-
מחבר/ת: החברה להגנת
מערכי שיעור של החברה להגנת הטבע לל"ג בעומר - מיועד לתלמידי יסודי וחטיבת ביניים
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: הרבנות הראשית
קול קורא של הרבנים הראשיים לשמירה על הסביבה בל"ג בעומר
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: הדס ילינק
השוואה בין פרשת נח לבין פרשת בראשית - בהקשר של הבריאה מול החורבן שהביא המבול ושימור המינים בתיבת נוח
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: הדס ילינק
על משמעותו החינוכית של יום ללא קניות. הדס ילינק
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: הדס ילינק
דף מקורות על איסור בל תשחית.
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: ג'רמי בנשטיין
ג'רמי בנשטיין - לימוד משותף על תרבות הצריכה ובל תשחית.
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: הרב שג"ר
הציווי לא להשחית -משקף תפישה אקולוגית הנוגעת ליחס בין האדם לטבע ואף עמדה מוסרית רדיקלית המאנישה את הטבע. תביעות אקולוגיות ומוסריות אלו, משמעותיות לא רק במציאות הקיצונית של המלחמה, אלא רלוונטיות גם לחיי היום יום.
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: המדרשה באורנים
במרכז ט"ו בשבט עומד היחס בין האדם והעץ. לפניכם דף לימוד של מכינת רבין, המברר את היחסים לפי המקורות.
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: דוב ברקוביץ'
בתקופה המודרנית הולכת וגוברת יכולת האדם לנצל את משאבי הטבע לסיפוק צרכיו. באותה עת הוא גורם נזק קשה למערכות החיים של כדור הארץ. החזרה של עם ישראל לארצו באבה של תמורה זו רבת התקווה והסיכון מחייבת עריכת חשבון מיוחד משלו על אודות היחס הנכון שבין השאיפה לפיתוח ושגשוג לבין החובה לשמור על ברכת היש.
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: אסתר לחמן
זהו אחד הנושאים המצונזרים ביותר בכל התקהלות-משפחתית או חברתית-בתרבות שופעת ארועים עמוסי אוכל ואדם. בכל מקום בו גרנו למדנו שאסור לדבר על זה- כדי חלילה לא לפגוע ביחסי שכנות וחברים, אך הפעם- לכבוד חג השבועות אני מעזה (טוב,באופן ווירטואלי) להעלות את הנושא הכאוב והרגיש לכולנו- כלים חד פעמיים...
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: טבע עברי
הנה כמה טיפים איך אפשר לערוך אירועים בקהילה ירוקה
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: יובל שרלו
אנחנו צריכים לעשות פעולות מעשיות, ואין מקור אנרגיה ומוקד משמעותי יותר להתחיל בו מאשר בית הכנסת
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: מיכל ברגמן
בחנוכה אנו הולכים ומוסיפים אור – בכל יום נוסף נר לחנוכייה ומזכיר לנו את משמעות האור: התגברות האור היא התגברות הטוב, התגברות הבהירות על הבלבול והטשטוש והתגברות הרצון בתיקון עולם
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: הדס ילינק
אני זוכרת בתור ילדה קטנה, שהייתי יורדת עם אבא שלי בערב החג (בעיקר כדי לא להפריע לאמא בבישולים האחרונים) לשרוף את החמץ.
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: יונתן נראל
הציווי על "בל תשחית" – לא להרוס או לבזבז – נחשב זה זמן רב כגורם מרכזי באתיקה הסביבתית היהודית. אכן הרב נורמן לם מבין זאת כ"נורמה התנ"כית המתייחסת בצורה הישירה ביותר לאקולוגיה"
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: שלמה אילן
חג הפסח הממשמש ובא, נושא עמו את קדחת הניקיון, ובכללה גם את נקיון ארונות המטבח, המקפיא והמזווה. במסגרת זו עולה כל פעם מחדש הדילמה מה מהדברים, שאינם נושאים כשרות לפסח, ראוי לבער ומה ניתן וראוי להשאיר בביתנו ולמכרו לנוכרי.
