-
מחבר/ת: אהרון אריאל לביא
מקורות מדור המבול ומשם אל דורנו- דור ההתחממות.
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: עינט קרמר
לימוד מקורות על יהדות טבע וסביבה - שלוש גישות: דתית, פילוסופית וחברתית ליחס בין האדם לטבע, מקורות מן הקבלה והחסידות, ומן ההגות הכללית
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: איגוד ערים לאיכות הסביבה שומרון
בחוברת מערכים על:
- בין שבת ושמיטה
- מקומו של האדם בבריאה
- שימור ופיתוח
- שמיטה וצריכה
- טביעת רגל אקולוגית
- שמיטה ושיוויון
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: מרכז השל
השבת—יום חפשי מפעילות כלכלית מסחרית—עשויה להוות "משאב התנגדות" כנגד תרבות החומרנית השלטת, השבת היא רעיון מלא תקווה לקידום רוח האדם.
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: הדס ילינק
מצוות השמיטה היא אחת המצוות המקיפות ביותר בתורה. היא נוגעת בכל שכבות האוכלוסייה, החי והצומח, ובמיוחד עוסקת בקשר שבין אדם לעצמו, אדם לאלוהיו, אדם לחברה, אדם לעמו ולסביבתו.
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: יובל שרלו
השימוש בחומרי ניקוי לקראת פסח והשימוש בכלים חד פעמיים לפני פסח ובפסח מטרידה עקב הצורך לצמצם בפגיעה בכדור הארץ,הרב שרלו במאמר הנוכחי קורא לשמור על איכות הסביבה גם בפסח
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: הדס ילינק
על משמעותו החינוכית של יום ללא קניות. הדס ילינק
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: חיים נבון
למה הדולר צונח? את התשובה יודע לדקלם כל כלכלן: בגלל הגרעון המסחרי של ארה"ב, שעמד בשנת 2006 על קצת יותר מ765 מיליארד דולר. בתרגום לשפת בני אדם: האמריקנים קונים מהעולם הרבה יותר ממה שהם מוכרים לו; והפער בין היבוא לאמריקה ליצוא ממנה הוא מספר עם שתים עשרה ספרות.
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: הדס ילינק
דף מקורות על איסור בל תשחית.
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: ג'רמי בנשטיין
ג'רמי בנשטיין - לימוד משותף על תרבות הצריכה ובל תשחית.
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: אהרון אריאל לביא
השלווה בה מתקבל המשבר הסביבתי בציבור אכן מעוררת פליאה. אם נתבונן דוקא בתעשיה בתור התחלה, נוכל לומר שמבחינה רציונאלית היה משתלם לתעשייה כולה לעבור כבר היום לייצר באופן נקי.
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: אהרון אריאל לביא
בשנים האחרונות הלכה וגברה המודעות להתחממות הגלובאלית, וכיום רובנו יודעים שהדבר קשור להמסת קרחוני הקוטב ועליית מפלס הים. לרגל פרשתנו, פרשת המבול, נראה כמעט מתבקש לבחון את הסוגיה לאור מקורות היהדות בשל הדמיון המבעית בין שתי התופעות.
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: ג'רמי בנשטיין
מזון הוא אחד הנושאים העולים ותופסים את מרכז הבמה בתנועה לקיימות. וכי למה? יש כאן את כל הקשת של ההשפעות הסביבתיות הפיזיות, החל ממים וקרקע והשימוש בהם דרך פגיעה במגוון מינים ברחבי העולם, וכלה בתרומה למשבר האקלים
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: עינט קרמר
אילו היינו מבקשים מכמה אנשים אקראיים להתבונן לרגע ולחפש את האשמים במשבר הסביבתי, סביר להניח שבין הראשונים שהיו מועלים על המוקד היינו מוצאים את רשתות השיווק וחברות המותגים הגדולות. אך למעשה לא ניתן להאשים את היזמים עצמם במשבר עודף-הייצור, אלא רק את עצמנו, הצרכנים
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: רונן לוביץ
בחשיבה האקולוגית בת זמננו מקובל להבחין בין שתי תפיסות: תפיסה אנתרופוצנטרית ותפיסה ביוצנטרית. הראשונה מעמידה במרכזה את האדם. היא רואה את היקום כולו כעומד לרשותו של המין האנושי, אשר רשאי לעשות בו שימוש לצרכיו, אך יחד עם זאת נדרש לנהל את העולם בזהירות וברגישות, ולהשתמש בתבונה וביכולת שלו כדי לכלכל את העולם באופן נכון ומרוס
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: עינט קרמר
מה בין שמירה על הסביבה וסוגיות של צדק, דאגה לזולת ואחריות כלפי הדורות הבאים?
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: יאיר טיקטין
פרשת נח מתארת את המבול שהשמיד את העולם כולו בעוון בני האדם "ותמלא הארץ חמס". בפעילות זו ננסה להבין מהו אותו "חמס" מקראי, איך הוא קשור לימינו ולמשבר הסביבתי ומה אנחנו יכולים לעשות על מנת למנוע מבול שני.
