-
מחבר/ת: אהרון אריאל לביא
מקורות מדור המבול ומשם אל דורנו- דור ההתחממות.
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: עינט קרמר
לימוד מקורות על יהדות טבע וסביבה - שלוש גישות: דתית, פילוסופית וחברתית ליחס בין האדם לטבע, מקורות מן הקבלה והחסידות, ומן ההגות הכללית
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: ג'רמי בנשטיין
דף מקורות על ציונות וסביבה - הפרחת השממה - האם זה טוב או רע?
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: הדס ילינק
דף לימוד על שנת השמיטה, המבטאת בתוכה רעיונות סביבתיים-חברתיים
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: איגוד ערים לאיכות הסביבה שומרון
בחוברת מערכים על:
- בין שבת ושמיטה
- מקומו של האדם בבריאה
- שימור ופיתוח
- שמיטה וצריכה
- טביעת רגל אקולוגית
- שמיטה ושיוויון
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: מרכז השל
השבת—יום חפשי מפעילות כלכלית מסחרית—עשויה להוות "משאב התנגדות" כנגד תרבות החומרנית השלטת, השבת היא רעיון מלא תקווה לקידום רוח האדם.
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: הדס ילינק
למי הארץ שייכת? מצוות השמיטה מלמדת על מקומו של האדם בעולם ועל אחריותו לאדמה ולבריאה כולה
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: הדס ילינק
מצוות השמיטה היא אחת המצוות המקיפות ביותר בתורה. היא נוגעת בכל שכבות האוכלוסייה, החי והצומח, ובמיוחד עוסקת בקשר שבין אדם לעצמו, אדם לאלוהיו, אדם לחברה, אדם לעמו ולסביבתו.
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: הדס ילינק
"הַרְפּוּ וּדְעוּ כִּי אָנֹכִי אֱ-להים" אומר דוד המלך בתהילים (מו ,יא).
מהי הרפיה? ומה יש בה המביא את האדם לידיעת ה'? ומה הקשר לשנת השמיטה הקרבה??
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: הדס ילינק
מצוות השמיטה היא אחת המצוות המקיפות ביותר בתורה. לא רק משום שהקיום שלה הוא במשך שנה שלמה, אלא משום שהיא נוגעת בכל שכבות האוכלוסייה, החי והצומח, ובמיוחד משום שהיא עוסקת בקשר שבין אדם לעצמו, אדם לאלוהיו, אדם לחברה, אדם ועמו, אדם וסביבתו.
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: ג'רמי בנשטיין
המצווה של שנת שמיטה, כפי שהיא מופיעה בתורה ובספרות חז"ל, היא למעשה רעיון נועז למדי ואף רדיקלי. היא מורכבת משני חלקים, שמתייחסים לשניים מיסודות החיים: אדמה וכסף.
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: יובל שרלו
קשה להמעיט בחשיבות הדתית העליונה של ההכרעה בבאלי. הרב שרלו עומד על המשמעות הרוחנית של הצהרת באלי
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: הדס ילינק
דף מקורות העוסק בתכנון נכון של השטחים הפתוחים והרחקת מפגעים מן העיר
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: חיים נבון
למה הדולר צונח? את התשובה יודע לדקלם כל כלכלן: בגלל הגרעון המסחרי של ארה"ב, שעמד בשנת 2006 על קצת יותר מ765 מיליארד דולר. בתרגום לשפת בני אדם: האמריקנים קונים מהעולם הרבה יותר ממה שהם מוכרים לו; והפער בין היבוא לאמריקה ליצוא ממנה הוא מספר עם שתים עשרה ספרות.
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: אהרון אריאל לביא
מדור הקודם בחנו את שאלת תכלית המלאכה והקניין, השייכים לצד ה'לעבדה' שבפסוק המכונן של גישתנו ('וינח ד' א-להים את האדם בגן-עדן לעבדה ולשמרה'). מתוך כך שומה עלינו לעיין מעט במהותה של הכלכלה המודרנית וביחס שלה אל הסביבה
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: אהרון אריאל לביא
השלווה בה מתקבל המשבר הסביבתי בציבור אכן מעוררת פליאה. אם נתבונן דוקא בתעשיה בתור התחלה, נוכל לומר שמבחינה רציונאלית היה משתלם לתעשייה כולה לעבור כבר היום לייצר באופן נקי.
