-
מחבר/ת: אהרון אריאל לביא
לימוד ממסכת תענית מאימתי מזכירין גבורות גשמים, ובנוסף מקורות הקשורים לסוגיה מספר איוב, ישעיהו ותהילים
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: ג'רמי בנשטיין
דף מקורות על ציונות וסביבה - הפרחת השממה - האם זה טוב או רע?
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: הדס ילינק
דף לימוד על שנת השמיטה, המבטאת בתוכה רעיונות סביבתיים-חברתיים
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: הדס ילינק
דף מקורות על הקשר שבין המים לחג השבועות. היבטים חברתיים וסביבתיים.
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: מרכז השל
השבת—יום חפשי מפעילות כלכלית מסחרית—עשויה להוות "משאב התנגדות" כנגד תרבות החומרנית השלטת, השבת היא רעיון מלא תקווה לקידום רוח האדם.
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: הדס ילינק
למי הארץ שייכת? מצוות השמיטה מלמדת על מקומו של האדם בעולם ועל אחריותו לאדמה ולבריאה כולה
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: הדס ילינק
מצוות השמיטה היא אחת המצוות המקיפות ביותר בתורה. היא נוגעת בכל שכבות האוכלוסייה, החי והצומח, ובמיוחד עוסקת בקשר שבין אדם לעצמו, אדם לאלוהיו, אדם לחברה, אדם לעמו ולסביבתו.
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: הדס ילינק
"הַרְפּוּ וּדְעוּ כִּי אָנֹכִי אֱ-להים" אומר דוד המלך בתהילים (מו ,יא).
מהי הרפיה? ומה יש בה המביא את האדם לידיעת ה'? ומה הקשר לשנת השמיטה הקרבה??
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: הדס ילינק
מצוות השמיטה היא אחת המצוות המקיפות ביותר בתורה. לא רק משום שהקיום שלה הוא במשך שנה שלמה, אלא משום שהיא נוגעת בכל שכבות האוכלוסייה, החי והצומח, ובמיוחד משום שהיא עוסקת בקשר שבין אדם לעצמו, אדם לאלוהיו, אדם לחברה, אדם ועמו, אדם וסביבתו.
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: ג'רמי בנשטיין
המצווה של שנת שמיטה, כפי שהיא מופיעה בתורה ובספרות חז"ל, היא למעשה רעיון נועז למדי ואף רדיקלי. היא מורכבת משני חלקים, שמתייחסים לשניים מיסודות החיים: אדמה וכסף.
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: בועז אורדמן
בועז אורדמן מפגיש אותנו עם סיפורי הבריאה ביחס שבין האדם והאדמה ועד למתן תורה וחזרתנו לארץ, על מנת למצוא את האיזון הנכון
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: הדס ילינק
דף מקורות העוסק בתכנון נכון של השטחים הפתוחים והרחקת מפגעים מן העיר
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: חיים נבון
למה הדולר צונח? את התשובה יודע לדקלם כל כלכלן: בגלל הגרעון המסחרי של ארה"ב, שעמד בשנת 2006 על קצת יותר מ765 מיליארד דולר. בתרגום לשפת בני אדם: האמריקנים קונים מהעולם הרבה יותר ממה שהם מוכרים לו; והפער בין היבוא לאמריקה ליצוא ממנה הוא מספר עם שתים עשרה ספרות.
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: הדס ילינק
דף מקורות על המים ביהדות, זיהום מים , מים חינם לעולם ועוד..
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: הדס ילינק
דף מקורות על ברכת האילנות, הנאמרת אחת לשנה בחודש ניסן.
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: אהרון אריאל לביא
בשנים האחרונות הלכה וגברה המודעות להתחממות הגלובאלית, וכיום רובנו יודעים שהדבר קשור להמסת קרחוני הקוטב ועליית מפלס הים. לרגל פרשתנו, פרשת המבול, נראה כמעט מתבקש לבחון את הסוגיה לאור מקורות היהדות בשל הדמיון המבעית בין שתי התופעות.
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: הרב קוק
הננו חשים את החליפות של הזמנים על ידי הסימנים אשר נסתמנו בהם חלקי הזמן על פי הטבע ועל פי התורה. כשאנו עוברים מפרק לפרק בפרקי הזמן כמו משנה לשנה, אנו חשים בקרבנו תופעה של חידוש
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: עינט קרמר
מה בין שמירה על הסביבה וסוגיות של צדק, דאגה לזולת ואחריות כלפי הדורות הבאים?