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: טבע עברי
רעיונות לעשיה של הקהילה לסביבה הקרובה
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: דניאל שליט
תוך כדי קריאה בספרות אקולוגית, עלה בדעתי, שתרומה ראשונה מכיוון עם ישראל לנושא האקולוגיה, יכלה להיות עצם הניסוח, הסידור, הגיבוש, הריכוז של הבעיה
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: אייל ביגר
משבר האקלים או "התחממות כדור הארץ" היא תופעה פיסיקאלית שמקורה בהפרת מעגל הפחמן הטבעי הקיים בטבע על ידי פעילות אנושית. מפאת הפופולאריות של נושא זה בכל תחומי החיים בשנים האחרונות יעסוק מאמר זה בעיקר בלקיחת האחריות הסביבתית על ידי בני האדם הגורמים לה.
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: אלי סומר
לעומת אדם הראשון ובניו שלא הותר להם לאכול בשר, יוצאי תיבת נח לאחר המבול מורשים באכילת בשר
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: דוב ברקוביץ'
בתקופה המודרנית הולכת וגוברת יכולת האדם לנצל את משאבי הטבע לסיפוק צרכיו. באותה עת הוא גורם נזק קשה למערכות החיים של כדור הארץ. החזרה של עם ישראל לארצו באבה של תמורה זו רבת התקווה והסיכון מחייבת עריכת חשבון מיוחד משלו על אודות היחס הנכון שבין השאיפה לפיתוח ושגשוג לבין החובה לשמור על ברכת היש.
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: אסתר לחמן
זהו אחד הנושאים המצונזרים ביותר בכל התקהלות-משפחתית או חברתית-בתרבות שופעת ארועים עמוסי אוכל ואדם. בכל מקום בו גרנו למדנו שאסור לדבר על זה- כדי חלילה לא לפגוע ביחסי שכנות וחברים, אך הפעם- לכבוד חג השבועות אני מעזה (טוב,באופן ווירטואלי) להעלות את הנושא הכאוב והרגיש לכולנו- כלים חד פעמיים...
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: מיכל ברגמן
בדף זה פעילויות חווייתיות המדגימות את העמל והמסירות של נח ובני ביתו למען שמירה על המשך קיומו של העולם. בשלב הבא, מוצעות פעילויות החושפות את הילדים לבעייתיות בשמירה על סביבתנו הקרובהולפעולות "קטנות אך גדולות" של אחד ואחת יכולים לבצע.
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: יונתן נראל
בימינו, חנוכה הוא הזמן המתאים ביותר לבחינת יחסינו לרכוש.
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: מיכל ברגמן
מיכל ברגמן בדף לימוד לחנוכה על היחס לרכוש וצרכנות
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: הדס ילינק
דף לימוד- כיום, עיקר הנזקים הסביבתיים נגרמים כתוצאה מכך ששברנו את המחזוריות. עלינו לזכור את הצו האלוקי וכלי ההכרחי לקיום - מחזוריות.
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: מיכל ברגמן
פרשת בראשית היא גם הזדמנות להרהר על שינויים בחיים - מיכל ברגמן מציעה לנו לקשר את עולם בית הכנסת לעולם שבחוץ.
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: עינט קרמר
דף לימוד- "היו זהירים בנטיעות" - על הדור הנוכחי מוטלת האחריות להמשך קיומו של העולם למען הדור הבא אחריו. האם אנחנו מסוגלים לקצץ בנטיעות? להפקיר את המשאבים השייכים לכלל אזרחי המדינה?
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: ג'רמי בנשטיין
עם כל המגמות העולמיות הגדולות שנראות כמעט דטרמיניסטיות, יש בכל זאת אפיונים ייחודיים להשתלשלות העניינים אצלנו כאן. לעניות דעתי, קיימת אי-שם ברקע של המנטליות הישראלית, 'טראומה קולקטיבית' מהמצב החומרי בארץ בשנות החמישים והשישים.
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: ג'רמי בנשטיין
ראוותנות ורעבתנות- לקראת שינוי בדפוסי הצריכה שלנו
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: עופר שניידר
תארו לעצמיכם 2 ביצים – אחת מהלול הביתי-משק אקולוגי שתוכנן עפ שיטת תכנון 'פרמקאלצ'ר. והשנייה ביצה תעשייתית – מלול תעשייתי. הביצים דומות אך מאחורי כל אחת מהן עומדת מערכת שונה לחלוטין.
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: איתי יוסף לחמן
ובחודש זה יש פתיחה לבחינה מחדש של מה 'מדליק אותי'? 'מה מדליק את ילדי'? על מה הם מדברים כל היום, מה מביא להם שמחה?
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: מנהל חברה ונוער
פעילות לילדים בנושא אחריות סביבתית וקיימות יהודית
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: קרן קיימת לישראל
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: הרב דב ברקוביץ
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: דני דרכלר, סרגיי מיטרופונוב
האם העולם נברא עבורנו? האם אנחנו שליטים על עולם החי והצומח, או שתפקידנו לשמור עליהם כשרים
שמייצגים את המלך? נשקול את מערכת היחסים בין בני האדם והטבע תוך קריאה זהירה בסיפור הבריאה.