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: ג'רמי בנשטיין
מזון הוא אחד הנושאים העולים ותופסים את מרכז הבמה בתנועה לקיימות. וכי למה? יש כאן את כל הקשת של ההשפעות הסביבתיות הפיזיות, החל ממים וקרקע והשימוש בהם דרך פגיעה במגוון מינים ברחבי העולם, וכלה בתרומה למשבר האקלים
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: עינט קרמר
אילו היינו מבקשים מכמה אנשים אקראיים להתבונן לרגע ולחפש את האשמים במשבר הסביבתי, סביר להניח שבין הראשונים שהיו מועלים על המוקד היינו מוצאים את רשתות השיווק וחברות המותגים הגדולות. אך למעשה לא ניתן להאשים את היזמים עצמם במשבר עודף-הייצור, אלא רק את עצמנו, הצרכנים
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: הדס ילינק
דף לימוד על התשובה שבין אדם למקום
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: עינט קרמר
מערך שיעור על השבת כיום ביוצנטרי- יום של שלום בין אדם וטבע.
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: עינט קרמר
מה בין הגלובליזציה ותופעת צריכת היתר? מי משלם את המחיר האמיתי על תופעות אלו מה הקשר בין הגלובליזציה של היום ומגדל בבל המקראי ומה יש ללמוד מהפתרון האלו-הי של בלילת השפה? בין מגדל בבל למגדלי עזריאלי – התבוננות ולימו
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: הדס ילינק
דף לימוד- ימים אלו בין יום השואה ויום הזכרון לחללי מערכות ישראל. בין יום העצמאות ויום ירושלים. בימים של ספירת העומר- שבכל אחד מהם חבוי הזכרון- על משמעות הזכרון ביהדות.
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: אסתר לחמן
שוב בין מדפי הסופר, לא מצליחה להתרכז לרגע ולחשוב מה בדיוק רציתי לקנות, מוזיקת מעליות ברקע וילד מאוכזב בוכה לאמא, "אה, גרנולה",אני נזכרת ומרימה את ראשי אל עשרות דגני הבוקר במדפים האינסופיים, על אחד מהם משפחה מאושרת מחובקת, על הקורנפלקס לידו ספורטאי מחותך ורענן, ובקרטון ממש לידו ילד שבע ומאושר...
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: הדס ילינק
בימי ספירת העומר בהם נוהגים אבלות על כך "שלא נהגו כבוד זה לזה" יש לנו הזדמנות להרחיב את ההתבוננות האקולוגית שלנו מיחסי אדם–סביבה אל יחסי אדם-אדם, ובכך להרחיב גם את משמעות המושג קיימות , למושג הכולל את היחס הנכון בינינו ובין רעינו, כחלק ממימוש הפוטנציאל האנושי וההמשכיות לדורות הבאים.
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: בנימין דומוביץ
הצעה להמחזת העלאת בכורים- פעילות לילדים- מתוך אתר דעת
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: טבע עברי
הנה כמה טיפים איך אפשר לערוך אירועים בקהילה ירוקה
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: מיכל ברגמן
בדף זה פעילויות חווייתיות המדגימות את העמל והמסירות של נח ובני ביתו למען שמירה על המשך קיומו של העולם. בשלב הבא, מוצעות פעילויות החושפות את הילדים לבעייתיות בשמירה על סביבתנו הקרובהולפעולות "קטנות אך גדולות" של אחד ואחת יכולים לבצע.
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: הדס ילינק
דף לימוד- כיום, עיקר הנזקים הסביבתיים נגרמים כתוצאה מכך ששברנו את המחזוריות. עלינו לזכור את הצו האלוקי וכלי ההכרחי לקיום - מחזוריות.
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: מיכל ברגמן
פרשת בראשית היא גם הזדמנות להרהר על שינויים בחיים - מיכל ברגמן מציעה לנו לקשר את עולם בית הכנסת לעולם שבחוץ.
