-
מחבר/ת: איגוד ערים לאיכות הסביבה שומרון
בחוברת מערכים על:
- בין שבת ושמיטה
- מקומו של האדם בבריאה
- שימור ופיתוח
- שמיטה וצריכה
- טביעת רגל אקולוגית
- שמיטה ושיוויון
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: מרכז השל
השבת—יום חפשי מפעילות כלכלית מסחרית—עשויה להוות "משאב התנגדות" כנגד תרבות החומרנית השלטת, השבת היא רעיון מלא תקווה לקידום רוח האדם.
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: הדס ילינק
מצוות השמיטה היא אחת המצוות המקיפות ביותר בתורה. לא רק משום שהקיום שלה הוא במשך שנה שלמה, אלא משום שהיא נוגעת בכל שכבות האוכלוסייה, החי והצומח, ובמיוחד משום שהיא עוסקת בקשר שבין אדם לעצמו, אדם לאלוהיו, אדם לחברה, אדם ועמו, אדם וסביבתו.
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: ג'רמי בנשטיין
המצווה של שנת שמיטה, כפי שהיא מופיעה בתורה ובספרות חז"ל, היא למעשה רעיון נועז למדי ואף רדיקלי. היא מורכבת משני חלקים, שמתייחסים לשניים מיסודות החיים: אדמה וכסף.
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: ישעי צביאל
מאמר הבוחן לאור המקורות את הבעיה הבוערת של הכלים החד פעמיים היוצרים זיהום סביבתי ארוך טווח. מחד גיסא, נבחן מעמדם ההלכתי של הכלי החד פעמיים ומאידך גיסא נבחן הרקע התרבותי של השימוש החד פעמי ללא התקשרות בין האדם לסביבתו ולחפציו. במאמר זה היה שילוב מרתק בין התייחסות לסוגייה סביבתית בוערת ובין מבט חדש על פי המקורות היהודיים. המאמר זכה במקום ראשון בתחרות כתיבת מאמרים בנושא יהדות וסביבה של השומרה.
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: הדס ילינק
דף מקורות העוסק בתרבות הצריכה, בריחה או בחירה?
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: חיים נבון
למה הדולר צונח? את התשובה יודע לדקלם כל כלכלן: בגלל הגרעון המסחרי של ארה"ב, שעמד בשנת 2006 על קצת יותר מ765 מיליארד דולר. בתרגום לשפת בני אדם: האמריקנים קונים מהעולם הרבה יותר ממה שהם מוכרים לו; והפער בין היבוא לאמריקה ליצוא ממנה הוא מספר עם שתים עשרה ספרות.
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: עינט קרמר
את יסוד ההתייחסות לעולם הטבע ביהדות נתחיל לברר, באופן טבעי, מסיפור הבריאה. כידוע, לכל אורך הסיפור מופיע הקב"ה רק בשם 'א-להים', המשוייך בקבלה ובחסידות למידת הדין שפועלת לאחר הצמצום הראשוני, ובאופן ספציפי יותר הוא מסמל את פעולת חוקי וכוחות הטבע
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: אהרון אריאל לביא
מדור הקודם בחנו את שאלת תכלית המלאכה והקניין, השייכים לצד ה'לעבדה' שבפסוק המכונן של גישתנו ('וינח ד' א-להים את האדם בגן-עדן לעבדה ולשמרה'). מתוך כך שומה עלינו לעיין מעט במהותה של הכלכלה המודרנית וביחס שלה אל הסביבה
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: עינט קרמר
אילו היינו מבקשים מכמה אנשים אקראיים להתבונן לרגע ולחפש את האשמים במשבר הסביבתי, סביר להניח שבין הראשונים שהיו מועלים על המוקד היינו מוצאים את רשתות השיווק וחברות המותגים הגדולות. אך למעשה לא ניתן להאשים את היזמים עצמם במשבר עודף-הייצור, אלא רק את עצמנו, הצרכנים
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: עינט קרמר
מה בין שמירה על הסביבה וסוגיות של צדק, דאגה לזולת ואחריות כלפי הדורות הבאים?
