-
מחבר/ת: אהרון אריאל לביא
מקורות מדור המבול ומשם אל דורנו- דור ההתחממות.
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: עינט קרמר
לימוד מקורות על יהדות טבע וסביבה - שלוש גישות: דתית, פילוסופית וחברתית ליחס בין האדם לטבע, מקורות מן הקבלה והחסידות, ומן ההגות הכללית
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: הדס ילינק
בחוברת מערכים על:
- בין שבת ושמיטה
- מקומו של האדם בבריאה
- שימור ופיתוח
- שמיטה וצריכה
- טביעת רגל אקולוגית
- שמיטה ושיוויון
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: מרכז השל
השבת—יום חפשי מפעילות כלכלית מסחרית—עשויה להוות "משאב התנגדות" כנגד תרבות החומרנית השלטת, השבת היא רעיון מלא תקווה לקידום רוח האדם.
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: הדס ילינק
מצוות השמיטה היא אחת המצוות המקיפות ביותר בתורה. היא נוגעת בכל שכבות האוכלוסייה, החי והצומח, ובמיוחד עוסקת בקשר שבין אדם לעצמו, אדם לאלוהיו, אדם לחברה, אדם לעמו ולסביבתו.
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: יובל שרלו
השימוש בחומרי ניקוי לקראת פסח והשימוש בכלים חד פעמיים לפני פסח ובפסח מטרידה עקב הצורך לצמצם בפגיעה בכדור הארץ,הרב שרלו במאמר הנוכחי קורא לשמור על איכות הסביבה גם בפסח
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: הדס ילינק
על משמעותו החינוכית של יום ללא קניות. הדס ילינק
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: חיים נבון
למה הדולר צונח? את התשובה יודע לדקלם כל כלכלן: בגלל הגרעון המסחרי של ארה"ב, שעמד בשנת 2006 על קצת יותר מ765 מיליארד דולר. בתרגום לשפת בני אדם: האמריקנים קונים מהעולם הרבה יותר ממה שהם מוכרים לו; והפער בין היבוא לאמריקה ליצוא ממנה הוא מספר עם שתים עשרה ספרות.
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: הדס ילינק
דף מקורות על איסור בל תשחית.
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: ג'רמי בנשטיין
ג'רמי בנשטיין - לימוד משותף על תרבות הצריכה ובל תשחית.
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: אהרון אריאל לביא
השלווה בה מתקבל המשבר הסביבתי בציבור אכן מעוררת פליאה. אם נתבונן דוקא בתעשיה בתור התחלה, נוכל לומר שמבחינה רציונאלית היה משתלם לתעשייה כולה לעבור כבר היום לייצר באופן נקי.
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: אהרון אריאל לביא
בשנים האחרונות הלכה וגברה המודעות להתחממות הגלובאלית, וכיום רובנו יודעים שהדבר קשור להמסת קרחוני הקוטב ועליית מפלס הים. לרגל פרשתנו, פרשת המבול, נראה כמעט מתבקש לבחון את הסוגיה לאור מקורות היהדות בשל הדמיון המבעית בין שתי התופעות.
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: ג'רמי בנשטיין
מזון הוא אחד הנושאים העולים ותופסים את מרכז הבמה בתנועה לקיימות. וכי למה? יש כאן את כל הקשת של ההשפעות הסביבתיות הפיזיות, החל ממים וקרקע והשימוש בהם דרך פגיעה במגוון מינים ברחבי העולם, וכלה בתרומה למשבר האקלים
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: עינט קרמר
אילו היינו מבקשים מכמה אנשים אקראיים להתבונן לרגע ולחפש את האשמים במשבר הסביבתי, סביר להניח שבין הראשונים שהיו מועלים על המוקד היינו מוצאים את רשתות השיווק וחברות המותגים הגדולות. אך למעשה לא ניתן להאשים את היזמים עצמם במשבר עודף-הייצור, אלא רק את עצמנו, הצרכנים
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: רונן לוביץ
בחשיבה האקולוגית בת זמננו מקובל להבחין בין שתי תפיסות: תפיסה אנתרופוצנטרית ותפיסה ביוצנטרית. הראשונה מעמידה במרכזה את האדם. היא רואה את היקום כולו כעומד לרשותו של המין האנושי, אשר רשאי לעשות בו שימוש לצרכיו, אך יחד עם זאת נדרש לנהל את העולם בזהירות וברגישות, ולהשתמש בתבונה וביכולת שלו כדי לכלכל את העולם באופן נכון ומרוס
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: עינט קרמר
מה בין שמירה על הסביבה וסוגיות של צדק, דאגה לזולת ואחריות כלפי הדורות הבאים?