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: עינט קרמר
נייר עמדה כלכלי - סביבתי לועידת האו"ם לפיתוח בר-קיימא בריו דה-ז'נרו.
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: עינט קרמר
צמיחה בת-קיימא:
עמדה ישראלית ממקורות היהדות
נייר עמדה כלכלי-סביבתי
לועידה הבינלאומית לפיתוח בר-קיימא בריו דה-ז'נירו. חלק ב'.
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: עינט קרמר
בל תשחית' – עקרון שפירושו שאסור לאדם לכלות דבר שלא לצורך, גם אם הוא מוכן לספוג את הנזק הכלכלי שהוא גורם בכך לעצמו.
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: הרב עדין שטיינזלץ
נוסף לצדדים שיש באקולוגיה מבחינת שמירת העולם בכללו, ומבחינת התוספת לאיכות החיים, יש צד נוסף בכל זה,
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: הרב רונן לוביץ'
התמודדות עם המשבר האקולוגי אינה יכולה להסתפק בחקיקה מפורטת. היא דורשת גם שינוי בתפיסה הכללית של מעמד האדם ביקום, ותמורה עמוקה במערכת הערכים הרווחת בחברה.
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: הרב שמשון רפאל הירש
מסה על מצוות בל תשחית מאת הרב שמשון רפאל הירש בספרו חורב.
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: גדי קולקר
בעשרים השנים האחרונות קמו א/נשים, בעיקר בארה"ב, שמבקשים להגדיר את הכשרות בצורה התואמת יותר את ערכי הקיימות
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: רונן לוביץ
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: הדס ילינק
איך ניתן לקחת אחריות על הזבל ולמנוע השחתה נוספת. מתוך מערכי שיעור לתוכנית "מפתח הלב" לשכבה הצעירה.
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: הדס ילינק
שלושה מערכי שיעור לשכבה הצעירה בנושאי יהדות וסביבה: אחריות האדם לעולם, בל תשחית ופסולת ושבת כיום כדור הארץ הלאומי.
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: דוד ביטון וחופית מעתוק
יחסי הגומלין בין האדם לטבע עפ"י הציווי האלוקי "לעבדה ולשמרה" והמשמעות הנוספת שמעניקה שנת השמיטה לקשר ההדוק בין אדם לאדמה.
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: דוד ביטון וחופית מעתוק
ארבעה דפי לימוד עם מקורות חדשים ועתיקים בנושאי שמיטת הקרקע, שמיטה חברתית, שמיטה וקיימות ומקום האדם בטבע.
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: דני דרכסלר וקרן ספונדר
חיים בעולם המודרני באופן מאוזן עם הטבע הוא אתגר לא פשוט, אך היהדות מציעה מגוון פתרונות שעשויים
להפתיע אותנו. מה המשמעות של השילוב בין יהדות לאיכות הסביבה? היחידה כוללת צפייה בסרטון ELI
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: דני דרכלר, סרגיי מיטרופונוב
האם העולם נברא עבורנו? האם אנחנו שליטים על עולם החי והצומח, או שתפקידנו לשמור עליהם כשרים
שמייצגים את המלך? נשקול את מערכת היחסים בין בני האדם והטבע תוך קריאה זהירה בסיפור הבריאה.
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: מכון שלום הרטמן
שיעור לקראת ט"ו בשבט העוסק בציווי 'בל תשחית'. הלימוד עובר מהפסוק בתורה והדיון הקונקרטי על האיסור לפגוע בסביבה שלא לצורך, אל השלכותיה של ההשחתה - הן על העולם והן על נפש המשחית.
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: מני גל, תמורה
ששה קטעים מאד שונים זה מזה, המאירים שאלות של יחסי אדם-טבע עולם-אלוהים.
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: חמי רמיאל
המדרשים דנים בשאלת היחס והעמדה של האדם כלפי סביבתו והטבע. במרכז המאבק של האדם בטבע בנסיון להשתלט עליו, להבינו ולנצל אותו לצרכיו. המדרשים מעלים שאלות אודות היכולת האנושית, היחס הרצוי לטבע ולסביבה והסכנות שבמאבק זה.
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: תהילה שפר
להמשך המאמר
-