-
מחבר/ת: אהרון אריאל לביא
מקורות מדור המבול ומשם אל דורנו- דור ההתחממות.
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: עינט קרמר
לימוד מקורות על יהדות טבע וסביבה - שלוש גישות: דתית, פילוסופית וחברתית ליחס בין האדם לטבע, מקורות מן הקבלה והחסידות, ומן ההגות הכללית
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: ג'רמי בנשטיין
דף מקורות על ציונות וסביבה - הפרחת השממה - האם זה טוב או רע?
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: הדס ילינק
דף לימוד על שנת השמיטה, המבטאת בתוכה רעיונות סביבתיים-חברתיים
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: הדס ילינק
בחוברת מערכים על:
- בין שבת ושמיטה
- מקומו של האדם בבריאה
- שימור ופיתוח
- שמיטה וצריכה
- טביעת רגל אקולוגית
- שמיטה ושיוויון
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: מרכז השל
השבת—יום חפשי מפעילות כלכלית מסחרית—עשויה להוות "משאב התנגדות" כנגד תרבות החומרנית השלטת, השבת היא רעיון מלא תקווה לקידום רוח האדם.
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: הדס ילינק
למי הארץ שייכת? מצוות השמיטה מלמדת על מקומו של האדם בעולם ועל אחריותו לאדמה ולבריאה כולה
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: הדס ילינק
מצוות השמיטה היא אחת המצוות המקיפות ביותר בתורה. היא נוגעת בכל שכבות האוכלוסייה, החי והצומח, ובמיוחד עוסקת בקשר שבין אדם לעצמו, אדם לאלוהיו, אדם לחברה, אדם לעמו ולסביבתו.
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: הדס ילינק
"הַרְפּוּ וּדְעוּ כִּי אָנֹכִי אֱ-להים" אומר דוד המלך בתהילים (מו ,יא).
מהי הרפיה? ומה יש בה המביא את האדם לידיעת ה'? ומה הקשר לשנת השמיטה הקרבה??
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: הדס ילינק
מצוות השמיטה היא אחת המצוות המקיפות ביותר בתורה. לא רק משום שהקיום שלה הוא במשך שנה שלמה, אלא משום שהיא נוגעת בכל שכבות האוכלוסייה, החי והצומח, ובמיוחד משום שהיא עוסקת בקשר שבין אדם לעצמו, אדם לאלוהיו, אדם לחברה, אדם ועמו, אדם וסביבתו.
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: ג'רמי בנשטיין
המצווה של שנת שמיטה, כפי שהיא מופיעה בתורה ובספרות חז"ל, היא למעשה רעיון נועז למדי ואף רדיקלי. היא מורכבת משני חלקים, שמתייחסים לשניים מיסודות החיים: אדמה וכסף.
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: יובל שרלו
קשה להמעיט בחשיבות הדתית העליונה של ההכרעה בבאלי. הרב שרלו עומד על המשמעות הרוחנית של הצהרת באלי
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: הדס ילינק
על משמעותו החינוכית של יום ללא קניות. הדס ילינק
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: חיים נבון
למה הדולר צונח? את התשובה יודע לדקלם כל כלכלן: בגלל הגרעון המסחרי של ארה"ב, שעמד בשנת 2006 על קצת יותר מ765 מיליארד דולר. בתרגום לשפת בני אדם: האמריקנים קונים מהעולם הרבה יותר ממה שהם מוכרים לו; והפער בין היבוא לאמריקה ליצוא ממנה הוא מספר עם שתים עשרה ספרות.
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: אהרון אריאל לביא
מדור הקודם בחנו את שאלת תכלית המלאכה והקניין, השייכים לצד ה'לעבדה' שבפסוק המכונן של גישתנו ('וינח ד' א-להים את האדם בגן-עדן לעבדה ולשמרה'). מתוך כך שומה עלינו לעיין מעט במהותה של הכלכלה המודרנית וביחס שלה אל הסביבה
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: אהרון אריאל לביא
השלווה בה מתקבל המשבר הסביבתי בציבור אכן מעוררת פליאה. אם נתבונן דוקא בתעשיה בתור התחלה, נוכל לומר שמבחינה רציונאלית היה משתלם לתעשייה כולה לעבור כבר היום לייצר באופן נקי.
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: ג'רמי בנשטיין
מזון הוא אחד הנושאים העולים ותופסים את מרכז הבמה בתנועה לקיימות. וכי למה? יש כאן את כל הקשת של ההשפעות הסביבתיות הפיזיות, החל ממים וקרקע והשימוש בהם דרך פגיעה במגוון מינים ברחבי העולם, וכלה בתרומה למשבר האקלים
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: עינט קרמר
אילו היינו מבקשים מכמה אנשים אקראיים להתבונן לרגע ולחפש את האשמים במשבר הסביבתי, סביר להניח שבין הראשונים שהיו מועלים על המוקד היינו מוצאים את רשתות השיווק וחברות המותגים הגדולות. אך למעשה לא ניתן להאשים את היזמים עצמם במשבר עודף-הייצור, אלא רק את עצמנו, הצרכנים
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: עינט קרמר
מערך שיעור על השבת כיום ביוצנטרי- יום של שלום בין אדם וטבע.
