד.

היום האמצעי בחודש אב, עליו נאמר במסכת תענית: "..לֹא הָיוּ יָמִים טוֹבִים לְיִשְׂרָאֵל כַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּאָב וּכְיוֹם הַכִּפּוּרִים, שֶׁבָּהֶן בְּנוֹת יְרוּשָׁלַיִם יוֹצְאוֹת בִּכְלֵי לָבָן שְׁאוּלִין, שֶׁלֹּא לְבַיֵּשׁ אֶת מִי שֶׁאֵין לוֹ.."  יום בו הפערים החברתיים מיטשטשים, הכל לובש לבן.
בנוסף יום זה הינו  40 יום קודם בריאת העולם, שנברא בכ"ה באלול. יום שבו עלה במחשבה תחילה. הזדמנות להיזכר בבראשית ולתת את הדעת של שמירת הבריאה.