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: עינט קרמר
מה בין הגלובליזציה ותופעת צריכת היתר? מי משלם את המחיר האמיתי על תופעות אלו מה הקשר בין הגלובליזציה של היום ומגדל בבל המקראי ומה יש ללמוד מהפתרון האלו-הי של בלילת השפה? בין מגדל בבל למגדלי עזריאלי – התבוננות ולימו
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: טבע עברי
אוסף טיפים בנושא צרכנות, אנרגיה, מים, נסיעות, בזבוז כללי ואזרחות- שכל אחד מאיתנו יכול לעשות
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: טבע עברי
רעיונות לעשיה של הקהילה לסביבה הקרובה
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: ג'רמי בנשטיין
אזכור של יהדות ואיכות הסביבה באותו משפט בדרך כלל מעורר אחת משתי תגובות, שהן בעצם שני צדדים של אותו מטבע. הראשונה היא לטעון כמה היהדות היא "ירוקה" מעצם טבעה
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: הדס ילינק
דף לימוד על מצוות "לא תחמוד" וכיצד זה קשור לתרבות הצריכה שלנו.
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: דותן ברום
בחנוכה, אנחנו מזכירים לעצמנו את מרד המכבים ביוונים. מרד, שיותר משהיה צבאי - היה מרד תרבותי. מאמר מאת דותן ברום מאמר תוך אתר החגים של מכון שיטים
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: עינט קרמר
דף לימוד על חנוכה - זהות יהודית, תרבות וקיימות
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: הרב יואל
את עקרון השוויון בין בני אדם למדו אנשים מטבע הלידה והמוות – "כולנו בני אדם של תשעה חודשים", אמר לי פעם דרוזי צעיר. אולם זה איננו מספיק. אנשים נולדים למשפחות שונות, וההבדלים הם כל-כך גדולים עד שאי-השוויון הופך לסימן ההיכר המובהק של החיים בין הלידה והמוות
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: אסתר לחמן
ערב פסח, כולם ממהרים אל מדפי חומרי הניקוי בחנויות- אני לוקחת מהמדף סבון רצפה מוכר, ובאותיות מודגשות קוראת את הכיתוב הבא: “אזהרה! עלול לגרום לזיהום בדרכי הנשימה"
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: אסתר לחמן
שוב בין מדפי הסופר, לא מצליחה להתרכז לרגע ולחשוב מה בדיוק רציתי לקנות, מוזיקת מעליות ברקע וילד מאוכזב בוכה לאמא, "אה, גרנולה",אני נזכרת ומרימה את ראשי אל עשרות דגני הבוקר במדפים האינסופיים, על אחד מהם משפחה מאושרת מחובקת, על הקורנפלקס לידו ספורטאי מחותך ורענן, ובקרטון ממש לידו ילד שבע ומאושר...
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: טבע עברי
הנה כמה טיפים איך אפשר לערוך אירועים בקהילה ירוקה
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: יונתן נראל
בימינו, חנוכה הוא הזמן המתאים ביותר לבחינת יחסינו לרכוש.
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: מיכל ברגמן
מיכל ברגמן בדף לימוד לחנוכה על היחס לרכוש וצרכנות
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: ג'רמי בנשטיין
מאמר המנתח את תרבות הצריכה מהרמה העולמית לפתרונות מקומיים
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: עינט קרמר
קריאת המגילה בעיניים אלו מעוררת בי מחדש את הרצון לחגוג. אולי קצת יותר בצניעות. אולי בשדרות. אני מברכת את כולנו שנזכה לחגוג את פורים השנה מתוך שמחה אמיתית, מוכנות לעשייה והרבה אופטימיות
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: מיכל ברגמן
מגילת אסתר נפתחת בתיאור 'חלומי' של ממלכה אדירה ועשירה, שהמלך העומד בראשה מבלה את ימיו במשתה הנמשך ימים רבים. למשתה מוזמנים שריו ועבדיו, ולמעשה, הם מקבלים שתייה ואוכל כרצונם. החגיגה נמשכת חצי שנה (180 יום) ובה מראה אחשוורוש את העושר העצום שלו ואת נדיבותו כלפי נתיניו.