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: עינט קרמר
מה בין הגלובליזציה ותופעת צריכת היתר? מי משלם את המחיר האמיתי על תופעות אלו מה הקשר בין הגלובליזציה של היום ומגדל בבל המקראי ומה יש ללמוד מהפתרון האלו-הי של בלילת השפה? בין מגדל בבל למגדלי עזריאלי – התבוננות ולימו
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: הדס ילינק
בימים אלו בין יום השואה ויום הזכרון לחללי מערכות ישראל. בין יום העצמאות ויום ירושלים. בימים של ספירת העומר- שבכל אחד מהם חבוי הזכרון- על משמעות הזכרון ביהדות.
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: אסתר לחמן
שוב בין מדפי הסופר, לא מצליחה להתרכז לרגע ולחשוב מה בדיוק רציתי לקנות, מוזיקת מעליות ברקע וילד מאוכזב בוכה לאמא, "אה, גרנולה",אני נזכרת ומרימה את ראשי אל עשרות דגני הבוקר במדפים האינסופיים, על אחד מהם משפחה מאושרת מחובקת, על הקורנפלקס לידו ספורטאי מחותך ורענן, ובקרטון ממש לידו ילד שבע ומאושר...
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: הדס ילינק
בימי ספירת העומר (ובכלל) שנוהגים אבלות על כך "שלא נהגו כבוד זה לזה" יש לנו הזדמנות להרחיב את ההתבוננות האקולוגית שלנו מ יחסי אדם–סביבה אל יחסי אדם-אדם, ובכך להרחיב גם את משמעות המושג קיימות , למושג הכולל את היחס הנכון בינינו ובין רעינו, כחלק ממימוש הפוטנציאל האנושי וההמשכיות לדורות הבאים.
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: בנימין דומוביץ
הצעה להמחזת העלאת בכורים- פעילות לילדים- מתוך אתר דעת
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: רשת אמית
חודש אלול הינו החודש האחרון לחודשי השנה העברית ועם סיומו מגיע ראש השנה שהוא יום הדין לכל באי עולם. לפיכך ידוע חודש אלול כ"חודש הרחמים והסליחות" – חודש שכוחו יפה לחזרה בתשובה ולתיקון עצמי.
ימי חודש אלול נחשבים כ"ימי רצון" – ימים בהם עוזרים משמים לחוזר בתשובה ומסייעים בידיו להיטיב דרכיו. על פי המסורת בר"ח אלול אמר ה' למשה "סלחתי כדבריך" לאחר חטא העגל ומכאן כוחו המיוחד של החודש.
פעילות זו עוסקת בתיקון עצמי וסביבתי בבית הספר, בהשראת "ימי הרצון" של חודש אלול, שהם גם הימים הראשונים של שנת הלימודים.
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: טבע עברי
הנה כמה טיפים איך אפשר לערוך אירועים בקהילה ירוקה
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: מיכל ברגמן
בדף זה פעילויות חווייתיות המדגימות את העמל והמסירות של נח ובני ביתו למען שמירה על המשך קיומו של העולם. בשלב הבא, מוצעות פעילויות החושפות את הילדים לבעייתיות בשמירה על סביבתנו הקרובהולפעולות "קטנות אך גדולות" של אחד ואחת יכולים לבצע.
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: הדס ילינק
כיום, עיקר הנזקים הסביבתיים נגרמים כתוצאה מכך ששברנו את המחזוריות. עלינו לזכור את הצו האלוקי וכלי ההכרחי לקיום - מחזוריות.
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: מיכל ברגמן
פרשת בראשית היא גם הזדמנות להרהר על שינויים בחיים - מיכל ברגמן מציעה לנו לקשר את עולם בית הכנסת לעולם שבחוץ.
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: אהרון אריאל לביא
אהרון אריאל לביא במאמר המציע התבוננות במשמעות הרוחנית של הטל והמטר,ותפקיד המים לאור הקבלה והחסידות. בתקווה לשנה ברוכת גשמים.
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: שלמה בוסקילה
מוצאי שבת, אנו נוהגים לברך ברכה מיוחדת שנתקנה על האש. מה הקשר בין הבדלה לחונן הדעת? ומהו הקשר בין האש לתבונה האנושית? האם האש היא המתנה הגדולה שניתנה לאדם או שמא דווקא מפלתו הגדולה?
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: יאיר טיקטין
מערך פעילות לנוער - היכרות עם המושג 'קיימות' ועם הקשר שלו לציונות בימינו.
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: מנהל חברה ונוער
מערך שיעור על יהדות וקיימות הבא לפתח רגישות ומודעות בקרב בני נוער לקילקולים מעשי ידי אדם בטבע ובסביבה
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: עינט קרמר
"היו זהירים בנטיעות" - על הדור הנוכחי מוטלת האחריות להמשך קיומו של העולם למען הדור הבא אחריו. האם אנחנו מסוגלים לקצץ בנטיעות? להפקיר את המשאבים השייכים לכלל אזרחי המדינה?