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: דניאל שליט
מייד אחרי ההארה המרוכזת והאדירה של תשרי, שוקע קו-השנה אל תוך כיסוי החורף.
מבחינת הטבע, האקלים – החורף הקר, הלח והחשוך מהווה הסתר האור, החום והיובש הקיצי; אבל דווקא בחסות שמיכת החורף, מתרחשת נביטה וצמיחה בלפי פוסקת.
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: שמשון רפאל הירש
"בט"ו בשבט - ר"ה לאילנות" החיזוק וההבראה שהביאה תקופת החורף בטבע, כבר הושגה ברובה, וכבר נראה כחו הדוחף של הלשד החדש בעורקי החיים של האילנות, על כן מונה החק הישראלי את שנת הולדתן של הפירות מט"ו בשבט ומסדר לפי זה את החובות וסדר החובות המוטלות על היהודי עם יבול השנה של הטבע
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: עינט קרמר
הכל מכירים את השיר הידוע " ט"ו בשבט הגיע – חג לאילנות" , שיר המצייר לפנינו תמונת טבע מחוייכת של שקדיות לובשות לבן, שמש פז זורחת וציפורים מצייצות בחדווה. ט"ו בשבט מצטייר בעינינו בהתאם – מסיבת יומולדת מוצלחת במיוחד לאילנות.
אך לא תמיד היה ט"ו בשבט בחזקת יומולדת לאילן – או למעשה, זמן קצר מאוד בהיסטוריה היהודית הוא כן היה כזה
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: עינט קרמר
דף לימוד סביב הערכים המתחדשים בט"ו בשבט מיום הקובע דיני מעשרות ליום כדור הארץ היהודי
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: רונית סבירסקי
ראש השנה לאילנות בפתח, ולמרות שהשקדייה מתכוונת לגנוב את ההצגה משאר חבריה העצים, ישנם עוד רבים ויפים שראויים לתשומת לב. קבלו את החמישייה הפותחת.מתוך אתר ynet
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: עינט קרמר
דף לימוד דרך השירים וכתבים של ראשית הציונות על הקשר אל ארץ ישראל והשפעתה על חיינו היום.
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: צביקה נבו
מספרים על 'החפץ חיים' (הרב ישראל מאיר הכהן), שהתגורר בעיירה ראדין, כיום באוקראינה, שהיה נוהג להגיע בימות הקיץ יחד עם תלמידיו, אל הכפר היהודי דוגאלישוק, באזור ראדין. כפר זה, היה מאוכלס בטרם מלחמת העולם השנייה ביהודים שהתפרנסו מחקלאות,
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: עוזי פז
דומה, כי אין עוררין על-כך שבארצות אירופה נחלקת השנה לארבע עונות ברורות. הן הפכו למושגי יסוד בתודעה האנושית. אולם, מה ששריר ונכון שם, לא בהכרח תופס גם כאן.
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: אופיר שמש
הוראתו הרווחת ביותר של מונח 'אביב' בעברית החדשה היא העונה שבין החורף ובין הקיץ, החלה בערך בין החודשים העבריים ניסן-סיוון. הצצה אל מקורותינו הקדומים מלמדת על כך, שיסודו של מונח זה במושגי החקלאות הארצישראלית הקדומה, והוא מתייחס לשלב בהתפתחות השעורה
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: אמוץ כהן
חודש ניסן הוא חודש האביב, והיקום אומר שירה. הפריחה בשיאה, רב גוניות של ריחות וקולות ממלאים את האוויר. ומה נאה יותר מכל, שבליל התקדש החג מצטרף האדם לשירה - הלא היא תפילת ההלל.
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: שרון פירסט
שכנתי בירכה אותי הבוקר בנפנוף יד. "אנחנו עוקבים כל יום אחרי העץ התפוחים שלכם כדי לראות מתי הוא פורח!" היא קראה מעבר לרחוב.חייכתי חיוך רחב, כשאני מבינה בדיוק למה היא מתכוונת. מדי שנה מתאספים אנשים בחצר שלנו כדי לברך ברכה שאומרים רק פעם בשנה – ברכת האילנות, ברכה שנאמרת על עצי פרי פורחים.
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: החברה להגנת
עושים מדורה? מערך שיעור איך להפחית את הנזק לסביבה...