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: שרה ווקנפלד
התפילה היהודית לגשם מבקשת שהגשמים שירדו יהיו לברכה ולא לקללה. הגשם יכול להיות ברכה, אך גם יכול להוביל להרס ואסון. נבחן את הקשר המורכב של בני האדם עם הגשם, ונראה כיצד יכולים מקורות יהודיים לסייע לנו להתחבר אל הגשם והסביבה.
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: תהילה סולטנה שפר
מערך שיעור העוסק בשאלה האם ניתן לקיים פיתוח אנושי מבלי לפגוע בטבע.
מתאים לטו בשבט ולזמנים אחרים.
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: עינט קרמר
מאמר של עינט קרמר המזמין לחשיבה מוסרית לגבי המזון שאנחנו אוכלים
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: תהילה סולטנה שפר
לקראת תקופת בין המצרים, ימים של חורבן ותיקון, מובאים מספר סרטונים ומאמרים העוסקים במשבר הסביבתי וניסיונות לתקנו
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: תהילה סולטנה שפר
פוסטר לסוכות, "סוכת עולם", סדר אושפיזין סביבתי
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: איתי הכהן
מאמר של איתי הכהן המזמין לחשיבה מחדש על התנהלותינו כאורחים בעולם
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: תהילה סולטנה שפר
שתי ערכות לימוד בנושא יהדות וסביבה. האחת ערכה לימודית לגילאי בית הספר היסודי, והשנייה טיש סביבתי לקהילה.
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: הרב עודד מזור - קהילת "כל הנשמה" בירושלים
דרשה של הרב עודד מזור, מקהילת "כל הנשמה" בירושלים, לכבוד שבת פרשת נח - שבת איכות הסביבה.
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: ג'רמי בנשטיין
דרשה לשבת נח - שבת איכות הסביבה - של דר' ג'רמי בנשטיין ממרכז השל לקיימות, בקהילת "ואהבת" בזכרון יעקב.
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: נעמה סדן
דרשה של נעמה סדן בבית הכנסת בית ישראל בברקלי, קליפורני, לכבוד שבת נח - שבת איכות הסביבה.
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: Plus 61j
מאמרים על משבר האקלים ונושאים סביבתיים אחרים, בשפה האנגלית, באתר Plus 61j
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: רונן לוביץ
היחס בעולם היהודי הדתי לתנועה הירוקה נע בין שתי גישות הפוכות: גישה הסוברת שמדובר בהתנגשות חזיתית מול גישה הטוענת להלימה מלאה בין יהדות וקיימות. אך בתווך אפשר להציע גישה שלישית: חרף העובדה שהלימה בין מקורות היהדות לסוגיות הסביבה היא מלאכותית ומאולצת, יש לה חשיבות בהצעת קריאות כיוון רעיוניות ועקרוניות. מסד לחשיבה סביבתית־יהודית חדשה
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: הרב יובל שרלו
מאמר של הרב יובל שרלו על נושא שריפות היערות המכוונות באמזונס ועל חשיבות הכנסת השיח הסביבתי לעולם הדתי
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: חיה משב, לאה צבי (דובז'ינסקי), אפי הלפרין, יובל ששון, שושנה קרבסי, אריאלה נידם-פרץ
אקופואטיקה לט"ו בשבט, שירה שנוגעת בפלסטיק
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: הרב ליאור אנגלמן
מאמר של הרב ליאור אנגלמן על האחריות של החברה הדתית על שמירת הסביבה
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: הדס ילינק
מאמר של הדס ילינק על הקשר בין חוקי התורה לחוקי הטבע
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: עינט קרמר
עצות של עינט קרמר ליצירת קידוש ירוק
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: תהילה סולטנה שפר
סיפור ילדים מאת תהילה סולטנה שפר על צב שחי בים מזוהם וילד שאוהב את הסביבה
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: תהילה סולטנה שפר ועינט קרמר
מאמר על חשיבות ההתכוננות למשברים סביבתיים בעקבות משבר הקורונה ולקראת שנת השמיטה
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: הרבה נינה בת' קרדין (תרגם: ג'רמי בנשטיין)
מאמר של הרבה נינה בת'קרדין בתרגום ג'רמי בנשטיין, על האופן בו ניתן לשמוט מרצון וליצור ברכה בשמיטה.
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: גדעון אלעזר
מאמר של האנתרופולוג גדעון אלעזר על זמן ליניארי וזמן מחזורי והקשר ביניהם לשמיטה ולהאטה מכוונת
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: תמר ביטון
מדרש מודרני מאת תמר ביטון על השמיטה
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: Tehila Sultana Schaefer and Einat Kramer
An article by Tehila Sultana Schaefer and Einat Kramer about the Corona crisis and the connection to the Shmita year
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: מרב מזא"ה
מאמר של מרב מזא"ה על האפשרות ללמוד מערכת כלכלית-חברתית-מוסרית מתוך התורה.
פורסם בעלון שבת נח לשנת השש - שנה של ברכה ויצירת חוסן קהילתי וסביבתי
להמשך המאמר
-