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: אהרון אריאל לביא
כבר חודשיים שאנו מבקשים על הגשמים- ואין. אחרי חצי-עשור של בצורת, אנו מציעים להתבונן במשמעות הרוחנית של הטל והמטר,ותפקיד המים לאור הקבלה והחסידות. בתקווה לשנה ברוכת גשמים.
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: שלמה בוסקילה
מוצאי שבת, אנו נוהגים לברך ברכה מיוחדת שנתקנה על האש. מה הקשר בין הבדלה לחונן הדעת? ומהו הקשר בין האש לתבונה האנושית? האם האש היא המתנה הגדולה שניתנה לאדם או שמא דווקא מפלתו הגדולה?
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: יאיר טיקטין
מערך פעילות לנוער - היכרות עם המושג 'קיימות' ועם הקשר שלו לציונות בימינו.
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: מיכל ברגמן
פעילות לבני נוער
טו בשבט הינו חג פופולארי הקשור ליציאה אל הטבע, נטיעות וקשר לאדמה ולארץ ישראל. בשנים האחרונות נוסף לחג גם מימד סביבתי של שמירה על הטבע והסביבה.
בתכנית לטו בשבט בחרנו להתמקד בצורך החיוני לשמור על העולם ובמניעים לכך (תועלת, מוסר), יחד עם התמודדות עם הבעייתיות שנובעת לעיתים משמירה על הטבע והסביבה; הצורך בפיתוח ובקידמה עלול ליצור בעיות כאשר שמירה על הסביבה עלולה לעצור תהליכים חיוניים לרווחת האדם.
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: עינט קרמר
דף לימוד- "היו זהירים בנטיעות" - על הדור הנוכחי מוטלת האחריות להמשך קיומו של העולם למען הדור הבא אחריו. האם אנחנו מסוגלים לקצץ בנטיעות? להפקיר את המשאבים השייכים לכלל אזרחי המדינה?
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: שלום רונברג
תרבות ימינו שכחה את סוד "היום לעשותם ומחר לקבל שכרן", היא מבוססת על משולש מסוכן: אני, כאן ועכשיו. טו בשבט מציין את המאבק כנגד משולש זה.
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: מיכל ברגמן
'למה לא יבוא פורים פעמיים בשבוע?' – כל ילד שר בשמחה גדולה ובכוונה גדולה לא פחות, שכן פורים הוא חגם האולטימטיבי של הילדים: מסיכות, רעשנים, שירים וריקודים.
סיפורה התיאטרלי של חצר אחשוורוש שבשושן הבירה, ונס הצלתם של היהודים משמד, מספק לכולנו הזדמנות לשמוח, להחליף זהות אחת באחרת ולהפוך את העולם המסודר שלנו, ולו ליום אחד.
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: הרב יהודה הלוי
לפני שנוכל לקוות לפתור את בעיות האקולוגיה בעידן הטכנולוגי, אנו מוכרחים למצוא את השורשים לבעיות אלה, הנעוצים בגישתנו הבסיסית לחיים – ובעצם טבענו האנושי.
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: עופר שניידר
תארו לעצמיכם 2 ביצים – אחת מהלול הביתי-משק אקולוגי שתוכנן עפ שיטת תכנון 'פרמקאלצ'ר. והשנייה ביצה תעשייתית – מלול תעשייתי. הביצים דומות אך מאחורי כל אחת מהן עומדת מערכת שונה לחלוטין.
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: הדס ילינק
בדף לימוד זה נעסוק במצוות הביכורים בהבט האישי, החברתי והסביבתי.
מה מתחולל בנפש האדם המביא את ראשית התבואה למקדש? על הקשר שבין האדם לאדמה ולחברה שבה הוא חי.
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: מיכל ברגמן
הצעות לפעילות אישית בסביבה הקרובה - מתאים לבני ובנות מצווה , לתלמידים ולנוער בכלל.
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: מיכל ברגמן
פעילות זו נועדה לחבר את התלמידים לסוגיות סביבתיות בנות ימינו מתוך חיבור למורשת היהדות, ולהניע אותם לקחת אחריות בנושאים הקרובים לליבם.