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: מיכל ברגמן
מערך שיעור- מגילת אסתר נקראת על-שמה של אישה אמיצה וכוללת בתוכה כמה דמויות נשיות וכמה התייחסויות לנשים: ושתי ויחסו של אחשוורוש אליה ואל כל יחסי נשים וגברים בממלכה, בחירת המלכה החדשה אסתר, מקומה של המלכה הנבחרת בחצר המלכות והמוטיב ששב וחוזר במגילה : מוטיב המסכה – מה שנראה מבחוץ ולעומתו, מה שקורה בפנים.
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: מיכל ברגמן
'למה לא יבוא פורים פעמיים בשבוע?' – כל ילד שר בשמחה גדולה ובכוונה גדולה לא פחות, שכן פורים הוא חגם האולטימטיבי של הילדים: מסיכות, רעשנים, שירים וריקודים.
סיפורה התיאטרלי של חצר אחשוורוש שבשושן הבירה, ונס הצלתם של היהודים משמד, מספק לכולנו הזדמנות לשמוח, להחליף זהות אחת באחרת ולהפוך את העולם המסודר שלנו, ולו ליום אחד.
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: ג'רמי בנשטיין
עם כל המגמות העולמיות הגדולות שנראות כמעט דטרמיניסטיות, יש בכל זאת אפיונים ייחודיים להשתלשלות העניינים אצלנו כאן. לעניות דעתי, קיימת אי-שם ברקע של המנטליות הישראלית, 'טראומה קולקטיבית' מהמצב החומרי בארץ בשנות החמישים והשישים.
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: עופר שניידר
מה שאנו צורכים פנימה לתוך הבית שלנו , הגוף שלנו- משפיע על הבריאות שלי, וכן על זולתנו וסביבת חיינו.
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: הרב יהודה הלוי
לפני שנוכל לקוות לפתור את בעיות האקולוגיה בעידן הטכנולוגי, אנו מוכרחים למצוא את השורשים לבעיות אלה, הנעוצים בגישתנו הבסיסית לחיים – ובעצם טבענו האנושי.
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: ג'רמי בנשטיין
ראוותנות ורעבתנות- לקראת שינוי בדפוסי הצריכה שלנו
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: ג'רמי בנשטיין
דף לימוד על תרבות הצריכה הדן על שני קצוות מצד אחד 'לא תחמוד' ומצד שני 'דירה נאה, כלים נאים מרחיבים דעתו של אדם'.
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: עופר שניידר
תארו לעצמיכם 2 ביצים – אחת מהלול הביתי-משק אקולוגי שתוכנן עפ שיטת תכנון 'פרמקאלצ'ר. והשנייה ביצה תעשייתית – מלול תעשייתי. הביצים דומות אך מאחורי כל אחת מהן עומדת מערכת שונה לחלוטין.
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: עופר שניידר
בחלקים הקודמים דיברנו על משולש האתיקה של המזון וכן על ההבדלים בין מזון מקומי ובין מזון תעשייתי. בחלק זה נקבל טיפים לצרכנות מקיימת - קניות ללא ארעיו"ת.
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: עינט קרמר
לו היינו אנחנו ממציאים את "חג קבלת המשכורת", מן הסתם היה חג זה כולל בילוי בקניון, או קניית dvd חדש (ו/או טלויזיה עם סראונד). להפתעתנו, עם ישראל החוגג את חג האסיף, לא עושה את כל אלו. ההפך הוא הנכון
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: הדס ילינק
אין לו זמן לשבת, לאכול כמו בן אדם
את הכל הוא שם בפיתה, טס בכביש לפני כולם .. מילות השיר של אהוד בנאי ממחישות לנו את התרבות האוכל שבה אנו חיים. במערך שיעור זה, נעסוק בכיצד אנו אוכלים, ביכולת להאט, במשמעות הברכה שלפני ואחרי המזון.