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: יאיר טיקטין
פרשת נח מתארת את המבול שהשמיד את העולם כולו בעוון בני האדם "ותמלא הארץ חמס". בפעילות זו ננסה להבין מהו אותו "חמס" מקראי, איך הוא קשור לימינו ולמשבר הסביבתי ומה אנחנו יכולים לעשות על מנת למנוע מבול שני.
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: טבע עברי
רעיונות לעשיה של הקהילה לסביבה הקרובה
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: דניאל שליט
תוך כדי קריאה בספרות אקולוגית, עלה בדעתי, שתרומה ראשונה מכיוון עם ישראל לנושא האקולוגיה, יכלה להיות עצם הניסוח, הסידור, הגיבוש, הריכוז של הבעיה
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: אייל ביגר
משבר האקלים או "התחממות כדור הארץ" היא תופעה פיסיקאלית שמקורה בהפרת מעגל הפחמן הטבעי הקיים בטבע על ידי פעילות אנושית. מפאת הפופולאריות של נושא זה בכל תחומי החיים בשנים האחרונות יעסוק מאמר זה בעיקר בלקיחת האחריות הסביבתית על ידי בני האדם הגורמים לה.
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: אלי סומר
לעומת אדם הראשון ובניו שלא הותר להם לאכול בשר, יוצאי תיבת נח לאחר המבול מורשים באכילת בשר
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: דוב ברקוביץ'
בתקופה המודרנית הולכת וגוברת יכולת האדם לנצל את משאבי הטבע לסיפוק צרכיו. באותה עת הוא גורם נזק קשה למערכות החיים של כדור הארץ. החזרה של עם ישראל לארצו באבה של תמורה זו רבת התקווה והסיכון מחייבת עריכת חשבון מיוחד משלו על אודות היחס הנכון שבין השאיפה לפיתוח ושגשוג לבין החובה לשמור על ברכת היש.
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: אסתר לחמן
זהו אחד הנושאים המצונזרים ביותר בכל התקהלות-משפחתית או חברתית-בתרבות שופעת ארועים עמוסי אוכל ואדם. בכל מקום בו גרנו למדנו שאסור לדבר על זה- כדי חלילה לא לפגוע ביחסי שכנות וחברים, אך הפעם- לכבוד חג השבועות אני מעזה (טוב,באופן ווירטואלי) להעלות את הנושא הכאוב והרגיש לכולנו- כלים חד פעמיים...
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: מיכל ברגמן
בדף זה פעילויות חווייתיות המדגימות את העמל והמסירות של נח ובני ביתו למען שמירה על המשך קיומו של העולם. בשלב הבא, מוצעות פעילויות החושפות את הילדים לבעייתיות בשמירה על סביבתנו הקרובהולפעולות "קטנות אך גדולות" של אחד ואחת יכולים לבצע.
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: יונתן נראל
בימינו, חנוכה הוא הזמן המתאים ביותר לבחינת יחסינו לרכוש.
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: הדס ילינק
כיום, עיקר הנזקים הסביבתיים נגרמים כתוצאה מכך ששברנו את המחזוריות. עלינו לזכור את הצו האלוקי וכלי ההכרחי לקיום - מחזוריות.
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: מיכל ברגמן
פרשת בראשית היא גם הזדמנות להרהר על שינויים בחיים - מיכל ברגמן מציעה לנו לקשר את עולם בית הכנסת לעולם שבחוץ.
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: ג'רמי בנשטיין
עם כל המגמות העולמיות הגדולות שנראות כמעט דטרמיניסטיות, יש בכל זאת אפיונים ייחודיים להשתלשלות העניינים אצלנו כאן. לעניות דעתי, קיימת אי-שם ברקע של המנטליות הישראלית, 'טראומה קולקטיבית' מהמצב החומרי בארץ בשנות החמישים והשישים.
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: ג'רמי בנשטיין
ראוותנות ורעבתנות- לקראת שינוי בדפוסי הצריכה שלנו
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: עופר שניידר
תארו לעצמיכם 2 ביצים – אחת מהלול הביתי-משק אקולוגי שתוכנן עפ שיטת תכנון 'פרמקאלצ'ר. והשנייה ביצה תעשייתית – מלול תעשייתי. הביצים דומות אך מאחורי כל אחת מהן עומדת מערכת שונה לחלוטין.
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: איתי יוסף לחמן
ובחודש זה יש פתיחה לבחינה מחדש של מה 'מדליק אותי'? 'מה מדליק את ילדי'? על מה הם מדברים כל היום, מה מביא להם שמחה?
להמשך המאמר
-
מחבר/ת: מנהל חברה ונוער
פעילות לילדים בנושא אחריות סביבתית וקיימות יהודית
להמשך המאמר
-