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: רשת אמית
מערך שיעור- הטמעת תרבות פנאי ערכית ומחוברת לסביבה ולחברה
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: הדס ילינק
כחלק מהשאיפות שלנו לשנה החדשה, יש משמעות להשתדלויות שאנו עושים בראש השנה- שימשיכו לשנה כולה.
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: הדס ילינק
מערך שיעור לחג הסוכות על זמן האסיף. על חיים בתרבות של שפע, והיכולת לבחור אחרת.
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: עינט קרמר
פרשת נח חושפת בפנינו אסון אקולוגי נוראי – המבול - שהציף את העולם והביא ל"קץ כל בשר", וזאת בשל התנהגותם הקלוקלת של בני האדם. פרשת השבוע חושפת אותנו גם למפעלו של נח, "פעיל הסביבה הראשון", שבציווי אלוהי הציל את מגוון המינים והשיט אותם בתיבה אל חוף מבטחים. הסיפור המקראי מסתיים ב"ברית עולם" בין האל ובני האדם בה הובטח לנו כי הארץ לא תישחת שנית על ידי הבורא
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: יוסי וולפסון
המרכזיות של האוכל בחיים הדתיים שלנו אינה מקרית. האוכל מעצב אותנו, בונה את גופנו, משפיע על בריאותנו – ובמידה רבה גם משפיע עלינו נפשית ורוחנית. הרגלי האכילה שלנו הם ביטוי למידותינו.
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: שמואל חן
במאמרו דן ד"ר שמואל חן בתופעת היעדרותה של הציונות הדתית מן התנועה הסביבתית
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: שלמה אילן
העדפת רכש מקומי על פני רכש (ולו גם זול יותר) מהעולם הרחב, מהווה עיקרון יסוד בפיתוח בר-קיימא, והיא חלק מתפיסה הקרויה 'כלכלה מקומית מקיימת'
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: עינט קרמר
מאמר על הקשר בין המחאה החברתית לשורשים שלנו בארץ ישראל ולתיקון עולם
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: עינט קרמר
מגילת רות פותחת לנו פתח לבחון את מצוות "מתנות העניים" שהיתה נהוגה בעבר, ולהאיר בעזרתה את נושא העזרה ההדדית הנהוגה כיום במדינת ישראל.
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: עינט קרמר
דף לימוד הדן ביחס שבין הפרטי והציבורי, רשות הרבים ונחלת הכלל
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: ממזרח שמש
לאורך כל השנה אנו מצווים לדאוג לעניים, אולם בפסח מודגשת מחויבות זו באופן מיוחד באמצעות אכילת המצות – לחם העוני- ומצוות 'והגדת לבנך' הנקשרות יחדיו. במפגש זה נעסוק בקטע 'הא לחמא עניא' מתוך ההגדה, נכיר את המנהגים שהתפתחו סביבו בעדות השונות ואת המשמעויות הגלומות בהם. נקרא גם פסוקים מספר שמות ודברים, סוגיה ממסכת שבת ופירושים של הרב צבאן והבן אשי חי.
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: הדס ילינק
במהלך שהות בני ישראל במדבר במשך 40 שנה, אחד הצרכים המרכזיים לקיום הוא המים. בשונה מהצורך במזון, בה התורה מספרת על המן שאכלו בני ישראל במדבר, על המים אין פירוט, וחז"ל משלימים את הפרטים עם 'בארה של מרים' שליווה את ישראל במדבר עד מותה בשנת ה40 לפני הכניסה לארץ ישראל.
דף לימוד על הצורך במים, התלות בקב"ה במדבר והמעבר לארץ ישראל.
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: עינט קרמר
תיקון חברתי בשדה
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: עינט קרמר
צמיחה בת-קיימא:
עמדה ישראלית ממקורות היהדות
נייר עמדה כלכלי-סביבתי
לועידה הבינלאומית לפיתוח בר-קיימא בריו דה-ז'נירו. חלק ב'.
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: עינט קרמר
הסיסמה שאומצה באו"ם בכדי להבהיר את המושג "פיתוח בר קיימא" הינה "פיתוח אשר עונה לצרכי ההווה ואינו מעמיד בסיכון את יכולתם של הדורות הבאים לענות לצרכיהם". החשיבה היהודית המסורתית המוצגת כאן, מציגה אחריות בין – דורית אקטיבית וחיובית, הנוגעת בלב מושג זה ואף מרחיבה אותו.