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: הדס ילינק
אין לו זמן לשבת, לאכול כמו בן אדם
את הכל הוא שם בפיתה, טס בכביש לפני כולם .. מילות השיר של אהוד בנאי ממחישים לנו את התרבות האוכל שבה אנו חיים. במערך שיעור זה, נעסוק בכיצד אנו אוכלים, ביכולת להאט, במשמעות הברכה שלפני ואחרי המזון.
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: עינט קרמר
מסופר על אלכסנדר מוקדון, כובש העולם הקדום, כי במסגרת כיבושיו נסע למדינת אפריקה שמעבר להרי החושך, ושם אירע לו הסיפור הבא
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: מיכל ברגמן
פעילות זו נועדה לחבר את התלמידים לסוגיות סביבתיות בנות ימינו מתוך חיבור למורשת היהדות, ולהניע אותם לקחת אחריות בנושאים הקרובים לליבם.
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: הדס ילינק
מערך שיעור לחג הסוכות על זמן האסיף. על חיים בתרבות של שפע, והיכולת לבחור אחרת.
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: שלמה אילן
פרשת ראה מציינת שהתורה ומצוותיה נועדו "להיטיב לנו ולבננו עד-עולם". למרות זאת, מעדיפים גם 'יהודים טובים' הנאת שעה על פני 'חיי עולם'.
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: שלמה אילן
"ולא תתאוה בית רעך... וכל אשר לרעך" (ה,יז)
דיבר זה, היווה לחז"ל יסוד לתפיסה שלא 'הכול סחיר'. לא הכל ניתן לרכוש בכסף.
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: שמואל חן
כשהלכתי כהרגלי וכמעשה אבותיי מזה למעלה מ- 3000 שנה לקנות (ללקוט) את החלות (את המן) לשבת, נזכרתי בשיעורו הראשון של בורא עולם לאבותינו בעניין יום ללא קניות, ומעשה שהיה כך היה.
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: עינט קרמר
ר"ח ניסן פוגש אותנו, מדי שנה , בשיאם של הניקיונות והסידורים לפסח.
בתקופה זו של השנה איש איש וביתו שוקעים באובססיית ניקיונות וסידורים, החלפת הרהיטים וניעור הספרים , וכל זאת - שלא יהיה זיק של חמץ (או אבק) בבית בעת חג החירות.
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: הדס ילינק
קורח ועדתו, חלקו על משה רבנו, דבר שהוביל לאחת המחלוקות הגדולות שמופיעות בתורה, שבסופה, האדמה פצתה את פיה ובלעה את קורח וכל עדתו.
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: הדס ילינק
יעקב אבינו מלמד אותנו מה היחס הנכון לרכוש
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: עינט קרמר
השבת, יום המנוחה השבועי, הינו אחת ממתנות תורת ישראל לאנושות. הרעיון של יום מנוחה שבועי, שבעת העתיקה נתפס כ'עצלנות' וכפגיעה בכלכלה, מקובל כיום בכל הכלכלות המתועשות, כיסוד הכרחי לקיומה של תרבות אנושית שפויה.
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: הדס ילינק
לאכול או לא לאכול- זאת השאלה! דף מקורות על משמעות האכילה, החל מגן עדן ועד ימינו.
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: ליאור טל
הישיבה בסוכה אמורה לגרום לנו להרגיש כיצד היו נראים חיינו ללא ממון, ולהזכיר לנו שלצדנו יש בני אדם רבים שכך מעבירים את היומיום
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: אתר YNET
על הקשר בין נשים וצרכנות, וכמה טיפים לשחרור לקראת חג החירות
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: הרב רונן לוביץ'
התמודדות עם המשבר האקולוגי אינה יכולה להסתפק בחקיקה מפורטת. היא דורשת גם שינוי בתפיסה הכללית של מעמד האדם ביקום, ותמורה עמוקה במערכת הערכים הרווחת בחברה.