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: שלום רונברג
תרבות ימינו שכחה את סוד "היום לעשותם ומחר לקבל שכרן", היא מבוססת על משולש מסוכן: אני, כאן ועכשיו. טו בשבט מציין את המאבק כנגד משולש זה.
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: מיכל ברגמן
'למה לא יבוא פורים פעמיים בשבוע?' – כל ילד שר בשמחה גדולה ובכוונה גדולה לא פחות, שכן פורים הוא חגם האולטימטיבי של הילדים: מסיכות, רעשנים, שירים וריקודים.
סיפורה התיאטרלי של חצר אחשוורוש שבשושן הבירה, ונס הצלתם של היהודים משמד, מספק לכולנו הזדמנות לשמוח, להחליף זהות אחת באחרת ולהפוך את העולם המסודר שלנו, ולו ליום אחד.
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: הרב יהודה הלוי
לפני שנוכל לקוות לפתור את בעיות האקולוגיה בעידן הטכנולוגי, אנו מוכרחים למצוא את השורשים לבעיות אלה, הנעוצים בגישתנו הבסיסית לחיים – ובעצם טבענו האנושי.
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: עופר שניידר
תארו לעצמיכם 2 ביצים – אחת מהלול הביתי-משק אקולוגי שתוכנן עפ שיטת תכנון 'פרמקאלצ'ר. והשנייה ביצה תעשייתית – מלול תעשייתי. הביצים דומות אך מאחורי כל אחת מהן עומדת מערכת שונה לחלוטין.
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: מיכל ברגמן
הצעות לפעילות אישית בסביבה הקרובה - מתאים לבני ובנות מצווה , לתלמידים ולנוער בכלל.
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: מיכל ברגמן
פעילות זו נועדה לחבר את התלמידים לסוגיות סביבתיות בנות ימינו מתוך חיבור למורשת היהדות, ולהניע אותם לקחת אחריות בנושאים הקרובים לליבם.
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: רשת אמית
הטמעת תרבות פנאי ערכית ומחוברת לסביבה ולחברה
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: הדס ילינק
ראש השנה מהווה פתיחה וראש לשנה כולה.
במסורת החסידית- יש נקודות זמן שהן בעלות השפעה רבות עוצמה, לכן יש משמעות להתכווננות מיוחדת באותם זמנים
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: הדס ילינק
מערך שיעור לחג הסוכות על זמן האסיף. על חיים בתרבות של שפע, והיכולת לבחור אחרת.
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: עינט קרמר
פרשת נח חושפת בפנינו אסון אקולוגי נוראי – המבול - שהציף את העולם והביא ל"קץ כל בשר", וזאת בשל התנהגותם הקלוקלת של בני האדם. פרשת השבוע חושפת אותנו גם למפעלו של נח, "פעיל הסביבה הראשון", שבציווי אלוהי הציל את מגוון המינים והשיט אותם בתיבה אל חוף מבטחים. הסיפור המקראי מסתיים ב"ברית עולם" בין האל ובני האדם בה הובטח לנו כי הארץ לא תישחת שנית על ידי הבורא
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: יוסי וולפסון
המרכזיות של האוכל בחיים הדתיים שלנו אינה מקרית. האוכל מעצב אותנו, בונה את גופנו, משפיע על בריאותנו – ובמידה רבה גם משפיע עלינו נפשית ורוחנית. הרגלי האכילה שלנו הם ביטוי למידותינו.
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: שמואל חן
במאמרו דן ד"ר שמואל חן בתופעת היעדרותה של הציונות הדתית מן התנועה הסביבתית
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: שלמה אילן
העדפת רכש מקומי על פני רכש (ולו גם זול יותר) מהעולם הרחב, מהווה עיקרון יסוד בפיתוח בר-קיימא, והיא חלק מתפיסה הקרויה 'כלכלה מקומית מקיימת'
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: עינט קרמר
מאמר על הקשר בין המחאה החברתית לשורשים שלנו בארץ ישראל ולתיקון עולם
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: מנהל חברה ונוער
פעילות לילדים בנושא אחריות סביבתית וקיימות יהודית
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: הרב יובל שרלו
צלם אלוהים שבאדם תובע ממנו את הדאגה לאקולוגיה ולסביבה. הרב שרלו מעוניין כי השיקול האקולוגי יכנס לדיון ההלכתי בפסיקת ההלכה וכך יממש הפוסק את צלם האדם שבו.
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: הדס ילינק
במהלך שהות בני ישראל במדבר במשך 40 שנה, אחד הצרכים המרכזיים לקיום הוא המים. בשונה מהצורך במזון, בה התורה מספרת על המן שאכלו בני ישראל במדבר, על המים אין פירוט, וחז"ל משלימים את הפרטים עם 'בארה של מרים' שליווה את ישראל במדבר עד מותה בשנת ה40 לפני הכניסה לארץ ישראל.
דף לימוד על הצורך במים, התלות בקב"ה במדבר והמעבר לארץ ישראל.
להמשך המאמר
-