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: עינט קרמר
בית הכנסת הינו מרכז קהילתי אלי מגיע ציבור המתפללים שלוש פעמים ביום. לפיכך, ראוי ורצוי להקים מתקנים המאפשרים למחזר בקבוקים, נייר בגדים ועוד.
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: הדס ילינק
שוק קח תן (יד שניה) מהווה פתרון נח, זול, זמין ומהווה תשובה סביבתית לתרבות הצריכה.
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: הדס ילינק
איכות הסביבה הינו תחום המסוגל לחבר בין מגזרים שונים.
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: הרב רונן לוביץ'
התמודדות עם המשבר האקולוגי אינה יכולה להסתפק בחקיקה מפורטת. היא דורשת גם שינוי בתפיסה הכללית של מעמד האדם ביקום, ותמורה עמוקה במערכת הערכים הרווחת בחברה.
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: אליאב לזר
עיון סביבתי במקורות היהדות לקראת ט"ו בשבט
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: עינט קרמר
דף לימוד בנושא חינוך לערכים בשנת שמיטה
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: שושנה בובליל
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: דוד ביטון וחופית מעתוק
מה בין קיימות לשמיטה?
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: דוד ביטון וחופית מעתוק
יחסי הגומלין בין האדם לטבע עפ"י הציווי האלוקי "לעבדה ולשמרה" והמשמעות הנוספת שמעניקה שנת השמיטה לקשר ההדוק בין אדם לאדמה.
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: עינט קרמר
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: טליה שניידר
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: הרב דב ברקוביץ
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: דני דרכסלר וקרן ספונדר
חיים בעולם המודרני באופן מאוזן עם הטבע הוא אתגר לא פשוט, אך היהדות מציעה מגוון פתרונות שעשויים
להפתיע אותנו. מה המשמעות של השילוב בין יהדות לאיכות הסביבה? היחידה כוללת צפייה בסרטון ELI
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: דבורה כץ
הנטיעה והזריעה הם ליבם של החקלאות והגינון. הנטיעה היא גם מטאפורה בסיסית לתכנון והשקעה לטווח רחוק.
נבחן את משמעות הנטיעה בחיים היהודיים.
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: דני דרכלר, סרגיי מיטרופונוב
האם העולם נברא עבורנו? האם אנחנו שליטים על עולם החי והצומח, או שתפקידנו לשמור עליהם כשרים
שמייצגים את המלך? נשקול את מערכת היחסים בין בני האדם והטבע תוך קריאה זהירה בסיפור הבריאה.
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: שרה ווקנפלד
התפילה היהודית לגשם מבקשת שהגשמים שירדו יהיו לברכה ולא לקללה. הגשם יכול להיות ברכה, אך גם יכול להוביל להרס ואסון. נבחן את הקשר המורכב של בני האדם עם הגשם, ונראה כיצד יכולים מקורות יהודיים לסייע לנו להתחבר אל הגשם והסביבה.
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: עינט קרמר
פעילות המיועדת למפגש משפחות דתיים-חילוניים בשבת
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: עינט קרמר
פעילות משפחות או לקבוצה מיועדת לקבלת שבת
לאווירה של התחלת השבת
מרפים אט אט מכל האחיזות שאחזנו במהלך השבוע
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: אסתר לחמן
הכותבת מספרת כיצד בפעם הבאה כשנרוץ לרופא שלנו אולי כדאי לעצור רגע בגינה /שדה בור ליד הבית קודם. שם נושאים הצמחים הקרובים למקום מגורינו את כוחות הריפוי החזקים ביותר עבורינו
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: תהילה סולטנה שפר
מערך שיעור העוסק בשאלה האם ניתן לקיים פיתוח אנושי מבלי לפגוע בטבע.
מתאים לטו בשבט ולזמנים אחרים.