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: ישעי צביאל
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: תהילה שפר
עלינו לפקוח עיינים גם לטוב של עולם הטבע וגם לעוולות תרבות הצריכה
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: תהילה סולטנה שפר
מערך שיעור העוסק בשאלה האם ניתן לקיים פיתוח אנושי מבלי לפגוע בטבע.
מתאים לטו בשבט ולזמנים אחרים.
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: שירה ויגוצקי
מאמר של שירה ויגוצקי לקראת תקופת בין המצרים, על חלקנו בחורבן הטבע ועל חלקנו בתיקונו
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: תהילה סולטנה שפר
לקראת תקופת בין המצרים, ימים של חורבן ותיקון, מובאים מספר סרטונים ומאמרים העוסקים במשבר הסביבתי וניסיונות לתקנו
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: איתי הכהן
מאמר של איתי הכהן המזמין לחשיבה מחדש על התנהלותינו כאורחים בעולם
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: תהילה סולטנה שפר
שתי ערכות לימוד בנושא יהדות וסביבה. האחת ערכה לימודית לגילאי בית הספר היסודי, והשנייה טיש סביבתי לקהילה.
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: ג'רמי בנשטיין
דרשה לשבת נח - שבת איכות הסביבה - של דר' ג'רמי בנשטיין ממרכז השל לקיימות, בקהילת "ואהבת" בזכרון יעקב.
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: נעמה סדן
דרשה של נעמה סדן בבית הכנסת בית ישראל בברקלי, קליפורני, לכבוד שבת נח - שבת איכות הסביבה.
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: רונן לוביץ
היחס בעולם היהודי הדתי לתנועה הירוקה נע בין שתי גישות הפוכות: גישה הסוברת שמדובר בהתנגשות חזיתית מול גישה הטוענת להלימה מלאה בין יהדות וקיימות. אך בתווך אפשר להציע גישה שלישית: חרף העובדה שהלימה בין מקורות היהדות לסוגיות הסביבה היא מלאכותית ומאולצת, יש לה חשיבות בהצעת קריאות כיוון רעיוניות ועקרוניות. מסד לחשיבה סביבתית־יהודית חדשה
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: הרב יובל שרלו
מאמר של הרב יובל שרלו על נושא שריפות היערות המכוונות באמזונס ועל חשיבות הכנסת השיח הסביבתי לעולם הדתי
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: חיה משב, לאה צבי (דובז'ינסקי), אפי הלפרין, יובל ששון, שושנה קרבסי, אריאלה נידם-פרץ
אקופואטיקה לט"ו בשבט, שירה שנוגעת בפלסטיק
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: הדס ילינק
מאמר של הדס ילינק על הקשר בין חוקי התורה לחוקי הטבע
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: עינט קרמר
עצות של עינט קרמר ליצירת קידוש ירוק
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: תהילה סולטנה שפר
סיפור ילדים מאת תהילה סולטנה שפר על צב שחי בים מזוהם וילד שאוהב את הסביבה
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: מורן פלד
מאמר של מורן פלד על האפשרות להיות בשמיטה גם ללא שביתה
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: Tehila Sultana Schaefer and Einat Kramer
An article by Tehila Sultana Schaefer and Einat Kramer about the Corona crisis and the connection to the Shmita year
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: מרב מזא"ה
מאמר של מרב מזא"ה על האפשרות ללמוד מערכת כלכלית-חברתית-מוסרית מתוך התורה.
פורסם בעלון שבת נח לשנת השש - שנה של ברכה ויצירת חוסן קהילתי וסביבתי
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: ד"ר נדב ש. ברמן
להמשך המאמר
-