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: הרב קוק
כיצד מעלין את הבכורים כל העיירות שכמעמד מתכנסות לעירו של מעמד ולנין ברחובה של עיר ולא היו נכנטים לבתים, ולמשכים הי' הממונה אומר קומו ונעלה ציון אל בית ד' אלהינו. בנוהג בין האומות הוא שאומה שכל עסקה ומחיתה אינה כ"א עבודת אדמה ולא תשים מגמתה למסחר ולחרשת המעשה שהוא מורכב עם המסחר, לשום מקום דרישה למעשי ידי האומנים בעלי מלאכה וחרשת
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: בנימין דומוביץ
הצעה להמחזת העלאת בכורים- פעילות לילדים- מתוך אתר דעת
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: ישראל רוזנסון
פרופ' ישראל רוזנסון במאמר - בעקבות השעורה-לעומר, הדן על היבטים מקומיים, אקולוגיים על גידול השעורה בארץ ישראל. מתוך אתר סנונית.
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: מיכל ברגמן
פרשת בראשית היא גם הזדמנות להרהר על שינויים בחיים - מיכל ברגמן מציעה לנו לקשר את עולם בית הכנסת לעולם שבחוץ.
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: עינט קרמר
דף לימוד- "היו זהירים בנטיעות" - על הדור הנוכחי מוטלת האחריות להמשך קיומו של העולם למען הדור הבא אחריו. האם אנחנו מסוגלים לקצץ בנטיעות? להפקיר את המשאבים השייכים לכלל אזרחי המדינה?
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: הרב יהודה הלוי
לפני שנוכל לקוות לפתור את בעיות האקולוגיה בעידן הטכנולוגי, אנו מוכרחים למצוא את השורשים לבעיות אלה, הנעוצים בגישתנו הבסיסית לחיים – ובעצם טבענו האנושי.
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: גילי סופר
מעטים העמים שמנצלים כמונו את חגיהם לטיול בארצם. רגע לפני שמסתערים על הטבע כאילו אין מחר, חייבים לעצור ולחשוב, כמה טבע ישאירו המטיילים לפסח הבא.
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: שמואל חן
במאמרו דן ד"ר שמואל חן בתופעת היעדרותה של הציונות הדתית מן התנועה הסביבתית
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: הדס ילינק
במהלך שהות בני ישראל במדבר במשך 40 שנה, אחד הצרכים המרכזיים לקיום הוא המים. בשונה מהצורך במזון, בה התורה מספרת על המן שאכלו בני ישראל במדבר, על המים אין פירוט, וחז"ל משלימים את הפרטים עם 'בארה של מרים' שליווה את ישראל במדבר עד מותה בשנת ה40 לפני הכניסה לארץ ישראל.
דף לימוד על הצורך במים, התלות בקב"ה במדבר והמעבר לארץ ישראל.
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: עינט קרמר
נייר עמדה כלכלי - סביבתי לועידת האו"ם לפיתוח בר-קיימא בריו דה-ז'נרו.
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: אהוד רוסט
הביטוי "זבת חלב ודבש" נזכר שש עשרה פעמים בתורה וחמש פעמים בשאר ספרי התנ"ך.1 בכל הפעמים, פרט לאזכור אחד,2 הביטוי "ארץ זבת חלב ודבש" מתייחס לארץ ישראל. במאמר זה ברצוני לרכז כמה מן ההסברים השונים שניתנו במרוצה הדורות לביטוי "ארץ זבת חלב ודבש", החל מפירושים שעלו במקורות תנאיים ועד להסברים של חוקרים והוגים בני זמננו. אנסה להציג פירושי פשט בצד פירושים דרשניים, אנתח את הפירושים השונים ואבאר את העדפתי לחלק מהם.
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: עינט קרמר
דמו בנפשכם כי במדינת ישראל מוכרזת שנה שלמה כשנת שבתון חלקית המוקדשת לחיזוק המשפחתיות, חיי התרבות והקהילה. מה הייתם יכולים לעשות בשנה שכזו?
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: שושנה בובליל
ארץ ישראל כמרחב מחייה ביולוגי של עם ישראל. מאמר ליום העצמאות
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: רשת אמית
בואו ללמוד על החשיבות הערכית של מצוות השמיטה, על הכוח של המצווה לחזק את האמונה שלנו בבורא עולם,
לשפר את המידות והיחס שלנו לזולת וגם לחזק את הקשר שלנו לארצנו.
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: ירון אונגר ומירב גולד, "יסודות"
מערכי השיעור שלהלן, מזמינים את המורה, יחד עם תלמידיו לחשוף, צעד אחר צעד, את משמעויותיהן החברתיות הרלבנטיות של מצוות השמיטה והיובל. מערכי השיעור הותאמו לגילאי חטיבת הביניים, בבתי הספר הדתיים והמסורתיים.