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: ד"ר משה רוזנפלד
מאמר מאת ד"ר משה רוזנפלד על האדם והסביבה דרכך הגותם של א"ד גורדון, רחל, וסבינה מסג
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: עינט קרמר
מאמר של עינט קרמר המזמין לחשיבה מוסרית לגבי המזון שאנחנו אוכלים
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: תהילה סולטנה שפר
לקראת תקופת בין המצרים, ימים של חורבן ותיקון, מובאים מספר סרטונים ומאמרים העוסקים במשבר הסביבתי וניסיונות לתקנו
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: תהילה סולטנה שפר
פוסטר לסוכות, "סוכת עולם", סדר אושפיזין סביבתי
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: תהילה סולטנה שפר
שתי ערכות לימוד בנושא יהדות וסביבה. האחת ערכה לימודית לגילאי בית הספר היסודי, והשנייה טיש סביבתי לקהילה.
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: הרב עודד מזור - קהילת "כל הנשמה" בירושלים
דרשה של הרב עודד מזור, מקהילת "כל הנשמה" בירושלים, לכבוד שבת פרשת נח - שבת איכות הסביבה.
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: ג'רמי בנשטיין
דרשה לשבת נח - שבת איכות הסביבה - של דר' ג'רמי בנשטיין ממרכז השל לקיימות, בקהילת "ואהבת" בזכרון יעקב.
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: נעמה סדן
דרשה של נעמה סדן בבית הכנסת בית ישראל בברקלי, קליפורני, לכבוד שבת נח - שבת איכות הסביבה.
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: רונן לוביץ
היחס בעולם היהודי הדתי לתנועה הירוקה נע בין שתי גישות הפוכות: גישה הסוברת שמדובר בהתנגשות חזיתית מול גישה הטוענת להלימה מלאה בין יהדות וקיימות. אך בתווך אפשר להציע גישה שלישית: חרף העובדה שהלימה בין מקורות היהדות לסוגיות הסביבה היא מלאכותית ומאולצת, יש לה חשיבות בהצעת קריאות כיוון רעיוניות ועקרוניות. מסד לחשיבה סביבתית־יהודית חדשה
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: הרב יובל שרלו
מאמר של הרב יובל שרלו על נושא שריפות היערות המכוונות באמזונס ועל חשיבות הכנסת השיח הסביבתי לעולם הדתי
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: חיה משב, לאה צבי (דובז'ינסקי), אפי הלפרין, יובל ששון, שושנה קרבסי, אריאלה נידם-פרץ
אקופואטיקה לט"ו בשבט, שירה שנוגעת בפלסטיק
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: הרב ליאור אנגלמן
מאמר של הרב ליאור אנגלמן על האחריות של החברה הדתית על שמירת הסביבה
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: הדס ילינק
מאמר של הדס ילינק על הקשר בין חוקי התורה לחוקי הטבע
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: עינט קרמר
עצות של עינט קרמר ליצירת קידוש ירוק
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: תהילה סולטנה שפר
סיפור ילדים מאת תהילה סולטנה שפר על צב שחי בים מזוהם וילד שאוהב את הסביבה
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: עינט קרמר
דף לימוד ומקורות על ברכת האילנות ללימוד במרחב הביתי בזמן הסגר מהקורונה
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: תהילה סולטנה שפר ועינט קרמר
מאמר על חשיבות ההתכוננות למשברים סביבתיים בעקבות משבר הקורונה ולקראת שנת השמיטה
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: הרבה נינה בת' קרדין (תרגם: ג'רמי בנשטיין)
מאמר של הרבה נינה בת'קרדין בתרגום ג'רמי בנשטיין, על האופן בו ניתן לשמוט מרצון וליצור ברכה בשמיטה.
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: מורן פלד
מאמר של מורן פלד על האפשרות להיות בשמיטה גם ללא שביתה
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: גדעון אלעזר
מאמר של האנתרופולוג גדעון אלעזר על זמן ליניארי וזמן מחזורי והקשר ביניהם לשמיטה ולהאטה מכוונת
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: תמר ביטון
מדרש מודרני מאת תמר ביטון על השמיטה
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: ענבל לויטה
מאמר של ענבל לויטה על נוכחות ושלום עם הטבע
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: Tehila Sultana Schaefer and Einat Kramer
An article by Tehila Sultana Schaefer and Einat Kramer about the Corona crisis and the connection to the Shmita year
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: נעמה שקד
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: גמא שפר
להמשך המאמר
-