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: הרב יצחק גינזבורג
מאמר בעקבות הרצאה 'מתקרבים לשמיטה' שהעביר ניר מנוסי על פי הדברים של הרב יצחק גינזבורג
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: רונן לוביץ
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: הרב שג"ר
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: עינט קרמר
דף לימוד בנושא חינוך לערכים בשנת שמיטה
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: תמיר ניר
בין חג החירות לחג השבועות ובין יום השואה ליום העצמאות, אני עסוק בשאלות על זמן וחירות בחיים המודרניים.
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: שושנה בובליל
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: דוד ביטון וחופית מעתוק
איזו ערכים חברתיים ניתן ללמוד מהשמיטה? מהי ה"קרקע" שלנו כיום והאם אנו יכולים לשמוט אותה?
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: דוד ביטון וחופית מעתוק
יחסי הגומלין בין האדם לטבע עפ"י הציווי האלוקי "לעבדה ולשמרה" והמשמעות הנוספת שמעניקה שנת השמיטה לקשר ההדוק בין אדם לאדמה.
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: דוד ביטון וחופית מעתוק
ארבעה דפי לימוד עם מקורות חדשים ועתיקים בנושאי שמיטת הקרקע, שמיטה חברתית, שמיטה וקיימות ומקום האדם בטבע.
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: הרב דב ברקוביץ
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: צו פיוס
הצעות לפעילות במסגרות החינוך שהמוקד בהן הוא ‘שמיטה סמלית’ וכן
הפניות לאתרים היכולים להעשיר את הידע והעשייה החינוכית.
התכנים מיועדים לילדי וילדות גן וכתות היסוד א’-ב’.
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: עינט קרמר
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: עינט קרמר
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: עינט קרמר
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: טליה שניידר
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: עינט קרמר
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: ישעיהו בר אור
מקורות המים בישראל ופתרונות שונים למשבר המים
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: הרב דב ברקוביץ
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: עינט קרמר
הרצאה של עינט קרמר ביום הלימוד היהודי העולמי 2016
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: כותבים שונים
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: דבורה כץ
הנטיעה והזריעה הם ליבם של החקלאות והגינון. הנטיעה היא גם מטאפורה בסיסית לתכנון והשקעה לטווח רחוק.
נבחן את משמעות הנטיעה בחיים היהודיים.
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: קולות
הברית שבין האדם והאדמה- ברית הטבע והגשם.
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: דויד פרץ
מאז ומתמיד לא הצלחתי להבין את האובססיה הזאת להפרחת השממה, יתרה מזו, בכל פעם ששמעתי את המשפט הזה הבטתי מהחלון החוצה לבדוק, והעיר, על שלל אנשיה וחייה היתה שם, נוכחת כתמיד
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: עינט קרמר
פעילות משפחות או לקבוצה מיועדת לקבלת שבת
לאווירה של התחלת השבת
מרפים אט אט מכל האחיזות שאחזנו במהלך השבוע
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: עינט קרמר
עלון לשבתות בהן נפגשות משפחות דתיות-חילוניות
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: אסתר לחמן
הכותבת מספרת כיצד בפעם הבאה כשנרוץ לרופא שלנו אולי כדאי לעצור רגע בגינה /שדה בור ליד הבית קודם. שם נושאים הצמחים הקרובים למקום מגורינו את כוחות הריפוי החזקים ביותר עבורינו
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: נעם מאירסון ז"ל
נעם מאירסון נהרג בעת שירות המילואים הראשון שלו בשריון במלחמת לבנון השנייה בהיותו בן 23. חייו מספרים על חיבור בין טבע, תורה וארץ-ישראל.
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: תהילה שפר
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: ליטל קפלן, מרים קוצ'יק שפר, טלי וייס, אירן דן, נעמה שקד, לילך גליל
שירים יפיפיים של משוררות הכותבות טבע בעיניים אוהבות וכואבות
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: טבע עברי
סדר ט"ו בשבט של טבע עברי
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: איתמר אלדר
הרב איתמר אלדר באתר ישיבת הר עציון במאמר על ט"ו בשבט.
"ט"ו בשבט, הינו חגם של הצעירים המתחדשים, בנפשם ובנשמתם. חגם של אלו המתפעלים מהתחדשות הטבע ועל כן ערים לראות את התהליכים בשורשם."
המאמר המלא בקישור
להמשך המאמר
-